חיזוק הרשות - או חזרה כפויה לג'נין

מסיבות אלה כולן, ועל-רקע לחץ גובר מצד המתנחלים ונציגיהם בממשלה לצאת למהלך צבאי רחב היקף, יזם צה"ל מבצע ממוקד נגד תשתיות הטרור במחנה פליטים ג'נין. מטרותיו היו: פירוק תשתיות טרור במחנה; פגיעה בפעילים ומעצר גורמים המעורבים בטרור; הכשרת התנאים למערכה מתמשכת נגד הטרור במרחב. כל זאת, בשאיפה לשלוט בגובה הלהבות ולמנוע התפשטות האירועים לאזורים אחרים ביהודה ושומרון וזירות נוספות.

בסיום המבצע רווחת בישראל תחושת הצלחה טקטית-אופרטיבית לאור ההישגים הבאים: 12 פעילי טרור נהרגו; 300 חשודים בטרור נחקרו ומתוכם נעצרו כ-30; שש מעבדות לייצור פצצות ומטענים נהרסו; 14 דירות ששימשו לפעילות טרור וחדרי בקרה זוהו ונהרסו; 300 מטעני חבלה מוכנים לשימוש נוטרלו; נתפסו עשרות מוקשים, רובים, אקדחים, מאות כדורים, עשרות קילוגרמים של כימיקלים להכנת חומרי נפץ; נחשפו ונהרסו שישה פתחי מנהרות ושני מחסני נשק. רוב פעילי הטרור נטשו את המחנה מבעוד מועד, כאשר הובן שצה"ל נכנס למחנה. אחרים נמלטו תוך ניצול נהירה של משפחות אל מחוץ למחנה בשל חשש לפגיעה בנפש.

בעקבות המבצע גברה הביקורת הבינלאומית על ישראל. "משרד האו"ם לתיאום התנאים ההומניטריים בשטח הפלשתיני הכבוש" פרסם, כי מאות יחידות דיור במחנה הפליטים ג'נין נפגעו, וחלקן אינן ראויות עוד למגורים. למעלה מ-500 משפחות פלשתיניות, המונות יותר מ-3,500 איש ואישה, נעקרו מבתיהן ונאלצו לעזוב את בתיהן בשל ההרס. נזק רב נגרם לרשתות החשמל, המים והביוב במחנה הפליטים עצמו ובשכונות המקיפות אותו.

לצד ההצלחה המבצעית עולות מספר שאלות: איך משמרים את ההישג? האם אפשר לבודד את ג'נין משאר יהודה ושומרון? האם יש כוונה והיתכנות לחידוש השליטה של מנגנוני הביטחון של הרשות בג'נין? כיצד מיישבים את הפער במערכת הפוליטית הישראלית בין הגורמים המקצועיים, הרואים חשיבות בחיזוק תפקוד הרשות הפלשתינית, לבין גורמים בממשלה החותרים לקריסתה? איזה מהלך מדיני משלים אפשרי מצד ממשלת ישראל לביסוס ההישג הצבאי?

בעקבות המבצע ובעיקר לאחר שסגן יו"ר הפתח, מחמוד אל-עאלול, וחבר הוועד הפועל של אש"ף, עזאם אל-אחמד, סולקו בבושת פנים ממסע ההלוויות בג'נין, ולנוכח סירוב חמאס והג'יהאד האיסלאמי לקריאת אבו מאזן לקיים פגישה של מזכ"לי הפלגים, הבין נשיא הרשות הפלשתינית שיש לשקול מחדש את המדיניות בצפון השומרון. טענה רווחת נגד הרשות היא שאינה מתפקדת כמצופה מרשות שלטונית ואינה מספקת הגנה לאוכלוסייה הפלשתינית מפני אלימות מתנחלים.

בניסיון להפגין נוכחות בשטח, ארגנה הרשות תהלוכות חמושות של קבוצות תנזים/פתח במספר ערים וכפרים, וערכה סולחה בין ראשי הארגון לפעיליו המשתייכים לגדודי חללי אל-אקצה בג'נין. אולם, אין בכך מענה מספק לטענות נגד הרשות בגין חוסר תפקוד ושליטה. ואכן, מדיון פנימי ברמאללה הודלף החשש שאם המנגנונים לא יפעלו במהירות, עלולה להישנות בג'נין השתלטות של חמאס, בדומה להשתלטותו על רצועת עזה בשנת 2007. כן הוחלט, כי הרשות תשקם את נזקי המבצע כדי להוכיח אחריות ועשייה כלפי האוכלוסייה הפלשתינית וכדי לממש את כספי השיקום שהבטיחו איחוד האמירויות (15 מיליון דולר, אם כי באמצעות אונרא), ואלג'יריה (30 מיליון דולר).

חמאס יצא ללא פגע מסבב ההסלמה הקצר בג'נין, בלי לשלם מחיר על עידוד והנעת טרור ביהודה ושומרון, אך גם הוא יעד לביקורת על שאינו נוקף אצבע מול צה"ל ושומר בקפידה על הישגיו ברצועת עזה - שיקום, צמיחה כלכלית ועבודה בישראל. נראה שלקיחת אחריות על-ידי חמאס לפעולות טרור שאירעו לאחר המבצע בג'נין נועדה לתחזק את דימויו כמוביל תנועת ההתנגדות - בהכרח על חשבון הרשות ופתח.

למרות האינטרס המשותף לרשות הפלשתינית ולישראל למנוע את השתלטות חמאס והג'יהאד האיסלאמי על מרחב ג'נין (ובתוך כך לנטרל את ההשפעה האירנית על המתרחש בשומרון), שתיהן נרתעות מניסיון למצות את פוטנציאל שיתוף הפעולה ביניהן. לפיכך, ישראל נדרשת לעצב תנאים שיאפשרו לרשות ויעודדו אותה לשוב לג'נין, בראש וראשונה כגורם המשקם את ההרס שנגרם במהלך המבצע. במקביל יש להפעיל מנופי השפעה על הרשות, בעיקר באמצעות ארה"ב וירדן, לחידוש פריסתם של מנגנוני הביטחון הפלשתיניים במרחב, תוך תגבורם וציודם באמצעים משופרים, בהתאם לתוכנית שהתווה המתאם הביטחוני האמריקני.

את השבת שליטתה של הרשות בצפון השומרון יש לעודד גם באמצעות קידום פרויקטים כלכליים והקמת מרכזי הכשרה ותעסוקה לצעירים פלשתיניים. כדי להבטיח גיוס תרומות והכוונתן לפרויקטים חיוניים, חשוב לכונן מנגנון פיקוח בינלאומי, למשל מטעם המדינות התורמות, ולוודא שהכספים המוענקים לרשות אכן מושקעים בפרויקטים תשתיתיים ותעסוקתיים במרחב ג'נין.

אם ישראל תפסול מראש יוזמה להשבת שליטתה של הרשות בג'נין, לא יחלוף זמן רב בטרם תידרש שוב למבצע נוסף נגד חמאס, הג'יהאד האיסלאמי וחללי אל-אקצה באזור. ואכן, ממשלת ישראל קיבלה השבוע (9.7.23) החלטה נכונה לפעול לחיזוק הרשות, אך בד-בבד הטילה עליה שורת תנאים שתתקשה למלאם, ביניהם הפסקת התמיכה הכספית במשפחות של פעילי טרור שנהרגו או נאסרו, וגם הימנעות מלעומתיות לישראל בפורומים בינלאומיים.

החלופה להשבת הרשות לצפון השומרון היא השתלטות צה"ל על המרחב וניהולו כקנטון עצמאי, כך שהאחריות ועול הטיפול באוכלוסייה הפלשתינית יוטל על גבה של מדינת ישראל. יהיה זה שלב משמעותי בהאצת הגלישה למציאות של מדינה אחת.