|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
טוען רבני יכול לשקם את חיי הנישואין שלכם?
כתיבת המומחים
הוט, בזק, סלקום, פרטנר סיבים - איזו חברה עדיפה לצרכן?

עדיין אפשר להציל את החינוך הציבורי

התעקשות המדינה לבלעדיות על החינוך אחראית במידה רבה למצבה העגום של מערכת החינוך הציבורית בישראל תוספת תקציבית גדולה ככל שתהיה למערכת זו, כפי שגורסים לא מעט אנשי חינוך ומלומדים אחרים, תועיל כנראה רק מעט מאד
28/11/2010  |   גבריאל בן-עמי   |   כתבות   |   מראה   |   תגובות
[צילום אילוסטרציה: פלאש 90]

בניגוד לתמונה שדואגים לצייר אנשי משרד החינוך וחכמי חינוך “חברתיים” שונים, לא כל ההורים השולחים את ילדיהם למערכת החינוך הלא רשמי הם “עשירים” ו”אליטיסטיים”. לא מעטים מהם באים מן המעמד הבינוני, ולא קל להם לעמוד בתשלומים למוסד החינוכי שבו בחרו

בכנס שדרות האחרון חזר שר החינוך מר גדעון סער על עמדתו כי המקור לבעיותיה הפדגוגיות והערכיות של מערכת החינוך בישראל נעוץ באובדן שליטה מרכזית של המשרד ובצמיחת המערכות העצמאיות והפרטיות הפועלות מחוץ למערכת החינוך הממלכתית. מדבריו עולה כי במטרה לחזק את החינוך הציבורי, ימשיך הציר המרכזי של מדיניות המשרד בשנים הקרובות להתבסס על הצרת צעדיהם של מסגרות החינוך המוכר שאינו רשמי והלא מוכר ולא רשמי.

חינוך ציבורי הוא מרכיב חשוב של כל מדינה מודרנית ומתקדמת הרואה בהון האנושי שלה משאב ראשון במעלה. חינוך ציבורי באחריות המדינה מהווה יסוד חשוב במשנתו של אדם סמית אשר הדגיש כי ייטב לחברה דמוקרטית ומתקדמת אם כל אדם, ללא קשר להכנסתו, יזכה לפחות לחינוך בסיסי. מחרה מחזיק אחריו פרידמן המצביע על כך שלמרות שהדבר מטיל מעמסה תקציבית, הרי שהחברה בכללותה נשכרת מכך שאזרחיה מקבלים מסד ערכי אזרחי משותף ורוכשים מיומנויות יסוד של קריאה, כתיבה ואריתמטיקה המכשירים אותם להיות אזרחים מועילים ושומרי חוק. הואיל והדרך היחידה לממן חינוך כזה היא באמצעות מיסוי, המכשיר הנכון לכך הוא ממשלה המתקצבת, מקימה ומתחזקת בתי ספר ציבוריים.

כמו-כן יש מידה רבה של צדק בטענה כי מערכות החינוך המוכרות והבלתי רשמיות מפעילות מערכות מיון וסלקציה פוגעניות ותורמות להגדלת הפערים החברתיים בישראל שגם כך הם גדולים מאד. מרבית בתי הספר הייחודיים פונים מראש להורים בעלי יכולת המסוגלים לממן שכר לימוד של אלפי שקלים בחודש. כך נחסמת הכניסה אליהם למעוטי הכנסה אשר היו מעדיפים חינוך איכותי יותר. מבחני הכניסה שנדרשים התלמידים לעבור מקטינים עוד יותר את הסיכוי של תלמידים חלשים ללמוד בבתי ספר אלה. זוהי פגיעה ממשית בשוויון ההזדמנויות ובניעות החברתית.

בתי הספר הציבוריים "אינם מספקים את הסחורה"

אך בין הדאגה לקיומה של מערכת ציבורית בסיסית לכל ובין מונופוליזציה של החינוך כשֵירות הנתון בלעדית לשליטתה של הממשלה - המרחק רב מאד. למעשה, התעקשות זו של המדינה לבלעדיות על החינוך אחראית, במידה רבה, למצבה העגום של מערכת החינוך הציבורית בישראל. תוספת תקציבית גדולה ככל שתהיה למערכת הזאת, כפי שגורסים לא מעט אנשי חינוך ומלומדים אחרים, תועיל כנראה רק מעט מאד. ולראיה, כבר כיום הנתח התקציבי המופנה לחינוך בישראל גבוה מאד בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. יתירה מזאת, ישנן ראיות לכך שתוספות תקציביות על פני עשורים שלמים לא הביאו לתוצאות מיוחלות במקומות רבים בעולם.

גם מידת המעשיות של החלטה ממשלתית על ביטול התקצוב למערכת החינוך המוכר שאינו רשמי, שמרביתו משרת אוכלוסיה חרדית אבל גם לבתי ספר חילוניים ודתיים לאומיים לא מעטים - מוטלת בספק. צעד כזה ייתקל קרוב לוודאי בחומה בצורה של המפלגות החרדיות, אשר יפעילו את כל מנופי ההשפעה והלחץ הפוליטיים שלהם להסרת רוע הגזרה ממוסדותיהם. סביר להניח כי בסופו של דבר יאלץ משרד החינוך להסתפק בביטול התקצוב לאותם בתי ספר לא חרדיים ייחודיים שלהם אין לובי חזק בכנסת. כתוצאה מכך יעלה רף הכניסה לבתי ספר אלו עוד יותר ורמת הסגרגציה תחריף שבעתיים.

אבל מעבר לכך, קיימת הבעיה האמיתית אשר מן ההתמודדות עמה מתחמקים מקבלי ההחלטות במשרד החינוך: מדוע בוחלים ההורים במערכת הציבורית ומעדיפים בתי ספר פרטיים? סקר מכון פאנלס שנערך בתאריכים 31-30 אוגוסט 2009 בקרב מדגם מייצג של האוכלוסיה היהודית מעל גיל 18, מראה כי מרבית ההורים וההורים לעתיד מעדיפים בתי ספר פרטיים על פני הציבוריים. זהו נתון מרעיש (אם כי לא מפתיע) המלמד על אי-אמון עמוק של הציבור במערכת החינוך הממלכתית הציבורית. חבל שמקבלי ההחלטות במשרד החינוך ובממשלה מתעלמים מרצונם של ההורים ואינם פועלים כשלוחי ציבור הקשובים לצרכי קהלם.

שורה ארוכה של מחקרים מעלה כי הורים ברחבי העולם מבקשים דברים דומים ממערכת החינוך. בראש ובראשונה הם מעוניינים כי ילדיהם ירכשו מקצוע טוב ומכניס ויפתחו קריירה עשירה שתאפשר להם חיים מלאים ומספקים. הכלים להשגת יעד זה, לדעת ההורים, הם מיומנויות היסוד (קריאה, כתיבה וחשבון), ידע של שפה זרה, היכרות עם ההיסטוריה הלאומית והפנמת ערכי יסוד. נמצא גם מכנה משותף רחב של ערכי כיבוד הזולת, כיבוד הסביבה, כיבוד המורה, פיתוח יכולות חברתיות שיתוף פעולה וכדומה. אבל כשמדובר בערכים מופשטים יותר הנוגעים לדת ולהשקפות אידיאולוגיות, הולך המכנה המשותף ונחלש. מכל מקום, הממצאים מראים כי רובם המכריע של ההורים מעוניינים פחות או יותר בדברים דומים עבור ילדיהם.

אלא שההורים, כאן בישראל כמו במקומות אחרים רבים בעולם, סבורים כי בתי הספר הציבוריים, במתכונתם הנוכחית, “אינם מספקים יותר את הסחורה”. במילים אחרות, בתי הספר הציבוריים אינם די טובים בעיניהם, הן מן ההיבט הפדגוגי והן מן ההיבט הערכי. כיוון שאינם מאמינים כי ישועתם תבוא מן המערכת הציבורית, הם בורחים ממנה. זאת למרות העלות הגבוהה ולמרות הקשיים שמערימה בפניהם המדינה. כי אין זה פשוט לממן ילד במערכת לא ציבורית. לעתים קרובות על ההורים לדאוג בעצמם להסעות ולממן חלק נכבד מהוצאות התפעול של המוסד. בניגוד לתמונה שדואגים לצייר אותם אנשי משרד החינוך וחכמי חינוך “חברתיים” שונים, לא כל ההורים האלה הם “עשירים” ו”אליטיסטיים”. רבים מהם (אם לא מרביתם) שייכים למעמד הבינוני, ולא קל להם לעמוד בתשלומים למוסד החינוכי שבו הם מעוניינים. מעניין להזכיר, כי לא רק אצלנו בורחים ההורים מן המערכת הממלכתית הציבורית. במקומות רבים בעולם המערכות הפרטיות והעצמאיות הולכות וגדלות.

לטפח תחרות מבוקרת

אבל בניגוד לאנשי החינוך ולביורוקרטים של מדינת ישראל, הבינו עמיתיהם בעולם המערבי זה מכבר את חוסר התוחלת של המלחמה במערכות הפרטיות והעצמאיות הצומחות כתוצאה מדרישות ההורים ועקב מחדלי המערכת. חלקן החליט לטפל בבעיה בדרך אחרת לחלוטין וליצור כלים שישלבו בין רצונות ההורים לבין צורכי החברה והלאום. במילים אחרות, לטפח תחרות מבוקרת בתחום החינוך ולעשות שימוש במנגנוני שוק מפוקחים. מדיניות כזאת מיושמת בשוודיה, אשר מאז 1993 מפעילה על כלל התלמידים במדינה את תוכנית שוברי החינוך. גם דנמרק, הולנד וניו-זילנד מאפשרות לכל ההורים במדינה את החופש לבחור בית ספר במימון ציבורי. מדינות אלו, שזיהו את החולשה במערכות החינוך הציבוריות שלהן, במקום להילחם בהורים ולכפות עליהם בתי ספר שבהם אינם מעוניינים, מנסות להיענות לצרכיהם ולציפיותיהם של ההורים. הממשלות במדינות האלו מכירות בעובדת קיומה של כלכלת השוק ובמציאות של חברה דמוקרטית ופלורליסטית שבה ההורים הם אזרחים בעלי עוצמה כלכלית, דעתניים ובעלי זכויות. ההורים בני זמננו תובעים את זכותם לעצב את חייהם בהתאם לאמונתם ולדרך חייהם.

כך באו לעולם התוכניות השונות המאפשרות להורים לבחור. חלקן מתבססות על בתי ספר מגנט (Magnate), חלקן על בתי ספר אמנה (Charter) וחלקן על שוברי חינוך (School Vouchers). כולן, אגב, מבטלות את אזורי הרישום ומאפשרות בחירה בין מסגרות פרטיות ובין אלו הציבוריות המתחרות זו בזו על לב ההורים. במסגרתן מסדירה המדינה את התחרות ומתקינה תקנות שיבטיחו שמירה על שוויון הזדמנויות, אי-אפלייה ועמידה בסטנדרטים חינוכיים (תוכנית ליבה) ובטיחותיים. ואכן, יסוד התחרות שנכנס ל”משחק” אחראי במידה רבה לשיפור שנצפה במחקרים אחרונים בביצועי מערכות חינוך אלו. מחקר של מכון קאטו שבדק עשרות מחקרים על ביצועי בתי ספר ציבוריים ופרטיים, חלקם תחרותיים וחלקם מונופוליסטיים, ביותר מ-20 מדינות ברחבי העולם, מראה יתרון סטטיסטי מובהק לבתי ספר תחרותיים על פני המונופוליסטיים.

משרד החינוך שלנו, כמו משרדים ממשלתיים נוספים שלא השכילו להבין את רוח הזמן, אינו מבין כי הבעיה אינה עימות בין ציבורי ובין פרטי, אלא בניגוד העמוק והמהותי הקיים בין מערכת תחרותית ובין זו המונופוליסטית. בעולם שבו שלטת כלכלת שוק ואשר במסגרתו נעזרת הממשלה בגופים עסקיים וּולונטריים לסיפוק מוצרים ציבוריים, קשה לתחום היכן בדיוק עובר הגבול בין המישור הציבורי ובין המישור פרטי. יתירה מזאת, פעמים רבות, כאשר גופים פרטיים מספקים מוצרים ציבוריים, הם נכללים בקטיגוריה של גופים ציבוריים וגם ההתיחסות המשפטית אליהם היא בהתאם. תחרות בין בתי ספר ציבוריים ובין בתי ספר פרטיים, כאשר זו נעשית באופן מבוקר ומותנה, מביאה עמה התייעלות פדגוגית וניהולית. אגב, אין זה נכון כי לבתי ספר פרטיים יש יתרונות מובנים שאין לציבוריים. במרבית המקרים ההפך הוא הנכון. ה”גב” הפדגוגי והתקציבי של בתי ספר ציבוריים הוא בדרך כלל חזק הרבה יותר מזה של בתי ספר פרטיים רבים המוצאים עצמם “בודדים בשטח” וחייבים לפתח דרכים מתוחכמות להישרדות. לא אחת, בתי ספר אלה נסגרים בשל קשיים תקציביים ומנהלתיים.

חשוב גם לזכור, כי בניגוד לחששות מפני הזנחת ערכים לאומיים לטובת ערכים פרטיקולריסטיים, בתי ספר מהחינוך המוכר שאינו רשמי דווקא מדגישים מאד את המימד הערכי. ולראייה: אחוזי ההתגייסות הגבוהים לצה”ל ולשירות הלאומי בקרב בוגרי מערכת החינוך הקיבוצית, בוגרי בתי הספר של רשתות עמל ואורט ובוגרי הישיבות התיכוניות מעידים על כך שאין בהם חשש למשבר ערכי. בנוסף להתנדבות בשיעורים גבוהים ליחידות קרביות ואיכותיות, מפעמת בקרב רבים מבוגריהם של בתי ספר "פרטיים" לא מעטים רוח של מחויבות לסביבה ולחברה אשר אף היא מהווה מרכיב מהותי ביותר של פטריוטיזם אמיתי. לאלו ערכים מחנכים בבתי הספר הדמוקרטיים אם לא לפלורליזם ולסובלנות כלפי האחר? לאיזה ערכים מחנכים בתי הספר הסביבתיים אם לא לאהבת הטבע הישראלי ולשמירה על מכמני המולדת? ערכים אלה מוזנחים דווקא במערכת הציבורית, הממלכתית והמונופוליסטית. שם מופיעים גילויי האלימות הקשים. דווקא במערכת הממלכתית אחוזי ההשתמטות משירות והסרבנות גבוהים. בבתי ספר ממלכתיים רבים מוצאים ניכור ואדישות כלפי העם והמורשת היהודית. כך הדבר במערכות ציבוריות רבות בעולם וכך הדבר גם בישראל. קשה אפוא להניח כי ריסוק המסגרות הלא ממלכתיות יביא באורח פלא להעלאת המחויבות הערכית בבתי ספר ציבוריים, שתלמידיהם מגיעים ללימודים כשהם מצויידים בסכינים ואשר עולם הערכים שלהם מורכב בעיקר מתוכניות של בידור זול המשודרות בטלוויזיה.

הניסיון בעולם וגם בארץ מלמד שכדי להציל את מערכת החינוך הציבורית, נחוצה חשיבה חינוכית אחרת: "מחוץ לקופסה". לא כזו המבוססת על מונוליטיות ריכוזית ועל ריסוק תחרותיות, אלא להפך: על מדיניות שתעודד מצד אחד יזמות חינוכית ותחרותיות, ומצד שני תשמור על שוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית. את זה ניתן לעשות אם תחליט המדינה לעשות את הדברים הבאים: תכריז על חופש להורים לבחור בכל בית ספר שיחפצו בו; תאפשר לכל יזם חינוכי, עמותה, קבוצת הורים ואחרים להקים בית ספר; תודיע כי התקציב וההכרה בבתי ספר אלה תלויים באי-אפלייה ובאי-מיון של תלמידים לבית הספר שבבחירה; תתנה את קיום בית הספר בעמידה בתקני בטיחות ברורים; תבטיח הוראת תוכנית ליבה מוסכמת. הניסיון בעולם גם מראה כי מערכת בחירה מבוקרת כזאת מעודדת תחרות בריאה בין בתי ספר פרטיים ובין אלה הציבוריים ומביאה להישגים פדגוגיים וערכיים-חברתיים משופרים שמהן נשכרת כל החברה, אבל בעיקר - צרכני החינוך הציבורי שרבים מהם נמנים עם שכבות האוכלוסיה החלשות.

פורסם במקור: מגזין מראה
הכותב הוא מרצה במחלקה למינהל ומדיניות ציבורית, מכללת ספיר.
תאריך:  28/11/2010   |   עודכן:  28/11/2010
גבריאל בן-עמי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
עדיין אפשר להציל את החינוך הציבורי
תגובות  [ 5 ] מוצגות   [ 5 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
cre4
28/11/10 13:31
2
לוגי
28/11/10 16:28
3
איש חינוך
29/11/10 07:01
4
מאוכזבת
29/11/10 12:20
5
מחנך
30/11/10 09:29
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
תוכנית הגמר של "מאסטר שף" נפתחה עם שלישיית הפיינליסטים, כלומר, שלישיית השופטים. חיים כהן הוביל את התוכנית לכל אורכה, מיכל אנסקי הגיעה בשמלה מבהיקה, ובכל זאת היה קשה להתיק את העיניים מפניו המכורכמות והשותקות של אייל שני. האם הוא קרא את מה שקראנו אנחנו במהלך סוף השבוע? האם הוא נבוך?
28/11/2010  |  איילה פנייבסקי  |   כתבות
כמה משרי הממשלה מספרים שחשו את משק כנפי ההיסטוריה בחלל חדר ישיבות הממשלה. החלטת הממשלה בראשית השבוע שעבר, להעלות ארצה את שארית פליטת בני הפלאשמורה שחלקם נרקבים במחנות באתיופיה כבר 15 שנה, יכולה לדבריהם להשתוות להחלטות הגורליות על מבצע משה ומבצע שלמה. ראש הממשלה בנימין נתניהו רואה בהחלטה זו סגירת מעגל, שכן בכהונתו הראשונה העלה ארצה 5,000 מבני הפלאשמורה ועתה הוא מבקש לשים קץ לסאגה. "יש לנו מחויבות מוסרית כבני העם בישראל לתת מענה סופי לבעיה כאובה ולא פשוטה זו", אמר בישיבת הממשלה.
28/11/2010  |  מיכאל טוכפלד  |   כתבות
העיתונאית אילנה דיין - מגישת התוכנית עובדה, שכחה כנראה מהן עובדות אמת. אחרת קשה להסביר מדוע היא משקרת במצח נחושה, ומה עובר עליה - עד כדי-כך שהיא מנסה לשטות בקוראי עיתון הארץ, ולספר להם בדיות באשר לטיפול התקשורת בפרשות אהוד אולמרט.
27/11/2010  |  יואב יצחק  |   כתבות
לאחרונה תפסה אותי משטרת ההיגיון עוקפת את השכל הישר (מושג מוערך יתר על המידה; מחשבה לינארית לעולם לא תפיק תוצרים שבכוחם לטלטל את תפיסת האדם והעולם, כמו הפסיכואנליזה והטבלה המחזורית). מדובר בפעולות פזורות-נפש כמו הנחת בקבוק מים ישירות על הכיריים לצורך הרתחת קפה; הצצה בעיתון כדי לברר מה השעה; ואמירת "שלום" לשכן חולה ניקיון, אף שהוא נוהג להשיב רק מבט כעוס ופגוע, כאילו ברכת השלום מזהמת את השטח הסטרילי סביבו.
26/11/2010  |  חגית כהן  |   כתבות
רומן הוא רוסי בהכחשה. מה זה "רוסי בהכחשה" את שואלת? ובכן, כמו שיש אלכוהוליסט בהכחשה ומכור להימורים בהכחשה - ככה, רומן הוא רוסי בהכחשה. מאז שהיה ילד תמיד הרגיש לא נוח עם התווית של להיות "רוסי". תמיד היה עונה למי שהיה שואל אותו מה הוא: "יש לי משפחה בארצות הברית".
26/11/2010  |  ניר גלילי  |   כתבות
חגיגות מי האַפְסַיים  /  בועז ארד
מכבי האש בלבנון  /  מרדכי קידר
הבישופים בוותיקן מביאים את הבשורה  /  לילה גילברט
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
חיים רמון
חיים רמון
נתניהו, גלנט, גנץ ובכירי המטכ"ל, הוציאו לפועל תוכנית צבאית שהביאה לגירושם של תושבי צפון הרצועה לרפיח. ועכשיו, ברפיח יש ריכוז של יותר ממיליון עקורים, מה שמונע מצה"ל לחסל את גדודי הח...
בעז שפירא
בעז שפירא
שונאי ישראל אינם מבדילים בין ממשלה ישראלית כזאת או אחרת, מימין או משמאל, אלא שמטרתם היא חיסול עצם קיומה של מדינת ישראל, "מהנהר ועד הים"
דן מרגלית
דן מרגלית
גלנט הבטיח שוויון    גלנט איים על ביבי בווטו על חוק גיוס שהוא בלוף    באנו לעודד אותו להתמיד    אילו יצא אלינו היה נתקל במאות שהם קהל אוהד
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il