ביזיון אופייני

בעיתונות נמסר, כי יצחק אהרונוביץ, השר לביטחון פנים, אישר את המינויים הצפויים של ניצבים במשטרת ישראל. אכן רווח לי כשראיתי, שניסו שחם מונה לניצב. הוא מינוי נאה, ומתאים למשטרת ישראל.

מינויו יזכיר לכל מאן דבעי – שוטר, מפקד, אזרח ושר – מי משרת במשטרה, ומי מפקד עליה – לתפארת מדינת ישראל ושלטון החוק, שבהם נבזה כמו שחם יכול להיות בכיר בשירות המדינה. וזה מוכיח שוב, שלרב-ניצב דנינו אין שום רצון לשפר את המשטרה, אלא רק להמשיך במסורת המפוארת של גוף מסואב ובלתי מתפקד, שיצקו קודמיו, בעזרתו.

כשנחקק החוק בדבר אי-הפליה בגין מגדר וגיל בשוק העבודה, שאל אחד מידידיי האם יצטרך לפרסם מודעה כפולה – למיניקת ולמיניק. צחקנו, ולא שיערנו, שבטירוף הדווקני נשבור גם את השיא הזה. יכול להיות, שיש לכך הסבר חוקי, אך הוא אינו נשמע הגיוני מלכתחילה.

חברת אבטחה, "המאבטחת מתקנים אסטרטוגיים ...", פרסמה בישראל היום (26 באפריל 2011, עמ' 39) מודעת דרושים, ובה ביקשה לגייס לשורותיה בוגרים ובוגרות של שייטת 13, של יחידת החילוץ 669, של סיירת מטכ"ל, של קורס חובלים ושל יחידת שלדג. בוגרות קורס חובלים יש לנו, ואפילו חיילות, ששירתו כמדריכות צלילה בשייטת 13, אך המודעה מופרכת לחלוטין – ברוח המשפטיזציה, שמכה בנו לאבדנו ולכלותנו.

קרוב משפחה נפל בקרב אוויר ביום השואה תשל"ד – לפני 37 שנים. לאזכרה השנתית הופיע, כמו כל שנה, נציג של הטייסת, שבה שירת. הפעם ייצג סרן י' את הטייסת, והתנצל כיוון שמפקד הטייסת, שבא לא-אחת לאזכרות השנתיות, עסוק מאוד, ולא התפנה. המחווה מרשימה – אם חושבים, שי' טרם נולד כשקרובי נפל בקרב. מצד שני, זה חיל האוויר. וזה אחד מסימני ההבדל בינו לבין שאר החילות בצה"ל.

"צוערים מצטיינים הודחו מקורס קצינים לאחר שהתעקשו להתפלל שחרית בזמן, ולא להיכנס לשיעור בבוקר שלאחר שובם מתרגיל ניווט" – דיווח ערוץ 7. לולא הייתי תושב ישראל, הייתי חושב, שזו בדיחה מאוחרת לאחד באפריל. נער הייתי וגם זקנתי, ולא אתמה על שום שערוריה, שתתחולל בצבאנו – ובעיקר, אם יש לה גוון אנטישמי.

123 תגובות היו לסיפור בערוץ 7, ורובן עוינות לצבא. אך לפיל, שמשתולל בחנות חרסינה, יש הנאה גמורה מההרס, שהוא מחולל. שמעתי דיווח של כרמלה מנשה בחדשות קול ישראל על הפרשה. היא קיבלה תגובה מטומטמת של דובר צה"ל – כרגיל. כנראה, מי שהגיב שם, הביט במראה כשכתב את התגובה. הצבא, כהרגלו שלף מלאי עצום של תירוצים ושל סיפורים, כדי להצדיק את מעללי בכיריו.

הצבא , כידוע, אינו טועה, אלא רק הורס בהתמדה את האמון בינו לבין האזרחים, שהם לפעמים גם ההורים של בשר התותחים, שעל גבו מתקדמת הקצונה הבכירה לפנסיה משופרת מאוד. סיפרתי זאת לחבר, שתמה, "למה הם רצים להתגייס?!"

תמהתי (הגיגים י"ז) מתי ייקראו בערינו רחובות על-שם פרנקל ואנשיו בארגון הצבאי היהודי (אצ"י – ZZW) הרוויזיוניסטי, שפעל במרד וארשה במקביל לארגון היהודי הלוחם (אי"ל – ZOB) הסוציאליסטי, בפיקודו של מרדכי אנילביץ.

במערב כפר-סבא - דיווח לי דני - נקרא רחוב על-שם פאוול פרנקל. אחרים הפנו אותי לשתי ידיעות, שמצאו באמצעות גוגל: עיריית הרצליה קראה כיכר על-שמו במרכז העיר, אך החמור ביותר הוא סירובה של עיריית בת-ים לקרוא רחוב על-שם פרנקל.

למאמינים בנומרולוגיה יש חומר למחשבה: יום הניצחון על גרמניה (V-E) הוא שמונה במאי, ויום הניצחון על יפן (V-J) הוא חמישה באוגוסט. לרגל יום הניצחון באירופה, קיבלתי מחבר סיפור, שהעבירה סוכנות אסושייטד פרס (AP): מסמכים מסווגים של המודיעין הבריטי מגלים, כי גרמניה הנאצית ניסתה לחבל בארצות-הברית במהלך מלחמת העולם השנייה.

הארכיון הבריטי, שחשף את המסמכים, מגלה, כי שמונה חוליות של גרמנים, שחיו בארצות-הברית לפני המלחמה, הוחדרו בדרך הים חזרה לארצות-הברית – חלק לפלורידה, חלק ללונג איילנד. הן פעלו נגד מפעלי תעשיה, מסילות ברזל, תעלות ונגד בתי-עסק של יהודים.

כישלון התוכנית החל כבר כמעט עם התחלתה. אחת החוליות השתכרה בדרכה למשימה, בהיותה בבאר בפאריס, וחבריה דיברו בחופשיות על משימתם. במקרה נכח באותו הבאר סוכן בריטי, שדיווח ל-MI5 על מה ששמע. לאחר מכן הסתבכה המשימה כאשר הצוללת הגרמנית, שהנחיתה את החוליה בחופי לונג איילנד עלתה על שרטון כתוצאה מרשלנות מפקדיה, ורק בנס לא התגלתה למשמר החופים האמריקני.

חוליה של ארבעה סוכנים גרמניים נחתה מצוללת בחוף פלורידה ביוני 1942. החוליה אומנה בחבלה, בייצור פצצות ובייצור מנגנוני השהיה מחומרים פשוטים. החוליה, בראשות גיאורג יוהאן דאש, הסגירה את עצמה. דאש ואחד מאנשיו מסרו את סודות משימתם לסוכנות הפדרלית לבילוש (FBI), שחקרה אותם. אנשי החוליה נשפטו למוות, ודאש והסוכן האחר, ששיתפו פעולה עם חוקריהם, נשלחו למחנה שבויים, וגורשו אחרי המלחמה לגרמניה. במלחמת העולם הראשונה הצליחו סוכנים גרמניים לחבל במתקן תחמושת בנמל ניו-יורק, וגרמו נזק ונפגעים.

המסמכים המסווגים הבריטיים מגלים, כי שבויים גרמניים סיפרו לחוקריהם על מזימה, שהגו הנאצים, בימיה האחרונים של מלחמת העולם השנייה, לחולל מהומה במערב אירופה - באמצעות חבלות, שימוש בחל"כ ורציחות - כדי שתפרוץ שם מלחמת אזרחים, שתוביל להקמה של "רייך רביעי". בתגובה למידע הרגיש הזה, שנחשב אז לאמין ביותר,נאסר על חיילים וסוכני המודיעין הבריטיים לאכול במסעדות גרמניות בשטחי הכיבוש וגם לא לעשן סיגריות וטבק גרמניים.