|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
ביידן ונתניהו ב-2016. יחסים טובים [צילום: מישל אולר, AP]
|
|
|
להעניק חשיבות עליונה ליחסים עם ארה"ב
|
|
הממשלה החדשה רשאית כמובן לבחור במדיניות שאינה מקובלת על ארה"ב - אך בהתחשב באינטרסים החיוניים ביותר של ישראל, היא חייבת להביא בחשבון גם את הצרכים והמדיניות של הממשל האמריקני
|
|
מאז נודעו תוצאות הבחירות לכנסת נוהג הממשל האמריקני בזהירות רבה ונמנע ככל האפשר מלנקוט עמדה אשר למדיניותו מול הממשלה המסתמנת בישראל. בהתייחסות רשמית יחידה עד כה, ניצל שר החוץ האמריקני, אנתוני בלינקן, הופעה בכנס של שדולת השמאל הפרו-ישראלית J-Street והדגיש, כי הממשל מכבד את הבחירות הדמוקרטיות שהתקיימו בישראל וכי בכוונתו להתייחס "למדיניותה של הממשלה החדשה ולא לאישים ספציפיים שיכהנו בה". עם זאת, בלינקן חזר וציין, כי ארה"ב תדרוש מהממשלה החדשה "לעמוד בסטנדרטים ההדדיים של היחסים שלנו ב-70 השנים האחרונות". לדבריו, ארה"ב תמשיך לתמוך בערכים דמוקרטיים, כולל זכויות להט"ב וצדק שוויוני עבור כל אזרחי ישראל.
אלא שככל הנראה, מאחורי הקלעים דאגו גורמים אמריקנים להדליף לכלי תקשורת בישראל, כי מתקיימים דיונים בממשל אשר למדיניות כלפי הממשלה החדשה והיחסים עם השרים העתידיים איתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ, אך לפי שעה לא התקבלו החלטות. ביקורת נשמעת גם בקונגרס, בעיקר בשורות המפלגה הדמוקרטית, על הרכבה הצפוי של הממשלה והחשש מהתנהלות הישראלית, במיוחד לגבי זכויות אדם ובהקשר הפלשתיני.
ניו-יורק טיימס טען השבוע במאמר מערכת, כי "ממשלת נתניהו היא איום לעתיד ישראל" וכי ממשל ביידן צריך לסייע "לכוחות מתונים בפוליטיקה הישראלית" במאבקם נגד הרפורמות שמתכננת הממשלה החדשה, ו"לבטא תמיכה בחברה ישראלית שמאופיינת בשוויון זכויות ובשלטון החוק", כפי שהוא עושה במדינות אחרות ברחבי העולם.
ארה"ב הפגינה מאז תחילת כהונתו של ממשל ביידן מחויבות רבה לביטחונה ולרווחתה של ישראל, והקשרים בינו לראש הממשלה הנכנס, בנימין נתניהו, (שידעו עליות ומורדות) הם טובים. ואכן צפוי, כי הממשל יגלה אורך רוח, לא ימהר לנקוט עמדה רשמית וישאף להימנע ככל האפשר מלהיכנס לעימותים עם הממשלה החדשה. בראיון לעיתון הארץ הדגיש שגריר ארה"ב בישראל, תום ניידס, כי "נתניהו הוא האחראי על הממשלה הזאת. אני מתנהל מול ראש הממשלה, שהבהיר לכולנו ששתי הידיים שלו אוחזות היטב בהגה".
ועדיין, מבחן מרכזי עבור הממשל תהייה המדיניות שתוביל הממשלה החדשה מול הפלשתינים. בנאומו בפניJ-Street הדגיש בלינקן, כי הממשל האמריקני דבק בפתרון שתי המדינות לסוגיה הפלשתינית, וכי צעדים שירחיקו את הצדדים מכך מסוכנים לביטחונה ארוך הטווח של ישראל ולזהותה היהודית. לדבריו, הממשל מודע לכך שבעת הנוכחית הסיכויים לפתרון מדיני נמוכים, אך בכוונתו לשמר את הסיכוי להתקדמות בעתיד. לפיכך, ציין בלינקן, הממשל יתנגד למהלכים שיגבירו את המתיחות וירחיקו את הסיכוי להשגת פתרון מדיני. בלינקן הדגיש במפורש, כי הממשל יתנגד להרחבת ההתנחלויות בגדה המערבית, לצעדי סיפוח, לפגיעה בסטטוס-קוו בהר-הבית ולהסתה לאלימות.
בתשובה לשאלה באשר לעמדת הממשל אם הממשלה החדשה תפעל להכשיר מאחזים, הדגיש ניידס, כי "אנחנו לא תומכים בזה". לדבריו, הרעיון לשמירה על חזון שתי המדינות הובהר היטב: "ניסחנו זאת שוב ושוב ונעבוד עם הממשלה כדי לוודא, ככל שאנחנו יכולים, שהעמדות שאנחנו מאמינים בהן יתממשו".
|
|
לצעדים חד-צדדיים יהיה מחיר
|
|
|
|
|
בלינקן החודש בכנס J-Street [צילום: קרולין קסטר, AP]
|
|
|
נראה, כי חזרתו המפורטת של בלינקן על עמדתה של ארה"ב מבטאת דאגה רבה ממדיניותה הצפויה של הממשלה החדשה. גם אם ייצאו לפועל רק חלק מהצעדים שמפלגות הקואליציה הבאה מציגות כהכרחיים בהקשר להתנהלות הישראלית בסוגיה הפלשתינית, ההתנגשות עם הממשל האמריקני תהיה בלתי נמנעת.
בלינקן אומנם לא איים, אך ברור מדבריו, כי לחריגה משמעותית של ישראל מהסטטוס-קוו בכלל וקידום צעדים חד-צדדים בפרט יהיו השפעה על התנהלות הממשל מולה. התגובה האמריקנית עשויה לבוא לידי ביטוי במנעד שבין גינויים פומביים ועד שחיקה ממשית בגיבוי שישראל זוכה לו מארה"ב במוסדות בינלאומיים ובכלל זה במועצת הביטחון, שסביר כי תידרש לנושא.
על הממשלה החדשה יהיה לקחת בחשבון, כי עימותים עם הממשל יזיקו ליכולתה לנהל עימו שיח אסטרטגי, דווקא בתקופה רווית התפתחויות זו בזירה הגלובאלית והאזורית, ובכלל זה ההתמודדות מול אירן, החרפת התחרות עם סין גם במזרח התיכון והתמשכות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.
גם אם הממשל מאמין שדיפלומטיה היא הדרך המועדפת למנוע מאירן השגת נשק גרעיני, ההתקדמות המשמעותית שלה בצבירת יכולות להעשרת אורניום תחייב את הממשל לגבש תוכנית אלטרנטיבית לחישוק ההרתעה מולה - תהליך שיחייב את ישראל לנסות ולהשפיע על הממשל בסביבה "נטולת רעשים". ליהדות ארה"ב יש תפקיד חשוב בהשפעה על עמדות הממשל. לנוכח השחיקה שניתן לזהות בתמיכה בישראל, חשוב לחזק את הקשר עם הארגונים היהודיים השונים ולהימנע מצעדים העלולים לעורר את התנגדותם.
יתר על כן וביחס לזירה הבינלאומית, הממשל האמריקני רואה בקידום סדר יום ליברלי וחיזוק הדמוקרטיות יעד מרכזי למדיניותו, גם במחצית השנייה של כהונת ג'ו ביידן. בראייתו, על ישראל לשמר עקרונות אלה ובעיקר בכל הקשור לפגיעה אפשרית בזכויות אדם ובעצמאות מערכת המשפט. נכסיותה של ישראל עבור ארה"ב נגזרת גם מהיותה הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, ומהלכים בישראל שייחשבו בארה"ב כסותרים ערכים אלה עלולים לפגוע במסד היחסים.
בגיבוש עמדותיה בסוגיות המפתח שעל סדר היום תצטרך ישראל להתחשב גם באינטרסים האמריקניים, גישה שתקרין בצורה חיובית על תפיסתה כבעלת ברית הן בממשל והן בקונגרס. זאת ועוד, המחצית השנייה של כהונת ביידן בואכה הבחירות לנשיאות בנובמבר 2024 צפויה להיות סוערת, ובעיקר להציף ביתר שאת את הקיטוב והמאבק בין הדמוקרטים לרפובליקנים. לכן, חשוב שהממשלה החדשה תגלה זהירות רבה ובעיקר תימנע ככל האפשר מהיגררות למחלוקות הפוליטיות בוושינגטון. האינטרס הישראלי הוא שתמיכה בה תמשיך להיות נושא הנהנה מהסכמה דו-מפלגתית.
|
|
לשים לב לתהליכים בתוך ארה"ב
|
|
|
|
|
דיונים בממשל כיצד להתנהל מולם [צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90]
|
|
|
כבר כיום מתרבים הקולות בוושינגטון בקרב מחוקקים דמוקרטיים, בעיקר מצד הקבוצה הפרוגרסיבית ולעיתים גם מצד הזרם המרכזי של המפלגה, שאינם מקבלים בהבנה מדיניות שישראל נוקטת ודורשים להחריף תגובות נגדה - עד כדי דרישה לייצר זיקה בין הסיוע לישראל לבין מדיניותה בנושא הפלשתיני. גם אם מדובר בממשל אוהד, הוא לא יוכל לעבור לסדר היום אם יעריך, כי התנהלות ישראל נוגדת את הערכים המשותפים, שהיוו את המסד שעליו התקיימו היחסים המיוחדים בין שתי המדינות. הממשל הנוכחי עמד עד כה בפרץ ברוב המקרים, אך לא לעולם חוסן.
להתנהלות הישראלית ולמאפייני היחסים בין שתי המדינות בשנתיים הקרובות תהיה חשיבות רבה גם לטווח הארוך נוכח תהליכים דמוגרפיים, כלכליים וחברתיים המתרחשים בארה"ב, שגם אם חלקם אינם קשורים ישירות לישראל, הם עלולים לתרום לשחיקת המחויבות האמריקנית לישראל. התעלמות בישראל מתהליכים אלה עלולה להיות הרת אסון לאינטרסים הישראלים, שכן יש להם פוטנציאל לפגוע במוקדם או במאוחר במערכת היחסים המיוחדים בין המדינות. ממשלת ישראל נדרשת לכן להתאים את היערכותה, ומוטב מוקדם מאשר מאוחר, להתמודדות עם מגמות בעיתיות אלה.
בשורה התחתונה: ההנהגה הישראלית צריכה כמובן להגן על מה שהיא מעריכה שחשוב לביטחונה הלאומי של ישראל, גם במחיר עימות עם הממשל האמריקני. עם זטת, חובה להבין כי בוושינגטון, בממשל כמו גם בקונגרס, מצפים כי ישראל תכבד את האינטרסים האמריקניים. הגישה צריכה להיות עניינית תוך הקפדה על שקיפות ושיח מתמשך. ויכוחים פומביים עלולים להידרדר במהירות לנקודה שתתפרש בוושינגטון כניגוח הממשל והליכה של בעלת בריתו נגד אינטרסים אמריקנים.
אין חולק על כך שהסיוע האמריקני הוא מרכיב מכריע בביטחון הלאומי של ישראל, וכי האתגרים המדיניים והביטחוניים המורכבים שעימם צפויה ישראל להתמודד בחודשים הקרובים מחייבים תיאום מלא עם וושינגטון. על-רקע זה חשוב ביותר, כי בכל הקשור בגיבוש מדיניות קוהרנטית מול אתגרים מדיניים וביטחוניים, כמו גם בסוגיות המעסיקות את הזירה הבינלאומית ובוודאי כאלה הנמצאות בלב האינטרס האמריקני, ישראל תביא בחשבון גם את הצרכים והמדיניות של הממשל האמריקני. מבחינת ישראל, היחסים עם ארה"ב הם בעדיפות עליונה ומחייבים אותה לבחור מדיניות התואמת את זו של ארה"ב – גם על חשבון אינטרסים אחרים.
|
|
|
הכותב הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
|
|
| תאריך:
|
24/12/2022
|
|
|
עודכן:
|
24/12/2022
|
|
אלדד שביט
|
|
+מינוי הרב הראשי לצה"ל יופקע מידי הרמטכ"ל
|
|
19:05 24/12/22 | איציק וולף | לרשימה המלאה |
ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לציונות הדתית כולל התחייבות לחקיקת חוק שיקבע כי מינוי הרבצ"ר ייעשה בידי ועדה שבראשה יעמוד הרב הספרדי הראשי וכי פסיקות הרבצ"ר יוכפפו לפסיקות הרבנות הראשית לישראל
|
|
|
|
|
|
הרב הצבאי הראשי, איל קרים [צילום: ליאור מזרחי/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
+ח"כ ביטן: "יש דברים שנכתבו אבל לא יקויימו"
|
|
12:50 24/12/22 | מירב ארד |
ח"כ דוד ביטן התייחס (יום שבת) בראיון לכאן רשת ב' לסעיף הסיפוח של יהודה ושומרון שנכלל בהסכמים הקואליציוניים ואמר כי "יש דברים שנכתבו על מנת שייכתבו, אבל לא יקויימו - ברור שזה לא יהיה בקדנציה של ביידן". על הסעיף בהסכם הקואליציוני על קידום הסיפוח אמר ביטן כי "זה רק לצורך הבוחרים, שיהיה כתוב".
|
|
|
|
|
|
|
להעניק חשיבות עליונה ליחסים עם ארה"ב
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
חשדנית
|
24/12/22 10:15
|
|
|
|
2
|
|
באום
|
24/12/22 12:05
|
|
|
|
3
|
|
חשדנית
|
24/12/22 14:39
|
|
|
בארצות הברית חיה קהילה יהודית, שמונה מעל ששה מיליון יהודים. מצער, שבתקופת שלטונו של הליכוד הסתמנה מגמה מאוד לא ראויה, אותה עיצב מי שהיה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ויישם בנאמנות רבה השגריר שלנו בוושינגטון, רון דרמר, שהעדיפה את תמיכת האוונגליסטים הנוצרים על פני הקהילה היהודית בארצות הברית, שהיא בשר מבשרו של העם היהודי במדינת ישראל. העדפת האוונגליסטים נבעה מתמיכה נלהבת של בנימין נתניהו בטראמפ, מי שזוכה לתמיכה מאוד נלהבת של כל בני הקהילה האוונגליסטית-הנוצרית.
|
|
|
|
|
שר האוצר היוצא, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, טוען כי ההסכמים הקואליציוניים שהציגו הליכוד ושותפותיה לקואליציה מוכיחים שנתניהו שואף להגיע לעסקת טיעון ללא קלון.
|
|
|
|
|
יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' הצליח להשיג מנתניהו הבטחה לכך שתקודם החלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון - כך פורסם (יום ה', 22.12.22) בחדשות 12. "לעם ישראל יש זכות טבעית על ארץ ישראל", נכתב בהסכם בין הציונות הדתית לליכוד. "לאור האמונה בזכות האמורה ראש הממשלה יוביל לגיבוש וקידום מדיניות במסגרת תוחל הריבונות ביו"ש, תוך בחירת העיתוי ובשקלול כל האינטרסים הלאומיים והבינלאומיים של מדינת ישראל".
|
|
|
|
|
יו"ר יש עתיד, ראש ממשלת המעבר יאיר לפיד, שב ותוקף (יום ה', 22.12.22) את הממשלה. הוא קורא לציבור להאבק בה, אך מבלי להפר את החוק.
|
|
|
|
|
ח"כ איתמר בן-גביר מקבל את המלצות הייעוץ המשפטי של הכנסת, ומחלק את הצעת החוק שלו לתיקון פקודת המשטרה לחקיקה של שני שלבים.
|
|
|
|
|
