|   15:07:40
  רון דרור  
עורך דין מגזין עורך הדין
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כל מה שרציתם לדעת על קנביס רפואי
קבוצת ירדן
פלמינגו ספא: יום כיף זוגי בלתי נשכח בחיפה
"אם יהיה כאן בית משפט הומוגני מבחינת קרקע הגידול של השופטים שלו, אנחנו בבעיה". הנשיאה ברלינר [צילום: פלאש 90]

"צריכה להיות מערכת ערעורים ארצית"

נשיאת בית המשפט המחוזי בת"א, דבורה ברלינר, קוראת להקים ערכאה נוספת שתקל את העומס המוטל על בית המשפט העליון ("חלק גדול מהערעורים לא מצריך שופט עליון"), מקווה להצלחתה של המחלקה הכלכלית שתיפתח בחודש הבא ("אני נותנת למחלקה הזאת את נקודת הפתיחה הטובה ביותר שאפשר") ומקנחת בחלומות על מדינה ערכית ("הייתי רוצה קצת פחות שערוריות, קצת פחות גדולי אומה שנגררים לספסלי בית המשפט")
01/11/2010  |   רון דרור   |   כתבות   |   תגובות
על שופטים לא-ראויים:
מדי פעם אנחנו עושים תזוזות. אני מעבירה פלוני מתפקיד אחד לתפקיד שני, כאשר אני רואה שבאמת תפקיד מסוים הוא לא יכול לעשות. זה לא תמיד דבר פשוט. למשל, שופט שקרוב ליציאה לפנסיה, אתה לא יכול להעביר אותו בניגוד לרצונו...מה שאני יכולה לעשות זה למזער נזקים

בשבתה על כס המשפט, ניכר לעיני כל שנשיאת בית המשפט המחוזי בת"א, דבורה ברלינר, היא מן הדמויות השיפוטיות הקלאסיות, ה"שמגריות" - הדורת פנים, מאופקת, מסודרת, יעילה, עניינית וחסרת פניות (impartial) בכל תו ותג בהליכותיה. בשיחה אישית מתגלים מאפיינים פחות מוכרים של הנשיאה - פתיחות וגילוי לב, סבלנות בין־אישית גדולה ונימה חייכנית; ומבחינה מקצועית - עדיין בעלת סקרנות גדולה לתיקים שלפניה, כמעט נערית, כשכל זאת עטוף באהבת אמת למקצוע שבחרה להקדיש לו את חייה.

סוד גלוי הוא כי קשה, לפחות בינתיים, לתאר באופן דומה את התנהלות כלל בית המשפט המחוזי שהשופטת ברלינר מונתה לעמוד בראשו החל ממחצית שנת 2009. מבחינה אדמיניסטרטיבית זהו בית משפט שהיה מוכר כאיטי, שהדיונים בו נקבעים אחת לזמן רב והתורים של עורכי הדין השתרכו פעמים רבות גם אל מחוץ לכותלי אולם הדיונים כשכבר היה מגיע תורם לדיון (כיוון שצדדים רבים זומנו לאותה שעה). גם ידועות קובלנות עורכי הדין על חוסר התאמה או אופן ההתנהלות ואווירת הדיון אצל שופטים מסוימים. יחד עם זאת, ולמען ההגינות, חשוב לציין כי מדובר בבית המשפט שיושבים בו שופטים בכירים ומצוינים שמובילים את תחומיהם בקנה מידה ארצי, ואשר מתנקזים אליו התיקים הפליליים והכלכליים המורכבים ביותר, כאשר כל תיק כשלעצמו מקיף עשרות ארגזים.

בראיון מתגלה נשיאה מלאת אנרגיה וחדורת אמונה בהצלחת הדרך, אך מודעת היטב למשימה ההרקולסית שניתנה לה. השאלה הגדולה היא עד כמה תצליח הנשיאה הנכנסת ברלינר לקרב את בית המשפט לדרכי התנהלותה שלה. לסטנדרט האיכות שהיא הציבה ונוהגת בו לעצמה.

כאשר מביטים על ערימות התיקים הממתינות לטיפולה, עולה במחשבה הפיתרון שבחר הגיבור המיתולוגי לחמישית מבין המטלות הבלתי אפשריות שהטיל עליו המלך אוריסתאוס - ניקוי תוך יום של רפתות אוגיאס שלא נוקו 30 שנה (הפיתרון שמצא: הסטת תוואי נהר שישטוף את הרפתות).

המשימה המוטלת על כתפיה כה קשה, כיוון שכאמור יש לה מספר רב של היבטים לשיפור כדי שניתן יהיה להכתירה כהצלחה. אולם האופטימיות של הנשיאה היא מידבקת. בניגוד לכתובת בכניסה ל־inferno ב"קומדיה האלוהית" לדנטה אליגיירי - בתרגום חופשי "הנכנסים לכאן, זינחו כל תקווה" - הרי שלנכנסים בהיכלו של בית המשפט המחוזי בת"א יש היום תקווה.

בית המשפט לערעורים כערכאת ביניים

בכל בית משפט עליון בעולם יש 150-100 תיקים בשנה. כאן יש כמה, 5,000? אולי יותר. ראיתי את העומס שעובדים בו בעליון. כשהייתי שם לא הלכתי לפני שבע־שמונה בערב הביתה. צריך לתת לבית המשפט העליון לעסוק בסוגיות מאוד עקרוניות, חשובות. מדינת ישראל תיהנה מזה. כך נוכל גם לשמור על רמת השיפוט בערעורים על ידי הקמת ערכאת ערעור ארצית

מה עמדתך לגבי רעיון של בית משפט לערעורים כערכאת ביניים?

אני מאוד בעד, אני חושבת שזה רעיון מצוין.

זה בלתי צפוי, כי בדרך כלל רוב האנשים בתפקידים מסוימים חושבים קודם כל איך אני שומר לעצמי את כל הכלים שלי.

לא, אז סליחה, אין לי שאיפות אימפריאליסטיות. השאיפות שלי הן באמת למערכת טובה. איך אני אגיד? אני חרדה לזה שהמערכת כולה תהיה טובה.

אני חושבת שהיום חלק גדול מהערעורים בבית המשפט העליון הם ערעורים שלא מצריכים שופט עליון. הם מצריכים שיפוט ברמה הכי טובה שיש, אבל לא דווקא שופט עליון. צריכה להיות מערכת ערעורים ארצית. אם היא תהיה ארצית, תהיה אחידות בפסיקה. תהיה לשופטים עוד אפשרות להתקדם, כי תהיה גם ערכאת ערעור שיהיה אפשר להתקדם אליה. אבל זה פן פחות חשוב בעיני. הפן החשוב הוא שבית המשפט העליון יוכל להתפנות באמת למספר מוגבל של תיקים חשובים ועקרוניים ולדון בהם בכל תשומת הלב, להקדיש להם את כל הזמן, ולא להרגיש שמישהו נושף להם בעורף.

בכל בית משפט עליון בעולם יש 150-100 תיקים בשנה. כאן יש כמה, 5,000? אולי יותר. ראיתי את העומס שעובדים בו בעליון. כשהייתי שם לא הלכתי לפני שבע־שמונה בערב הביתה. צריך לתת לבית המשפט העליון לעסוק בסוגיות מאוד עקרוניות, חשובות. מדינת ישראל תיהנה מזה. כך נוכל גם לשמור על רמת השיפוט בערעורים על-ידי הקמת ערכאת ערעור ארצית.

למרות שאפשר לראות שאת מאוד אוהבת את מה שאת עושה, מותר לשאול אם את מתגעגעת לפעמים לבית המשפט העליון?

בהחלט. זו באמת הייתה תקופה נהדרת מבחינתי. אני כתבתי בכל התחומים, אפשר לראות את זה. באזרחי, בפלילי, בבג"צים, בשעבוד צף ובהתיישנות, תחומים שלא הכרתי קודם ולמדתי אותם לראשונה.

למה את מתגעגעת במיוחד?

זה סוג מחשבה אחר. ראיתי את זה על עצמי: אתה בבת-אחת חושב אחרת, חושב יותר בגדול, מעבר להשלכות הנקודתיות של התיק, לראות בגדול מה עושה פסק הדין הזה לכל המערכת כאמירה, משום שמחר בבוקר יצטטו אותך. נכון שגם פסקי הדין המחוזיים הם פסקי דין מנחים, כמו שאנחנו יודעים, אבל מבלי שמישהו אמר לי את זה, ראיתי את עצמי חושבת מה זה עושה לכל הערכאות שמתחתי.

המחלקה הכלכלית


איך את מתכננת שתעבוד המחלקה הכלכלית החדשה? מתי היא אמורה להתחיל לעבוד בפועל?

15 בדצמבר, זה קבוע בחוק.

הרכב כבר נבחר, אנחנו יודעים.

בוודאי שנבחר, אני חושבת ששופטים מצוינים... הם יחסרו לי בהקשרים אחרים כי אני הרי לוקחת אותם מהצוות הקיים, והם מאוד יחסרו לי. אבל אני נותנת למחלקה הזאת את נקודת הפתיחה הטובה ביותר שאפשר.

התכנון שלך שהיא תלך ותגדל או שהיא תישאר מצומצמת?

אני לא יודעת, אני גם לא רוצה להתנבא, כי אני חושבת שאף אחד עוד לא יודע, ושאנחנו צריכים לחכות ולראות. אני לא יודעת מה נפח התיקים שייכנסו וכמה יגיעו.

תהיה העברה של תיקים קיימים?

לא תהיה העברה. רק תיקים שיוגשו מאותו יום ואילך. עד שיתגבשו התיקים הם גם יוכלו לגמור את התיקים שהם במהלך השמיעה.

העומס במחוזי בתל אביב

הבעיה הגדולה של בית המשפט המחוזי בת"א, במצב שבו אני קיבלתי אותו, זה שבאמת יש לנו מטען עצום, מטען חורג של תיקים... עצם הקמתו של בית משפט מחוז מרכז משקף את ההבנה של המערכת שבית המשפט המחוזי בתל אביב עבד לאורך כל השנים בעומס שלא מתקבל על הדעת. הרי לא קמה עיר חדשה. זה אותו פלח שוק. אז ברור שלנו יש נטל הרבה יותר גדול, משום שעל גבנו מונח מטען התיקים שהצטברו לאורך כל השנים. אבל אני לא רואה תחרות, אנחנו לא מפעל

מהן הרפורמות, הדברים העיקריים שהיית רוצה לראות שמשתנים בשנים הקרובות בבית המשפט?

תראה, אני מאוד מכירה בזה שמשפט צריך לעשות בפרק זמן סביר, שצדק צריך להיראות. "אם יש צדק יופע נא מיד" - את זה לא אני אמרתי, אמרו גדולים וחכמים ממני.

אני חושבת שהבעיה הגדולה של בית המשפט המחוזי בת"א, במצב שבו אני קיבלתי אותו, זה שבאמת יש לנו מטען עצום, מטען חורג של תיקים, זאת אומרת backlog עצום. אתה רואה את הארגזים שם (הנשיאה מצביעה לפינת החדר)? אלה ארגזים שאני מנתבת לבד את התיקים האזרחיים לשופטים. כל החבילה שם זה 2010.

החזון שלי הוא שבית המשפט יתחיל ויסיים תיק בצורה מכובדת, יפה, עניינית ובפרק זמן סביר, וייתן באמת מענה הולם וצודק. באמת שיהיה פסק דין מהיר, יעיל, נכון וראוי. אנחנו עובדים על זה מאוד קשה. אנחנו הולכים ומצמצמים את המלאי ואני מאוד שמחה עם העניין הזה.

יש נתונים סטטיסטיים?

כן, אני התחלתי בסוף מאי 2009, היינו עם מלאי של 17,500 תיקים, שזה מלאי עצום. אין בית משפט שמתקרב לזה בארץ - והיום אנחנו עומדים בגבולות 14-15 אלף, זאת אומרת צימצמנו בשנה אחת המון תיקים.

נכון להיום, בתוך כמה זמן, מהרגע שנפתח תיק אזרחי בבית משפט מחוזי בתל אביב, אמור להיות קדם־משפט ראשון, ותוך כמה זמן, אמורות להתחיל הוכחות?

קדמים ייקבעו תוך חודשיים־שלושה מרגע שהרשם העביר את התיק כשהוא מוכן לדיון קדם־משפט. וזה ייקבע תוך תקופה באמת קצרה יחסית. היום הקדם כבר לא נקבע אצל הרשם אלא אצל השופט שישב בתיק, וזה פתח צוואר בקבוק שהיה, כשעד 2008 כל התיקים היו קבועים לקדמים בפני הרשמים.

מה מועדי השמיעה הצפויים לגבי ערעורים?

לגבי ערעורים פליליים, ערעור שיוגש היום (הראיון התקיים בחודש ספטמבר - ר.ד.) ייקבע לא יאוחר מינואר 2011. ערעור אזרחי יישמע להערכתי תוך כשנה, לא יותר מזה.

בעיני עורכי הדין, בית משפט מחוזי מחוז מרכז יצר במובן מסוים תחרות בריאה, בבחינת קנאת סופרים תרבה חוכמה. היום עורך דין יודע שכאשר הוא מגיע למחוזי מרכז, תוך כשנתיים התיק עשוי להיגמר, אפילו שנה וחצי. האם את יכולה להגיד שהיום בבית משפט מחוזי ת"א, מבחינת לוח הזמנים, אפשר לפתוח תיק אזרחי ולסיים אותו תוך כך וכך זמן?

עצם הקמתו של בית משפט מחוז מרכז משקף את ההבנה של המערכת שבית המשפט המחוזי בתל אביב עבד לאורך כל השנים בעומס שלא מתקבל על הדעת. הרי לא קמה עיר חדשה. זה אותו פלח שוק. אז ברור שלנו יש נטל הרבה יותר גדול, משום שעל גבנו מונח מטען התיקים שהצטברו לאורך כל השנים. אבל אני לא רואה תחרות, אנחנו לא מפעל. אני גם מקווה שתיקים שמתחילים היום נגיד תוך שנתיים יכולים להגיע לסיום. אני לא אגיד את זה במאה אחוז כי אני נזהרת מהצהרות פזיזות, אבל אנחנו באמת מתקדמים לקראת זה, והתאריכים שלנו בהחלט סבירים וטובים.

התלבטות לפני הרשעה


את יכולה להסביר מעט על התהליך הפנימי בטרם ההכרעה בשאלת אשמתו של אדם?


כיצד אתה צריך לשכנע שופט, אבל כשופטת אני צריכה לשכנע את עצמי וזה הרבה יותר קשה, יש לי קליינט קשה ולא נוח לריצוי.

כלומר בשל חוש האחריות הפנימי כשופטת יותר קשה לך לשכנע את עצמך שהאיש אשם מאשר בתפקידך כפרקליטה?

נכון.

ואיך את רואה את הביקורת שהייתה לאחרונה על זיכויים בתיקים שישבת בהם?

הזיכויים בחלקם היו בגין אי הוכחת רכיב המעשה, אבל הרבה פעמים רכיב הכוונה הפלילית. יש קושי מובנה - בעיקר בתיקי צווארון לבן, כשאותה פעולה עצמה יכולה להיות לגיטימית ויכולה להיות לא לגיטימית - והכל תלוי בכוונה הפלילית, בדברים המצויים בליבו של העושה.

אני שלמה לגמרי עם פסקי הדין שלי, גם אם הייתה ביקורת. ביקורת היא לגיטימית כל עוד היא נעשית בצורה מכובדת ועניינית. מותר להפוך פסק דין שלי - אני הפכתי של אחרים - זוהי שיטת המשפט שלנו. להפך, זה נותן לך איזה שקט בנשמה שאתה יודע שעוד מישהו בודק וחושב.

חיים חלופיים

אם היית יכולה לחיות חיים חלופיים, לא של שופטת, מה היית עושה?

לא הייתי בוחרת בשום דבר אחר. אני חושבת שזה מקצוע נהדר, ואני אומרת את זה בכנות.

נגיד שהיו נותנים לך הזדמנות, את יודעת, לחיות פעם אחת כשופטת ופעם נוספת. מה היית עושה בכל זאת? איזה עוד דבר?

אתה רואה, על זה אף פעם לא חשבתי. אני לא יודעת, מעולם לא התחרטתי על זה.

לא היית רוצה להיות מחנכת, מנהלת בית ספר?

לא-לא...

סופרת?

לכתוב? יש את ההיבט הזה גם כאן, בשיפוט אתה כותב הרבה.

את כותבת לעצמך, למגירה, משהו? לא?

לא, לא במיוחד. כל השתלמות אני מסכמת בדרך של מקאמה היתולית, ואז אני נותנת פורקן ליצר הכתיבה, חוץ מאשר בפסקי דין.

את מרוצה מהדרך שבחרת בה?

אני חושבת שזה תפקיד נהדר. יש לי המון מה לשפר. אבל זה תפקיד שיש בו הכל: יש בו עניין, הוא מרתק, הוא מעניין, יש בו את הממד של הדרמה ואת הממד של הלימוד ואת הממד של מגע עם בני אדם. אני אוהבת את התחושה של להיכנס בבוקר לאולם עם תיקים לא פתורים, ולצאת מהאולם תוך ידיעה שעשיתי משהו היום.

כללי זהב לעורכי דין

"אתה יכול להיות עורך דין יותר טוב או פחות טוב, עם כושר לשוני יותר טוב או פחות טוב, אבל להתכונן כולם יכולים. עורך דין שלא בא מוכן ומכיר את התיק שלו על בוריו חוטא, באמת חוטא - כלפי הלקוח שלו בראש ובראשונה, אבל גם כלפי בית משפט"

נדבר ברשותך על "כללי זהב" לעורך הדין: להופעה אפקטיבית, לחקירה נגדית יעילה ולצורת טיעון בפני בית משפט.

טוב, אני אתחיל מדבר שיישמע מאוד בנאלי, אך הניסיון שלי מראה כמה צריך להגיד את זה. עורך הדין צריך לבוא מוכן! זה אחד החטאים שבאמת קשה מאוד לסלוח להם כאשר עורך הדין בא לאולם בלתי מוכן. אני שואלת את השאלות, ואני לא מקבלת תשובות. או שאני מקבלת תשובות כמו "רגע-רגע, אני אבדוק".

אתה יכול להיות עורך דין יותר טוב או פחות טוב, עם כושר לשוני יותר טוב או פחות טוב, יכול להיות וירטואוז לשוני או מי שמתנסח יותר בכבדות, אבל להתכונן כולם יכולים. עורך דין שלא בא מוכן ומכיר את התיק שלו על בוריו חוטא, באמת חוטא - כלפי הלקוח שלו בראש ובראשונה, אבל גם כלפי בית המשפט.

לגבי חקירה נגדית, מה שאני רוצה לתת כעצה - תתמקדו, תגדירו לעצמכם מראש מה אתם רוצים להשיג. בהבדל מחקירה נגדית מפוזרת שהולכת לכל הכיוונים, בלי שיטה ובלי התחלה ובלי סוף.

כשאתה רואה שאין קו חקירה מוליך, השופט עולה על זה ורואה את זה, ואז הוא גם יהיה יותר קצר רוח. הוא לא ייתן לו להמשיך לחקור נגדית. עורך דין בחקירה נגדית צריך להציב לעצמו את השאלה מה אני רוצה להשיג, מה הדברים החשובים, ובכיוון הזה לחקור וללכת בצורה שיטתית, עניינית, כדי שהשופט יתרשם שיש לו קו חקירה.

את מאמינה בחקירה נגדית? משום שיש קולות כפירה מצד שופטים אחדים שנוטים לחפש עוגנים במסמכים כתובים ותו לא.

אני מאמינה מאוד בחקירה נגדית. ההתרשמות בעל פה היא כלי מאוד חשוב שאנחנו לא יכולים לוותר עליו, כי אין לו תחליף. ובגדר ההתרשמות בעל פה, החקירה הנגדית היא כלי יוצא מן הכלל. אמנות יוצאת מן הכלל. זה מאבק מוחות, זה מאבק דינמי. עורך הדין החוקר תמיד צריך להיות במחשבה צעד אחד קדימה לפני הנחקר, לדעת לעשות לעצמו מראש מעין סימולציה פנימית: מה הנחקר שלי כעת יכול לענות ואיך אני מקדם את זה הלאה.

שופטים רואים את כל זה. אני רוצה להגיד לך יותר, מנסיוני: שופט שרואה חקירה נגדית כזאת גם פחות ייטה להתערב. מתי שופטים מתערבים? כשהם רואים שזה באמת הולך ללא כלום, זאת אומרת זה מתפזר לכל הכיוונים.

אני גם אומרת לשופטים, "אל תתערבו יותר מדי" (בחקירה הנגדית). גם החוק אומר את זה, אני לא צריכה להגיד את זה, אבל אל תתערבו יותר מדי כי אתם לא מכירים את כל חומר הראיות. שיטת המשפט שלנו היא לא כזאת שאתם מכירים את הכל מראש, ואתם לא יודעים באמת למה מכוונת החקירה.

מהירות או יחס למתדיינים

אם היית שואלת את רוב המתדיינים, לא את עורכי הדין דווקא, הם לא בהכרח היו מדברים על המהירות כדבר החשוב ביותר. בוודאי לא החשוב היחיד. הם היו מדברים, למשל, על היעדר הקשבה. אני משווה את זה למה שקרה ברפואה: הרפואה הקונבנציונלית התמקצעה, אך לעיתים אבד המגע האישי וההתייחסות האישית והחום האנושי. מתברר כי אנשים צריכים את זה, ולכן יש פריחה לרפואה אלטרנטיבית. והמשפט הלא נועד לאנשים.

פעם אמרתי שאני לא הייתי רוצה להיות המתדיין מספר עשרים ביום מסוים, משום שבאמת שופט כבר לא יכול לשמוע. יש גבול ליכולת הקליטה שלך, ליכולת ההאזנה שלך. צריך לתת לאדם להגיד את שלו, ולתת לו גם את התחושה ששמעו אותו. לא רק לשמוע אותו פיזית, אלא לתת לו את התחושה ששמעו אותו. יחד עם זאת, צריך לשמור על דיון יעיל, נכון, ענייני, שלא גולש, שומר על תרבות, שומר על הרמה.

עורך דין קולגה אמר לי פעם שאסור להגיש יותר הליכים בבית המשפט המחוזי בתל אביב. שאלתי אותו מדוע, והוא אמר "מצד אחד יש כאן שופטים מצוינים, אבל מצד שני, במנעד הגדול של השופטים שיש כאן, חלקם כל כך לא מתאימים למה שהם עושים".

תראה, אני חושבת שיש לי כאן ציבור איכותי של שופטים. כמובן שיש שוני ביניהם, כמו בכל בית משפט. השופטים הם חלק מהחברה והם משקפים את ההתפלגות שלה, כמו כל ציבור אחר. מדי פעם אנחנו עושים תזוזות. אני מעבירה פלוני מתפקיד אחד לתפקיד שני, כאשר אני רואה שבאמת תפקיד מסוים הוא לא יכול לעשות. זה לא תמיד דבר פשוט. למשל, שופט שקרוב ליציאה לפנסיה, אתה לא יכול להעביר אותו בניגוד לרצונו.

אבל בסך-הכל אני כן מזיזה שופטים מכאן לכאן, באמת במטרה שאנשים יגיעו למקום הנכון להם, כי אם הם יגיעו למקום הנכון להם, הם גם ייתנו שירות טוב יותר לציבור.

אין שום ספק ששופט מדי פעם צריך לחרוש תחום חדש, ללמוד תחום שאיננו מוכר לו. עם זאת, כמובן שיש התייחסות לתחומי ההתמחות והידע. אני לא אתן לאדם שאיננו יודע פלילי לעמוד בראש הרכב ערעורים פלילי. אני לא אתן לאדם שאיננו יודע פלילי לעמוד בראש הרכב פשע חמור. אני לא אתן גם לאדם שאיננו יודע אזרחי, שבא מהתחום הפלילי, לעמוד בראש הרכב ערעורים אזרחי.

לעיתים צדדים מתפשרים בתיקים כי הם הבינו שהסיכוי שהשופט יבין מה קורה בתיק כנראה לא גדול במיוחד, בפרט בתיקים המעלים שאלות הדורשות ידע מקצועי חוץ־משפטי.

אתה עולה כאן על בעיה שהיא בעיה במקרו. למה אני מתכוונת? תביט, אני או כל שופט אחר למדנו משפטים. גם אתה למדת משפטים. אני לא למדתי לא כימיה ולא הנדסה ולא רפואה ולא כל מקצוע אחר, מקצוע טכני אחר, ואני נדרשת להכריע בדברים האלה. אני למדתי משפטים. זה מה שלמדתי.

דרך אגב, בעיני זה אחד הדברים היפים במקצוע הזה, שהוא זורק אותך לכל מיני תחומים שלא היית מגיע אליהם אחרת. למשל, אני הייתי צריכה להחליט בתיק של אסון גשר שפירים או באסון גשר המכבייה. מה שעשיתי בשני התיקים האלה היה בפן הפלילי, אבל הפן הפלילי מורכב מהרבה מאוד בעיות טכניות. אני צריכה להבין את הבעיה הטכנית שהייתה שם כדי לדעת אם פלוני התרשל או לא התרשל. זה מאוד טכני.

יבוא פרופסור בטכניון, איש גדול במקצועו, וייתן לי חוות דעת. למחרת יבוא חברו, עמיתו, וייתן גם הוא חוות דעת. ובסוף ברלינר - שלא למדה לא בטכניון ולא בשום מוסד טכני אחר - היא תצטרך להחליט. זה מעיקרי השיטה. כי אין לך שופטים שהתמחו בכימיה, ברפואה, בהנדסה או בכל תחום אחר. השאיפה, ואני מקווה שאנחנו עומדים בה, היא שאכן נרד לשורש הבעיה, וההחלטה תהיה מבוססת.

את בעד התמחות של שופטים בתחומים?

אני בהחלט בעד התמחות. הייתה לנו סדנה והתפתח בה דיון פתוח בנושא ההתמחות. היו שופטים שאמרו: כן, אני בעד התמחות, בזה אני מבין, אני רוצה להתמחות, אני עוקב אחרי ההתפתחויות בתחום הזה. והיו שופטים שאמרו: לא, אני קם כל בוקר עם שיר בלב כי אני יודע שכל יום יהיה לי משהו אחר, אני לא רוצה את ההתקבעות הזאת, אני רוצה את המגוון.

ומה עמדתך כנשיאה?

כנשיאה, מבחינתי יותר יעילה ההתמקצעות, כי שופט שמתמקצע יודע לאתר את ליבת הבעיה. אולי גם להציע לצדדים פיתרון ולסיים את התיקים בצורה הוגנת ויעילה. גם הצדדים מדברים איתו אחרת, כי צדדים ידברו אחרת עם שופט שמדבר את השפה המושגית שלהם. אם זה שופט שמבין במקרקעין אז הוא יודע לדבר איתם מקרקעינית, ושופט שלא יודע אינו יודע לדבר איתם מקרקעינית, והם מרגישים בזה והם מבינים את זה. לכן מבחינתי כנשיאה, יעיל וטוב תחום התמקצעות, במיוחד אם השופט רוצה את זה, אוהב את זה, וחי את זה באמת בשמחה.

יש "אבל"?

בדיוק, אם יש שופט שיגיד לי, כמו שיש חלק מהשופטים שאמרו גם בסדנה, "אני לא רוצה להיות רק איש מקרקעין", או "אני לא רוצה להיות רק סרגל של מס הכנסה", אז אני אכבד את הרצון הזה במידת האפשר.

אולי יש קושי לשופט שכל חייו עסק בפלילי ועכשיו נדרש לעסוק באזרחי. אבל גם זה תלוי הרבה ביכולת שלו, ואני מאמינה ששופט טוב יתגבר על זה. הוא ילמד את הנושא והוא יתגבר על זה. אני יכולה להגיד שמנסיוני לאורך כל השנים, אם שופט יש איתו בעיה, גם בתחום אחר יבואו ויתלוננו עליו. כך שאני פותרת את הבעיה זמנית. אז העברתי את זה מנעל ימין לנעל שמאל, אבל לא פתרתי פתרון אמיתי.

אנחנו באמת יודעים שהוועדה לבחירת שופטים כמעט לעולם לא תורה על הפסקת כהונה. אז מה הפתרון שאת יכולה להציע במקרה של שופט שאינו מתאים?

מה שאני יכולה לעשות זה למזער נזקים. מה זה נקרא למזער נזקים? להעביר אותו לתחום פחות אקוטי, עם הכרעות יותר נקודתיות, יותר קטנות, עם סוגיות פחות מסובכות, לא עם תיקי הענק.

בסופו של דבר, אני צריכה לעבוד ולמקסם את מה שיש לי, והנכס שיש לי זה אותה קבוצת שופטים שהוועדה לבחירת שופטים העמידה לרשותי. זה הנכס. ואני שמחה להגיד שבאמת אני חושבת שרובם שופטים ראויים וטובים.

ואת מתכוונת לפעול במרץ כדי לדאוג לכך שיגיע לך הקאדר הטוב ביותר של שופטים? בטח יש גם תחרות בריאה בין נשיאים, שאחד רוצה שופט מסוים והשני שופט אחר. זה טבעי.

אכן יש תחרות, ואני אשתדל, בצינורות הרשמיים, הנכונים והמותרים, לקבל את השופטים הטובים ביותר.

יש לך איזו אידיאה לגבי איך ייראה המחוזי בתל אביב? משהו בסגנון קמלוט האגדית, עיר חלומית שיש בה צדק ושגשוג?

קודם כל הוא ייראה יותר טוב מבחינה פיזית. אני לא מזלזלת בזה. אני חושבת ששופט שעובד בתנאי עבודה שיכולים לאפשר לו עבודה טובה, הוא גם נותן, הוא גם משדר אחרת, והוא נעים יותר לצדדים. אין מה לעשות, אנחנו יצורי הסביבה כולנו. אנחנו חיים בסביבתנו וגם שופט חי בסביבתו.

אני אתן לך דוגמה מאוד מעשית. שופט יצא לחופש, בין אם חופשה שנתית ובין אם חופשת שבתון, והוא בא לבית המשפט ורוצה להכתיב פסק דין. אומרים לו: "לך הביתה, כי באולם שלך יושב מישהו אחר". אין היום במחוזי בתל אביב תנאים מינימליים לשופטים.

ואיך זה ישתנה?

יהיה בניין חדש למחוזי, וזה ישתנה. אומרים לי שבתוך ארבע שנים. אני לא אחתום על זה, אני מקווה שזה נכון. יקום מגדל שבו יהיה המחוזי. הבניין הזה נשאר. לא הורסים אותו, אבל הבניין הזה יעבור כולו לשלום. ואנחנו, המחוזי, נקבל את המגדל.

נעבור מההיבט הפיזי להיבט של לשכת השופט והצוות העומד לרשותו.

עוזר משפטי יכול באמת להכין את החומר לקראת הדיון, לכתוב את התשתית העובדתית ולתת לשופט לכתוב רק את הפרק של הדיון. שופט שיש לו עזרה כזאת הוא שופט בעל הספק הרבה יותר גדול. בפן החיובי והטוב של הדברים, לא בפן של לקצר את הצדדים, לא להיות קצר רוח. להפך: יש לו יותר את היכולת להתמסר לעבודה משפטית נטו. אני חושבת שזה לא יסולא בפז העזרה הזאת.

אחד מהרצונות שלי הוא גם להפוך את בית המשפט למקום עבודה טוב לשופט, משום ששופט שטוב לו משדר את זה החוצה. כמו שאמרתי, צריך להיות לו טוב מבחינת ההיבט הפיזי, אבל גם מבחינת יחסי האנוש.

למשל, אצלי השופטים יודעים שהדלת תמיד פתוחה, למעט אם אני באולם או באיזו ישיבה. בעיקרון, בראייה ערכית, הדלת שלי תמיד פתוחה. אני תמיד אשתדל לשמוע את הבעיה, לעזור. שיפוט זה מקצוע בודד. פעם היה סרט, "בדידותו של הרץ למרחקים ארוכים". ניתן לדבר על "בדידותו של השופט למרחקים ארוכים". אתה יושב עם עצמך, יש כללי אתיקה שאומרים לך עם מי מותר לך להתייעץ ועם מי אסור להתייעץ.

כששופט שבא מהמגזר הפרטי ושופט שבא מהמגזר הציבורי יושבים ביחד, בין אם כחברים ובין אם כחברים להרכב, כל אחד יכול לתת לצד השני נקודת מבט שחסרה לשני. זה יגרום לך לעודד איזון מעין זה בשופטים הבאים שיגיעו לבית המשפט?

נכון. אני בהחלט רוצה איזון. אם יהיה כאן בית משפט הומוגני, מבחינת קרקע הגידול של השופטים שלו, אנחנו בבעיה. אבל בעיקרון הבחירה צריכה ליפול על-פי האיכויות של האדם ולאו-דווקא על-פי הקריטריון של מאיפה הוא בא.

אני יכולה להגיד לך שאני מכירה שופטים שהם יוצאי פרקליטות, ולא ניתן לאתר שום זכר לכך בהתנהלותם. אין להם השקפה פרו־תביעה או פרו־הגנה. בפרט כשמדובר, נגיד, בשופט שלום שבא אלינו אחרי שהוא באמת כבר כיהן כשופט שלום הרבה מאוד שנים. ללכת אחורנית ולבדוק את קרקע הגידול שלו לפני עשרים שנה? זה באמת לא נכון. יש לו איכויות כשופט ואותן צריך לבדוק.

נט המשפט

הפלוס הגדול בנט המשפט הוא שאתה יכול לעשות המון מהבית. אתה יכול לשבת בבית בפגרה, לראות את "המשימות שלך" - ככה זה נקרא, זה לא השם שאני נתתי - ולהיכנס לעבוד במערכת. זה פלוס עצום, אני לא מגמדת אותו. המינוסים הם שיש עדיין המון שגיאות, מה שבאמת מאוד מכביד. המערכת נתקעת המון פעמים, ואז אתה יושב ובוהה. יושבים שופט, עורכי דין, צדדים, מתדיינים - בוהים בחלל הריק ומחכים

מה עמדתך בנושא "נט המשפט"? אין כמעט עורך דין שלא נתקל בשופט שמתנה בפניו את צרותיו בעניין נט המשפט. זה נושא כאוב, אפשר להגיד?

כן, זה נושא שטעון עדיין הרבה הרבה שיפור כדי שבאמת יוכל להיחשב כנושא שמקדם אותנו.

את מסכימה איתי שכיום מערכת נט המשפט גורמת קשיים גדולים מאוד בעבודת בית המשפט?

תראה, לשבח נט המשפט אפשר לומר שזה לאט לאט מצטמצם. אני יודעת כי שופטים באו אלי בהתחלה עם הרבה יותר תלונות, ועכשיו זה לאט-לאט מצטמצם.

גם המזכירות שונאת ואפילו עוינת את המערכת הזאת.

כשהחליפו מסוס ועגלה למכונית, אני מתארת לעצמי שגם הייתה שנאה. תראה, יש לנט המשפט פלוסים. אני אגיד לך מה הפלוס הגדול, וזה גם שופטים יגידו לך...

כן.

אני מדברת המון עם שופטים. אין שופט שאני לא מגיעה אליו בשיחות. כולם יגידו לך שהפלוס הגדול בנט המשפט הוא שאתה יכול לעשות המון מהבית. אתה יכול לשבת בבית בפגרה, לראות את "המשימות שלך" - ככה זה נקרא, זה לא השם שאני נתתי - ולהיכנס לעבוד במערכת. זה פלוס עצום, אני לא מגמדת אותו. המינוסים הם שיש עדיין המון שגיאות, מה שבאמת מאוד מכביד. המערכת נתקעת המון פעמים, ואז אתה יושב ובוהה. יושבים שופט, עורכי דין, צדדים, מתדיינים - בוהים בחלל הריק ומחכים.

יש סיכוי כלשהו שנחזור לעבוד עם תיק הנייר ולא עם מערכת נט המשפט?

יחזרו אחורה? לא חוזרים אחורה. אנחנו כולנו יודעים שזו מערכת שהושקעו בה המון שנים, המון כסף. אני לא מאמינה שילכו אחורה. אני גם מאמינה שהמערכת הזאת יכולה להשתפר ושיש לה גם צדדים טובים.

תקוות לעתיד

האם יש משהו שהיית מאוד רוצה שיקרה פה בשנים הקרובות? בין במישור הציבורי, בין כנשיאה של בית משפט?

כן, הייתי רוצה באמת מדינה ערכית, כי נדמה לי שקצת גלשנו לתחומים של להגשים את השאיפות הכלכליות והאמביציות האישיות, ושכחנו באמת שיש דברים חוץ מההישגים הכלכליים. קצת פחות שערוריות, קצת פחות גדולי אומה שנגררים לספסלי בית המשפט. אני לא שמחה מכל הדמויות הציבוריות שהשכם והערב אנחנו מוצאים על ספסלי הנאשמים, ממש לא.

פורסם במקור: מגזין עורך הדין
הכותב הוא עו"ד שותף במשרד אדם עורכי דין
תאריך:  01/11/2010   |   עודכן:  01/11/2010
רון דרור
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
"צריכה להיות מערכת ערעורים ארצית"
תגובות  [ 16 ] מוצגות   [ 16 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
של דורית בייניש
1/11/10 01:37
 
ירון זכאי
1/11/10 22:04
2
נבו 93206
1/11/10 03:14
 
יהודיהאשכנזיה
1/11/10 07:55
 
לךלךלךלךלךלך
1/11/10 12:09
3
איש עצוב
1/11/10 05:34
 
תשובה
1/11/10 08:07
 
איש עצוב
1/11/10 13:15
 
אליהו חיים
1/11/10 11:34
 
איש עצוב
1/11/10 13:18
 
ליפקה
2/11/10 08:00
 
איש עצוב
2/11/10 10:43
4
הייתי ראיתי
1/11/10 07:03
5
עידן סובול
1/11/10 07:10
 
הנ"ל
1/11/10 07:56
6
החושף
2/11/10 09:13
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
להיות זמרת בכותרות זאת משימה קשה מאוד. עולם המוזיקה הוא עולם אכזרי בו החוקים והשחקנים, ובמקרה שלנו שחקניות, משתנים כל הזמן. הזמרות נאלצות להמציא את עצמן כל פעם מחדש כדי שאף אחת אחרת לא תגנוב את הרעם. אז אילו זמרות יודעות לשחק ואפילו לעשות "שח מט"?
31/10/2010  |  תאיר קסלר  |   כתבות
ערוצים 2 ו-10 בחרו לפסוח אמש על העצרת לזכר רבין בכיכר, אז החלטתי גם אני להתנהג באופן דומה. קוראים לזה סולידריות.
31/10/2010  |  מורן שריר  |   כתבות
הסדרה 'חיים אחרים', שבמרכזה תלמיד ישיבת הסדר המפרכס בין עתיד מזהיר הצפוי לו בישיבה ובין משיכתו למחול מודרני, מתחנפת גם לחילונים וגם לדתיים - ומצליחה להעליב את שניהם בפשטנות המסרים שלה: החילוני מקבל אישור שחיי הדת הם צינוק לנפש, והדתי מקבל אישור שחריגה מגבולות ההלכה עלולה להוביל לגירוש מגן-העדן של האמונה-ספֵרה.
30/10/2010  |  חגית כהן  |   כתבות
סיפורן של שבע דמויות, בצורת דיאלוגים או מונולוגים, שלכאורה אין בין חלק מהם שום קשר, משתרג זה בזה, עד שלבסוף הפאזל נשלם. גישה דומה שראינו בשני סרטים בשנים האחרונות, וצריך להזדיין באורך רוח, ולהתייחס לכל סצינה כשלעצמה - כי בסוף - הכל מתחבר.
29/10/2010  |  עליס בליטנטל  |   כתבות
בשני הקרוב תעלה ברשת תוכנית אקטואליה לילית בהגשתה של תמר איש שלום. זו לא סנסציה. עם מהדורות מרכזיות בהובלתן של מרב מילר, מיקי חיימוביץ' וכמובן יונית לוי, עם מבזקים חינניים שבהם חדשות הספורט נשמעות כמו הדבר הכי מרגש שקרה היום באדיבותה של לילך סונין, עם תוכניות בוקר שלטובתן מתעוררות באופן קבוע טלי מורנו והילה קורח, עם אושרת קוטלר בן-גל בתפקיד יאיר לפיד - אפשר להכריז על השלמת כיבוש עמדת המגישה.
29/10/2010  |  איילה פנייבסקי  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
גאולה - רק בפעולה אנושית שמודעת שהיא כלי לקידום ישועה
איציק וולף
בימים שבהם טוענים רבנים כי ישנה הגנה מיסטית-רוחנית שהיא בלבד זו ששומרת על עם ישראל מפני אויביו כדאי לעיין בפסוקי קריעת ים סוף - שעל-פי המסורת אירעה בשביעי של פסח - ולראות שאפילו רי...
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה    ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
צבי גיל
צבי גיל
במערכה ההיברידית בין ישראל לבין אירן זאת כבר הצליחה בהיבט הפסיכולוגי והכניסה את הציבור הישראלי, שנמצא חצי שנה במתחים, ללחץ נפשי ללא תקדים    הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il