כמה טוב שיש את דנה ספקטור בחיים, שתעמיד את ג'ון לנון על טעותו. מסתבר שהאיש פספס בגדול כשאמר שהחיים הם מה שקורה לך בזמן שאתה מתכנן תוכניות. מהיום אמור כי החיים הם מה שקורה לך בזמן שאתה לא משתתף בתוכנית ריאליטי. העולם, אליבא דספקטור, מתחלק בין אלה שחיים את חייהם הקטנים והזעיר בורגניים בדירות מחניקות בגבעתיים עם ילדים, חיתולים וחשבונות תופחים, לבין אלה שמבצעים את המקבילה הישראלית לקפיצת באנג'י ללא חבל ומשתתפים בתוכנית ריאליטי.
בישראל של 2010 אלו הם הגיבורים האמיתיים - האנשים שלא מביטים מהצד, לועגים, ומעבירים ביקורת כמו כותב שורות אלה, אלא אלה שמוכנים להשיל מעצמם כל שריד של פאסון ולהתמסר טוטאלית למצלמה ולשיפוטו של הקהל.
איך דנה ספקטור קשורה בכלל ל"
האח הגדול" ומה היא עושה בתוכנית ששמה "איך עושים את האח הגדול"? התשובה היא שהיא לא קשורה, אבל מסע ההסברה הנרחב שלקחה על עצמה כדי להוכיח שהריאליטי לא חרב לה את המציאות, משתלב מצוין עם הקמפיין של קשת, אלופת הארץ במיתוג ובשיווק.
אבל ספקטור מספיק אינטליגנטית וחריפה בשביל לדעת שפעם קראו לאנשים האלה אנשים שרוצים להיות מפורסמים, ושאף היפוך פוסט מודרניסטי לא הצליח עדיין להפוך את האנשים שרוצים להיות מפורסמים לדמויות שהקאנון מסמן כמודלים לחיקוי. לכן, צריך למלא את הצורך שלהם באהבתם של ההמונים בהצטדקויות ובהנמקות פסיכולוגיסטיות על כך שהשתתפות בתוכנית ריאליטי היא החוויה האולטימטיבית שיש לחיים האלה להציע, מעין גרסאת שנות ה-2000 להרפתקאותיו של כושי רימון וחבריו שגנבו את הגבול הירדני כדי לראות את הסלע האדום.
בשלב הזה אני אמור לכתוב כמה שורות על כך שסרטם של אלעד זכאי ו
גואל פינטו לא מילא את ההבטחה הטמונה בשמו, אבל זה הכי 98', ומעניין כמו להתלונן על כך ש
אילנה דיין לא באמת חוזרת אחרי פרסומת אחת. בסך-הכל מילאו השניים את המשימה הכפולה שהוטלה עליהם מלמעלה בשירות הזכיינית והמותג.
הראשונה הייתה להראות לכולנו שקשת היא זכיינית אחראית מאין כמותה בתהליכי הסינון שהיא מבצעת למתמודדים באמצעות מלהקים ופסיכולוגים. הסבר על איך
מעיין חודדה הצליחה לעבור את אותם סינונים לא ניתן, ובעצם שמה בכלל לא הועלה אפילו פעם אחת.
המטרה השנייה הייתה להעביר שוב את המסר שבעוד שלערוצים המתחרים יש תוכניות ריאליטי, לקשת יש את "האח הגדול" וזה כבר משהו אחר לגמרי. "האח הגדול" הוא חוויה, תהליך ואירוע רב עוצמה שאליו מתגייסת כל המשפחה. על כל אדם לשאוף להגיע אל "האח הגדול", להשתתף בו ולשרוד אותו אפילו אם הדבר כרוך בהתמוטטות עצבים קלה ובהתנסות ראשונה עם
כדורים פסיכיאטריים.
המשתתפים ב"האח הגדול" אינם עושים זאת לשם קידום מטרותיהם האישיות, אלא הם שליחים של מטרה גדולה יותר (זכויות ההומואים, מודעות לקשיים של חרשים) על סף קבלת דין התנועה והזכייה בו הוא בבחינת התערבות של כוח עליון. ההצהרות האלו יוצאות מפיהם של
אלין, ארז וגואל, שלושה שסיימו את התחרות במאזן חיובי בחשבון ההפסד והרווח. איכשהו מהספיישל נעדרו מתחרים אחרים שאולי היו להם דברים פחות מעצימים או יותר מורכבים לומר על החוויה שעברו.
בשלב הזה נעצר הדמיון של ההפקה שהייתה עסוקה מדי בלספר את האמת שלה, אותה אמת שספקטור מתלוננת שכפולת עמודים ב'שבעה ימים' איננה תחמושת מספיקה לשם התנחלות בלבבות ההמונים. לקשת, ברוך השם, יש ארסנל תחמושת נרחב בהרבה ממוסף סוף השבוע של
ידיעות אחרונות ואם למישהו היה ספק, כולנו ב-10 הימים הקרובים נמצא את עצמנו נטולי מחסה של ממש מההרעשה הארטילרית שתתרגש עלינו.
מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
