המודיעין הגלוי מעצב את המלחמה באוקראינה

באוקראינה נעשה שימוש נרחב באזרחים לשם פרסום מהלכי הלחימה ותוצאות הקרבות, לא פעם גם לצרכים של מהלכי תודעה נגדיים. ניתן לומר בבירור, שהשימוש של הצבא והאזרחים באוקראינה ברשתות הגלויות הובילו לאחיזת מציאות מדויקת ולכישלון מלחמת התודעה שניהלה מוסקבה.

בעשורים האחרונים שיפרו צבאות העולם, וצה"ל בתוכם, את יכולות החישה והגדילו את כמות הסנסורים ואמצעי האיסוף על אודות האויב באמצעות טכנולוגיה צבאית מתקדמת. באוקראינה נוכחנו לדעת, כי כל אדם וכל אמצעי תקשורת משמש כסנסור.

על-פי נתוני חברות תקשורת באוקראינה, שימוש ברשתות התקשורת הציבוריות סייע להגדיל את טווח הקליטה והשידור של הצבא לעומת שימוש בתשתיות התקשורת שהקים בעצמו. הרשתות הציבוריות פרוסות ביתירות לטובת גיבוי ועומדות בשגרה במבחני עומס של משתמשים ותעבורת מידע. לרוב, תשתיות אלה יעילות יותר ונגישות יותר, בפרט כאשר האויב משמיד את מערכי התקשורת הצבאיים. הצבא האוקראיני אימץ את השימוש בתשתיות האזרחיות בשלבים מוקדמים בלחימה וכך זכה ליתרון בשטח.

מדובר בשינוי ניכר בתפיסת האיסוף, ולא ניתן להתעלם מאתגרים האתיים והמוסריים שבתפיסה הזו, שכן המידע שנאסף עלול לפגוע בפרטיותם של המשתמשים. אולם בשעת משבר, כאשר הממשלה האוקראינית והעם האוקראיני נלחמים כתף אל כתף כדי לשרוד, הציבור כולו נרתם לתרום את חלקו כדי להעניק למולדתו יתרון. יש מקום להניח שגם בישראל, כמו בעבר, הציבור יסייע למאמץ המלחמתי של צה"ל בעת מבחן.

יתר על כן: הציבור האוקראיני נרתם לסייע במאמצי איסוף המידע במנגנון של "מיקור המונים" (Crowdsourcing). הצבא השמיש פלטפורמות שיח שבהן הציבור הוזמן לדווח על פעילות כוחות רוסים, מיקומים ופריסה. הוקמה רשת מעקב אזרחית, שלא זו בלבד שהכפילה את כוחות התצפית, אלא גם אפשרה לגוון ולהרחיב את נקודת המבט. הצבא הכווין את האזרחים בהתאם לצרכיו והשלים באמצעותם פערי מידע. ככל שהעימות נמשך, כך גדלו וגוונו הדיווחים שמסרו אזרחים בשטח.

אנשי מודיעין לומדים שהערכת המודיעין משולה להרכבת פאזל. האתגר דומה למצב של תמונת פאזל שאינה שלמה וחסרים בה הרבה חלקים. האומנות של איש המודיעין טמונה ביכולתו למקם את החלקים שברשותו ולדמיין כיצד אמורים להיראות החלקים האחרים, כדי לבנות את התמונה השלמה באמצעות היכרות מעמיקה עם האויב, מתודולוגיה מחקרית ויכולות איסוף.

המידע הגלוי משנה את כללי המשחק משום שהוא משלים כמות רבה עד מאוד של חלקים חסרים, בפרט במצבי קיצון כמו מלחמה. במלחמה באוקראינה מידע גלוי השלים פערי הבנה גדולים ביחס למהלכי הקרב וסיפק, תשובות מהימנות ומדויקות יותר מכל מקור אחר לשאלת הערכתם של נזקי קרב. זוהי דוגמה חשובה, משום שאלו סוגיות שהעסיקו את הממשלה באוקראינה ואת מקבלי ההחלטות בעולם בדיונים על המשך המהלכים והיקף הסיוע.

אף על-פי כן, יש לקחת בחשבון שהשימוש שבמידע גלוי להערכת מודיעין וקבלת החלטות טומן בחובו גם סיכונים. אם נמשיך את ההסבר דרך משל הפאזל, נסכים שכאשר יש יותר חלקים ממה שיש צורך בהם, אפשר שנימצא מרכיבים פאזל שונה לחלוטין מזה שתוכנן במקור ואז תתקבל תמונה אחרת, מטעה. לעיתים זוהי דרך מצוינת לפתח חשיבה יצירתית ולהרחיב את גבולות הדמיון, אך בזמן מלחמה - אנשי מודיעין מחפשים דרך להתמקד ולמנוע בלבול והטיות.

בעולם שבו מתחברים לאינטרנט מדי שנייה 127 מכשירים חדשים שמפיצים תוכן, יש בהכרח יותר מידע ממה שיש בו צורך ומקום רב יותר לפרשנות העלולה להסיט את מקבלי ההחלטות לכיוונים שגויים. לכן, המידע הגלוי לעולם לא יוכל לעמוד בפני עצמו, אלא להוות נדבך משלים למקורות מסווגים בעלי רמת מהימנות ודיוק גבוהה יותר.

השינוי החשוב שאנו למדים בהקשר הזה מהמלחמה באוקראינה הוא, שאם בעבר ארגוני מודיעין צבאיים נטו להרשות לעצמם לצמצם את האיסוף ממקורות במרחב הגלוי ולבסס את הערכותיהם והמלצותיהם בעיקר על מידע מסווג, אזי כיום החלטה כזו היא בלתי אחראית. תהיה זו הלכה למעשה התעלמות מעושר של מידע זמין בעל ערך רב, אך חמור מכך - התעלמות מזירת פעולה מרכזית במלחמה.

הפוטנציאל הגלום במודיעין הגלוי מוכר בארגוני מודיעין בארץ. חלה התקדמות דרמטית בתחום אשר הובילה לכך שיכולות אגירת המידע, עיבוד מבוסס על בינה מלאכותית והיתוך מידע הם פורצי דרך בעולם ומתבצעים בשיתוף פעולה עם התעשיה. אך עדיין בניין הכוח העיקרי מוטה למקורות המסווגים. החיבור בין עולם המודיעין המסווג לעולם המודיעין הגלוי והשיתוף של אזרחים ותשתית אזרחית בהערכת המודיעין והגברת מקורות האיסוף עדיין נחשב טאבו.

מוקדם לחתום את לקחי המלחמה באוקראינה, אך יחסי הגומלין שנוצרו בין המדינה, הצבא וארגוני המודיעין לבין המדיה החברתית, הפלטפורמות המסחריות והציבור הם בהחלט קריאת השכמה. בהשוואה להתרחשויות באוקראינה, ספק אם מדינות המערב, וישראל בפרט, ערוכות להפעיל את הציבור והחברות הפרטיות באותה היעילות. אם לא נשכיל לאמץ את שינוי הגישה כבר עכשיו, סביר שלא נהיה ערוכים להתמודדות עם אתגרים העומדים לפתחנו.