כוכב נולד: החפלה הכי מהנה בטלוויזיה

הביצועים, כאמור, היו די מהנים. רק לירון שמר על ה-ח' וה-ע' והיאללה חפלה שציפיתי לפגוש הערב ואפילו השיר שלו, ביצוע לזוהר ארגוב אהובו, היה כיפי. השאר בחרו בכיוונים רוקיסטים, ג'אזים (ברצינות מלי, את בונה על אודישן ל"שיקגו"?) או סתם נטולי דרבוקה (טוב, אצל נדב ואסף דווקא כן היו דרבוקות, אבל זה היה כל-כך מקסים ואותנטי שאי-אפשר להגיד על הביצוע שלהם מילה רעה). לא היה יאללה ולא הייתה חפלה. אולי בגלל שלמתמודדים נמאס שמבקרים כמוני מתלוננים כל הזמן על כמויות המזרחית שהם שרים.

ואם להיות כנה, באיזשהו שלב, הפרחה הפנימית שלי כבר השתוקקה לאיזה יאללה וחפלה ושמח וכפיים. מזל שנתנו לפרץ לבצע את השיר החדש שלו בסוף התוכנית.

בסך-הכל השירים היו מעולים והמשיכו את הקו של השבועות האחרונים, של בחירות מוזיקליות ראויות שנעים לשמוע ולצפות בהן ולא מעוררות חשק, נניח, לאכול טיח. להיטים של כמה מגדולי היוצרים בתחום כמו זוהר ארגוב ואהובה עוזרי וגם להיטים עדכניים שעם העיבוד הנכון קיבלו לפתע אשליה של עומק טקסטואלי.

הפתיע אותי אפילו רון ויינרייך, שהביצועים שלו משעממים אותי יותר משבוע לשבוע ופתאום הערב, הגרסה שלו ל"אישה נאמנה" של ישי לוי היה כובש. גם השילוב של פרץ את אהרון עם הביצועים של המתמודדים היה חינני (מכירים את זה שכשמישהו מרכיב משקפיים, הוא פתאום נראה חכם? אז הפסנתר מספק אפקט דומה לזמרים ים תיכוניים) ובסך-הכל היה ערב מוצלח.

נפרדנו מרותם כהן (שנעדר, אגב, מתוקף היותו בן לעדת הקראים, שחגגו אמש את שבועות), הרצנו צחוקים עם פרץ ואהרון, חובבי הים תיכוני נהנו, הפלצנים שבינינו לא יקטרו ביומיים הקרובים על השתלטות הזמר המזרחי והכל טוב. בקיצור, יאללה, חפלה.

למזלי, אף אחד עוד לא מינה אותי למבקרת מוזיקה, כך שעד היום הסלידה שלי מהז'אנר לא ממש שינתה לאף אחד חוץ ממני. והינה הערב, מצאתי את עצמי סופגת שעתיים של להיטים ים תיכוניים, מתכוננת למתקפה מקלדתית חריפה בסופה. אבל משהו מוזר קרה, בעודי צופה בשניים מהגולדן בויז של התעשיה - דודו אהרון ומשה פרץ, מתקשקשים מול המצלמה כמו הגרסה הבת ימית של לונדון וקירשנבאום. אולי מישהו מהל לי את הדיאט קולה, אולי נחטפתי על-ידי חייזרים, אבל בחיי: די נהניתי מכל הסיפור.

קודם כל, התוספת של אהרון ופרץ - אני נותנת לקשת שבוע וחצי עד שהם מלהקים אותם להגיש תוכנית יחד בערוץ 24 + פינה לאלירז שדה - הייתה משעשעת. הם שמחו והתרגשו להיות שם, ככל הנראה משום שבעולמם התרבותי, "כוכב נולד" היא הקיסריה של המסך הקטן. היו עטופים בזחיחות ששמורה רק לשני נסיכי זמר ים תיכוני כמותם, עם ההומור הפנימי שלהם וסיפורי נוסטלגיה על מועדונים מפוקפקים בדרום תל אביב. אבל אולי בגלל שהם משתייכים לז'אנר שאליו הם משתייכים, הכל נעשה בגובה העיניים, בלי אליטיסטיות "רימונית" או נאומים חוצבי להבות על פלצטים ולחיצות ועוד כל מיני מילים שנפלטות מהפה של השופטים לפחות 12 פעמים בתוכנית ויכולות באותה המידה להיאמר בשוודית.

הם נראו יותר כמו שני מדריכי צופים סטלנים מאשר צמד סופר סטארים, הם באו לעשות פאן והתוכנית, המתמודדים והשופטים נדבקו באווירה הזו (אז לזה מתכוונים כשאומרים, "הרימו את האולפן"?).