בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
תערוכה מלבבת. האמן פומה [צילום: יח"צ]
|
|
|
"אמנות רחוב" - בביתן הלנה רובינשטיין
|
כל מראה החלל הפנימי של ביתן הלנה רובינשטיין קיבל פנים חדשות וצורה מאתגרת, עם תערוכת "אמנות רחוב בישראל". הכניסה לביתן נותנת תחושה דומה לביקור בגלריה סאצ'צ'י בלונדון בקיץ זה, או ב"גלריה הפתוחה" של חומת ברלין המעוטרת בידי ציירים שאינם חותמים בשמם האמיתי (עליהם כתבתי כאן לפני זמן מה). מין מהפכה בעולם האמנות, חופש בשימוש בכלים שונים, בסגנון פרוע וללא חשבון
|
|
אמן עדי סנד [צילום: יח"צ מוזיאון תל אביב]
|
|
|
|
|
כמו בראשית המאה העשרים, שהייתה מבעבעת בהיווצרות סגנונות חדשים שייסדו את האמנות המודרנית, במיוחד סגנון הדאדא, כך התערוכה במוזיאון ת"א מעניקה לביתן שזהרו עומם בשנים האחרונות, את העוצמה והחשיבות שהוא ראוי להן. המיצבים הענקיים, הציורים גדולי המידות על כל סוגי החומרים האפשריים, חופש הביטוי הן בכיתובים והן בנושאי היצירות - כל אלה מעמידים את "אמנות הרחוב" שהחלה מכתובות גראפיטי מרוססות שהתפתחו לציורים על קירות בתים נטושים ואחרים, לאמנות תיקנית ומימסדית כמעט, בעת שנכנסו אל בין כתלי מקדש האמנות - המוזיאון. הלגיטימציה שסגנון זה מקבל, הרבה בזכות אהדת הקהל והתפעלותו מהפלסטיות של היצירות, מקרבת את ישראל גם למרכז הליבה של המתרחש בשולי האמנות שחודרת ונמסכת באמנות המקובלת והנשגבה. החתימות של היוצרים על יצירותיהן בהלנה רובינשטיין אינן אותנטיות וחסרות משמעות. בין האמנים השונים מצויים בעלי רקורד אקדמי ואוטודידקטים כאחד, במעורב. מה שחשוב הוא שהתסיסה המפעמת בלב הצעירים הללו, יכולה לקבל ביטוי ולהיראות לציבור כולו במקובץ, ולא רק על קירות מזדמנים פה ושם. מובן, שאין לשפוט אותם בכלים אקדמיים רגילים. הכיתובים מאד אישיים, ברמות שונות, ואין להם שום כוונה להתחרות במשוררים או סופרים בעלי הגות. הם פשוט ביטוי ספונטני של אמנים את תחושותיהם העמוקות, ורצונם להסב אליהם תשומת לב. כשם שכדור הארץ מבעבע בשנים האחרונות, הלוחות שלו זזים ויוצרים התפרצויות הרי געש, רעידות אדמה והוריקנים; וכשם שבמדינות רבות בעולם גוברת התסיסה והרצון למרוד בשלטונות דיקטטורים - כך גם בתחום האמנות הסירו היוצרים את הכפפות, וללא מוסרות הם מעבירים את תחושותיהם בסגנון פרוע ונוקב, על כל הכאב שלהם. וזוהי תופעה חיובית. זה מעיד על חופש הביטוי שקיים בישראל, שלא כמו בכל הארצות השכנות שלנו. שם - גם אחרי מהפכות ושפיכות דמים - לה משתנה הלך רוח השלטון. הקנאות הדתית הפאנטית נשארת על-כנה. השליטים הם רודנים וחסרי טולרנטיות, והכל כמנהגו נוהג. לכן, תערוכת "אמנות רחוב בישראל" כה מלבבת, כה מרנינה ותסחוף לבטח אל בין כתלי ביתן הלנה רובינשטיין המונים, צעירים כמבוגרים. מומלץ ביותר.
|
תאריך:
|
29/08/2011
|
|
|
עודכן:
|
30/08/2011
|
|
עליס בליטנטל
|
"אמנות רחוב" - בביתן הלנה רובינשטיין
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
SHBY
|
2/09/11 07:34
|
|
שתיים בלילה, אמצע אוגוסט, חוף לַבנוּן שבכנרת. קשה לנחש איך היו מגיבים הרבנים ואנשי החינוך של מיטב הישיבות והאולפנות, אילו נכחו כאן וראו כיצד צאן מרעיתם מבלה את החופש. נערות בביקיני או במכנסיים קצרים, נערים מגודלי שיער וללא רמז לכיפה. עשן הנרגילות נישא באוויר, מתערבב בניחוח חמצמץ של אלכוהול.
|
|
|
במירוץ המתמיד שלי, לאורך הזמן, אחר קולינריה מושלמת, החמצתי עד כה, לדאבוני, את "לחם יין" הוותיקה שבקריית הסביונים ביהוד (דרך החורש 4), אף שהיא ממוקמת כבר תריסר שנים על המפה הגסטרונומית.
|
|
|
העיתוי לסעודת איפטר (הנהוגה בצום הרמדאן) במשכן נשיאי ישראל נקבע ל-21 בחודש אוגוסט. הארוחה מתוכננת להיות בגן ביתו של הנשיא פרס. המיקום נקבע לאור רצונו של הנשיא להרחיב את מעגל המוזמנים לאירוע המציין את הערכתו לאוכלוסיה המוסלמית בישראל. גם מזג האוויר בירושלים כבר קריר במעט, כך שהצמים אינם סובלים מהחום בגן בנוסף על הקושי באי-אכילה במשך חודש תמים.
|
|
|
בראשית אוגוסט 1981 הייתי מגויס לשירות מילואים פעיל. פעיל מאד, שירתתי כסמב"ץ, סמל מבצעים, במפג"ד, מפקדת הגדוד, במחנה בירנית שעל כביש הצפון. בימים נאבקתי ביתושים ובזבובים וברעשי המנועים שמסביב, ובלילות ישבתי בגופיה אל מול מכשירי הקשר. החלונות היו פתוחים והקרירות הגלילית המיטיבה זרמה מבעדם, בלוויית ריחות נפלאים של השזיפים המבשילים במטעים. מדי פעם היו צעקות בוקעות מהמכשירים, או שהטלפון הזניק אותנו למרדפי גדר פתאומיים.
|
|
|
בראשית אוגוסט נערך בסינמטק בתל אביב אירוע מֶחווָה לקולנוען חיים שרייבר במלאת לו 85. את האירוע בשם "חמוש במסרטה" ארגן יעקוב גרוס ממשפחת קולנועים וותיקה, כמו הבמאי הידוע, נתן גרוס-אביו, יורם גרוס, דודו ואחרים, אשר הוא, בדומה לחיים שרייבר, מלווה את חיינו במצלמה מאז הקמתה של המדינה. בשעתו היו שני יומני קולנוע אשר הפיקו והקרינו את אירועי החדשות והאקטואליה בארץ - אולפני "כרמל" ואולפני "גבע". חיים שרייבר נמנה עם החלוצים של אולפני "גבע" הוא היה הצלם הראשי שלהם והוא צילם מאות אירועים, בין ככתבות ובין כסרטונים או סרטים.
|
|
|
|