|   15:07:40
דלג
  שרון מגנזי  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
המדריך המלא להלבנת שיניים
כתיבת המומחים
כל מה שצריך לדעת על הפסקת הריון
המנהיגות של המחר, משמע, לא לשכוח את המנהיגות של אתמול
חוקר עם הפנים למחר

הפריזמה של האפילפסיה

שיטה חדשה שתוכל למנוע התפרצות התקפים אפילפטיים, ובעתיד את התפתחות מחלת האפילפסיה, נרקחה במעבדת המחקר של הד"ר תאופיק שיח' אחמד. באמצעות תרפיה גנית חדשה, נבדקת כיום אפשרות למפות את התאים שמשתתפים בפעילות האפילפטית ולבצע בהם התערבות טיפולית. לאחרונה זכה תאופיק בפרס הצטיינות במחקר פורץ דרך לשנת 2022. "אם נצליח במחקר, לשפוך מעט אור על ההבנה של המורכבות של מחלת האפילפסיה ולהשפיע גם על המשמעויות החברתיות והנלוות האחרות, זאת המשמעות האמיתית
27/06/2022  |   שרון מגנזי   |   כתבות   |   כתבות פרופיל   |   תגובות

ד"ר תאופיק שיח' אחמד (37), נשוי לנור ואב לשניים, עומאר ולור, חבר סגל בכיר בבית הספר לרוקחות של האוניברסיטה העברית, נולד וגדל בכפר אעבלין בצפון הארץ, אח שלישי בין חמישה בנים. נושא ההשכלה והעבודה לצדה, היו ערך עליון להוריו ובעיקר לאמו, שלמרות ואולי דווקא בגלל נסיבות היומיום הקשות, פעלה, כמשימת חיים ממש, שכל בניה יהיו 'תלמידים טובים'. תאופיק: "השתדלנו לרצות אותה ולהשקיע בלימודים בבית הספר, אבל לא וויתרנו על ה'בריחות' למשחקי כדורגל בכפר מדי פעם".

איך מתחיל המסע האקדמי שלך באוניברסיטה העברית בירושלים?

תאופיק: "כשהגעתי לשלב ההרשמה ללימודים האקדמיים, ידעתי שאני רוצה ללמוד בירושלים. יש לי קשר לעיר הזאת שאני בעצמי לא יודע להסביר, או שאולי כן אבל אני שומר את זה לעצמי. בגדול, זאת קדושת העיר ירושלים. הדבר הזה שיש רק בעיר הזאת ולא בשום מקום בארץ או בעולם. בילדותי, השתתפתי כמעט מדי שישי, בסיורים בעיר העתיקה בירושלים, שאבי היה מארגן לתושבי הכפר, והתחברתי למקום מאוד. היה לי ברור שאני מתחיל את לימודיי האקדמיים באוניברסיטה העברית בירושלים. הזיקה התחילה בגלל ירושלים, אבל המשיכה בגלל המקום שבו גדלתי.

"גם לקראת סיום לימודי הפוסט דוקטורט, הגשתי מועמדות רק לבית הספר לרוקחות של האוניברסיטה העברית, מה שעורר תמיהה בסביבה שלי, שהרי נהוג להגיש מספר מועמדויות כדי להגדיל את ההסתברות לקבלה לאחד המוסדות האקדמיים. מבחינתי האופציה היחידה הייתה ונשארה, האוניברסיטה העברית בירושלים. משנת 2003 ועד היום אני בבניין הזה של בית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית, מאז התחלתי בלימודי תואר ראשון ברוקחות".

מדוע בחרת בלימודי רוקחות?

תאופיק: "ככל הנראה עמדתי בדרישות של אימא שלי והייתי תלמיד טוב, למרות שלא השקעתי הרבה בלימודים. אימא שלי נהגה לספר שהשכנות אמרו לה תמיד 'הבן שלך לא יצא ממנו משהו, כי הוא לא משקיע בלימודים, לא מכין את שיעורי הבית, הוא כל הזמן מתרוצץ..' אני מניח שזה היה מתוך דאגה בסך-הכל. הייתה לי זיקה לתחום הרפואה. כנער, עוד לפני בית הספר התיכון אפילו, נודבתי וגם התנדבתי ללוות ולטפל בסבא שלי. המשפחה בחרה בי, אולי כי הוכחתי בציונים שקיבלתי שאני תלמיד טוב ומכאן כנראה גם אדם טוב ואחראי ואפשר לסמוך עליי, זה היה ההיקש החברתי של המשפחה והחברה בה חייתי. כמובן שזה לא ככה בהכרח. כחלק מהטיפול בסבא שלי, קניתי לו את התרופות ובעיקר הפעלתי עבורו את מכשיר האינהלציה. קראתי את מה שכתוב על התרופות ולא הבנתי מה המשמעות, אבל עשיתי את מה שצריך לעשות.

"כמו רוב הסטודנטים ברישום ללימודי רפואה רשמתי בסדרי העדיפות, לימודי רפואה, לאחר מכן לימודי רפואת שיניים ואז לימודי רוקחות. התקבלתי לרפואת שיניים ובראיון אמרתי שאני דווקא מתכוון להיות רופא, אבל לא רציתי להיות רופא שיניים. כך שהתחלתי בלימודי רוקחות".

תאופיק קבל מלגת לימודים לשנה הראשונה ובגלל שהצטיין בלימודיו קיבל מלגה גם לשנה השנייה, מה שעזר לו מאוד מבחינה כלכלית במימון הלימודים, לדבריו. בשנת הלימודים השלישית התחיל גם לעבוד כעוזר רוקח בבית מרקחת כחלק מההתמחות, אך ההתמודדות הכלכלית עדיין הייתה מאתגרת. תאופיק: "אני זוכר שהגעתי הביתה לכפר אחת לחודש וחצי חודשיים, כדי לחסוך בעלות הנסיעות מירושלים ולא לבזבז את הכסף שגם כך לא היה".

חוויה מעצבת בעולם המחקר
עם צוות המעבדה

מתי נחשפת לעומק עולם המחקר והחלטת שבו אתה רוצה להמשיך?

תאופיק: "בשנה הרביעית סיימתי את לימודי הרוקחות ואז התחלתי סטאז' של כחצי שנה. בתקופה הזו חשבתי כיצד אני רוצה להמשיך את לימודיי, כשחלום הרפואה עדיין ליווה אותי, ואז הכרתי מרצה בבית הספר לרוקחות של האוניברסיטה העברית שהשפיע עליי מאוד, הרופא והחוקר, ד"ר עבדאללה חאג' יחיא ז"ל. הוא היה ההשראה שלי וראיתי בו את האדם שאני רוצה להיות. התייעצתי איתו לגבי המשך הדרך, ולתחום המחקר התחברתי דרכו. זאת היית החשיפה הראשונה שלי לעולם המחקר.

"המשכתי ללימודי התואר השני ברוקחות, בליווי של ד"ר חאג' יחיא כמנטור. כשהתחלתי ב-2008 את לימודי התואר השני, הייתה שביתה כללית של האקדמיה למשך כחצי שנה. המשכתי במקביל לעבוד במשרה כמעט מלאה בבית מרקחת בבית הכרם בירושלים, אתגר כמעט בלתי אפשרי, כי את התואר השני מימנתי כבר לבד, ללא עזרת ההורים. אני אדם שאוהב ומעריך את המקומות בהם גדלתי והתפתחתי, בית הספר לרוקחות זה אחד מהם ובית הכרם זה מקום נוסף".

במה עסק התואר השני?

תאופיק: "התואר השני עסק בפיתוח תרופות נוגדי חמצון לבעיות כיב קיבה. מהות המחקר הייתה להצמיד מולקולות שימנעו את כיב הקיבה שנוצר בגלל תרופות נגד כאב, המוכרות כתרופות NSAIDS, תרופות נוגדות כאב אנטי דלקתיות. ניסינו לפתח שילוב של תרופות שימנע את כיב הקיבה.

"לקראת סיום התואר השני, ד"ר עבדאללה חאג' יחיא הלך לעולמו בטרם עת, זמן קצר לפני שהייתי צריך להגיש את עבודת המאסטר שלי, כך שלצערי לא הצלחתי להשלים אותה כי נותרתי ללא מנחה. מותו של ד"ר חאג' יחיא היה אירוע מכונן עבורי ומצאתי את עצמי בצומת דרכים משמעותית בחיים שלי." הרגשתי שאני חייב פסק זמן, עזבתי את האוניברסיטה לתקופה ונסעתי הביתה, כדי לחשוב כיצד להמשיך. חשבתי אפילו להפסיק את הלימודים בכלל ולחזור הביתה, להתחתן ולהקים משפחה. אולי לנסוע ללימודים בחו"ל.

לאחר התלבטות של מספר שבועות, הגיע תאופיק למסקנה שהוא רוצה להיות חבר סגל בבית הספר לרוקחות. כך חזר לאוניברסיטה העברית נמרץ ועם מטרה ברורה, בשלב הראשון בניסיון לסיים את התואר השני, אך ללא הצלחה. תאופיק: "עם חזרתי, היה בתמונה גם פרופ' מאיר ביאלר, מורי ורבי, שהכיר אותי עוד מלימודי התואר השני. יש פה סגירת מעגל יפה, שכן ד"ר חאג' יחיא היה סטודנט לדוקטורט של פרופ' ביאלר ואני סטודנט לתואר שני של ד"ר חאג' יחיא. כשעבדאללה נפטר, פרופ' ביאלר נתן לי את כל התמיכה, מעל ומעבר לכל ציפיותיי. הוא הסכים לממן את המחקר האחרון של עבודת המאסטר שלי, שלא הצלחתי להשלים, כי לא היה מי שילווה אותי פיסית במחקר. המטרה הייתה שאסיים את התואר השני ואז אמשיך אצלו את הדוקטורט. לא הצלחתי לסיים את המחקר, ופרופ' ביאלר אפשר לי להתחיל מחדש את התואר השני כדי שאוכל להמשיך עמו לדוקטורט".

נאלצת, לפיכך, להתחיל מחדש לימודי תואר שני?

תאופיק: "הצער הגדול שלי היה על כך שאיבדתי את המנחה שלי ולא את לימודי התואר השני, זה מבחינתי היה לב העניין והכאב שליווה אותי זמן רב. את לימודי התואר השני הנוסף התחלתי בשנת 2009 עד 2010, והמשכתי ללימודי הדוקטורט שאותם סיימתי ב-2014".

תרפיה גנטית לטיפול באפילפסיה
בטקס קבלת פרס פרוסינר אברמסקי, פרס הצטיינות במחקר פורץ דרך 2022

בפוסט דוקטורט במחלקה הנירולוגית של אוניברסיטת UCL בלונדון אנגליה- Institute of Neurology, University College London, עסק תאופיק בשני מיזמים עיקריים, הראשון עסק בחקר מעורבות עקה חמצונית וייצור של רדיקלים חופשיים באפילפסיה. השני עסק בפיתוח תרפיה גנטית לטיפול באפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי.

עקה חמצונית (Oxidative Stress) זהו מצב בו הגוף אינו מסוגל להתמודד עם כמות הרדיקלים החופשיים. במצב אידיאלי, תאי הגוף מסוגלים להתמודד עם מתקפת הרדיקלים, אולם בעקבות גורמים חיצוניים (תזונה, עישון, זיהום אוויר, ועוד) ופנימיים (גיל, תרופות, פציעה, מחלה) גוברים הרדיקלים על נוגדי החמצון, והתוצאה היא עקה חמצונית בתא, שגורמת לנזקים למולקולות השונות, וכך נפגעים מבנה ותפקוד התא.

כיצד העמקת במחקר מחלת האפילפסיה עם חזרתך מהפוסט דוקטורט?

תאופיק: "חזרתי לאוניברסיטה העברית לאחר הפוסט דוקטורט ב-2019, התקבלתי כחבר סגל בכיר ומאז אני עוסק במעבדה שלי בחקר מנגנונים של התפתחות מחלת האפילפסיה, ופיתוח תרפיה גנטית לטיפול באפילפסיה עמידה לתרופות".

התגלית החדשה ופורצת הדרך של ד"ר תאופיק שיח' אחמד והחוקרים שעמו, מהותה בהזרקת ווירוסים למוח שתוכל למנוע התפרצות התקפים אפילפטיים. המחקר גילה אנזים שאחראי על תהליך היווצרות חומרים פעילים במוח שגורמים להתפתחות מחלת האפילפסיה. בזכות שיטה חדשה נוכל בעתיד למנוע את התפתחות המחלה.

מה נעשה בעבודת המחקר של התגלית החדשה למניעת התפרצות התקפים אפילפטיים?

תאופיק: "לקחנו עבודות מחקר קיימות שהראו איזה שהוא קשר לכך שאנזים מסוים, עצם הפעילות הפיזיולוגית שלו, היא לייצר רדיקלים חופשיים כחלק ממערכת החיסון. עקבנו אחרי פעילות האנזים הזה בתאים במוח בעזרת סמן פלורסנטי, (לשם כך השתמשנו בווירוסים), וראינו ויזואלית שבמודלים של התקפים אפילפטיים בחיות מעבדה, אכן יש הפעלה של אנזים זה, שמייצר את הרדיקלים החופשיים באופן מוגבר. מצד שני, ראינו כי המיטוכונדריה, שהייתה ידועה במשך עשורים כמקור לייצור של רדיקליים חופשיים גם באפילפסיה, דווקא אינה תורמת לכך במהלך התקף אפילפטי".

להכניס אלמנט טיפולי

האם אתם קרובים לשלב של מציאת תרופה?

תאופיק: "המחקר שלנו הוא מחקר בסיסי, הוא עדיין לא בשלב של התרופה. כלומר לענות על השאלה, היכן מיוצרים רדיקלים חופשיים במהלך התקפים אפילפטיים. עניינו על כך כשראינו את פעולת האנזים שאכן מתרחשת. השלב הבא של המחקר הוא להתמקד באנזים הזה ולעכב אותו באופן סלקטיבי. האנזים הזה קיים בשבעה איזופורמים שונים (לאנזימים יש צורות שונות שמפוזרות בכל מיני תאים ואזורים במוח והתפקיד המרכזי של ייצור רדיקליים הוא זהה, אבל אופן ההפעלה, מה מפעיל אותם, מתי ולמשך כמה זמן, משתנה בין איזופורם לאיזופורם). אנחנו רוצים לעכב איזופורם אחד בסוג תא ספציפי. בשל העובדה שהאנזים הזה חשוב למערכת החיסון, אנחנו לא רוצים לעכב את כל האיזופורמים בכל האזורים ו/או התאים במוח, אלא להתמקד בצורה אחת של האנזים שנמצאת בסוג תא ספציפי ולעכב אותו.

"אנחנו עושים זאת דרך הזרקה של ווירוסים, שהייחודיות שלהם היא, שגם אם הם חודרים לתאים רבים או לסוגים שונים של תאים לאחר שאנחנו מזריקים אותם, הם יעברו ביטוי אך ורק בסוג התא שהגדרנו. בתוך הווירוס שאנו מזריקים, אנחנו יכולים להכניס אלמנט טיפולי, פפטיט או חלבון, שיודע לעכב את פעילות האנזים. זה החלק במחקר שאנו עובדים עליו בימים אלה, ועבורו קיבלנו מימון מקרן ה- ISF (ISRAEL SCIENCE FOUNDATION) היוקרתית. המחקר הזה מתמקד בגישות חדשות לטיפול באפילפסיה דרך תרפיה גנית, שחלק ממנה זה תרפיה גנית נוגדת חמצון".

מיפוי תאים והתערבות טיפולית
עם המשפחה בלונדון, בתקופת הפוסט-דוקטורט

מה משמעות התרפיה הגנית החדשה עליה אתם עובדים כעת?

תאופיק: "משמעות התרפיה הגנית החדשה עליה אנו עובדים כעת היא, שכאשר אנו מזריקים את הווירוסים, הם יתבטאו באופן קבוע ועקבי. אנחנו שואלים מה אנו רוצים שיקרה אחרי שאנו מטפלים בבעיה, האם אנחנו רוצים שהווירוסים עדיין יישארו שם, כי אולי לטווח הרחוק אם הם ימשיכו לייצר את מה שהם מייצרים, זה לא רצוי. מה אנחנו עושים עם הווירוסים אם כך? וכיום זה החיסרון המשמעותי ביותר של תרפיה גנית, גישה מחקרית קיימת ונפוצה ביותר, במיוחד בשנים האחרונות".

איך פותרים את הביטוי הקבוע והעקבי של פעילות הווירוסים?

תאופיק: "אנו עובדים בשיתוף פעולה עם קבוצת חוקרים בלונדון, על גישה מחקרית שלפיה מזריקים ווירוס, והווירוס הזה לא בא לידי ביטוי עד אשר מתרחש התקף אפילפטי, כלומר התרפיה הגנית שאנו מזריקים, תפעיל את עצמה באופן אוטומטי בעת התקף, וכאשר אין התקף היא תישאר כבויה. באזור במוח שיודע לייצר התקפים אפילפטיים קיימים מיליוני תאים, שלא כולם לוקחים חלק בפעילות האפילפטית.

"מה שאנחנו רוצים לעשות, הוא למפות את אותם תאים בלבד ורק בהם לבצע התערבות טיפולית. יש לנו כבר תוצאות ראשוניות שמראות שאנו מצליחים בעזרת התרפיה הגנית שאנו עושים, לסמן תאים במוח שאחראים על התפרצות ההתקף האפילפטי. השלב הזה של המחקר בודק לא רק את האפשרות למיפוי אותם תאים שמשתתפים בפעילות האפילפטית, אלא גם את האפשרות להחדיר להם חומר טיפולי שיטפל בבעיה. כרגע אנו בעיצומם של הניסויים לבדיקה הזאת".

ד"ר תאופיק שיח' אחמד, חזר לא מכבר מכנס באיטליה, THE FUTURE OF REDOX BIOLOGY, שם הציג את המחקר בו בדק יחד עם צוות החוקרים שעמו, מהו המקור לייצור רדיקלים חופשיים באפילפסיה, בו נמצא כי האנזים NADPH oxidase הינו המקור העיקרי לכך. בתחילת יולי יתקיים בשוויץ בז'נבה, כנס 14th European Epilepsy Congress. בכנס זה, יציג תאופיק עבודה אחרת, המראה כי טיפול נוגד חמצון יכול להפחית את הסיכוי לפתח אפילפסיה בחיות (לאחר פגיעת ראש למשל), וכי טיפול כזה באפילפסיה קיימת שהיא עמידה לטיפול סטנדרטי, יכול להפחית את חומרת המחלה ולמנוע מוות תאי במוח.

לאחרונה זכה בפרס פרוסינר-אברמסקי למחקר במדעי המוח, פרס הצטיינות במחקר פורץ דרך לשנת 2022. לפני הטקס נשאל ד"ר שיח' אחמד מה המשמעות מבחינתו של 'המנהיגות של המחר'- The Leadership of tomorrow, התשובה שלו הייתה: 'leadership of tomorrow means not forgetting the leadership of Yesterday', 'המנהיגות של המחר, משמע, לא לשכוח את המנהיגות של אתמול'. תשובתו הוקלטה והושמעה במעמד קבלת הפרס. תאופיק: "הרעיון הוא לקחת את הערכים שגדלנו עליהם ולנסות ליישם אותם נוכח היתרון העצום שאנחנו מקבלים מהמשאבים והטכנולוגיות של היום. עם זאת להמשיך להישען על הערכים שקיבלנו מהמורים שלנו".

היכן אתה רואה את עצמך, בעוד חמש שנים, נניח? מה היעדים הבאים?

תאופיק: "אני אשאר פה באוניברסיטה העברית, גם בעוד חמישים שנה. החלום שלי הוא לא הכותרת, אלא המשמעות. הרצון להביא תרומה משמעותית, גם אם זה בהבנה חלקית של הידע, דברים שלא היו ידועים עד היום. להצליח לתת בעבודה המחקרית שלנו מענה למאות אלפי אנשים בעולם שמתמודדים עם מחלת האפילפסיה, גם אם תהיה הצלחה רק אצל חלקם".

מה המשמעות של 'לתת מענה' קונקרטית למחלת האפילפסיה שיש לה השלכות לא רק ברמה הרפואית?

תאופיק: "האפילפסיה אינה מחלה סופנית, אבל הנזק שלה הוא לא רק רפואי הוא נזק חברתי משמעותי. חולי אפילפסיה, אינם יכולים, למשל, להחזיק רישיון נהיגה עד שהם מוכיחים שאין להם התקפים במשך שנה רצופה. היכולת שלהם לעבוד נפגעת, חיי החברה שלהם נפגעים. בחלקים מסוימים בעולם, מחלת האפילפסיה, עדיין נתפשת כמחלה של מתמודדי נפש וזה מעציב. הסטיגמה עדיין קיימת ובועטת.

"אם אנחנו נצליח במחקר שלנו, לשפוך מעט אור על ההבנה של המורכבות של מחלת האפילפסיה ולסייע כתוצאה מכך גם על המשמעויות החברתיות והנלוות האחרות, זאת המשמעות האמיתית מבחינתי".

בחיבור הכה חשוב לך בין העבר והעתיד מול מה שמתרחש כאן ועכשיו, איך תרצה לסכם את הראיון?

תאופיק: "יש פתגם בערבית שאומר 'החי עדיין קיים, המת כבר לא', כך שכאשר אני מזכיר את ד"ר חאג' יחיא ז"ל, שהיה דמות כל כך משמעותית עבורי, אני לא יכול שלא להזכיר את המנטורים שלי לדוקטורט, פרופ' מאיר ביאלר ופרופ' אילון יבין, שאני מלא הערכה ותודה להם. פרופ' ביאלר, שעוסק בפיתוח תרופות לאפילפסיה, הפך את החלום המחקרי שלי למשהו שאני יכול לראות ממש מתגשם. הוא האמין בי ועמד מאחורי, התמיכה והעזרה שלו הפכו את זה למשהו מציאותי וישים. היום הוא סוג של מנטור רוחני שלי, אני מעדכן אותו, אנחנו משוחחים ומתייעצים. זו דרכו של מי ששואף להיות מנהיג מדעי, לא?".

בחיק המשפחה
תאריך:  27/06/2022   |   עודכן:  28/06/2022
שרון מגנזי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
תארו לעצמכם שמישהו מתייצב בדיון מעצרים ואומר לשופט: או שתאריך את המעצר, או שתחטוף שיימינג ברשתות החברתיות. אדם כזה ייעצר בו במקום וצריך לקוות שיוענש במלוא החומרה, ודומה שלא צריך להסביר מדוע. איומים גם לא צריכים להיות מפורשים; די בכך שהמאוים מבין אותם ככאלה, אפילו בצורה סובייקטיבית.
26/06/2022  |  איתמר לוין  |   כתבות
פחות מחודשיים לאחר שהצליח עמנואל מקרון להיבחר בפעם השנייה לנשיאות צרפת, נחלו החודש מפלגתו ובעלות בריתה תבוסה קשה בבחירות לאסיפה הלאומית, החשוב בין שני בתי הפרלמנט הצרפתי, ואיבדו את הרוב המוחלט שהיה להן. תוצאות אלה מהוות כישלון אישי של מקרון, שניהל את המדינה באופן ריכוזי מאוד ועתה יצטרך לחפש תומכים ממפלגות אחרות כדי להמשיך לנהל את צרפת.
25/06/2022  |  רמי דניאל  |   כתבות
היריבות בין ארה"ב לסין מתבטאת גם בתחרות בשוק הרכב החשמלי החכם ובנושא טכנולוגיית הסוללות העתידית. התחרות העולמית העזה על השליטה בטכנולוגיות קריטיות הובילה מדינות רבות להחיל של פיקוח על השקעות, שותפויות עסקיות, ייצוא והעברת טכנולוגיה וקניין רוחני. דוגמה לכך בתחום הרכב היא החלטת סין כבר לפני כעשור להגדיר את הסוללות כתחום מפתח לביטחונה הלאומי. כיום זהו מאמץ לאומי סיני, ויצרני סוללות נתמכים על-ידי הממשלה והבנקים הלאומיים, בשאיפה לממש הזדמנות כלכלית עצומה נוכח הביקוש המשמעותי הצפוי בשוק העולמי בעשורים הבאים. מאמר זה עוסק בשוק הסוללות לרכבים חשמליים, אשר בשנים האחרונות ישראל הופכת שחקן משמעותי בו, כשתעשיית האוטו-טק הישראלית עשויה להיות מושפעת במישרין ובעקיפין מהתחרות ומהשלכותיה.
המילה "חוצפה" נכנסה לשפה האנגלית דרך האידיש, וקיבלה משמעות שאיננה בהכרח שלילית, אלא גם של אומץ לב - במיוחד בעולם העסקים אנחנו נישאר במשמעות המקורית שלה ונציג כמה מן החוצפנים הבולטים של השבוע האחרון
24/06/2022  |  איתמר לוין  |   כתבות
אם לא יחולו שינויים של הרגע האחרון, והצעות הפשרה של יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון לא יתקבלו, בשל השינויים במערכת הפוליטית, תיכנס לתוקף ב-1 באוגוסט כמתוכנן רפורמת "דרך שווה" להאחדת תעריפי התחבורה הציבורית. גם אם תקום ממשלה חדשה, שבה לא יהיו חברים מרב מיכאלי ואביגדור ליברמן, היא לא תזדרז לשנות מיד את הרפורמה ושינוי מעין זה יצריך זמן.
21/06/2022  |  עידן יוסף  |   כתבות
חוקרת בתצפית  /  שרון מגנזי
חייל המוצב הרג את מפקדו (1967)  /  אלי אלון
יפרח חביב - הסופר החביב   /  אלי אלון
אנו במרוקו ולבנו בסוף מערב  /  הרצל ובלפור חקק
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
איש העסקים ליאור רייטבלט השיק את ספרו "קראוס" בגן העיר בתל אביב    בלילה לא ישנתי כי לא הצלחתי להינתק ממנו
הרצל חקק
הרצל חקק
נאבק למען ספרות שביסודה ערכים אנושיים    זכה בפרסים רבים על הישגיו הספרותיים: פרס ראש הממשלה, פרס ברנר, עיטור ההתאחדות הבינלאומית לספרות נוער בברלין, פרס רוטרי ועוד
יוסף אליעז
יוסף אליעז
ביבי הבליג על כל הפגיעות בישראל, בחייליה ובאזרחיה    למרות דרישות שר הביטחון וצה"ל לקבוע יעדים ברורים מעבר להצהרות ריקות מתוכן, להחליט סוף-סוף מה הן מטרות המלחמה ולקבוע מתווה ליום ש...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il