בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
דם, יצרים, בוטות וגסות [צילום: סטודיו לוינשטיין]
|
|
|
עמק המוות
|
מחזהו של אלברט אוסטרמאייר "עמק המוות" בסטודיו יורם לוינשטיין משול לציור מופשט אכספרסיוניסטי ● לא מובן, דמיוני, עתיר החצנות ורגשות, עד בוטות זבה דם ● ממש יצירה גרמנית טיפוסית, המתאימה לשנת ה"תיאטר שטונדה" (שעת התיאטרון) שיזם מכון גתה בישראל
|
|
גיא הירש, יעל ווקשטיין ותום חגי [צילום: סטודיו לוינשטיין]
|
|
|
|
יעל ווקשטיין בסצנה פרועה [צילום: סטודיו לוינשטיין]
|
|
|
|
|
הגרמנים, כמו הספרדים והאיטלקים, מתאפיינים ביצירות אכספרסיביות המעוותות את המציאות, על-מנת להעצים את חוויית הצופה. הם לא צריכים להפליג בדמיון כדי להצליח - האכזריות שבמחזה "עמק המוות", כמו עיוות הצלם האנושי בציורי האכספרסיוניסטים הגרמנים של סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, אגון שילה, גוסטב קלימט וחבריהם - הרשימו ומרשימים את הצופים בלי בעיה. המחזה האמור, הנוטף דם, יצרים, בוטות וגסות, נע בין משחק בין המינים לבין מציאות אכזרית, שמסתברת כדמיון, אך עם תוצאות מוחשיות. צוות השחקנים מלוכד תחת בימויה המצוין והרענן של עמית זרקא, שכבר ביימה בקריירה הטרייה שלה כמה הצלחות. כולם כישרוניים בצורה מדהימה, נכנסים לתפקיד כאילו היה עורם הטבעי, וסוחפים את הקהל לסצנה המרטיטה והמעצבנת משהו. הגיבור, דזמונד (תום חגי המוכשר, בעוצמת רגש אותנטי, שאי-אפשר להתיק את העיניים ממנו) שואל כל הזמן את חברתו היפהפייה המהפנטת וולרי (טומי ברמבוים): מה קורה פה, ומדוע? כשם שהיא מושכת אותו באף לכל אורך ההצגה, ולא נותנת לו מענה, אלא ממשיכה את מסכת ייסוריו בהתעללות שלה ושל אחרים בו, כך גם הקהל שואל עצמו - האם זו מציאות או פאטה מורגנה - כי המחזה מתרחש במדבר. החושניות שלה, יופייה המפתה ומשחקה של טומי - מרתקים. למקום מגיחים טיפוסים שונים ומשונים כמו הצמד טרייסי (יעל ווקשטיין המהממת, הסקסית והפתיינית), ו-ביט, גיא הירש השופע אנרגיה ולהט כובש, שעושים לדזמונד "הארד טיים" בלשון מעודנת. כך גם סליי (איתי רוייטנברג) מביא משב-רוח מרענן כטיפוס הזוי, מלא תנועה, שגופו משמש לו ככלי רגיש עליו הוא פורט ומענג את הצופים. אורי מזעקי כ-האל, וליאור שיקאווה סוגרים את המעגל החברתי באמצע השומקום במדבר. פתיחה מעניינת של השנה, עם תיאטרון סוריאליסטי, המצריך דמיון, ומהווה תרגיל מצוין בתיאטרון כהכנה למחזור החדש שיסיים בקיץ 2011. עבודה יפה של עיצוב הבמה ובימוי של עמית זרקא, תרגום מעולה של עינת ברנובסקי, תלבושות של לוסיאנה פילמר, ותאורה נכונה של עמיחי אלהרר. נצפה להמשך שנה מרתק.
|
תאריך:
|
22/11/2010
|
|
|
עודכן:
|
22/11/2010
|
|
עליס בליטנטל
|
|
"יש לנו נטייה לייחס לעצמנו 'חוש שישי'. נדמה לנו שיש לנו אינטואיציה מדהימה שבעזרתה אנחנו מסוגלים לנבא הצלחות וכישלונות, לדעת אם עובד מסוים מתאים למשימה, או לא, לנבא הצלחה בשותפויות ועוד. אלא שהאמת מאכזבת, מדובר בדרך-כלל באשליה שנועדה להניע אותנו לעשייה ולהדחיק את הידיעה הברורה שאנחנו לא באמת יודעים, שחסר לנו הרבה מידע כדי לקבל החלטות שקולות יותר", כך אומרת עינת זקריה, מנכ"ל iGeo מקבוצת גיאוקרטוגרפיה, שיזמה לאחרונה את הקמת בית הספר למחקרי שוק ואסטרטגיה, שמציע קורס חדשני למנהלים במטרה לצייד אותם בכלי מדידה והערכה ממשיים. מדובר בקורס בן 4 חודשים המתקיים אחת לשבוע.
|
|
|
ביקור במוזיאון הישראלי במרכז יצחק רבין משאיר רושם שהוא ייחודי חדשני, מרתק ומתאר שני סיפורים מקבילים, בעת ובעונה אחת, שלעיתים מתלכדים לסיפור אחד: סיפור תולדות חייו של יצחק רבין וסיפור תולדותיו של היישוב היהודי בארץ ישראל בערך מאז העלייה השנייה, בהתיישבות, המאבק על הקרקע והעבודה, ההגנה, חבלי הלידה של הקמת מדינת ישראל והחיים בה, ואירועים עולמיים, עד ליום הרצח המתועב.
|
|
|
בשבוע שעבר התפרסם דוח ביקורת של מבקר המדינה על קופת-חולים מאוחדת. תשומת הלב הציבורית הופנתה לבכירי הקופה, שעל-פי הדוח נראה כי התחרו ביניהם מי יגיע לשפל המדרגה המוסרי מהר יותר, ומי ירמוס את המידות ברגל גסה יותר. ובעניין זה אוסיף רק הערה אחת: התופעה שנגלתה בעניין דנן אינה "מחדל" כפי שהגדירה סגן השר ליצמן, העומד למעשה בראש משרד הבריאות, והיא אינה בגדר "ליקויים" או "חריגות". זו שחיתות שיטתית וממוסדת, וכל מכבסת-מילים אחרת לא תועיל להסיר את הכתם והקלון.
|
|
|
לקראת האירוע הייחודי בהשתתפות קובעי מדיניות ומחוללי שינוי תחת הכותרת "סוכרת המגפה של המאה ה-21 - ניתן לעצור את זה", מגיש השף ד"ר רני פולק, בוגר לימודי רפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, אשר למד בישול בבית הספר הצרפתי Le
|
|
|
"מוטב להקדים תרופה למכה" - זהו משפט מפתח ברפואה ובבסיסו עומדת החשיבות הרבה של הרפואה המונעת, כי הרי ברור לכולנו שעדיף למנוע מחלות מאשר להתמודד עם התוצאות שלהן. ואכן, עולם הרפואה שם דגש ועוסק רבות באמצעים למניעת מחלות מסוגים שונים. בחרתי לעסוק ברפואה המונעת, הנוגעת לא רק לאנשים החולים במחלות שונות אלא דווקא לכולנו, מעצם היותנו אנשים בריאים. מעבר לשמירה על אורך חיים בריא, הקפדה על תזונה נכונה, היגיינה וביצוע בדיקות סקר שונות, האמצעי המשמעותי ביותר שהביא לא רק לירידה בתחלואה אלא אף למיגור מלא של מחלות באזורים שונים של העולם הוא פיתוח החיסונים.
|
|
|
|