הגנה מן הצדק

מחשבו הוא מבצרו

בעידן הג'ימייל והפייסבוק והטוויטר האופציה האנונימית מצטמקת. החיים שלנו מוקָשים על המקלדת והממשקים החדשים הופכים את השיתוף הכפוי ברשת לכמעט ברירת מחדל. לרובנו יש גם פנים ציבוריות אינטרנטיות וביטוי קולקטיבי שנגיש לכל מאן דבעי, ולא תמיד מבחירה

יהודה יפרח כתבות מקור ראשון תגובות
חיית המתכת חיית הברזל/ מלכות משונה שחזה דניאל...
מוזרמת אלקטרוניקה, מוזרקת נתונים/ פרצוף של שפחה, לא עושה עניינים/ עם הרשת הכי גדולה של סוכנים כפולים/ כל המחשבים האלה/ המרדימים האלה, העוקרים האלה את אצבעותינו... מעולמנו...
גורסת, דורסת, הורסת, הודקת/ ומשווקת את זה כחופש דיבור/ מוצצת ויורקת, משתמשת וזורקת/ עצם לתחקירני זכות הציבור/ קרניים שולטות רחוק, עיניים בכל מקום/ פה לא מפסיק ללהג/ אומר מה לרצות, מה לחשוב/ מה להיות, מה לעשות ואיך להתנהג/ והמונים המונים חצי אוטומטי.../ עטופים במגילה של תנאים וזכויות/ מסוממי קִדמה והתפתחויות/ לעבוד בלי דעת ולשרת/ לשמש ולשמן את/ חיית המתכת חיית הברזל...
(מאיר אריאל, רישומי פחם)

בעולם של תקשורת טוטאלית, הדמות הווירטואלית שלנו הופכת לבעלת משמעות קיומית. בעידן הג'ימייל והפייסבוק והטוויטר האופציה האנונימית מצטמקת. החיים שלנו מוקָשים על המקלדת והממשקים החדשים הופכים את השיתוף הכפוי ברשת לכמעט ברירת מחדל. לרובנו יש גם פנים ציבוריות אינטרנטיות וביטוי קולקטיבי שנגיש לכל מאן דבעי, ולא תמיד מבחירה. המעסיק הפוטנציאלי מברר עלינו דרך 'גוגל', ה'שידוך' שהוצע לנו יכול לברר על הקשרים הקודמים שהיו לנו, וגם הקולגות בעבודה, החברים והמכרים במעגלים הקרובים והרחוקים. אבל כמו ששאל פעם ברי סחרוף - מתי "נגמר הסרט ומתחילה המציאות?" ובכלל, עד כמה אנחנו מסוגלים לשלוט בדמות המדומיינת שמייצגת אותנו ברשת?

הסופר אמנון ז'קונט היה אחד מאלו שנתקלו בצד האפל של חיית הברזל, כשנוכח יום אחד שדמות וירטואלית אנונימית גנבה לו את הזהות. לחרדתו גילה סופר המתח שמישהו השתלט על חשבון הדואר האלקטרוני שלו והחל לשלוח הודעות בשמו ברשת. בהמשך השתלטה הדמות לחלוטין על ה'מותג' אמנון ז'קונט והחלה לעצב אותו כרצונה - ה'דמות' שלו פתחה חשבונות ברשתות חברתיות, פרסמה טוקבקים פרובוקטיביים באתרים שונים, 'חשפה' על עצמה 'סודות' אפלים מהעבר שלא היו ולא נבראו, ואפילו פרסמה חלקים נרחבים מהספר החדש של ז'קונט שעוד לא יצא לאור.

הדמות אפילו עיצבה מחדש את הערך על אמנון ז'קונט ב'ויקיפדיה', וגם שלחה פרסום בשם אדם שהתחזה לעובד במחלקת החניה של העירייה ובו מפורטת הונאה שבעזרתה חמק ז'קונט כביכול מתשלום קנסות חניה. לאחר שפנו ז'קונט ואשתו, הפסיכולוגית והעיתונאית ורדה רזיאל-ז'קונט, למשטרה, נתגלה שהפריצה התאפשרה בעקבות שתילת 'סוס טרויאני' במחשבם. הסוס הטרויאני הוא תוכנת ריגול זדונית שמושתלת במחשב דרך הודעה תמימה בדואר האלקטרוני או דרך תוכנה שיושבת על דיסק. התוכנה מאפשרת לצד שלישי לשאוב את תוכן התיקיות שמאוחסנות במחשב ולשלוח צילומי מסך סדירים שמתעדים את הפעילות השוטפת במחשב.

המתחזה התלהב מההצלחה, והציע לחברות מודיעין עִסקי מובילות להיעזר בשירותיו לצורך ריגול מסחרי עבור לקוחותיהן. 'פלאפון', 'סלקום', 'יס' ויבואנית 'וולוו' היו חלק מהחברות שנהנו מהשירותים. הפרשה כולה התפוצצה ברעש גדול בסדרת מעצרים מתוקשרים בשנת 2005. התברר כי ממציא התוכנה היה חתנו לשעבר של ז'קונט, שהסתכסך עִמו לאחר שנפרד מבִתו. החתן לשעבר, מיכאל האפרתי, הקים עם אשתו, רות האפרתי, את חברת הצללים הזאת, והם ניהלו אותה מאנגליה.

על רות האפרתי נגזרו 4 שנות מאסר וקנס כספי של מיליון ש"ח, ועל בעלה שנתיים מאסר וקנס דומה. השבוע נגזרו על רות האפרתי שלושה חודשי מאסר נוספים בגין סירובה להעיד במשפטם של נאשמים נוספים בפרשה. העילה הרשמית: "ביזיון בית המשפט וסירוב למתן עדות".

ההתמודדות של בתי המשפט, כמו גם של פוסקי ההלכה, עם הדינמיקה התזזיתית של ההתפתחות הטכנולוגית, אינה פשוטה. בעברות מחשב קשה מאוד להגדיר בדיוק מהו נזק, וקשה גם לסגור את המעגל הראייתי מזיק-נזק-ניזק. על הנזקים הישירים שנגרמים מגנֵבת הזהות אפשר להחיל את הלכות לשון הרע, שיש להן גם השלכות ממוניות, אך מה לגבי נזקים עקיפים או שימוש בזהות גנובה ללא גרימת נזק מוכח? הפסיקה הישראלית עברה התפתחות משמעותית עם חקיקת "חוק המחשבים", שהגדיר פרמטרים לעבריינות מקוונת, אולם ההתפתחות הטכנולוגית המואצת עדיין יוצרת פרצות רבות בהגדרות החוקיות שמאפשרות לעבריינים לנצלן לצורכיהם. הפסיקה, ובעקבותיה החקיקה, נדרשות לשינויים מהירים שיגיבו לאתגרים שהטכנולוגיות המתחדשות מציבות כל העת.

בהלכה, פריצת דרך בתחום נעשתה בידי ד"ר איתמר ורהפטיג בספרו "צנעת אדם". על-פי ד"ר ורהפטיג ההתמודדות עם האזנות סתר ועם פריצה למחשב זר צריכה להתבסס על עקרונות חרם דרבנו גרשום. המסגרת המשפטית שצריכה להתמודד עם העברות הללו היא המסגרת הפלילית ולא הנִזקית, שכן יש כאן פגיעה חמורה באינטרס החברתי-ציבורי. דבריה של השופטת ברכה אופיר-תום שהרשיעה את האפרתי הולמים את התפיסה הזאת:

"גם אם המדובר הוא בעברות הנמנות על תחום עבריינות הצווארון הלבן שאין עִמה אלימות ודם, אין חולק על חומרתן היתרה של אלה. כבר נקבע בפסיקה כי ידיו של מי שחודר ברגל גסה אל מחשבו של הזולת ועושה בו כבשלו למען בצע כסף אינן נקיות מידיו של מי שפורץ לביתו של זה וגונב את רכושו. ולהפך. בהיבטים מסוימים, חמורים הם מעשים כמו אלה הנדונים בענייננו אף יותר ממעשי עבריינות רכוש רגילים, בהיותם מאיימים לא רק על תחומי הרכוש והכסף של הקורבן המותקף אלא גם על מוקדי הפעילות החיוניים של האדם המודרני באשר הוא, ושל החברה, שהמחשב הפך להיות חלק מהותי מהווייתה".

הערה קטנונית על משפט קצב
משפחתו של קצב דחתה את הכרעת הדין בין השאר בטענה שהוא נוגד את דין התורה. "המשפט הזה לא על-פי שניים עדים ולא שייך למוסר הישראלי", קבע אריאל קצב, בנו של הנשיא.

רק נזכיר שבשנת תשס"ה פנה קצב למתיישבי גוש קטיף והכריז: "לאחר שנה של מאבקים נוקבים הגיעה השעה. עליכם לכבד את החלטת הרשויות. משהוחלט, דינא דמלכותא דינא".
מזכה הרבים
[צילום: פלאש 90]

לא ברור מה גורם לרב שלמה אבינר להקריב עצמו על מזבח משפט קצב. בשיחה עם הכתב אורי פולק קבע הרב: "המשפט הזה הוא טעות, השופטים הרשיעו אותו בסעיפים המתבססים על דברים שאינם נכונים", והוסיף: "אני אומר את הדברים מהיכרות עם החומר. אין לי רוח הקודש". חודשיים קודם שלח הרב אבינר מכתב לרומן זדורוב שהורשע ברצח הנערה תאיר ראדה, ובו קבע בנחרצות שזדורוב חף מפשע. אלו מצטרפים למכתב התמיכה ששלח הרב צבי טאו למשה קצב בשנת 2006, לאחר הגשת כתב האישום.

הדבר תמוה בעיניי, ציבורית והלכתית. משפטו של קצב היה משפט פלילי, שבו על-פי הפוסקים יש לחוק המדינה תוקף הלכתי מלא. כבר הרמב"ם קבע: "כל ההורג נפשות שלא בראיה ברורה, או בלא התראה, אפילו בעד אחד, או שונא שהרג בשגגה, יש למלך רשות להרגו ולתקן העולם כפי מה שהשעה צריכה" [רמב"ם הלכות מלכים פרק ג, הלכה י].

החרה החזיק אחריו ר' שלמה בן אדרת שקבע שהכלל "דינא דמלכותא דינא" חל על כל שלטון בעולם: "דקיימא לן דינא דמלכותא דינא. ומה שמענישין המקלקלים, כגון הגזלנים והגנבים והרצחנים וכיוצא בזה, ממשפטי המלוכה והאדנות הוא זה, ודינן בכל אלו וכיוצא באלו דין" (שו"ת הרשב"א א סימן תרי"ב). במסגרת זו רשאית המדינה לקבוע הן את החוקים, הן את סדר הדין והן את הראיות הנדרשות.

הרשב"א גם קבע שבדין הפלילי אפשר להקל בדיני הראיות ואין צורך בשני עדים כשרים: "שלא הצריכו עדים גמורים אלא בדיני תורה, כסנהדרין וכיוצא בהם. אבל מי שעובר על תיקוני המדינה, צריך לעשות כפי צורך השעה" [שו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן סימן רעט]. בכלל זה אפשר להסתמך על ראיות נסיבתיות, כגון פלט שיחות טלפון, קבלות, רישומים בבתי מלון ובמשרדים ממשלתיים ועוד.

ההלכה קובעת שנפגעי אונס יכולים להעיד נגד האנס [יבמות כה, א; שו"ע חו"מ לד, כו]. בנוסף, העובדה שעדי התביעה שינו את גרסתם במהלך החקירה במשטרה איננה פוגעת בעדותם. על-פי ההלכה עדות היא בעלת תוקף אך ורק כשהיא נאמרת בבית הדין ולא כשהיא נמסרת בחדרי החקירות של המשטרה. גם מושג ההתיישנות אינו קיים בהלכה, והעובדה שהנפגע התמהמה מלהתלונן אינה אמורה להגן על הנאשם.

ולעניין הציבורי: המשפט התנהל בדלתיים סגורות, והרב אבינר לא שמע את עדויות המתלוננות ולא חקר את העדים. התבטאות שכזו – מעבר לתגובות התקשורתיות הנזעמות (ולא בלי צדק) – משרה תחושה של חוסר אחריות. כשמנהיגות רבנית בכירה חורצת דין מבלי לרדת אל השיתין של העובדות והפרטים הקטנים – הדבר לא תורם לכבודה של ההלכה, ולסיכוי של נושאיה להשפיע בצורה רצינית על המרחב הציבורי. הרושם שנוצר הוא, שרבנים הם כמו פובליציסטים של מדור הדעות בעיתון; אנשים שמותר להם להביע דעה מבלי לקחת אחריות.
פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
בהכנת הטור השתתף עדו רכניץ
תאריך: 11/01/2011 | עודכן: 11/01/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מחשבו הוא מבצרו
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
גם אבינר מאמין ש
12/01/11 13:42
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 ׳ž׳—׳œ׳§׳" ׳¨׳׳©׳•׳ ׳" :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
׳ž׳•"׳œ ׳•׳¢׳•׳¨׳š: ׳™׳•׳׳‘ ׳™׳¦׳—׳§ ֲ© ׳›׳œ ׳”׳–׳›׳•׳™׳•׳× ׳©׳ž׳•׳¨׳•׳×     |    ׳©׳™׳•׳•׳§ ׳•׳₪׳¨׳¡׳•׳ ׳‘ News1     |     RSS
׳›׳×׳•׳‘׳×: ׳“"׳¨ ׳׳œ׳™׳”׳• ׳›׳”׳Ÿ 1 ׳₪׳×׳— ׳×׳§׳•׳” 4976012 ׳˜׳œ: 03-9345666 ׳₪׳§׳¡ ׳ž׳¢׳¨׳›׳×: 03-9345660 ׳“׳•׳׳œ: [email protected]