|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
לקראת יום ירושלים הגו באוניברסיטה העברית בירושלים את המיזם 'סיור מוחות' וקראו לציבור לגלות את פינות החמד הרבות הקיימות בקמפוסים השונים
|
|
האוניברסיטה העברית. פינות חמד [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
ראשי האוניברסיטה העברית החליטו השנה לחשוף טפח ממתחם-הענק שלה, והזמינו את הירושלמים ואת כל אוהבי העיר ללמוד על המורשת ולגלות אתר תיירות שעד כה לא ממש תויר. לקראת יום ירושלים הגו באוניברסיטה את המיזם 'סיור מוחות' וקראו לציבור לגלות את פינות החמד הרבות הקיימות בקמפוסים השונים. בין ספריות-הענק וכיתות הלימוד אפשר למצוא אוספים בוטניים מיוחדים שלוקחים את המבקר למסע באבולוציה של הצמחים, וכן אוספים של בעלי חיים ומאובנים של חיות קדומות המלמדים על מערכת היחסים בין האדם לחיות בתקופות פרה-היסטוריות. ההיסטוריה של האוניברסיטה העברית שזורה גם היא בהיסטוריה של ארץ ישראל. "שדרת הממציאים" בהר צופים מציגה את ההמצאות והפיתוחים פורצי הדרך של חוקרי האוניברסיטה.
האוניברסיטה העברית שהוקמה לפני 87 שנים, הפכה לאחד היעדים הנחשקים ביותר במאבקים על השליטה באדמתה של ירושלים. הלימודים במוסד החדש התנהלו על מי מנוחות בתקופת המנדט הבריטי עד למלחמת העצמאות, אז נותקה האוניברסיטה מהרצף הטריטוריאלי של ירושלים. הנהלת האוניברסיטה נאלצה למצוא לעצמה מקומות חלופיים ברחבי העיר כדי לשמור על ביטחונם של האקדמאים לעתיד. בשנת 1953 החלה הקמת השלוחה בגבעת-רם, ושאר הפקולטות נדדו לאתרים נוספים בעיר.
בעקבות מלחמת ששת הימים ואיחוד העיר, שוחזר קמפוס הר הצופים והורחב. מרבית הפקולטות עברו בשנת 1981 להר הצופים, ובקמפוס גבעת-רם נותרו בעיקר הפקולטה למדעי הטבע, האקדמיה ללשון העברית ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.
ברבות השנים קנתה לה האוניברסיטה העברית שם עולמי וכיום היא נכללת ברשימת מאה המוסדות האקדמיים המובילים בעולם. מבנה הקמפוס בהר הצופים נבנה בצורת מצודה סגורה ומבוצרת. קמפוס גבעת-רם תוכנן בסגנון "עיר הגנים" האנגלית המורכבת ממבנים פזורים בשטח ירוק, שאת כולו מקיף כביש טבעתי. סגנון זה היה אופייני לאוניברסיטאות שנבנו בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20 ברחבי העולם, והחלונות הגדולים בבניינים המרובעים משקפים סגנון מודרני משנות ה-70 וה-80.
בסיפורו של קמפוס הר הצופים טמון גם הנבט שהוביל להקמת המדינה: שאלת העתיד של יהדות העולם ומקורות החוכמה היהודית עמדה לנגד עיניהם של מקימי המוסד הזה עוד לפני שמישהו חלם שתקום כאן מדינה.
|
| תאריך:
|
20/05/2012
|
|
|
עודכן:
|
20/05/2012
|
|
יאיר קראוס
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אליעזר מ
|
27/12/19 17:38
|
|
מבעד לחלונות ניידת האמבולנס רואה זיאד דוויאת את רחובות העיר חולפים על פניו. הוא חוצה אותה כדבר מובן מאליו, ממזרח למערב, נותן שירות לאוכלוסיה הערבית והיהודית כאחד. לתוך כך גדל ובדרך זו המשיך גם במציאות הירושלמית הקשה של האינתיפאדה הראשונה והשנייה. גם הביוב הזורם והבורות בכבישי הכפרים והשכונות המזרח ירושלמיים לא משנים את גישתו: העיר היא אחת, וכך היא חייבת להישאר.
|
|
|
|
|
על-פי אומדנים לא רשמיים, מאז קום המדינה ועד כה היגרו מישראל מיליון אנשים בקירוב. עם התרחבות "הכפר הגלובלי", ההתפתחות האדירה של רשתות הקומוניקציה והתעבורה, האפשרויות למצוא תעסוקה בחו"ל בתחומים שונים והאווירה הבינלאומית בעיקר בקרב הדור הצעיר, התנודה הזאת תלך ותתרחב. זאת גם בעידן של שלווה. בעידן של מתחים היא ללא ספק תגבר. הדור הצעיר מחפש הזדמנויות וסיכויים, ואם אלה לא יינתנו לו כאן, הן בשל מגבלות כלכליות, מדיניות וביורוקרטיות, והן בשל אופי השלטון ומציאות אתנוגראפית, הוא ינדוד, כפי שנדדו אבותיו מאז ומעולם.
|
|
|
|
|
נולדתי בירושלים בבית החולים "הדסה" שעל הר הצופים בינואר 1946. אני דור ראשון בארץ, והוריי - חנה ויוסף סיאני ז"ל - עלו מתימן לארץ ישראל עם בני משפחותיהם. כמו בני ישראל, חצו הם את המדבר ברגליהם, כשציודם הדל הועמס על גב חמורים וגמלים. בדרכם לארץ האבות הנכספת, היו נתונים לסכנת חיים וסבלו מהתנפלויות של כנופיות לסטים מוסלמים שהיכו אותם וגזלו את המעט שהיה להם.
|
|
|
|
|
במערכה הקשה לשחרורה של העיר העתיקה הצליח לקנות את עולמו, בשעה אחת בלבד, איתן נאוה, הטוראי האלמוני ואפור המדים של מלחמת ששת הימים. זהו האיש שהצליח במו-ידיו לחולל את הבלתי-יאומן ולהכריע את הקרב הנועז על גבעת התחמושת. לולא הוא, ספק גדול אם הקרב הזה אכן היה מסתיים בניצחונה ההרואי של חטיבת הצנחנים שאליה השתייך.
|
|
|
|
|
אחרי 45 שנה הגיעה העת לספר את האמת במלואה. לא רק הצנחנים לחמו על ירושלים וסייעו בשחרורה. במערכה על ירושלים השתתפו שלוש חטיבות - החטיבה הירושלמית בפיקוד אליעזר אמיתי, לה הוכפפה גם פלוגת טנקים שהייתה באזור ירושלים בהסתר; חטיבת השריון הראל בפיקוד אורי בן ארי; וחטיבת הצנחנים בפיקוד מוטה גור.
|
|
|
|
|
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
