"2.3 בשבוע": איפה הסקס שהבטיחו לנו?

אז איך הייתי? היא שואלת אחרי שגמרתי.
בכנות? אני שואל.
רק בכנות. חשובה לי מאוד כנות.
אוקיי, אני אומר. לא רעה. לא הרגשתי זיוף, למרות שבינינו - אני יודע שזייפת. אבל זה הרגיש די אותנטי. חשבתי שזה יהיה יותר סוער, אבל אני מניח שזה בסדר, רק התחלנו. לא היה מביך לפחות. אני חושב שיש כאן פוטנציאל לקשר.
ואז "2.3 בשבוע" תקום, תתלבש, תסדר את השיער ותאמר: טוב, אז... נפגש בשבוע הבא?
כן. ובואי נקווה שיהיה הפעם קצת יותר... איך לומר? סקסי.

אחרי שנגמר (לגיטימי להשתמש בשורש ג.מ.ר, כן?) הפרק הראשון של 2.3 בשבוע, נראה שהפמפום המוקדם היה מוגזם. יתכן שבהמשך "2.3 בשבוע" תוריד עוד כמה שכבות ותעלה את מינון הגניחות, כפי שהבטיחה בפרומואים ובכתבות היח"צ, אבל בינתיים, בפרק הראשון - שאמור להיות הפתח המפתה את הצופה להגיע גם לדייט שני ושלישי - היא עדיין משחקת אותה קצת קשה להשגה.

ואולי אלה רק הציפיות המוגזמות, שנבנו על בסיס עבודת היח"צ. משום שבכל זאת, צריך לומר בהגינות שהיה קצת סקס ב"2.3 בשבוע". אלא שהוא היה קצר מדי, חשוך מדי ומעורפל מדי. מסדרה ששמה את הסקס בחזית, ואפילו בכותרת המרומזת, אנחנו מצפים להרבה יותר נועזות.

"2.3 בשבוע" - מספר הפעמים הממוצע שזוג ישראלי עושה סקס, מבקשת לאתגר את היצוג המקובל של סקס בקולנוע ובטלוויזיה, שנוטה, כך על-פי היוצרים, לדלג מאקט החיזור לבוקר שאחרי. אני לא בטוח עד כמה ההנחה הזו מבוססת; הקולנוע בוודאי לא נרתע מלהציג סצנות סקס נועזות, וגם הטלוויזיה, למרות שהיא מדיום משפחתי יותר ובוודאי בעת המודרנית ובימי HBO, לא מפגרת אחריו ניחא. זה עדיין לא אומר שאין מקום לסדרה שתנסה לפענח את הזוגיות דרך פריזמת הסקס, וזה, כפי הנראה, מה ש"2.3 בשבוע" מבקשת לעשות. בהקשר זה, מוקדם לשפוט את הצלחתה. הפרק הראשון התרוצץ בין שלושה סיפורים, והצורך לבנות שלושה רומנים ושש וחצי דמויות בחצי שעה טלוויזיונית פגע באופן משמעותי בסיכוי לפרוש את המשנה כבר בשלב זה. לכן, יש להתייחס ל"2.3 בשבוע" לא כאל סטוץ, אלא כאל מערכת יחסים לטווח ארוך (ארוך מאוד - 18 פרקים), ולתת לה את הזמן להכיר את עצמה ולבנות את הזוגיות עם הצופה. בינתיים רק הכרנו. שלום-שלום, נעים מאוד, את נראית לא רע והגעת עם המלצות. בואי נראה לאן זה יכול להתפתח. ובואי נקווה שאת זורמת כמו שמספרים.

יותר מקלישאת הרווק ההולל

הדבר שכבר ניתן להתייחס אליו הוא הסגנון. "2.3 בשבוע" נוקטת בסגנון כמו-תיעודי, שאמור לשקף את הרעיון שמדובר במושאי מחקר. אומנם קצת קשה לקנות את רעיון המצלמות בחדר המיטות, וגם הצילום הלואו-טקי לא מסייע לעיכול, אבל זה מקנה לסדרה תחושה מסוימת של טבעיות, שנשענת גם על משחקו הטוב של הקאסט: יוסף סווייד ונתלי שילמן כזוג פלוס אחד שחווים משבר סקס בנישואין, אורי פפר כרווק הולל, נעה תשבי כזמרת מצליחה ואלה ארמוני כנערה מתבגרת ונטולת ניסיון. על פניו הדמויות הללו נשמעות כמו קלישאות, אבל החלל הדרמטי הרחב ש"2.3 בשבוע" בונה להן, משאיר פתח לתקווה כי הן יתפתחו ליותר מהרווק ההולל התל אביבי-שלא-מסוגל-להתחייב והצעירה-שהופכת-לשרמוטה.

"2.3 בשבוע" משודרת אחרי הדור הבא 24/7 איתן אורבך זו אופציה לא רעה כפור-פליי, עכשיו רק נותר לקוות ש"2.3 בשבוע" לא תשאיר את הציפיות שלנו בגדר ציפיות.