האושר, אין לו סוף

אפילו כלבי, שבדרך כלל מנמנם כשאני רואה טלוויזיה (מה שנקרא: נרדם במילוי תפקידי), זקף עין משתאה מול המסך, שבו ריקדו בעלי חיים מסוג בלתי מוכר לו: יצורים בעלי נוצות ססגוניות, נוצצות וארוכות - אך קירחים לגמרי באזור החזה. "זה הקרנבל בברזיל", הסברתי לכלב המשתומם. "אימא לא תיקח אותך לשם, כי די לה באקלים הטרופי של הולי-כנען".

איני יכולה לצפות בקרנבל מבלי שיזדחל אל ליבי דוק של חרדה. ראיתי יותר מדי סרטים אמריקניים שבהם כל תהלוכה - בין אם היא מצטהלת לכבוד המארדי-גרא או לכבוד 4 ביולי - היא תמיד רקע למעשה רצח או התנקשות. כך נוצרה אצלי התניה תרבותית (הדוקה ואומללה באותה מידה) בין חגיגת-חוצות עממית לפשע אפל המתרחש בחסותה.

כתוצאה מהתניה זו (רק מתוך נימוס כלפיי איני מכנה אותה 'שטיפת מוח'), צפיתי עצבנית במקצת בקרנבל של ריו-דה-ז'נרו, שאליו המראתי באדיבות התוכנית 'מסע עולמי'. מזל שהברזילאים משוחררים מהתסביכים שלי, ועל כן הם יכלו לעלוז ברחובות בשמחה אפרו-קאריבית ילדותית, שאת עוצמתה אפשר לאמוד ב-21 בסולם ברסלב (שהסקאלה שלו נגמרת ב-10). הם רקדו סמבה ושרו סמבה והזיעו סמבה, כאילו כל דאגות העולם הועמסו על מעבורת ונשרפו באטמוספרה. קצת קינאתי על האושר הבריא הזה. לוּ אני הייתי מכותרת במאות אלפי אנשים, אושרי הנחנח היה בורח כל עוד נפשו בו (אולי באחת החשמליות בנות מאה השנים הפועלות עדיין בריו-דה-ז'נרו, כפי שלמדתי מהתוכנית).

'מסע עולמי' מעוררת קורת-כיף גם כשהיא אינה מבקרת בארץ השמחה העולה. ניכר כי המגיש והעורך שלה, אייל פלד, נהנה מכל רגע של שיטוט במשעולי הגלובוס. בכוח הכלים השלובים, ההנאה שלו מחלחלת אל הצופים בבית. פלד מקרין גם ענווה, פתיחות וסקרנות - ציוד היקפי הכרחי לחוקר את צפונותיו (ואת דרומותיו) של העולם. כל פרק בתוכנית עושה בליץ על יעד אחר, ושואב ממנו בערפדיוּת מקצועית את האל"ף-בי"ת של מהותו. התוצאה היא שיעור בזק שבועי על ארץ/עיר. השבוע למדתי כי לשיכוני העוני הבנויים על שיפולי ההרים של ריו-דה-ז'נרו קוראים פוולות (pavela). הוסבר כי פוולות אלה אינן רק קינים של אלימות וסמים, אלא גם קינים של שמחת חיים, בטיחותיים למדי לתייר המערבי. עוד למדתי שהמילה 'בטריה' (baterya) מציינת את להקת המתופפים שצועדת בראש רוקדי הסמבה.

כל שאר 'הגלויות הנעות' ששלח לי פלד מברזיל לא חידשו דבר, אך נעמו לעין: החופים הארוכים, השמש העצלה, התשוקה לכדורגל. טוב ונעים להיות טיילנית פאסיבית. ברצותך, את משתיקה מיליוני חוגגים במחי כפתור. ברצותך, הרוח על החוף עומד מלכת. ברצותך, את מצטרפת אל הנמנום של כלבך.

מסע עולמי; חינוכית 23, מדי ערב, 21:00