אלא שגם משלוח מלא ומדוקדק של הטפסים כולם לא תמיד עוזר. הורים רבים התלוננו ששלחו את המסמכים בפקס פעם אחר פעם, אך הם לא נקלטו במערכת. שכיחים גם המקרים שטופסי בקשה שנשלחו, בהתאם לבקשת התמ"ת, בדואר רשום, משום מה לא הגיעו ליעדם. חודשים לאחר ששלחו את הטפסים בדואר הרשום נדהמו הורים לגלות שכאילו לא היו דברים מעולם. המרוץ להשגת הטפסים, ולהחתמת עורך דין אם אחד ההורים הוא בעל עסק עצמאי, החל אצלם מחדש, לעתים לאחר שכבר שילמו בשל התקלה שכר לימוד מלא.

מסמך בעייתי במיוחד הוא דווקא זה שאמור להיות הפשוט שבכולם: הצגת תלוש משכורת. התמ"ת מתעקש על תלוש יחיד ומיוחד, תלוש חודש מארס. מי שאין לה תלוש כזה, כיוון שהייתה בחודש מארס בחופשת לידה או מחלה, או הייתה מובטלת, או שהתלוש אבד לה, או שלבעלה אין תלוש לחודש זה – מוצאת עצמה חסרת זכאות. למרבה ההפתעה, טרם הוצע פתרון לבעיה זו.

סאת הייסורים של ההורים נוכח נפלאות הביורוקרטיה התמ"תית אינה נגמרת כאן. אם את סטודנטית, אין לך סיכוי לקבל דרגת סובסידיה בחודשיים הראשונים לשנת הלימודים במעון, שכן עלייך לצרף לבקשת הסובסידיה אישור לימודים – ואישור זה מונפק על-ידי מוסדות אקדמיים רק לאחר פתיחת שנת הלימודים האקדמית, חודשיים לאחר פתיחת שנת הלימודים במסגרות לגיל הרך. "סטודנטיות מצויות למעשה בתהליך הכשרה לייצור הכנסה, ולכן יש להעמיד אותן בראש סדרי העדיפויות כדי לקבל הנחה", אומרת ח"כ חוטובלי. "כל התהליך מתנהל בחלמאות, ונוצר רושם שהמטרה היא לטרפד את היכולת של הורה לקבל סבסוד שהוא זכאי לו".

גורל דומה מצפה ליולדת. התמ"ת קבע שיולדת אינה זכאית לקביעת דרגת סבסוד עד לשובה לעבודה. בתקופה שלאחר הלידה הוצאות המשפחה נוסקות מעלה, ודווקא אז היא אינה מקבלת את ההנחה המגיעה לה בזכות ועל-פי חוק.

"מדובר בתלונות שיש בהן מן הצדק", אומרת תמר אלמוג. "לכן אנו בוחנים בימים אלה את האפשרות לשנות את הנוהל". שרון קדמי, מנכ"ל משרד התמ"ת, נתן התחייבותו לפני חודשים רבים להציע פתרונות מיידיים לבעיות הללו. עד כה דבר לא השתנה.

אחד השינויים המבורכים שהוביל משרד התמ"ת לייעול המערכת הוא ביטול הדרישה לשליחת ערכות רישום נפרדות עבור כל אחד מהילדים. עם זאת, קרו כמה מקרים שהורים ששלחו ערכה אחת בשביל כמה מילדיהם קיבלו דרגת סבסוד בעבור אחד מהם בלבד. התקלה טופלה בינתיים, אך בפועל הורים נאלצו להמתין זמן ממושך עד לטיפול מלא בסבסוד לכל ילדיהם, ולהמשיך בעיסוק המתיש בטפסים ובניירת.

וזה עוד לא הסוף. למרבה האבסורד, מאחר שנקבע כי 'משרה מלאה', לצורך קבלת הסבסוד, היא משרה בהיקף של 40 שעות שבועיות לכל הפחות, עד לשנת הלימודים הנוכחית לא חלה הטבת הסבסוד על מורות. בעקבות מאבק שהובילה הוועדה לקידום מעמד האישה, נתן משרד התמ"ת את אישורו להכיר במשרה מלאה גם בהיקף של 32 שעות. "הפתרון הינו חלקי, ונותן מענה למורות המצויות בתוכנית 'אופק חדש' בלבד, בה מוגדרת משרה מלאה כ-32 שעות שבועיות", מסבירה מינקה. "אחרות אינן זכאיות לסבסוד, על-אף שכולנו יודעים שמורות עובדות בביתן הרבה מעבר לשעות המוגדרות בפועל בתלוש".

מינקה מלינה על היעדר נכונות לגמישות והקשבה למתרחש בשטח בתמ"ת. "אתם מאוהבים בתהליך, ואתם לא מוכנים להקשיב למי שפוגש את ההורים האלה יום-יום", אמרה מינקה באחת הישיבות למנכ"ל משרד התמ"ת. ח"כ חוטובלי הוסיפה: "אתם כל הזמן מחפים על השיטה, במקום לייעל אותה, וההורים משלמים מחיר כבד על ההתנהלות הלקויה שלכם".

קדמי נגע בנקודה רגישה. הכספים שהועברו למשרד התמ"ת למטרות בינוי מסגרות טיפול נוספות העלו אבק זמן רב – בעיקר מפני שאין היענות מספקת של גופים להיכלל בהסדר התמ"ת, בגלל מבחנים שצריך לעמוד בהם. "הבעיה המרכזית בסוגיה היא קודם כול מחסור חמור במעונות יום", אומרת חוטובלי. "הוקצו בשנתיים האחרונות 60 מיליון שקלים לבינוי מעונות, והדבר מעולם לא מומש".

על-אף העודף התקציבי הוחלט השנה להתחיל בשיטת סבסוד חדשה, הידועה בשם 'מדד השקילות', ומשמעותה הפחתת הסבסוד לילד השלישי במשפחה ואילך. "מה זאת אומרת?", הזדעקה ח"כ אורית זוארץ באחת מישיבות המעקב בנושא. "ילד שלישי אוכל פחות מטרנה? צורך פחות טיטולים?" הח"כים לחצו, ולאחרונה נמסר שתוכנית מדד השקילות בוטלה.

אם כלב הסבל שתואר עד כה לא מספיק, הרי שהתשלום החודשי המרבי עבור טיפול במעונות יום ובמשפחתונים קבוע בצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים. לפני כמה שבועות הונחתה על ההורים מכה נוספת: תעריף מעונות היום הועלה ב-6.6 אחוזים, ותעריף המשפחתונים – ב-8.5. להורים הזכאים לסבסוד גבוה רוככה המכה, שכן משרדי התמ"ת והאוצר הודיעו שלמשפחות בעלות הכנסה נמוכה מ-5,000 שקלים תמומן ההעלאה בידי המדינה; אולם אותם הורים הסובלים מכך שטרם קיבלו דרגה נפגעו פעמיים.

תמר אלמוג, ראש אגף המעונות במשרד התמ"ת, הגיבה לדברים: "המשרד קשוב לכל הטענות והתלונות העולות מהשטח. היו תקלות לא קטנות ולא מעטות בתחילת הדרך של המערכת החדשה, שגרמו לעוגמת נפש להורים, ולחלקם גם נטל כלכלי. אנחנו לומדים מכל תלונה כדי לשפר כל יום וכל שעה את התהליך, כך שיהיה בסופו של דבר פשוט ונגיש. היעד לשנה הבאה הוא להגיע ל-80 אלף ילדים במערכת, ולהמשיך לשפר את השירות משנה לשנה".

חמש המלצות הוגשו לממשלה על-ידי ועדת טרכטנברג בעניין מעונות היום והצהרונים: הרחבת היקף ההיצע של מעונות היום במחיר מפוקח; האצה והרחבה של תהליך חקיקת חוק הפיקוח על מעונות; תגבור מערך ההכשרות וההדרכה; מתן שתי נקודות זיכוי במס הכנסה גם לגברים על כל ילד מתחת לגיל שלוש; ולבסוף – להעביר את האחריות לתחום ממשרד התמ"ת למשרד החינוך.

"עצם העובדה שכל סוגיית המעונות נמצאת תחת משרד התמ"ת היא כשל היסטורי", סומכת ח"כ חוטובלי את ידיה על ההמלצה. "זו תקלה הרואה בכל תחום מעונות היום מעין בייבי-סיטר, שיאפשר לנשים לצאת לעבוד. האלמנט החינוכי לגיל הרך חשוב לא פחות מעניין יציאת הנשים לעבודה, ולכן המקום הטבעי ביותר להסדרת העניין הוא משרד החינוך. כך ההורים גם לא יתקלו בבעיות ביורוקרטיות, כיוון שמשרד החינוך כבר עתיר ניסיון בבניית גנים ובתי ספר".

"השלב הבא", היא מוסיפה, "הוא חינוך חינם לגיל הרך. המהלך נראה כביכול יקר, אך בסופו של דבר צירופן של נשים לכוח היצרני במשק תורם לכלל המערכת ומגדיל את רווחי המדינה".

התקלה הראשונה הייתה איחור גדול. במאי 2010, לקראת שנת הלימודים תשע"א (שהחלה בספטמבר 2010), נקבעה החברה המפעילה את המוקד, באמצעות מכרז. בשל ערעור על תוצאות המכרז, התקבלה החלטה סופית באשר לבחירת החברה הזוכה רק כעבור כשלושה חודשים. ההתארגנות דרשה זמן משלה, וכך יצא שמוקד המידע והשירותים היה מנוטרל מפעילות במהלך חמשת חודשיה הראשונים של שנת הלימודים.

"המתנו למעלה משישה חודשים עד לקבלת הדירוג", מספר יעקב חנינה, אב לשניים. "בינתיים נדרשנו לשלם סכום מלא של 3,000 שקלים לחודש בעבור שני הילדים, למרות שעל-פי הדירוג היינו אמורים לשלם רק שליש מחיר. אפילו דרגה זמנית לא נתנו לי. אני סטודנט, וכל הכסף שאשתי מרוויחה הלך על כיסוי התשלום עבור המעונות. נאלצנו לקחת הלוואות מגמ"חים ומהמשפחה, כי לא יכולנו לעמוד בהוצאות".

אך האיחור היה רק תקלה ראשונה בשרשרת. הורים רבים התלוננו על כך שגם לאחר שבקשת הסבסוד שלהם טופלה לבסוף, נקבעו עבורם דרגות סבסוד שגויות, שאינן תואמות את רמת ההכנסה במשפחה. במהלך שנת הלימודים הקודמת הוגשו לוועדות הערר 657 ערעורים על קביעת דרגות הסבסוד. 68 אחוזים מהערעורים נמצאו מוצדקים. אפשר לשער שהורים רבים אחרים היו מערערים לו היו מודעים לאפשרות.

"אם כל מעון היה מקבל לידיו רשימה של דרגות הסבסוד שנקבעו להורים, מנהלת המעון הייתה יכולה ליצור קשר עם ההורים, ולעדכן אותם על זכותם להגשת ערעור על ההחלטה", הצרה ליאורה מינקה, יו"ר ארגון 'אמונה'. "ברגע שמנתקים אותנו מהתהליך, איננו יודעים מהי הדרגה שנקבעה לכל אחד מההורים, ואין לנו אפשרות לעקוב ולסייע".

בעיה נוספת היא ההנגשה של המערכת לציבור ההורים. הגשת הטפסים והמעקב אחרי קבלת הדרגה אפשריים דרך האינטרנט, אך לרבים מההורים, ביניהם אוכלוסיות חלשות והורים מהמגזר החרדי, אין גישה לכלי זה. "האנשים הזקוקים ביותר למערכת הזו, האוכלוסיה החלשה שמקבלת דרגות סבסוד גבוהות, לא יכולים לעבוד איתה", אמרה ח"כ אורלי לוי-אבקסיס.

מי שיש לו אינטרנט, ורצה לחסוך זמן ודמי משלוח של מכתב רשום ולהירשם דרך תוכנת הרישום שהוצעה באתר התמ"ת, נתקל בקשיים חמורים. ראשית, נדרשת סריקת מסמכים רבים. ורע מכך, נדרשת הורדת תוכנה מיוחדת, ולא בכל מערכת הפעלה התקנתה מצליחה.

"רוב הפונים, שהם דוברי עברית, לא צלחו את המערכת הזו", אמרה ח"כ ציפי חוטובלי, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, באחת מישיבות המעקב. "אחד ההורים אמר לי שניסה, והגיע למסקנה שצריך להיות מהנדס תוכנה כדי להסתדר עם המערכת. אני מדברת על אנשים אינטליגנטים, עם תארים אקדמיים. אם כל כך הרבה הורים לא מצליחים להתאים את עצמם למערכת, זה אומר שהמערכת לא בסדר". הנתונים מדברים בעד עצמם: תמר אלמוג, ראש אגף מעונות היום והמשפחתונים במשרד התמ"ת, מסרה לנו שכ-15 אחוזים בלבד מההורים הגישו את בקשת הסבסוד באמצעות האינטרנט.

בין באינטרנט ובין בטפסים המודפסים, ערכות ההרשמה מנוסחות בשפה העברית בלבד. אומנם במוקד עובדים נציגים דוברי השפות, אך תלונות רבות מלמדות כי יצירת קשר טלפוני עם המוקד אינה משימה פשוטה כלל ועיקר. גם לא לדוברי העברית.

מוקש נוסף: הכמות הרבה של הטפסים והמסמכים שההורים נדרשים להשיג ולהציג. פעמים רבות קורה שהורים אינם עומדים בדרישות המערכת במלואן, ומגישים את הבקשה ללא כל המסמכים הדרושים, או שהמסמכים שהשיגו מתגלים כלקויים. הם אינם מקבלים על כך הודעה ממוקד התמ"ת, אלא פשוט מגלים, לעתים באיחור מכאיב, שאין להם זכאות לסבסוד. ואז מתחיל המרוץ האינסופי אחר המוקד הטלפוני, שדומה לעתים לריצה אחר הרוח, והבירור המייגע מדוע בקשתם לא נתקבלה, והאיסוף המחודש של טפסים ואישורים וחתימות.

במהלך ישיבת מעקב של הוועדה לקידום מעמד האישה והוועדה לפניות הציבור בכנסת, כחודש לפני פתיחת שנת הלימודים הנוכחית, הודה מנכ"ל משרד התמ"ת: "מה שקרה בשנה שעברה היה הזוי, היה לא סביר. מדובר במערכת חדשה, ולקח זמן להתניע אותה. זה מה שקורה במערכות כאלה מורכבות וגדולות. המטרה השנה היא שכל התהליך הזה יתבצע בתוך ימים, שלא לומר תוך כמה שעות. חובת ההוכחה היא עלינו".

אבל למרות ההצהרות, משרד התמ"ת לא עמד בהבטחה. "שלחתי את כל המסמכים הדרושים בדואר רשום ערב פתיחת שנת הלימודים, ואישרו לי דרגת סבסוד רק כעבור חודש וחצי", סיפר חנינה. "מאז עברו כמה שבועות ועדיין לא קיבלתי החזר על הפער, אף שהובטח שזמן ההמתנה יהיה השנה עד עשרה ימים". מצבו של חנינה טוב יחסית. הורים אחרים ששוחחנו עמם טרם קיבלו את דרגת הסבסוד. מי שניסה לאחרונה להתקשר למוקד הטלפוני זכה למענה אוטומטי שלפיו עקב פניות רבות של הורים לא ניתן לקבל מענה.

חנינה, העומד בראש ארגון 'מגן לאזרח', פועל לקידום פתרון הכשלים הקיימים במערכת באמצעות השתתפות בישיבות הוועדות בכנסת, ובודק עתה אפשרות להגשת בג"ץ בעניין. "משרד התמ"ת מגלה אטימות וחוסר רגישות", הוא אומר. "הוא חושד בהורים, ודורש מהם כתב ויתור על סודיות שיתיר חיטוט בחשבונות הביטוח הלאומי ומס הכנסה. בהרשמה לגן עירוני, שגם בה ניתנות הנחות, כמות הטפסים והאישורים קטנה בהרבה, וחודש לפני פתיחת הלימודים כבר ידעתי כמה אני נדרש לשלם. אין סיבה שההתנהלות של משרד התמ"ת תהיה כה שונה מזו של משרד החינוך".

גם השנה מסרב משרד התמ"ת להעניק דרגות ביניים, שיאפשרו מתן הנחות זמניות עד לקביעת הדרגה הסופית. לטענתו, אין צורך בכך כי המערכת הממוחשבת הייתה פעילה כבר בתחילת שנת הלימודים, בניגוד לשנה הקודמת, ואין מניעה שתיקבע להורים בתוך זמן לא רב דרגת הסבסוד שהם זכאים לה. כאמור, המציאות אחרת, ועד היום לא נקבעה דרגת סבסוד להורים רבים הנאלצים להמשיך ולשלם מחיר מלא. הארגונים המפעילים את מעונות היום הצטרפו לתביעת ההורים להענקת דרגות ביניים.

משרד התמ"ת אף מסרב לאחד בין תהליך הרישום למסגרות לבין הגשת בקשת הסבסוד, דבר שיוכל להבטיח את הטיפול בבקשות הסבסוד בזמן. נוסף על הכול, משרד התמ"ת החליט השנה שההחזר יינתן רק על החודשיים האחרונים שלפני קביעת דרגת הסבסוד, למעט במקרים שבהם העיכוב בקביעת הדרגה לא היה תלוי בהורים. אלא שהטרחה סביב בהשגת האישורים הרבים, והמחשבה השגויה שבסופו של דבר יינתן החזר מלא על כל החודשים הקודמים, גורמת להורים רבים להתעכב בהגשת הדוח. מדוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה שעד היום פחות מ-60 אחוז מההורים הגישו בקשת סבסוד. ההורים הם אנשים עובדים, השגת הטפסים והאישורים מצריכה התרוצצות וטלפונים בשעות העבודה שלא תמיד מסתדרת. "תהליך הרשמה למעונות היום בישראל הפך להיות כמו הרשמה לאוניברסיטה יוקרתית בארצות הברית", אומרת ח"כ חוטובלי.

מסלול הייסורים להשגת הסבסוד, והתקלות הקשות בשנה שעברה, גרמו לכך שחלק ניכר מהתוספת התקציבית שהוענקה למשרד לצורך הסבסוד לא נוצל. להערכת משרד התמ"ת נוצלו רק 40 אחוזים, וצפויים להיוותר עודפים של קרוב ל-200 מיליון שקלים. "אני יכול להרגיע", אמר קדמי בישיבת מעקב בנושא. "לא שקל ולא אגורה אחת לא יחזרו למשרד האוצר. ההנחיה המפורשת של שר התמ"ת היא שכל הכסף שייוותר מחוסר ניצול יופנה לבינוי. בשבועות הקרובים אנחנו הולכים להוציא על בינוי למעלה ממאתיים מיליון שקלים. זה בערך מאה מסגרות חדשות לפחות".