כך תיאמו ארה"ב ואוקראינה בבסיס ויסבאדן את המלחמה נגד רוסיה

המלחמה באוקראינה נמצאת בנקודת מפנה, כאשר דונלד טראמפ לוקח את הצד של ולדימיר פוטין. אבל בשלוש השנים הקודמות, ארה"ב ואוקראינה יצרו שותפות יוצאת דופן של מודיעין, אסטרטגיה, תכנון וטכנולוגיה בהיקף שרק מעטים מודעים לו. תחקיר של ניו-יורק טיימס חושף את שהתרחש מאחורי הקלעים של הסיוע בן ה-66.5 מיליארד דולר, ואלו חמשת הממצאים המרכזיים.

הבסיס האמריקני בוויסבאדן (גרמניה) סיפק לאוקראינה נקודות ציון של הכוחות הרוסיים ברוסיה. הרעיון שמאחורי שיתוף הפעולה היה שהוא יפצה על היתרון הרוסי העצום בכוח אדם ובנשק. בכל בוקר קבעו קצינים אמריקנים ואוקראינים את סדרי העדיפות במטרות – יחידות רוסיות, ציוד ותשתית.

קציני מודיעין של ארה"ב ובעלות בריתה בחנו תמונות לווין, האזנות לתקשורת ותקשורת מוצפנת כדי למצוא את העמדות הרוסיות, ולאחר מכן קיבלו האוקראינים את נקודות הציון. קצינים אמריקנים העדיפו להשתמש בביטוי "נקודות עניין" ולא "מטרות" – מילה שנשמעה פרובוקטיבית מדי.

המודיעין והארטילריה סייעו לאוקראינה להפוך במהירות את הגלגל לאחר הפלישה. באביב 2022 הסכים ממשל ביידן לשלוח לאוקראינה מערכות טילים מונחים למרחק 80 ק"מ. בשנה הראשונה היו האוקראינים תלויים במידה רבה באמריקנים בתחומי המודיעין והארטילריה, וכך הנחיתו על הרוסים מכות כבדות והצליחו במתקפת הנגד: בדצמבר 2022 הייתה ידם על העליונה.

ממשל ביידן הזיז שוב ושוב את הקווים האדומים שלו. הממשל הציב מלכתחילה קו אדום: ארה"ב לא תילחם ברוסיה אלא תסייע לאוקראינה. עם זאת, הממשל חשש שמא צעדיו להשיג מטרה זו יובילו את ולדימיר פוטין לתקוף יעדים של נאט"ו ואולי אפילו להשתמש בנשק גרעיני.

הממשל הגדיל את נכונותו ליטול סיכון, אך רבים מהצעדים הפרובוקטיביים של ארה"ב ננקטו סתר. בסיס ויסבאדן הורשה להציב תריסר יועצים צבאיים בקייב ובהמשך מספרם עלה לכ-40 והם הורשו לבקר במפקדות בחזית. הצי הורשה לחלוק עם אוקראינה מידע שאפשר התקפות כטב"מים על ספינות רוסיות מעבר למים הטריטוריאליים בחצי-האי קרים. בינואר 2024 תכננו וביצעו ארה"ב ואוקראינה בוויסבאדן התקפה מוצלחת על 100 מטרות בקרים, תוך שימוש בארטילריה שסיפק המערב וכטב"מים אוקראיניים.

הצבא וה-CIA הורשו לסייע במתקפות בתוך רוסיה. הקו האדום הבוהק ביותר היה הגבול הרוסי, מדווח הטיימס. אבל באביב 2024, במטרה להגן על העיר חרקוב, הממשל התיר ליצור שטח רוסי שהקצינים בוויסבאדן יכלו לספק נקודות ציון למתקפות בו. הוא החל בצפון הגבול והתרחב כדי לסייע לאוקראינה במתקפה במחוז קורסק. לאחר מכן הורשה הצבא לסייע למתקפות טילים בדרום רוסיה, שם התרכזו כוחות וציוד לקראת התקפות במזרח אוקראינה.

מדיניות ממושכת אסרה על ה-CIA לספק לאוקראינה מידע על מטרות בשטח רוסיה, אך הסוכנות הוסמכה לספק מידע מסייע לתקיפות ממוקדות. המודיעין זיהה מחסן תחמושת גדול בעיר טוֹרוּפֶּטְס, 450 ק"מ מדרום לגבול אוקראינה; ההפצצה האוקראינית עין גרמה פיצוץ שהיה שקול לרעידת אדמה קלה ויצרה מכתש באורך של מגרש פוטבול (100 מטר). בהמשך הורשתה הסוכנות לסייע למתקפות כטב"מים בדרום רוסיה כדי למנוע התקדמות לאוקראינה.

חילוקי דעות פוליטיים תרמו לכשלון מתקפת הנגד האוקראינית ב-2023. מטרת המתקפה הייתה ליצור מומנטום לאחר הנצחונות בשנה הראשונה, אבל לאחר תכנון משותף בוויסבאדן נתקלה התוכנית בפוליטיקה האוקראינית. הרמטכ"ל, ואלרי זלוז'ני, אימץ את התוכנית, שבמרכזה מתקפה לעבר מליטופול כדי לגדוע את קווי האספקה הרוסיים. אבל ליריבו, אלכסנדר סירסקי, הייתה תוכנית משלו: לסלק את הרוסים מאזור בחמוט. ולדימיר זלנסקי תמך בו וחילק את התחמושת והכוחות בין שתי החזיתות. המתקפה נכשלה והיוזמה עברה לידי רוסיה.