|   15:07:40
  איתמר לוין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
מרפאת כאב תל אביב - מה חשוב לדעת לפני שבוחרים?
כתיבת המומחים
עמיטל נדלן מתקדמת לקראת רכישת בניין נוסף בבוקרשט!
פסיקה מחייבת לעשרות שנים [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]

החשובה ביותר היא הקביעה שיש לבג"ץ סמכות לבטל חוקי יסוד

12 שופטים הוציאו לכנסת כרטיס צהוב תמידי: בית המשפט יבטל חקיקת יסוד שתפגע בליבת המדינה היהודית והדמוקרטית הביטול הגורף של עילת הסבירות הוא שהכריע נגדה; כמה מהשופטים מציעים במפורש מתווים חלופיים לא צפויה התנגשות מיידית בין הקואליציה לבית המשפט, וניתן לקוות שהדרג הפוליטי למד את הלקח מן הקרע בעם
02/01/2024  |   איתמר לוין   |   כתבות   |   סערת הרפורמה במשפט   |   תגובות

1. בחוקת הכדורגל קיימים, כידוע, כרטיס צהוב וכרטיס אדום. השימוש בכרטיס אדום נעשה בשתי דרכים: מה שמכונה "כרטיס אדום ישיר", דהיינו בשל עבירה אחת חמורה במיוחד; וכרטיס צהוב שני באותו משחק הופך מיידית לכרטיס אדום. ייתכן מצב בו העבירה השנייה פחות חמורה מן הראשונה, אך הצטברותן מובילה לכרטיס האדום.

זה מה שקרה אתמול (1.1.24) בפסק דינו של בית המשפט העליון בנוגע לעילת הסבירות. 12 שופטים הוציאו לכנסת כרטיס צהוב, בפסיקה תקדימית חשובה ביותר: יש לבג"ץ סמכות לבטל גם חוקי יסוד. שמונה מהם סברו שעילת הסבירות מצדיקה כרטיס צהוב שני והוציאו לממשלה ולכנסת כרטיס אדום לגביה. אבל במקרה הזה, העבירה הראשונה היא החמורה ביותר, הכרטיס הצהוב בעטייה ימשיך כעת לרחף מעל המערכת הפוליטית ויוכל להצטרף אוטומטית לחקיקת יסוד ספציפית ולהוביל לפסילתה.

ביטול עילת הסבירות אולי יעבור מן העולם, אולי יחזור בצורה מרוככת יותר שתצלח את מבחן בג"ץ (ועל כך בהמשך), אולי ייכלל אי-פעם בחוק יסוד החקיקה (שהפוליטיקאים הם הנמנעים מלחוקק אותו, כדי שיוכלו להמשיך לפעול כאוות נפשם ולהתייחס לחוקי היסוד כמו פלסטלינה לצרכים פוליטיים נקודתיים). אבל הפסיקה התקדימית המחייבת היא שאכן במקרים קיצוניים, של פגיעה בליבת זהותה היהודית והדמוקרטית של מדינת ישראל, יכול בג"ץ לפסול אפילו חוק יסוד. הפסיקה הזאת תעמוד בעינה לפחות כמה עשרות שנים: שום בית משפט, ולו השמרני-ימני ביותר, לא יתן פסק דין הפוך לפני כן, פשוט לפי הכללים המקובלים של הפסיקה.

2. למרות רבבות המילים שנשפכו בנושא, למעשה הסמכות של בג"ץ לבטל חוקי יסוד קיצוניים אמורה להיות מובנת מאליה. שלטון הרוב אין משמעותו עריצות הרוב. 120 חברי כנסת לא יכולים לבטל את הבחירות או לקבוע שיתקיימו מדי חודש. 120 חברי כנסת לא יכולים לסגור את כל המסגדים או את כל בתי הכנסת. 120 חברי כנסת לא יכולים לקבוע שמשרות בשירות הציבורי יאויישו רק בידי נשים או רק בידי גברים. ואם כן יעשו משהו קיצוני ומופרך שכזה, מי יבלום אותם? הציבור בבחירות הבאות? ועד אז? ואם הוא לא יעשה זאת?

ברור שהשאלה קשה הרבה יותר כאשר מדובר בחקיקה שעל פניו נראית הרבה פחות קיצונית ודרמטית. בסדר, אז לא תהיה עילת סבירות; איש לא סגר את בתי המשפט ואיש אינו פוגע בזכות הגישה לערכאות; בית המשפט כבר ימצא עילה להתערב במקרים שיהיה צורך. אבל בפועל, כפי ששופטי הרוב מראים בהרחבה רבה ובצורה משכנעת, מדובר בפגיעה בליבת השלטון הדמוקרטי. הממשלה תוכל לעשות בתחומים רבים ככל העולה על רוחה, ואיש לא יוכל לבלום אותה. הכנסת ממילא נמצאת בשליטתה, הציבור מצביע רק פעם בכמה שנים ועל נושאים מהותיים, ובית המשפט יסורס. זוהי רודנות, חד וחלק.


בג"ץ 5658/23, התנועה לאיכות השלטון נ' הכנסת ואח' / תקציר פס"ד
תקציר פסק הדין בעתירות נגד ביטול עילת הסבירות
בג"ץ 5658/23, התנועה לאיכות השלטון נ' הכנסת ואח' / פס"ד
פסק הדין בעתירות נגד ביטול עילת הסבירות

עמית, חיות, פוגלן וסולברג בדיון [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]

3. האמירה לפיה מדובר ברוב של שמונה נגד שבעה היא מטעה. נכון שזה הרוב שפסל את ביטול עילת הסבירות, אבל – כאמור – החלק החשוב ביותר בפסק הדין הוא הסמכות לבטל חוקי יסוד, והוא ניתן ברוב מוחץ של 12 מול שלושה. חוץ מזה, ארבעת השופטים שתמכו בסמכות לבטל חוקי יסוד, אך סברו שאין להפעיל אותה במקרה הנוכחי, הציעו פרשנות מקיימת, אשר תצמצם את תחולת הביטול ותותיר על-כנה את עילת הסבירות, גם אם בצורה רזה יותר. גם הם סברו שהתיקון במתכונתו הנוכחית גורף מדי ואינו יכול לעמוד.

הפרשנות המצמצמת התבססה בעיקר על דברים שנאמרו סביב החקיקה ועל כך שהתיקון אינו מגדיר מהי "סבירות" שאותה ביטל. אבל למקרא פסק הדין נוצר רושם, שמדובר בלוליינות לשונית ועובדתית, אולי אפילו בניסיון מאולץ-משהו להימנע מביטול חסר תקדים של חוק יסוד, כמעט בבחינת סימון המטרה מראש. כפי שמראים שופטי הרוב, הלשון חד-משמעית והכוונה ברורה וגלויה. הקואליציה הנוכחית החליטה לפרוק מעל צווארה של הממשלה את אחת המגבלות היחידות על כוחה, שגם כך הוא עצום.

שופטי הרוב לא אמרו זאת במפורש, אך נראה שלפחות אצל חלקם – יתר מהלכי הרפורמה המשפטית עמדו ברקע. הרצון של יריב לוין ושמחה רוטמן להשתלט על מערכת המשפט הוא מובהק ולמעשה אינו מוסתר. אין להם כוונה לעלות על בית המשפט העליון ב-D9, אך הם ניסו – ואולם עודם מנסים – לקעקע אותו קיר אחרי קיר. אם לא ייבלמו בקיר הראשון, לא ירחק היום והם יגיעו ליסודות וימוטטו את הבית כולו. לא בטוח שהבלימה של אתמול מספיקה, אך לבטח שהיא מציבה קו הגנה מוצק.

4. הביטול הגורף של עילת הסבירות הוא שהכריע את הכף בסופו של דבר. הדבר נאמר במפורש בידי חלק משופטי הרוב, ולכן אין ספק שביטול רך יותר היה עובר את מבחן בג"ץ – מה שיכול להוות בסיס לניסיון נוסף, על-פי הקווים ששרטטו כמה מן השופטים משני צידי ההכרעה. אם הפוליטיקאים שלנו (גם כאן – משני צידי המתרס) לא היו מגיבים כדרכם בצורה פבלובית, אלא טורחים לקחת את הזמן ולקרוא לפחות את תקציר פסק הדין – ייתכן שהם היו מתבטאים אחרת. אבל אין לנו ציפיות; הם יגידו מיד את מה שיתן להם את הכותרת הכי גדולה, והעובדות לא יפריעו להם.

בהקשר זה, חשוב מאוד להבין מהי בעצם עילת הסבירות – נקודת היסוד שנבלעה בתוך הצעקות וההפגנות והוויכוחים והמאמרים. כמה מן השופטים סיפקו סקירה ממצה. במקור, היא הגיעה מן המשפט האנגלי, התלוותה לרוב לעילות אחרות להתערבות שיפוטית והופעלה כלפי החלטות שלטוניות בלתי סבירות בעליל.

בשנת 1980, בפסק דין דפי זהב, קבע אהרן ברק ארבעה מבחנים להפעלתה של עילה זו: די בחוסר סבירות לבדו כדי לפסול החלטה מינהלית; חוסר הסבירות נמדד באמות מידה אובייקטיביות; הפסילה תהיה בשל חוסר סבירות מהותי או קיצוני; ועקרון הסבירות מוביל לפסילתו של שיקול דעת מינהלי, אשר אינו נותן משקל ראוי לאינטרסים השונים שהרשות המינהלית צריכה להביא בחשבון. מאז אותו פסק דין, התרחב משמעותית השימוש בעילת הסבירות לפסילת החלטות מינהליות/שלטוניות.

על-פי הפרשנות המצמצמת, כל מה שעשתה הכנסת כעת הוא לחזור לעילת הסבירות המקורית. אפשר לא לאהוב את זה, אמרו כמה מן השופטים, אבל זו אינה פגיעה מהותית בליבת הדמוקרטיה. גם בין שופטי הרוב היה מי שאמר כי אם זה מה שהיה נחקק – הוא לא היה מתערב. כלומר: אם הכנסת תקבע במפורש שעילת הסבירות קיימת במתכונתה הישנה, טובים מאוד הסיכויים שבג"ץ (ודאי בהרכבו החסר הנוכחי) לא יתערב.

חזרה לפלגנות תהיה פשע בלתי נסלח [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]

5. השופטים נעם סולברג ואלכס שטיין, אשר נמנו על המיעוט, אפילו הציעו מתווים משלהם. סולברג – שמאמרו נגד עילת הסבירות בכתב-העת "השילוח" גרר אותו לוויכוח הציבורי, ואשר חלק מהשופטים מתעמתים איתו בחוות דעתם – הציע: עילת הסבירות לא תופעל רק כלפי החלטות בתחום המדיניות, ולא על החלטות פרטניות. במילים אחרות: רק על החלטות הנדונות בבית המשפט המחוזי, ולא על החלטות הנדונות בבג"ץ. ואם ייקבע שהיא כן תחול על עניינים הנדונים בבג"ץ, היא תופעל רק פה אחד בידי הרכב מורחב. והעיקר הוא – העיר סולברג – שצריך לחזור לדיון ענייני ומכבד ולהגיע להסכמה רחבה.

שטיין הציע להמשיך להשתמש בעילת הסבירות, אך לא בתור עילה יחידה. יש להתייחס אל הסבירות כשאלה ראייתית: האם ההחלטה נראית בלתי סבירה באופן קיצוני, משהו בדמות "הדבר מעיד על עצמו" שבדיני הנזיקין. אם מדובר בהחלטה שעל פניה אינה מתקבלת על הדעת, ברור שהיא נפגמה בשרירות, זדון, חוסר תום לב, שיקולים זרים, הפליה וכדומה. וכך, חוסר סבירות קיצוני מוכיח שיש עילות אחרות לפסול את ההחלטה. במילים אחרות: חזרה לעילת הסבירות שלפני פסק דין דפי זהב.

6. במישור המעשי, לפסק הדין אין משמעות מיידית. אומנם תלויים ועומדים מספר הליכים בהם התבקשו בתי המשפט לעשות שימוש בעילת הסבירות, אך הם לא רבים וככל הידוע לא משמעותיים. אבל בהחלט יכולה להתחולל (אחרי המלחמה) התנגשות רבתי, עד כדי משבר חוקתי, באחת משתי אפשרויות. האחת: הקואליציה תנסה להעביר את פסקת ההתגברות ולאחר מכן לחוקק את ביטול עילת הסבירות. לאור דעת הרוב בנוגע לסמכות לפסול חוקי יסוד, ובמיוחד לנוכח העזת הפנים שתהיה טמונה במהלכים כאלה, בג"ץ יפסול אותם – ומי יודע לאן זה יוביל.

השנייה: הממשלה תנסה לפטר שומר סף או בעל תפקיד בכיר, למשל את היועצת המשפטית גלי מיארה; או למנות אדם בלתי ראוי (ע"ע דודי אמסלם והחברות הממשלתיות). שופטי הרוב הסבירו באריכות מדוע עילת הסבירות חשובה, וחלקם עמדו בהרחבה יתרה על תפקידה בדיוק בנושא הזה – איוש משרות בכירות בשירות הציבורי. כאן התסריט הוא כזה: הממשלה ממנה/מפטרת, בג"ץ פוסל בשל חוסר סבירות והממשלה מתעקשת לעמוד על המינוי/הפיטורים. זו התנגשות ישירה חמורה ביותר.

7. מי שחוללו את הקרע האיום בעם, בין היתר סביב עילת הסבירות, דרשו מהשופטים להימנע מפסק דין מעורר מחלוקת בעיצומה של מלחמה. כמה מהשופטים ענו, כי בית המשפט חייב לפסוק בסוגיות המוגשות לפתחו והזכירו את המגבלה החוקית בשל פרישתן של אסתר חיות וענת ברון. זה נכון לחלוטין; הדרישה דווקא מבג"ץ "לא לפלג את העם" היא צבועה מאין כמותה כאשר נשמעה ממי שעשו זאת במודע ואף במזיד.

במקרה או שלא במקרה, דובר צה"ל דניאל הגרי אמר אמש, שעה קלה לאחר פרסום פסק הדין, כי חמאס ניצל את הקרע בעם. השופטים מילאו את תפקידם, איש איש לפי מיטב דעתו המקצועית, הבנתו ומצפונו. כעת הכדור הוא בידי הדרג הפוליטי, שעליו מוטלת האחריות העליונה לביטחון המדינה ותושביה, ואשר נכשל בצורה כה איומה במשימה זו. הדברים אמורים גם מראש לגבי חוק הנבצרות, הדבר החשוב באמת לבנימין נתניהו, שפסק הדין בו יינתן בימים הקרובים. פלגנות מחודשת תהיה פשע בלתי נסלח.

תאריך:  02/01/2024   |   עודכן:  02/01/2024
איתמר לוין
+יומן מלחמה, היום ה-87
10:57 02/01/24  |  דן מרגלית   |   לרשימה המלאה
איך דיסטל יכולה להמשיך להעריץ את ביבי שעה שהוא האיש אשר מינה והפקיד את מפתחות הביצוע בידי האנשים שהיא כה מתעבת? האם באמת אינה מבינה שביבי הוא החור בגדר ולא העכבר?
דיסטל-אטריביאן. לא מבינה [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
החשובה ביותר היא הקביעה שיש לבג"ץ סמכות לבטל חוקי יסוד
תגובות  [ 5 ] מוצגות   [ 5 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
צודק
2/01/24 10:06
2
יוסקה
2/01/24 10:20
3
גלי
2/01/24 10:20
4
במ
2/01/24 12:46
5
בני בנקר
2/01/24 18:20
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  סערת הרפורמה במשפט
כנסת מכהנת מוגבלת ביכולתה לתקן ולהוסיף את החוקה המתהווה התיקון שם את הדרג הממשלתי מעל החוק
02/01/2024  |  איתמר לוין  |   חדשות
הסמכות המכוננת, בעת שהוקנתה, לא הייתה בלתי מוגבלת התיקון מאיים על יציבותה של הדמוקרטיה הישראלית
02/01/2024  |  איתמר לוין  |   חדשות
נדרשת הגנה על העם מפני נציגיו הניסוח הגורף של ביטול עילת הסבירות הוא המחייב לקבוע שזוהי חקיקה פסולה
01/01/2024  |  איתמר לוין  |   חדשות
הסמכות המכוננת שבידי הכנסת איננה מוחלטת מטרת התיקון היא שינוי כללי המשחק של הדמוקרטיה הישראלית, כבילת ידיה של הרשות השופטת והסרת כבלי הביקורת השיפוטית מעל הרשות המבצעת
01/01/2024  |  איתמר לוין  |   חדשות
הסמכות לחוקק חוקי יסוד כפופה להגדרתה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ביטול עילת הסבירות אינו "מכה קלה בכנף", אך הוא אינו פוגע במאפייני היסוד
01/01/2024  |  איתמר לוין  |   חדשות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
אומץ ליבה, דבקותה באדמתה, גאוותה הלאומית, אפילו שלוותה של אורה חתן, אכן מעוררים השתאות, קרן אור בצפון המופגז    "מרוב שאני עסוקה בעניינים שלי, לא תמיד אני שומעת את הבומים. אין לי זמ...
דן מרגלית
דן מרגלית
בנימין נתניהו רוצה לשבש משפט על-ידי הרכבת ועדת חקירה ממלכתית מעוותת, אנטי משפטית. הוא מפחד מהליך תקין של הרכבת ועדה ממלכתית, והוא יודע מדוע
יואב יצחק
יואב יצחק
החקירות נגדו הוקפאו בעקבות הסדר שהושג עם רשויות המס    הסדר המס שהוא מבקש לעצמו עכשיו נועד להבטיח שלא ישלם מיסים בגין עסקים שהקים בחו"ל בתקופה שנעדר מישראל    כך יוצא חוטא נשכר
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il