כאשר כטב"מים מסתוריים החלו להופיע מעל מגדלי קידוח נפט וחוות רוח מול חוף נורבגיה לפני שלוש שנים, לא היה ידוע מהיכן באו אך היה ברור מה עשו: ביון. נורבגיה חשדה שהם שוגרו בידי רוסיה, אך לא יכלה לעשות הרבה נגדם מאחר שהם טסו מעל מים בינלאומיים, מספר ניו-יורק טיימס.
בשבועות האחרונים צצו חששות מפני מלחמה היברידית לאחר שהופיעו כטב"מים מעל החוף המזרחי של ארה"ב. רק 100 מבין 5,000 המראות שדווחו הצריכו בדיקה ואף אחד מהם לא היה במשימת ביון, אך היה זה סיפור אחר כאשר כטב"מים נראו בשלהי נובמבר ובתחילת דצמבר מעל בסיסים בגרמניה ואנגליה בהם מוצבים חיילים אמריקנים. אנליסטים צבאיים הגיעו למסקנה, כי ייתכן שהם היו במשימת ביון מטעם מדינה זרה.
נוכחות הכטב"מים היא חלק מ"התקפות באזור האפור" נגד המערב, כאשר שורה של שיטות – צבאיות, סייבר, כלכליות ואפילו פסיכולוגיות – מופעלות במסגרת מלחמת צללים או במטרה לערער את האויב. רוסיה, אירן ומדינות אחרות מגבירות פעולות כאלה, כולל מתקפות על מערכות מחשב רגישות ומזימות התנקשות. כעת נוצרת התלבטות: כיצד להרתיע מפניהן מבלי להסתכן בעימות נרחב? וכיצד להעניש את התוקף על מתקפות שמטרתן שלא להותיר טביעות אצבע?
התקפות היברידיות אינן חדשות, אך הסלימו בשנים האחרונות. אחד המקרים הבולטים היה בחודש יולי, כאשר שלוש חבילות ששוגרו מליטא התפוצצו בבריטניה, גרמניה ופולין. ההנחה היא שהיה זה חלק מניסוי שערך המודיעין הצבאי הרוסי לשתילת פצצות במטוסי מטען שיעדיהם בארה"ב וקנדה. רוסיה מכחישה שהיא עמדה מאחורי הפיצוצים.
דוגמאות אחרות כללו מתקפות סייבר על אלבניה בשנים האחרונות ומיקרוסופט הגיעה למסקנה שאירן עמדה מאחוריהן; ונסיונות כושלים של רוסיה להתערב בבחירות במולדובה באוקטובר ונובמבר. חשד נוסף הוא פגיעה בכבלים תת-ימיים בים הבלטי. גם סין, אירן וקוריאה הצפונית מפגינות רצון גובר לבצע פעולות כאלה, אך המובילה היא רוסיה מאז הפלישה לאוקראינה.
בריטניה, גרמניה, ארה"ב, המדינות הבלטיות ומדינות סקנדינביה נתונות להתקפות ההיברידיות הרבות ביותר, בין היתר בשל סיוען הנרחב לאוקראינה. אשתקד חשפו ארה"ב ונאט"ו מזימה רוסית לרצוח את מנכ"ל ענקית הנשק הגרמנית Rheinmetall, המספקת נשק רב לאוקראינה.
|
גם האיחוד האירופי נכנס לתמונה
|
|
|
|
|
בסיס חיל האוויר רמשטיין [צילום: מתיאס שריידר, AP]
|
|
הכטב"מים שאותרו בבריטניה – שלושה ימים לאחר שהנשיא ג'ו ביידן אישר לאוקראינה להשתמש בנשק אמריקני לתקיפות בעומק רוסיה – היו גדולים ועמידים למזג האוויר מאשר כטב"מים חובבניים, וברובם נראו אחרי השקיעה. לאחר מכן הם נראו מעל בסיס חיל-האוויר רמשטיין בגרמניה, אחד הריכוזים הגדולים של הצבא האמריקני באירופה. בשני המקרים, מדובר בפעולות רוסיות אופייניות. רוסיה מצידה מכחישה וטוענת שהיא אשר ספגה התקפות היברידיות.
נאט"ו החלה ב-2015 לגבש אסטרטגיה נגד התקפות היברידיות, אך כעת היא בלתי מעודכנת – מציין הטיימס. הגישה החדשה תתבסס על תמונה נרחבת של ההתקפות הנוכחיות, כדי לאפשר לקבוע האם רמת הסיכון עולה. כך יוכלו חברות הברית לקבוע עד כמה כל אירוע הוא חמור וכיצד להגיב.
גם האיחוד האירופי נכנס לתמונה, ובאמצע דצמבר הטיל לראשונה עיצומים על מי שהואשמו ספציפית במעורבות באיומים היברידיים רוסיים. הוא גם הטיל על ארבעה מבכיריו להתמודד עם איומים כאלה. פקידים ומומחים מסכימים שיש צורך בקשת רחבה של צעדים, כולל יותר הצבעה מפורשת על האחראים למתקפות, שיפור המודיעין והטכנולוגיה כדי לאתר את הסיכונים ותמרונים צבאיים שיאותתו שמתקפות כאלה לא יעברו ללא עונש.
כל אלו יצריכו אחדות בין חברות נאט"ו, במיוחד כאשר המתקפות חוצות גבולות. אבל מכיוון שהתקפות היברידיות מתוכננות למנוע הטלת אחריות, קיים היסוס להגיב בעוצמה בלא שיהיו הוכחות ברורות לזהות האחראים. כך יכולות רוסיה וסין לדחוף את הגבולות, ובהעדר הסכמה על התגובה – אירופה תישאר פגיעה והיתרון האסטרטגי ייוותר בידי הקרמלין.
|
|
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי ובעל טור ב-News1. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה
| תאריך: |
07/01/2025
|
|
|
עודכן: |
07/01/2025
|
|
|