|   15:07:40
  פזית רבינא  
עיתונאית מקור ראשון
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת הממחים
מעוניינים לשדרג את הבית אבל חסר לכם הון עצמי? בואו לשמוע מה יש למשכנתה הפוכה להציע עבורכם!
קבוצת ירדן
כך עזר עוד ניר ליסטר להוריד פרופיל מקרבי בשביל מיונים טכנולוגיים
ריבאל אסד [צילום: AP]

ריבאל אסד, נעים להכיר

בן דודו של בשאר אל-אסד, ריבאל, מגביר את קולות המחאה שהוא משמיע נגד המשטר בדמשק. כראש "הארגון למען חופש ודמוקרטיה בסוריה" הוא מזהיר: "על המשטר בדמשק לשנות את דרכיו, או שישנו אותן עבורו בכוח"
20/03/2011  |   פזית רבינא   |   כתבות   |   מלחמה בסוריה   |   תגובות
ריבאל אסד:
"מה שדרוש לנו הוא תהליך הדרגתי של שינוי. סוריה שונה ממצרים ומתוניסיה. הרכב האוכלוסיה שונה. סוריה היא מוזאיקה של דתות ועמים. חיים בה סורים וכורדים, טורקמנים, דרוזים, צ'רקסים ויהודים. זו יכולה להיות מוזאיקה נפלאה אם מטפלים בה נכון. אם לא, היא יכולה להפוך לאסון של ממש, כפי שראינו בעירק"

תכירו שחקן מזרח תיכוני חדש: ריבאל אסד. ריבאל, 35, הוא בנו של ריפעת אסד, הדוד הבעייתי של בשאר שגלה לאירופה ב-1984 בעקבות ניסיון הפיכה נגד אחיו, חאפז אל-אסד. גם לריבאל הצעיר יש מעט היסטוריה - בגיל 18 הוא גורש מצרפת בגין התנהגות שאינה הולמת. אולם מאז הוא השתנה. התבגר. לפני קצת פחות מעשור עזב את דמשק ולא חזר, אולי בגלל שאביו ריפעת הכריז בשנת 2000 שהוא המועמד הלגיטימי לרשת את אחיו, ולא בנו בשאר.

בשנים האחרונות עומד ריבאל בראש "הארגון למען חופש ודמוקרטיה בסוריה", ובאחרונה הוא מסתמן כמבקר רציני ומשמעותי של המשטר בדמשק. הוא כוכב עולה באירופה, ממש כמו סייף אל-איסלאם לפני המהומות בטריפולי. הוא מתראיין תכופות לכלי תקשורת מובילים באירופה ומבוקש בהרצאות ובכנסים. המסר שלו ברור וחד-משמעי: שלטונו של בשאר אסד במתכונתו הנוכחית הגיע לסוף דרכו. בחודש שעבר, בהרצאה שנשא בקונגרס המשטרה האירופית בברלין, אמר אסד הצעיר: "על המשטר בדמשק לשנות את דרכיו, או שישנו אותן עבורו בכוח".

לאחרונה כבר כיוון ריבאל אסד לקהל הרבה יותר ביתי. במאמר ליומון הלבנוני 'הדיילי סטאר' הזהיר ריבאל כי סוריה עלולה להיות הבאה בתור בתהליך הדומינו המזרח תיכוני. "התהליך בלתי נמנע", כתב. "בקרוב תסדוק המחאה את הקיפאון הפוליטי בדמשק. מרבית תושבי סוריה חיים בתנאים כלכליים וחברתיים קשים מנשוא. האבטלה ומחירי המזון המאמירים - לצד השחיתות והמגבלות על החופש האישי - הן אותן הסיבות שהביאו להתקוממות במצרים ובתוניסיה. דרוש תהליך רפורמות אמיתי שיוביל לבחירות ולהקמת ממשלת אחדות לאומית, אך כל מה שיש לשלטון בדמשק להציע הוא רטוריקה ריקה מתוכן ושוחד כלכלי.

"חלפו הימים שבהם סוריה יכלה להסתמך על הרטוריקה של הסכסוך הישראלי פלשתיני", הזהיר בן דודו של בשאר, "לא זו בלבד שבהפגנות בתוניס ובקהיר הנושא כלל לא עלה, כאשר מטוסים ישראלים הנמיכו טוס מעל הארמון בדמשק נותרה סוריה אילמת. כך גם כאשר הפציצה ישראל מטרות בלב סוריה".

העובדה שאת מה שיש לו לומר בחר ריבאל לפרסם ביומון לבנוני מוביל כמו 'הדיילי סטאר' מלמדת שככל הנראה בדעתו לקחת את הביקורת שלו בעתיד הקרוב לפסים קצת יותר קונקרטיים מאשר הופעות אורח בוועידות בערי הבירה של אירופה.

אולם מה שהופך את ריבאל אסאד מקוריוז מעניין לשחקן פוטנציאלי הוא העובדה שהוא מוביל קריאה לתהליך אבולוציוני בסוריה ולא למהפכה. בכך מאותת ריבאל לא רק לבשאר שפניו לשלום, אלא גם לאירופה ולארצות הברית החוששות מההשלכות של התערערות השלטון בדמשק על תהליך יציאת הצבא האמריקני מעירק. אם סוריה תתפרק, ייעלם החסם העיקרי בפני זליגת פעילי אל-קאעידה לעירק.

"מה שדרוש לנו הוא תהליך הדרגתי של שינוי", אומר ריבאל אסד. "סוריה שונה ממצרים ומתוניסיה. הרכב האוכלוסיה שונה. סוריה היא מוזאיקה של דתות ועמים. חיים בה סורים וכורדים, טורקמנים, דרוזים, צ'רקסים ויהודים. זו יכולה להיות מוזאיקה נפלאה אם מטפלים בה נכון. אם לא, היא יכולה להפוך לאסון של ממש, כפי שראינו בעירק".

האינתיפאדה הכורדית המושתקת

ס', פעיל אופוזיציה כורדי: "נכון שבכל יום אנחנו שומעים שדברים מתרחשים בדמשק, אבל צריך להיות זהירים מאוד עם כל הדיווחים משם. חלק מהם נובעים מיוזמות מפוברקות של המוחבראת הסורי שבאמצעות האינטרנט והפייסבוק מנסה להציף לפני השטח פעילים וללכוד אותם"

לחשש מפני תסיסה והתפרקות מבפנים יש על מה לסמוך. הראשונים הצפויים להרים ראש הם בני המיעוט הכורדי המדוכא בצפון סוריה. שוחחתי על כך השבוע עם פעיל סורי גולה ממוצא כורדי. הפעיל, ס', יושב לבטח בהולנד. הוא בסוף מערב, אך לִבו במזרח, בעיר הולדתו קמישלי שבצפון סוריה. ס', שהתראיין בעבר ל'מקור ראשון', קיבל בצעירותו מקלט מדיני בהולנד. משפחתו הבריחה אותו מסוריה לאחר שאנשי המוחבראת זימנו אותו לראיון. בשיחות עִמו למדתי על החיים בסוריה יותר מכל מה ששמעתי בהרצאות מלומדות. למשל, כאשר סיפר לי בחורף שעבר שבדעתו לייצא מאירופה לסוריה נעליים מיד שנייה ולמכור אותם במחירי רצפה. כשתהיתי על הרעיון המוזר הסביר לי שנעליים בסוריה הן מוצר יקר מאוד, לא פעם מעבר להשגתו של האזרח הסורי הפשוט, שהולך בכפכפי פלסטיק או לעתים אף יחף באמצע החורף. כך למדתי במשפט אחד על כלכלת סוריה יותר מכל מה שידעתי עד אז.

בשבועות האחרונים, מאז פרוץ גל המהפכות במזרח התיכון, אנחנו משוחחים הרבה בטלפון. שאלתי אותו על ריבאל אסאד. "אני לא מת עליו", אמר ס', שבמסגרת פעילותו עבד עבור ריבאל תקופה קצרה בתחנת טלוויזיה לוויינית שהוא מפעיל באירופה במימונו של אביו. "הוא הבן של ריפעת, נולד עם כפית של כסף בפה". ס' הוא בן גילו של ריבאל. בניגוד לאסד הצעיר, שמדבר על תהליך מתון, רוחו כבר קצרה לקראת היום שבו הכורדים הנאנקים תחת שלטונו של אסד יזכו סוף סוף להרים את ראשם.

בשבת שעברה, 12 במארס, חל יום השנה לאינתיפאדה הכורדית בסוריה. בחורף 2004, בהשראת הפלישה האמריקנית לעירק ונפילתו של הדיקטטור סדאם חוסיין, התקוממו הכורדים בצפון סוריה. בעיר קמישלי שבה נולד ס' הופל פסלו של חאפז אל-אסד. האירוע הספיק לכוחות הביטחון כדי לפשוט על הערים הכורדיות ולטבוח באוכלוסיה המקומית. מאות נהרגו ונפצעו. העולם אז עמד מנגד, אומר ס'. האמריקנים שהיו זקוקים לשיתוף הפעולה של אסד במניעת הסתננות פעילי אל-קאעידה לעירק שתקו. באירופה שתקו גם כן. בישראל איש לא שמע על מרד הכורדים. האינתיפאדה הכורדית גוועה באִבה. "ההתקוממות של 2004" אומר ס', "הקדימה בכמעט עשור את גל המהפכות במזרח התיכון. זו הייתה הקריאה הראשונה לחופש ודמוקרטיה אך היא לא זכתה למענה המיוחל".

ס' מייחל ליום שבו משטרו של אסד יעבור מן העולם, אבל מציע לקחת נשימה ארוכה: "נכון שבכל יום אנחנו שומעים שדברים מתרחשים בדמשק, אבל צריך להיות זהירים מאוד עם כל הדיווחים משם. חלק מהם נובעים מיוזמות מפוברקות של המוחבראת הסורי שבאמצעות האינטרנט והפייסבוק מנסה להציף לפני השטח פעילים וללכוד אותם". להמחשת דבריו, שלח לי ס' בדוא"ל שורה של כתובות גרפיטי בגנות המשטר מרחובות דמשק.

"כרגע בדמשק", אומר ס', "כל צד חושש מן השני ומנסה ללמוד אותו ואת גבולות הכוח שלו. האופוזיציה חוששת מן המשטר ומכוחות הביטחון, אך גם המשטר חושש מהאופוזיציה, מפעילי זכויות האדם ובעיקר מיכולת ההתארגנות. זה מוביל לכל מיני מצבים אבסורדיים, כשכל צד מנסה לאמוד את תגובותיו של הצד הנגדי.

"למשל", הוא ממשיך, "בסוף השבוע שעבר פשטה בדמשק שמועה שהגברת הראשונה של דמשק, אסמה אל-אסד, תחלק במתנה 5,000 פיאסטר (כמאה דולר) לכל אישה שתגיע למקום מסוים. אלפי נשים נאספו בזמן ובמקום הנקוב בציפייה לקבל את המתנה ישירות מידה של הגברת הראשונה. בממשלה נלחצו מן ההתאספות ההמונית ואחד השרים נשלח לכיכר לפזר את ההתקהלות. 'הגברת אסמה לא תגיע ואין שום כסף ושום חלוקה', צרח השר בגרון ניחר".

לא הבנתי, אמרתי ל-ס'. מישהו ניסה להתבדח על חשבון אסמה אל-אסד, שבשבוע שעבר כיכבה בכתבה נוצצת בירחון 'ווג'?

"לא", השיב ס'. "האמת היא שלא ברור מי עומד מאחורי השמועה, האם זו המשטרה החשאית שמנסה ללמוד את פוטנציאל ההתקהלות של האופוזיציה או שהפעילים מנסים לבדוק את גבולות הכוח שיפעיל המשטר. אולי בגלל זה דאגו שיגיעו רק נשים, שלא תפרוץ אלימות בלתי מתוכננת".

ומה אתה חושב, תהיתי. "לא יודע", אמר. "הכול יכול להיות".

תאריכי יעד

מה שס' כן יודע הוא שיש כעת סדרה של תאריכי יעד בסוריה, שכל אחד מהם לדבריו יכול להיות טריגר להתפרצות. הראשון בסדרה הוא 12 במארס, יום האינתיפאדה הכורדית. "בכל שנה מאז ההתקוממות ב-2004", אומר ס', "יש ב-12 במארס הפגנות גדולות בערים הכורדיות נגד בשאר. בכל שנה הורגים כוחות הביטחון הסוריים שלושה אנשים לפחות. אם יש להם שכל בדמשק, השנה הם יימנעו מן ההרג שיכול להצית התקוממות מחודשת".

"התאריך הבא", אומר ס', "מגיע שלושה ימים אחר כך. לפני שבועיים הוכרז בפייסבוק ה-15 במארס כיום זעם על-ידי כלל ארגוני האופוזיציה הסוריים. איננו יודעים מה תהיה ההיענות", הוא מדווח. "בדמשק ומחוצה לה יודעים שהמשטר הכפיל ושילש את מספר סוכני החרש הפועלים בכל פינה. יש תסיסה גוברת, אולם מחסום הפחד לא נפל עדיין".

התאריך הבא מגיע שבוע אחר כך. ב-20–21 במארס חל חג הנוברוז, שבו חוגגים הכורדים והאירנים את ראש השנה. על-פי המסורת, בנוברוז עולים הכורדים להרים ומדליקים מדורות מעל הפסגות הגבוהות. החגיגות יהיו בכל מקום, גם בערים הגדולות. "בכל שנה המשטר חושד שהעלייה להרים היא התארגנות לקראת מרי כורדי חדש", מספר ס', "ובכל שנה הורג המשטר אנשים בחג או אוסר אותם. בשנה שעברה נהרגו שלושה אנשים בעיר ראקה ושלושה בקמישלי. השנה מאורגנות קבוצות האופוזיציה הסורית באירופה להגיב בעוצמה לכל מקרה של הרג".

ס' אומר שבמערב לא משכילים להבין עד כמה חיי היום יום בסוריה מרים וקשים. "דמשק", הוא אומר, "היא גן עדן לעומת שאר סוריה. הכורדים", הוא מוסיף, "ניצבים בתחתית. חיים ללא תקווה וללא עתיד. מאז ההתקוממות ב-2004 מצבם רק הולך ומחמיר. מעצרים וסתימת פיות הם עבורם לחם חוק. החיים בערים הכורדיות הולכים וגוועים. הכלכלה מתה מזמן. חוקים חדשים שחוקקו השלטונות בדמשק מונעים מכירת בתים וחנויות מכיוון שהכורדים אינם רשומים במרשם האוכלוסין. כחלק ממדיניות ממשלתית מכוונת הם אינם יכולים לרשום את הרכוש על שמם. אם לא די בכך שאנו נטולי זהות ונטולי דרכון, הבצורת הקשה בשנים האחרונות ייבשה את האזורים החקלאיים הכורדיים. בשנים האחרונות עזבו את כפריהם כ-800 אלף איש, יותר ממחצית האוכלוסיה הכורדית. האנשים האלה חיים היום במחנות בלתי חוקיים בשולי חלבּ ודמשק בתנאים לא תנאים, עובדים בעבודות מזדמנות בשכר עבדים, ללא תקווה וללא עתיד. זוהי מדיניות מסוכנת אך מכוונת של הממשלה בדמשק, שנועדה לדכא את הכורדים עד עפר, לגרום לכך שהדור הבא שגדל במחנות לא יֵדע את השפה ולא יכיר את המנהגים הכורדיים ויתפזר ברחבי סוריה. כך, כל מה שהאנשים האלו יכולים לחשוב עליו הוא הארוחה הבאה. בנוסף", אומר ס', "למוחבראת יש עיניים והוא צופה ורואה הכול, כל הזמן".

איך אתה יודע, התעניינתי.

"שלחתי אנשים לצלם במחנות", משיב ס', "והם נעצרו מיד. אבל יש לי תמונות ממקור אחר, מארגון הומניטרי שאסף בגדים למען הילדים במחנות. הייתה גם תערוכה בעקבות המבצע. זה הפך לאירוע מביך, כי המבקרים בתערוכה היו בטוחים שמדובר בתמונות של פליטים מפלשתין או מעירק".

ס' חש ששעת השין בדמשק מתקרבת. למוד ניסיון, הוא עדיין סקפטי. זה יגיע, הוא אומר. החשש הגדול שלו הוא שברגע האמת המערב יתמוך בבשאר. זו, הוא אומר, תהיה הטרגדיה הנוראה ביותר.

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  20/03/2011   |   עודכן:  20/03/2011
פזית רבינא
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אחד המיתוסים המרכזיים הקשורים בשמו של ח"כ לשעבר תופיק טובי, שהלך לעולמו ביום שבת האחרון בחיפה בגיל 88, הוא השקר הגדול על תמיכת הקומוניסטים הערבים בהקמת מדינת ישראל. לפי המיתוס, באמצע נובמבר 1947, התכנסו הקומוניסטים הערבים, שהיו מאורגנים במסגרת 'הליגה לשחרור לאומי', לאסיפה מכרעת בה החליטו לתמוך בחלוקת הארץ לשתי מדינות. ההחלטה התקבלה וסללה את הדרך להקמת מק"י, המפלגה הקומוניסטית הישראלית, איחוד הקומוניסטים היהודים והערבים.
19/03/2011  |  דוד מרחב  |   כתבות
פה גדול, חוצפה ודוגריות נחשבו עד לא מזמן לתכונות אולטרה ישראליות, כאלה שמככבות בכל מוספי יום העצמאות וכתשובה לשאלה מה ישראלי בעינייך. מסתבר שלא עוד, גם המעלות האלה עברו תהליך של הפרטה, מיקור חוץ ולבסוף הועברו לידיהם של עובדים זרים. במקרה הזה לידיהן של שתי העובדות הזרות טריני וסוזנה, שגנבו את הגבול לישראל לאחר שנמלטו מלונדון הנחשלת, לעבוד בארץ הקודש ולאסוף שקל אל שקל כדי לשלוח הביתה. במקרה של עבודות בניין, סיעוד וחקלאות באמת קשה כבר למצוא ישראלים שיהיו מוכנים לעבוד, אבל לתת עצות לאנשים איך להתלבש, לתפוס להם את הציצים ללא רשות ועל הדרך להתבצ’ץ’? נדמה לי שאפשר היה למצוא שניים או שלושה ישראלים שהיו מוכנים לעשות ציונות, להקריב מעצמם ולמלא את התפקיד.
18/03/2011  |  זיו יצחקי  |   כתבות
"האם הגזע האנושי מסוגל לייצר פצצה כל כך גדולה והרסנית שתהיה מסוגלת להכחיד כל חי מעל פני כדור הארץ, כולל את הגזע האנושי עצמו?" שאלה עקרונית-תיאורטית זו שאלו את עצמם מדענים נודעים רבים מבין אלה שהקדישו את חייהם לפיתוח "נשק להשמדה המונית" כמו פצצות האטום או פצצות המימן.
18/03/2011  |  עמי דור-און  |   כתבות
עגנון כתב ש"דמיון הוא חתונה ללא טרחה, ומציאות היא טרחה ללא חתונה". הסופר הדגול לא שיער כי בישראל 2011 תצמח אפשרות שלישית: חתונה שהיא מציאות. כלומר, חתונה המתפקדת כתוכנית ריאליטי. אינני בודה זאת ממצולות דמיוני גס-הרוח, וגם לא ממרומי חרדותיי לגבי רמתה הרוחנית של האנושות העברית. בי נשבעתי: החתן משה והכלה אוראל הסכימו שחתונתם תשודר בערוץ 24, ומה שגרוע מכך - הם הסכימו שזוג שדרנים-ליצנים של הערוץ (אילנית לוי ומשה משהו) ישדרו מהאירוע לאורך שלוש שעות. נוכחותם הצעקנית, המנוכרת והמגחכת של השדרנים הפכה את החתונה לקרקס סוציולוגי ששום ברכט לא יכול היה להמציא. טקס שאמור היה לאחד בין בשרים, חלומות ובדידויות - הפך למופע זול בנוסח ה'טברנה' של ערוץ 1.
18/03/2011  |  חגית כהן  |   כתבות
"גם אם מישהו יציע אותי לפרס ישראל, אסרב לקבל אותו. אני לא רוצה את הפרס הזה ויש לי סיבות משלי לכך. אני חושב שבתחום המוזיקה הקלאסית הרצינית נעשו כאן כמה דברים די גועליים מתוך פוליטיקה לא יפה. לפני כארבע שנים הוענק לי פרס א.מ.ת המכובד גם הוא - וזה מספיק לי, מה גם שהתלווה לכך סכום נאה למדי..."
18/03/2011  |  יעקב בר-און  |   כתבות
רשימות נוספות   /   מלחמה בסוריה  /  מי ומי    / 
רשימות נוספות   /   העולם הערבי  /  מי ומי    / 
לפחות 7 הרוגים במהומות נגד משפחת אסד בסוריה  /  עופר וולפסון
ענף התיירות בירדן וסוריה סופג גל של ביטולים  /  מירב ארד
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
מי לא בא לרקוד עם הניצולים בשדה התעופה ולא עשה מן המבצע הון פוליטי? מי שהחליט עליו - יצחק רבין
צבי גיל
צבי גיל
במציאות הזאת אף שהמערכה בפנים היא קשה וסיזיפית, בחוץ היא תהיה יעילה יותר שכן הבן-גבירים והסמוטריצ'ים אף שהם מצויים בכול מקום אינם קובעים את סדר היום כפי שאלה קובעים אצלנו
יורם אטינגר
יורם אטינגר
המעבר פועל מכוח תובנות העומדות בסתירה למציאות    תובנות מערביות היכו שורש גם בישראל והביאו לשינוי מדיניות ולפתיחת מו"מ עם ארגוני הטרור פתח ואש"ף, על-אף שחזונם הוא "שחרור פלשתין מהנה...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il