עזבו אתכם מאולפני הרצליה, זה ממש לא היה המקום הנכון להיות בו כשהודיעו על הדחתו של נאור אלבז. גם לא הבית של עמדי או הבית של אלבז היו האתרים שבהם ניתן היה לחתוך את האוויר עם סכין. המקום שבו היו צריכות להתייצב המצלמות היה ביתו של מתניה טיירי. מתניה מי? אתם בוודאי שואלים. על זה בהמשך, אנחנו עוד נחזור אליו. כי בינתיים אין זמן, צריך להתאסף עם לפידים בוערים אל מול ביתה של ההפקה.
כן, ההפקה. והכוונה היא לא לרותי מנהלת הבמה. איפה גרה ההפקה? לא יודע. זה גם לא חשוב. ההפקה היא מעין גוף אמורפי שאנשיו אנשים צללים, פניהם אינם מוכרים, ידיהם מושכות בחוטים והם מנווטים את הז'אנר שאמור לשקף את המציאות ואת רצון העם בהתאם לאינטרסים המסחריים שלהם. אותה נטייה של ההפקה להתערב בכל פעם שנדמה לה שהעסק סוטה מהמסלול, הצמיחה ז'אנר חדש שאינו מוכר בכללי
הרשות השנייה. במסגרת הז'אנר, מעריצי התוכנית כבר אינם מדסקסים את הגיבורים האהובים עליהם, אלא בעיקר דנים בשאלה כיצד ההפקה מקדמת את אלה שהם שונאים. אין מה לעשות, הלכה התמימות. הפרחים לדן מנו וליוסי בובליל.
בעונה האחרונה של "
כוכב נולד" חווינו קפיצת מדרגה במה שקרוי בעגה העממית 'ההפקה התערבה'. לא עוד גלגלי הצלה, הרחבת הנבחרת, ביטול הדחות והגרלות ראש בראש. הפעם ההפקה החליטה שהיא משתינה מהמקפצה. היא רק שכחה שבבריכה שוחים אותם אלה שאת אמונם היא מבקשת. הקידום של נאור אלבז נעשה באופן בוטה וגלוי אל מול המצלמות באופן שהיה בו אפילו שמץ של פאניקה וגם כמה אגלי זיעה בלתי אלגנטיים בעליל נקוו על רצפת האולפן.
למי שלא זוכר, אלבז עומת ראש בראש עם מתניה טיירי (ההוא מהפסקה הראשונה) במגדל דוד. המשימה שהוטלה על שניהם הייתה לשיר את שיר האודישנים. מתניה שר, ודווקא שר יפה. אלבז התחיל לשיר ובשורה השנייה התברר שהוא לא זוכר את המילים. במקום לזרוק אותו מכל המדרגות, נתנו לו עוד חצי שעה ללמוד את השיר, שלאחריה הוא שוב כשל במשימה. בינתיים פרשו בפנינו את סיפור חייו הטראגי של אביו. בסופו של דבר, כפי שכולנו יודעים, אלבז נכנס לנבחרת על חשבונו של מתניה. הלקח היה ברור, זה לא משנה איך אתה שר, זה משנה איזה סיפור קורע לב יש לך למכור. נקווה רק שבימים אלה לא גדלים כוכבים פוטנציאליים שזוממים להיפטר מהוריהם רק כדי לעבור עוד שלב.
|
|
מכאן והלאה נאור נדחף במרץ על-ידי השופטים, אבל ברגע שנהיה קצת צפוף בפסגה הוא הודח הביתה. בדיוק בשביל זה הומצא גלגל ההצלה שהחזיר את נאור, רק כדי ללמד אותו את מה שהסטטיסטיקה כבר יודעת - אף גלגל מוצל בהיסטוריה של כוכב נולד לא הגיע לגמר.
ואז נשאלת השאלה, למה ההפקה מתעקשת לדחוף לגרונו של הקהל זמר שהוא מקיא שוב ושוב, כשלכאורה זה עומד בניגוד לאינטרס שלה לצבור כמה שיותר קהל. התשובה טמונה ביום שאחרי הגמר. אלבז אולי לא עשוי מהחומרים שהקהל הרחב מחבב, אבל הוא בהחלט עשוי מהחומרים שאפשר לעבוד איתם בשוק הפרטי של ועדי עובדים, אירועים, חתונות ובר מצוות. את הכסף האמיתי ההפקה כבר לא תראה מהופעות של דיאנה גולבי בזאפה ושל אוהד שרגאי בצוותא. אלבז הוא פוטנציאל להדפסת כסף בעולם הים תיכוני, ובשביל להעלות את המניות שלו היה שווה להביאו עד הלום. בסופו של דבר, הוא מחויב להפקה לשנה הקרובה, והיא גם תגזור את הקופון.
מעבר לכך שהקהל עוד מגלה רצון עצמאי למרות מה שמנסים להכתיב למעלה, יש עוד חדשות טובות. עלייתו של עמדי הופכת את הגמר להרבה יותר מעניין. אפשר לא לחבב את עמדי, לחשוב שהוא מאנפף, קונצנזוסיאלי ומתייפף, וזה מה שהמדור חשב לאורך השבועות האחרונים. עם זאת, עמדי בהחלט עלול לעשות לדיאנה ולאוהד את מה שעשה הראל מויאל להראל סקעת. וגם אם הוא ינצח, נפרגן לו. דיאנה ואוהד כבר לא באמת צריכים את הגמר. הם כבר כל אחד בנישה שלו, מסודרים.
|
|
תפוס כינוי יחודי
