"נכון! אללה איסטר!" (סיון "המוח", נזכרת שהיא בעצם כן נמרחה על עמיר לילה קודם)
תוכנית "
האח הגדול" ששודרה אתמול, הייתה תוכנית הבוקר שאחרי. כולל שיחת הבנות (מי עדיף, הפרינס צ'ארמינג או הגב-גבר?), ההכחשות ההדדיות ("אני לא זוכרת!", "אני לא זכרתי!"), האיומים ("אם היית מטפסת ככה על עתי הייתי רוצחת אותך", ליאם), ההגזמות ("זה כמו משפט שלמה!", יואב, על התגלות התאומות) וההתאוששות.
שלב ההתאוששות הוא שלב בעייתי. התאוששות היא שלב קריטי למי שרוצים להמשיך להתקיים, אבל רגע די משמים בשביל מי שמעוניינים לצפות בהם. התוכנית אמש הייתה ממילא בינונית ומפוזרת, כמו שקורה לפעמים בתחילת עונה, כשהמשתתפים רבים ואף אחד עוד לא צבר מספיק משקעים כלפי כל השאר כדי שהאוויר יהיה כבד ומתוח. רגעי התאוששות לא נוטים לשפר מצב כזה, להיפך; כל אחד צונח על החבלים בצד שלו, מתארגן לעוד סיבוב, ואנחנו נשארים לצפות בסכסוכי הסרק (הקולניים, יש לומר) של יורם ונופר, או לחלופין, יורם ודנה.
ברגעים כאלה, מתמודדים מסתכסכים זה עם זה, אבל בקטנה, חוששים להמשיך להתמזמז זו עם זה, כי בכל זאת, רק התחלנו, וכך, הכל נכנס להילוך מהוסס משהו, למרות פתיחת העונה הסוערת. במצב עניינים כזה, לגיטימי אך מאוד לא מרגש, המתמודדים זקוקים לאח גדול. הם צריכים משימה.
"נטע אשתו של המורה שלי למתמטיקה" (רינת או שירן, מקריאה נתן זך)
האח הגדול בחר לעשות להם בית ספר. חדר כיתה נבנה, תלבושות אחידות חולקו, צלצולים צולצלו, קטעים ישנים מהחינוכית שודרו. מה למדנו מ"תיכון האח הגדול"? שהדרך הכי אפקטיבית להושיב חבורה של אנשים לצפות בעניין בסרט טבע, היא לצלם אותם לריאליטי בו זמנית. דווקא המורה בתיכון האח הגדול, יצור מכאני משונה שהוא בעצם מצלמה בגובה אדם עם פאה מתולתלת, נשאה בתוכה, עם או בלי להתכוון, מסרים סימבוליים עמוקים. מורה שתכליתה היא דקלום שירי נתן זך, וצילום קונסיסטנטי של התלמידים שלה. זה, כמובן, עובד.
אבל מעבר להמחשה מעניינת של האופן שבו האח הגדול הוא המחנך החדש, המשימה הזו לא סיפקה את העבודה, שהיא, כנראה, עידוד מתחים, חיכוכים ודילמות. בסופו של דבר, אלעד ניצח (כלומר, הצליח בבחינה), וזכה בחסינות שהייתה לחלוטין מיותרת: אף אחד ממילא לא התכוון להדיח את גמד הריאליטי הראשון של ישראל מהפריים טיים שלו. הבעיה נותרה בעינה. הפייבוריטים סומנו העונה מוקדם מדי, ועכשיו הגיע שלב ההמתנה, ההרתחה, ההתשה. ברור ששני המתחרים על תואר האלפא-מייל של הבית הם עמיר ועתי, ושלוש המתחרות המובילות על הלב שלהם, או לפחות על המזמוזים בחדר הארונות, הן סיון, סיון וליאם. כל השאר מוזמנים לפרוש כבר עכשיו: מחוץ למחומש האוהבים הזה, מה שיישאר להם לעשות כדי לגנוב כמה שניות מסך הוא לריב עם יורם. באמת ככה אתם רוצים להעביר את 100 הימים הבאים?
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
