|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
מוחמד ושי. עיתוי משמעותי [צילום: AP]
|
|
|
סעודיה מאותתת לארה"ב: סין יכולה להיות תחליף
|
|
קבלת הפנים החמה לנשיא סין בלטה מול הקרירות בה התקבל ביידן ● בטווח הקצר מדינות ערב קשורות לארה"ב, אך סין חזק בתמונה
|
|
ההבדל בין קבלת הפנים שניתנה למנהיג סין, שי ג'ינפינג, במהלך ביקורו בסעודיה בשבוע שעבר לבין זו שניתנה לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן מוקדם יותר השנה היה ניכר. מצד אחד חיבוקים חמים ומטח כבוד, כששובלים של אדום וצהוב ממטוסי חיל-האוויר המלכותי צובעים את האופק; מהצד השני כיף-אגרוף (fist bump) קריר ליורש העצר, מוחמד בן סלמאן, אותו ביקש בתחילה ביידן "לנדות".
אין זה מקרה. על-אף ששלושת מפגשי הפסגה בין סין לסעודיה, מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (ה-GCC) ומדינות ערב נקבעו מבעוד מועד, הביקור של שי מתרחש על-רקע מתיחות גוברת בין וושינגטון לבייג'ינג ולריאד ומשבר אנרגיה עולמי כתולדה של הפלישה הרוסית לאוקראינה. בעיני פרשנים מהמפרץ ומחוצה לו, למפגשי הפסגה שכללו עשרות מנהיגי מדינות ערב שהתכנסו בריאד, היה ממד התרסתי כלפי ארה"ב והם סיפקו עדות נוספת, בראייתם, לפיחות שחל במעמדה האזורי של האחרונה.
מבחינת בן סלמאן, שליטה בפועל של סעודיה, התזמון לא יכול היה להיות טוב יותר. כשחזון 2030 השאפתני של ארצו לנגד עיניו, הביקור מאפשר לו להקרין לעולם מדיניות חוץ עצמאית, לבסס את מעמדה המוביל של הממלכה בעולם הערבי והמוסלמי ולהפגין מנהיגות בפני עמו לפני העברת הכתר.
במקביל, בעשור האחרון סין הוכיחה שהעניין שלה במזה"ת וצפון אפריקה עמוק הרבה יותר מביטחון אנרגטי. בהדרגה היא העמיקה את שיתופי הפעולה עם מדינות ערב תוך השקעה מסיבית בתשתיות ובטכנולוגיות של העתיד: סחר, השקעות, פיננסים, נמלים, מרכזים תעשייתיים ולוגיסטיים, אנרגיה ירוקה, תשתיות תקשורת, ערים חכמות, רפואה ציבורית, חלל, נשק, רכב, תרבות וחינוך. ביקורו של שי נועד להעמיק עוד יותר את הסינרגיה בין אסטרטגיית הפיתוח הסינית לתוכניות החזון של מדינות האזור, ובכך לקשור את גורלם בגורלה.
בייג'ינג מנצלת בתבונה כל עצב חשוף ביחסים בין ארה"ב לשותפותיה, כדי לחתור תחת ההגמוניה האמריקנית שמכתיבה סדר עולמי חד-קוטבי שמשרת את האינטרסים של וושינגטון ובעלות בריתה. בדומה לרוסיה של ולדימיר פוטין, בייג'ינג מבליטה את שותפות הגורל לכאורה בין סין למדינות ערב כקורבנות היסטוריים של קולוניאליזם ופיאודליזם מערבי, מה שהופך אותן בהווה לשותפות לדרך ביצירת עולם רב-קוטבי, נטול עליונות מערבית. גם הביקור הנוכחי נועד להעמיק את הסדקים באמון בין העולם הערבי לארה"ב ולחתור תחת מערך הבריתות האמריקני תוך חיזוק "האוטונומיה האסטרטגית" של המדינות הערביות.
למשל, החודש פרסם משרד החוץ הסיני דוח מקיף על יחסי סין ומדינות ערב "בעידן החדש", שטוען שבניגוד "למדינות אחרות", סין דוגלת בעצמאות האסטרטגית של מדינות האזור, לא מתערבת בענייניהן הפנימיים, איננה קושרת בין טרור לאיסלאם ורק מעוניינת בתועלת הדדית. "למדינות ערב נמאס מהיהירות המתנשאת של המערב", כתב השבוע חוקר מזרח תיכון סיני בכיר בכלי תקשורת מפלגתי, ומסרים דומים הדהדהו בתקשורת ערבית ברחבי האזור. למשל, יו"ר אל-ערבייה, ענק התקשורת הסעודי, עבד אל-רחמן אל-ראשיד, כתב כי סין (במשתמע בניגוד לארה"ב) היא בת-ברית "יציבה, צפויה ואמינה".
|
|
ביידן: לא הולכים לשום מקום
|
|
|
|
|
ביידן ובן סלמאן ביולי השנה [צילום: AP]
|
|
|
המטרות העיקריות בביקורו של ביידן ביולי השנה היו הגדלת ייצור הנפט בטווח הקצר כדי להוריד את מחירי השוק ולהקל על הכיס האמריקני ובעלות הברית באירופה, וכן לאותת למדינות ערב שארצו לא נוטשת אותן בטווח הארוך. "אנו לא נעזוב ונשאיר ואקום שיתמלא על-ידי סין, רוסיה או אירן", הוא הצהיר, "ארה"ב לא הולכת לשום מקום".
אלא שכבר אז ניכר היה שהמנהיגים הערבים שהתקבצו בסעודיה לא השתכנעו. בעוד הממשל האמריקני האמין שהגיע להבנה עם ענקיות האנרגיה לאור המשבר העולמי, ארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק) בניצוחה של סעודיה השיב פניו ריקם. יתרה מכך, הארגון עורר זעם בגבעת הקפיטול כשהחליט לצמצם את תפוקת הנפט ב-2 מיליון חביות ליום כחודש לפני בחירות האמצע בארה"ב. הביקור המלכותי של שי מתיישב עם תשובת הסעודים לבית הלבן, כאומרים: כללי המשחק השתנו; אל תציבו לנו תנאים ואל תאלצו אותנו לבחור.
גם אם מדינות המפרץ מפריזות בערכן העצמי, אין ספק שהמעורבות הסינית הגוברת על-רקע משבר האנרגיה העולמי והתחרות הבין-מעצמית נותנת להן יותר חלופות. הן ימשיכו למנף את גיוון המשענות כדי לקדם אינטרסים לאומיים, לגדר סיכונים וליהנות מכל העולמות, ואילו ארה"ב היא לדידן זו שתאלץ לערוך את ההתאמות הנדרשות.
אף על-פי כן, ממשל ביידן עומד על שלו וממשיך לטעון בפניהן שאין חלופה אזורית אמיתית לארה"ב. בכינוס ביטחוני שהתקיים בחודש שעבר בבירת בחריין, שורת בכירים אמריקנים ביקשו לחדד את המסר: ארה"ב היא היחידה שיכולה להביא לשיתוף פעולה אזורי ולהקמת קואליציות (מול אירן) ו"תהיה זו טעות מצד מדינות האזור להמר נגדה".
עוד הזהירו, כי רשת ההתראה האווירית האזורית נגד איום הטילים והמל"טים של טהרן וגרורותיה, שעל הקמתה היא מנצחת בשיתוף ישראל, תיפגע בשל החדירה הסינית לתשתיות הטכנולוגיות במפרץ. ככל ששיתוף הפעולה עם סין יגבר, הם גורסים, כך מעטפת ההגנה האמריקנית באזור תקטן. האמריקנים ממשיכים לטעון שהם "לא דורשים מאף מדינה לבחור צד", אך כל מה שמדינות האזור שומעות הוא "או שאתם איתנו, או שאתם איתם".
מבחינת מדינות המפרץ, המחויבות הביטחונית של הממשל האמריקני מתערערת. ארה"ב לא הצליחה למנוע את תקיפות אירן ושלוחיה על סעודיה ב-2019 ובאיחוד האמירויות בינואר השנה. עם כניסתו לתפקיד, לא רק שממשל ביידן הסיר את המורדים התימנים מרשימת ארגוני הטרור, אלא שבראיית הסעודים הוא השפיל את מוחמד באופן אישי ופגע בשותפות ההיסטורית ב"תואנות מתחסדות" של זכויות אדם. ארה"ב, בראיית מדינות ערב, גם כשלה במניעת התגרענות אירן, הנתפסת באזור כמדינת סף גרעינית לכל דבר.
|
|
|
|
|
סלמאן ושי בבייג'ינג, 2017 [צילום: נג האן-גואן, AP]
|
|
|
למרות תלונותיהן החוזרות ונשנות, מדינות ערב ככלל רואות בקשר עם ארה"ב על יכולותיה העדיפות צורך חיוני לביטחונן, ומבינות שסין אינה יכולה או מעוניינת להוות תחליף לקשר זה בטווח הקרוב. במבט לעתיד, הן מוטרדות מחוסר הקשב של הבית הלבן לאתגרים הביטחוניים שלהן, הטונים הצורמים נגדיהן בקונגרס, וחילוקי דעות בנושאים כמו חופש פוליטי וזכויות אדם. גם אם אין הפחתה במצבת כוח האדם הצבאי האמריקני במזרח התיכון – יש ספק באשר לנכונות שלה להפעיל את הכוח לשמירה על ביטחונן של מדינות המפרץ.
בזמן שמדינות ערב שקועות בחזונות הפיתוח שלהן, ווושינגטון מנסה לצמצם את אפשרויות הפיתוח בדרישתה שיבחרו צד בעימות לא-להן. ככל שהיריבות בין המעצמות מעמיקה בכל זירה אפשרית, גם המזה"ת נבחן על-ידי ארה"ב במונחים של משחק סכום אפס - כל התקרבות בין בייג'ינג למדינה אזורית נרשמת לחובתה של וושינגטון, וההפך הוא הנכון.
ביקור שי המחיש, לכל הפחות, שמדינות ערב בכלל ומדינות המפרץ בפרט כלל אינן חסרות אונים. סין הפכה לשותפת הסחר והמשקיעה הגדולה ביותר של רוב מדינות ערב וחתמה על מזכרי הבנות והסכמים בשווי עשרות מיליארדי דולרים ביותר מ-30 מגזרים אסטרטגיים. בהיבט הטכנולוגי, למשל, בביקורו של ביידן בריאד הושגו הסכמות לגבי שת"פ אמריקני-סעודי בתשתיות תקשורת דור 5 ו-6, ברם, חבילת העסקות עליה חתם שי השבוע כללה מזכר הבנות בין הענקית הסינית Huawei להקמת אינטרנט סלולרי מהיר ומתקנים למחשוב ענן בממלכה. סין גם מעורבת בתוכנית הדגל של מוחמד, בנית עיר העתיד נאום, למורת רוחם של האמריקנים.
תאגידים ביטחוניים סיניים מציעים מערכות נשק סבירות במחירים תחרותיים. לשם המחשה, כלי תקשורת בסין דיווחו שסעודיה קנתה נשק בשווי 4 מיליארד דולר בתערוכה הביטחונית בג'ו-חאי בחודש שעבר. מוקדם יותר השנה דווח, כי סין תקים בממלכה מפעל לייצור מל"טים מתקדמים ומקווה למכור לה את מטוס החמקן החדש שלה, לאחר שהשיגה עסקה לאספקת מטוסי אימון/תקיפה קלים לאיחוד האמירויות (על-רקע עסקת ה-F-35 התקועה). בעשור האחרון גם גברו הדיווחים על שת"פ סיני-ערבי בייצור טילים ונשק לייזר להגנה אווירית, בסייבר, מודיעין ומלחמה בטרור, ואף פעילות משותפת בתחום מעגל הדלק הגרעיני. שיתופי פעולה אלו מצריכים שימת לב ישראלית.
לסיכום: מדינות ערב מבינות את העדיפות שיש לארה"ב על פני סין, בוודאי בתחום הצבאי-ביטחוני, והן גם קשרו עצמן בתחום הביטחוני לאחרונה לאורך השנים. באמצעות הקשר עם סין הן מבקשות לפיכך לדאוג לפיתוח וליציבות במדינותיהן ובמקביל לפתח מנוף לחץ על ארה"ב. זוהי מלאכת איזון עדינה וייתכן שכמה מראשי המדינות במפרץ הפריזו בגידור הסיכונים.
יחסי סין עם מדינות המזרח התיכון מתבססים בהדרגה הרבה מעבר לתחום האנרגיה או כפונקציה של יחסיהן עם ארה"ב. העשור האחרון המחיש שהיחסים ביניהן הם אסטרטגיים וחשובים כשלעצמם. אין ספק שארה"ב היא חלק חשוב מהסיפור, ובכירים אמריקנים ימשיכו להתעקש שארה"ב "אינה הולכת לשום מקום". ביקורו של שי המחיש שהדבר נכון גם עבור סין.
|
|
|
הכותבים הם חוקרים במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
|
|
| תאריך:
|
17/12/2022
|
|
|
עודכן:
|
17/12/2022
|
|
יואל גוז'נסקי, טוביה גרינג
|
|
סעודיה מאותתת לארה"ב: סין יכולה להיות תחליף
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
חשדנית
|
17/12/22 15:27
|
|
|
השנה יצא לי להיפגש בכנס אקדמי באירופה עם אקדמאית מבחריין. נראה כי היא השתייכה למיעוט הסוני ולא לרוב השיעי במדינה. הסונים הם הקבוצה השלטת במדינה וגם האמידה יותר. השיחה הייתה נימוסית אך לא חמה. כאשר העזתי לשאול האם יש תמיכה עממית בשלום היא שתקה. אז החלטתי לשתף אותה בתחושותיי כי בממלכה הקטנה אין תמיכה עממית רחבה בהסכמי אברהם. אחרי שתיקה נוספת היא הודתה: "נראה לי שאתה רואה את הדברים נכון".
|
|
|
|
|
מהפכת חיג'אב באירן עדיין לא מיצתה את עצמה ויש לה עדיין סיכוי לזעזע את המשטר האירני ואף להפילו, קשה לצפות לאילו כיוונים היא תתפתח, עד כה אין סימנים שגל המחאה עומד לדעוך, ייתכן שהיא תביא להיחלשות השליטה של המשטר על כמה אזורים בגבול עם עירק, פקיסטן ואפגניסטן. על-פי ארגוני זכויות אדם עד כה נהרגו כ-450 בני אדם בהפגנות המחאה, שלטונות אירן מאשרים את מותם של 300 הרוגים בלבד.
|
|
|
|
|
עיתונאים ישראלים שמסקרים את המונדיאל חשים לא רצויים בקטר. אולם מה שמפתיע הוא שהם מופתעים מכך. למה ציפינו כשמדובר במונדיאל המתקיים בנסיכות קיצונית מכל הבחינות האפשריות. נתחיל עם העובדה שקטר משתייכת (כמו סעודיה) לאסכולה החנבלית הקנאית ביותר באיסלאם הסוני. בקטר סובלות נשים מדיכוי ומאפליה קשה ופועלים זרים מקבלים יחס משפיל של כמעט עבדים. 6,500 עובדים קיפחו את חייהם בבניית האצטדיונים, כאשר התייבשו מהחום או נפלו מפיגומים. לשתות אלכוהול ברחוב ולהיות להט"ב בקטר הן עבירות פליליות.
|
|
|
|
|
הקיבעון של טורקיה בדבר "פעולות טרור כורדיות" הגיע השבוע לנקודת רתיחה, כאשר מטוסים טורקיים הפציצו מטרות בצפון סוריה הקרובות מאוד לכוחות האמריקניים, המגנים על הכורדים מפני אנשי דאעש. דייוויד איגנציוס, בעל טור בכיר בוושינגטון פוסט, אומר שהסכנה תוארה בפניו בידי הגנרל מָאזְלוּם קוֹבָּאנֶה עַבְּדי, מפקד המיליציה הכורדית "הכוחות הסוריים הדמוקרטיים". לדבריו, אחרי שלושה ימים של הפצצות טורקיות, כוחותיו עלולים לאבד את היכולת לשמור על הביטחון בבתי הכלא ובמחנות הפליטים בהם מוחזקים אנשי דאעש ובני משפחותיהם.
|
|
|
|
|
ב-4 נובמבר 2022, בעקבות חילופי השלטון בישראל קבע תום פרידמן, עיתונאי ה"ניו-יורק טיימס" הבכיר, המבטא, ברהיטות ויצירתיות, את תפישת העולם של מחלקת המדינה: "ישראל שהיכרנו איננה עוד". על הפער בין תפישת העולם של תום פרידמן (ת.פ.) ומחלקת המדינה לבין מציאות המזרח התיכון אפשר ללמוד מהתקדימים (מאמרים) הבאים:
|
|
|
|
|
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
