בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
לידיעת עורכי הדין: כך תערערו על פסק דין נזיקי
|
פסק דין בתביעת נזיקין מעורר אצל התובעים כמו גם אצל הנתבעים את רפלקס הערעור ● רגע לפני שקופצים, השופט יצחק עמית מספק כללי 'עשה ואל תעשה' לעורכי הדין ● כדאיות/אי-כדאיות הערעור בתיק נזיקין
|
משטים הפכו להיות טראומתיים לאחרונה, גם לימאים [יח"צ]
|
|
|
|
|
שופט בית המשפט העליון יצחק עמית דחה (יום ג', 12.10.10) את ערעורו של ימאי שהפך משותק עקב תאונת עבודה, כמו גם את ערעורה שכנגד של חברת הביטוח, תוך כדי שהוא מתווה כללי 'עשה ואל תעשה' בערעור על גובה הפיצוי. מה עושה שופט עליון, אשר גם כך קורס תחת עומס התיקים, ויודע שצפויים להגיע אל פתחו ערעורים רבים של מתדיינים בתיקי נזיקין, אשר עלולים לגרום לו למשבר שעות שינה (עניין אשר לאחרונה למדנו כי גורם להשמנה וכי אנשים שישנים יותר משמינים פחות)? שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, מצא פתרון מעניין לעומס התיקים. בפסק דין שדן בהיקף הפיצוי שיש לשלם לימאי שנפגע בתאונת עבודה (ניתן: יום ג', 12.10.10) החליט השופט יצחק עמית לספק 'כרטיס צהוב' למפרע לעורכי דין - ולגלות להם - מראש - מה הם השיקולים של בית המשפט העליון בבואו להתערב בממצאי בית המשפט המחוזי בקביעת הפיצוי הנזיקי, וזאת, ככל הנראה, מתוך תקווה שיהיו כמה עורכי דין שיוותרו על ערעורים, מתוך הערכה ריאלית של (אי) סיכוייהם להצליח בערעור, כפי שזו ניתנה מן היושב בערכאת הערעור עצמו. קצת רקע: בכל תיק נזיקי מקבל עורך הדין כ-20% מסך הפיצוי שמקבל הלקוח. כשמדובר בנכויות קשות - כגון שיתוק הגוף, כפי שאירע לימאי בסיפור שלנו, סכום הפיצוי עשוי להגיע לכדי מיליוני שקלים, ולעורכי הדין המטפלים בתיקים האלו ישנו תמריץ לטפל בתיקים אלו ולהשיג ללקוחם את הפיצוי המירבי. שיטת חישוב הפיצוי אינה אלא שיטת שטנץ, בה עורך הדין מתמחר סעיפי פיצוי שונים - ב"תחשיב נזק" - וביניהם אובדן השתכרות, פיצוי בגין כאב וסבל, פיצוי עונשי, פיצוי בגין עזרת צד ג', הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה וכולי, ועורכי הדין של חברת הביטוח ממעטים בשיעור הנזק "אשר מוכחש כשלעצמו", ככל שניתן. למותר לציין, שכל עורך דין יפריז בנזק שנגרם ללקוחו, לעיתים תוך שימוש בביטויים מוקצנים כגון "טרם התאונה היה מרשי אדם דינאמי וחרוץ ועתה הוא שבר כלי", וחברת הביטוח, מאידך-גיסא, בשפה אורווליסטית משהו, תשכתב (מכתב הגנה אחד למשנהו) משפטים סתמיים כגון "הנזק, המוכחש כשלעצמו, נגרם עקב רשלנות התובע ו/או עקב גורם זר מתערב ו/או עקב רשלנותו של צד שלישי ו/או עקב מצב רפואי קודם". יש לציין כי תביעה נזיקית אינה אלא ריטואל ידוע מראש, שבו עורכי הדין של כל אחד מן הצדדים משכתבים כתבי טענות קודמים, ומשלימים את הפרטים החסרים כמו שם התובע/נתבע ומינו וכדומה. אין כל ספק כי גם לאחר הינתן פסק הדין, יש והצדדים שואפים לערער עליו - זאת בכדי להאמיר את הפיצוי לשחקים (שהרי הלקוח שהיה פעם "אדם דינאמי וחרוץ" הפך פתאום ל"שבר כלי"), ובכדי להפחית את שיעור הפיצוי (שכן לשיטת חברות הביטוח, אם אדם מבוגר וחסר השכלה נפצע בתאונה ואינו יכול לעבוד יותר בעבודה פיזית, עליו לעבוד כ"פקיד", כאילו שבשוק העבודה הדורסני של ימינו מישהו יקבל לעבודה בני חמישים פלוס, גם אם הם בריאים לחלוטין). הצדדים ממשיכים בריטואל האדברסרי, מנערים את האבק מתחשיבי הנזק וכתבי הטענות, ושמים פעמיהם אל בית המשפט העליון בירושלים, לערער על גובה הפיצוי. השופטים מצדם, שגם כך עמוסים לעייפה בתיקים, לא ממש רוצים לדון במספר השעות שבהן הפיליפיני מבקר את התובע ביום, או בטעויות החוזרות ונשנות של חברות הביטוח כי הנזק "המוכחש כשלעצמו" נגרם עקב העובדה שאחמדינג'אד בדיוק ביקר בלבנון, או כל "גורם זר מתערב אחר", ולא חלילה, עקב רשלנות מבוטחיהם. השופט יצחק עמית, בבחינת "די לחכימא ברמיזא", החליט לפרוש בפסק דינו את שיקולי ערכאת הערעור להתערב באופן חישוב הנזק. כל מי שמכיר פסקי דין של העליון, יודע כי "ערכאת ערעור בגלגול שלישי לא תתערב בממצאים עובדתיים" ולרוב גם לא במסקנות משפטיות. ועם זאת, חרף העובדה ש"ממצאים עובדתיים" הם "כזה ראה וקדש" ואין להתערב בהם, ניתן להתערב בשיעור הפיצוי, במקרים מסוימים, אשר השופט עמית טורח לפרטם בתקווה שעורכי הדין יגזרו וישמרו - ויזכרו שלא תמיד עומד להם סיכוי טוב לערער, ורצוי שלא יטרידו את בית המשפט העליון בערעורים שממילא מוסיפים על העומס. בין היתר הוא מציין כי: - אשר לסכום הפיצוי שנפסק, בחינת הסכום בערכאת הערעור נעשית בשלושה שלבים, אשר לעיתים סמויים מעינו של הקורא. בשלב הראשון בוחנת ערכאת הערעור אם סכום הפיצוי הכולל שנפסק עומד ביחס סביר לנזק בהתחשב בפרמטרים העיקריים של גיל הניזוק ותוחלת חיים; הנכות הרפואית והתפקודית ואופיה; ובסיס השכר. בשלב השני ולצורך בחינה נוספת של סבירות הפיצוי הכולל, בוחנת ערכאת הערעור את הסכומים שנפסקו בראשי הנזק השונים. ודוק: אין מדובר בבחינה לעומק של כל ראש נזק וכל תג ותג מבין ראשי הנזק הרבים, אלא בבחינה ממעוף הציפור שנועדה לבדוק אם קיימת חריגה בולטת מהמקובלות באחד מראשי הנזק. ערכאת הערעור לא תתערב בראש נזק כזה או אחר גם אם סברה כי ניתן היה לפסוק סכום שונה ממה שנפסק על-ידי הערכאה הדיונית. רק אם נמצא כי נפלה טעות בולטת באחד מראשי הנזק, תתערב ערכאת הערעור באותו רכיב. השלב השלישי, חוזר ומתחבר לשלב הראשון במובן זה שערכאת הערעור בוחנת אם ההתערבות בראש נזק כזה או אחר או בקביעה כזו או אחרת של הערכאה הדיונית אכן מביאה לשינוי מהותי בתוצאה הסופית. כך, ייתכן כי בראש נזק אחד יש להגדיל את הפיצוי, ומנגד, יש להפחית את הפיצוי בראש נזק אחר, או שערכאת הערעור מצאה כי הערכאה הדיונית נקטה גישה נדיבה או גישה קפוצת יד במכלול ראשי הנזק או בקביעת שיעור הרשלנות התורמת, כך שאין לשנות את סכום הפיצוי הכולל למרות שהיה מקום להתערב בראש נזק כזה או אחר.
לגזור ולשמור.
|
לא 'לקפוץ' להאשמות בהתחזות
|
|
בנסיבות שבהן הפיצוי שנפסק לתובע היה גבוה מאוד בראש נזק אחד, אך נמוך מדי בראש נזק אחר, הגיע השופט עמית למסקנה כי פיצוי היתר ופיצוי החסר מקזזים אחד את השני וכי אין להתערב במסקנות בית ה משפט במקרה דנן, או כפי דבריו: - מכאן, שאי התערבות בפסק דין של ערכאה דיונית בנזיקין, אין משמעותה בהכרח אישרור של כל ראש נזק וכל סכום וכל קביעה שנפסקה על-ידי הערכאה הדיונית. ההתערבות תיעשה מקום בו מצאה ערכאת הערעור כי יש להפחית או להגדיל את סכום הפיצוי הכולל או כדי להעמיד הלכה על מכונה.
עם זאת, השופט עמית מצא לנכון להסביר מדוע, גם אם התובע, אשר נקבע כי השיתוק שבו לקה בגופו אינו נובע מסיבה פיזית-רפואית נראית לעין, אלא הוא פסיכוסומטי, לא הביא פסיכיאטר להעיד בחוות דעת רפואית כי אכן כך הדבר, אינו מתחזה; לדבריו: - איני רואה לקבל את טענת המשיבה כי בהיעדר חוות דעת פסיכיאטרית מצד המערער, יש להתייחס אליו כאל מתחזה. אכן, ברגיל, ניתן היה לצפות כי כאשר בתסמונת של קונברסיה (conversion) עסקינן - תסמונת שיכולה לבוא לידי ביטוי גם בתסמינים מוטוריים ובמקרים חריגים עד כדי שיתוק בפלג גוף לאורך זמן (ויש הגורסים כי המדובר בהתפתחות של היסטריה) - יתמוך התובע את תביעתו גם בחוות דעת בתחום הנפשי. אלא שרשאי היה בית המשפט, בהתחשב במכלול הראיות שהובאו בפניו, להגיע למסקנה כי המדובר בקונברסיה ולא בהתחזות. במסקנתו זו נסמך בית משפט קמא, בין היתר, על חוות דעת בתחום הנוירולוגי, על כך שגם המל"ל הכיר בנכות צמיתה של 100% ועל כך שמהתאונה ועד למתן פסק הדין חלפו 11 שנה במהלכם לא נצפה המערער מהלך על רגליו. המדובר בממצא שבעובדה שאין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בו.
ערעורי התובע וחברת הביטוח נדחו.
|
|
|
ע"א 741/10 יוסף כהן נ' צים חברת השיט הישראלית בע"מ (ניתן: 12.10.10).
|
|
תאריך:
|
15/10/2010
|
|
|
עודכן:
|
17/10/2010
|
|
ענבל בר-און
|
לידיעת עורכי הדין: כך תערערו על פסק דין נזיקי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
חיי
|
18/10/10 20:16
|
|
2
|
|
חיי
|
18/10/10 20:27
|
|
כבר שני קיצים ברציפות ש"רמזור" כובשת את שיחות המסדרון. היא אומנם לא משודרת כרגע על המסך אבל איכשהו "רמזור" של אדיר מילר פשוט לא עוזבת את התודעה. בשנה החולפת הספיק הפורמט להימכר לשידור בארצות הברית וגם לאחרונה להיות מועמד לפרס האמי הבינלאומי - שני הישגים מרשימים, במיוחד כשמדובר במדינה שעד לתקופה האחרונה לא ממש הצליחה לייצא החוצה יצירות טלוויזיוניות. העניין הוא שידענו פה בארץ סדרות טלוויזיה קומיות בעבר, ו"רמזור" לא המציאה ז'אנר מיוחד שלא הכרנו בעבר. אז למה היא כל כך מצליחה בארץ, ויותר מכך - מה הדבר המיוחד בה שתפס את עיניי האמריקנים?
|
|
|
המארחת בכניסה למסעדת הבשרים מחייכת חיוך רחב ונלהב במיוחד. שתי דקות אחר כך, מעל השולחן שבו הושיבה כבר את אייל קיציס וטל פרידמן, שיושבים כעת כתף אל כתף, פניהם לחלל המסעדה, היא מציעה לשדרג ולעבור לחדר הווי-AP שם "יהיה לכם קצת יותר נוח". שם, אגב, באמת יותר נוח. השולחן מרווח ומואר יותר, הסועדים האחרים יושבים רחוק יותר, עשן צלייה אינו מדביק בריח את הבגדים והשיער, ובעיקר, הרבה פחות עיניים ננעצות.
|
|
|
השבוע קיימת השראה הנבנית מרגישות ומדמיון, אך חלק מן ההזדמנויות שעולות, לוטות בערפל. יש תחושה שיש ביכולותינו לבנות ממלכות גדולות, אולם לא בטוח שהנתונים המתקבלים נמצאים בתוך המציאות. השילובים בין השמש, הנפטון והצטרפות כוכב מרקורי, אינם עוזרים לתהליך קבלת החלטות מאוזנות. נקודת הראייה היא סובייקטיבית יותר, מושפעת מהתחושות, שקשה לבטא אותן באובייקטיביות. ייתכן שלא תמיד יבינו מה הכוונות שלכם, לא תמיד תוכלו לשכנע את הזולת באמת שלכם ובימים אלה יש בעיה עם הצד הריאלי בחיים.
|
|
|
לפני חודש עמד דב שפי בטקס הזיכרון ב'גראונד זירו' בניו-יורק ובקול רוטט קרא שמונה שמות מתוך 2,750 הנספים בהתקפת הטרור על מגדלי התאומים. השם האחרון שאותו התקשה לבטא בשפתיו היה של בנו, חגי. תשע שנים לפני כן הוזמן חגי, בן 34, נשיא חברת 'סאנגארד' לאספקת תוכנות למוסדות פיננסיים, להרצות לפני מנהלי בנקים בקומה ה-106 של המגדל הצפוני. בדיוק באותה שעה תכננו דב ואסתר לצאת מביתם באור-יהודה לניחום אבלים.
|
|
|
לאחרונה ציינה התנועה הקיבוצית מאה שנה להיווסדה. המועד נקבע לשנה זו על-פי שנת ייסודה של דגניה א', המכונה גם 'אם הקבוצות והקיבוצים', ושם גם התקיים השבוע המופע המרכזי לציון התאריך.
|
|
|
|