הבנים, שגדלו באנטוורפן, בתוך הקהילה היהודית המשגשגת, נשלחו לישראל למספר שנים, כדי ללמוד בישיבת פוניבז'. כשחזרו, השתלבו בעסקי היהלומים של האב, ושלושתם עבדו יחד שנים רבות. במקביל, החלו לרכוש גם נדל"ן בישראל. רוב העסקות סוכמו תוך כדי, ואולי אגב, הביקורים העסקיים התכופים בבורסת היהלומים ברמת גן. בהיותם יהלומנים, הם שומרים כל השנים על דיסקרטיות עסקית.

מגיל צעיר נכנס חיים-הנריק ברונר לעסקי היהלומים המשפחתיים. הניהול השוטף של עסקי המשפחה עבר לפני מספר שנים לבנים ישראל ויעקב. רעייתו גוסטה נפטרה לפני שש שנים.

יום אחד, לפני כשלוש שנים, הודיעה חברת הנדל"ן צ.מ.ח. המרמן, שהיא מתחילה בבניית מגדל מגורים יוקרתי בדרום-מערב תל אביב, ברחוב התבור פינת יצחק אלחנן, ליד נוה צדק, 25% לחברה עצמה, 25% נוספים ליורוקום, בשליטת שאול אלוביץ. מי הם בעלי 50 האחוזים הנותרים? "משקיעי חוץ" – סתמו ולא פירשו. לאחר מספר ימים חשף News1, שהמשקיעים-השותפים הם ישראל ויעקב ברונר. הם קנו את המגרש לפני שנים, ועתה יזמו את הבנייה ומציאת השותפים.

כשהחלה הבנייה, והיזמים הישראלים החלו לדווח על מכירת דירות, חשף News1 גילוי נוסף: שני האחים קנו כל אחד דירות יוקרה במגדל. אבל, כיוון שהם לא מקבלים את ההיתר של מכון "צומת" להשתמש במעלית בשבת. הבהירו מראש שהדירות נועדו להשקעה ולא למגורים.

עם חשיפת השקעתם של האחים ברונר בישראל, נמסר כי רכשו גם מגרשים נוספים. השבוע נחשף אחד המגרשים, אולי הגדול שבהם: 30 דונם, ברחוב ז'בוטינסקי פינת רבין בפתח תקוה. התוכנית הובאה לעירייה לדיון ואישור באמצעות משרד עורכי הדין שלהם בישראל , מיתר ושות'. ראש העירייה יצחק אוחיון התלהב וסייע באישור התוכנית בוועדה המקומית. ארבעת המגדלים יבנו בארבע הפינות של המתחם, בשטח כולל של כ-20 דונם.באמצע, בין ארבעת המגדלים, יהיה פארק עירוני בן כ-10 דונם, תוספת ירוקה חשובה לעיר. ל-News1 נודע, כי כמו בנוה צדק, הם מתכוונים לקחת שותף או שותפים ב-50 אחוז, יזמים עם ניסיון בבניית מגדלי משרדים ומלונות.

נכסים נוספים של המשפחה בישראל הם מגרשים בבני ברק, שותפות בפרויקט לבניית דירות ברמת גן, ושותפות בפרויקט דומה בשכונת עין כרם בירושלים. בנוסף, הם מעורבים כנראה בבעלות על מגרש ג'רוזלם פוסט לשעבר בירושלים, אם כי אין פרטים על כך.

מי מייצג את האחים ברונר בארץ, בעסקות אלו ואחרות? קודם כל, הם עצמם, כי הם מגיעים, כאמור, לביקורים בארץ במסגרת עסקי היהלומים. שניהם נעזרים באחד הבנים, שלמה, המתגורר בשכונת "תורה מציון" החרדית בירושלים, ומגיע כמעט מדי יום למשרדו בבורסה ברמת גן. שלמה הוא בעל משרד, ואינו אחד מ-2,000 החברים בבורסה. ההבדל העיקרי הוא, שהחברים עושים את עסקיהם בעיקר באולם המכירות המרכזי והגדול, ואילו בעלי המשרדים קונים ומוכרים בתוך המשרד. יוכבד, בת לאחר האחים, שותפה ככל הנראה ברווחים, אך לא בניהול השוטף. משרד מיתר נותן את הגיבוי המשפטי-חוזי. יש גם יועצים אחרים.

באחרונה התגלה שלא הכל נוצץ במשפחת היהלומנים. האחות רות הגישה תביעה משפטית נגדם, ודורשת 20% מעסקי היהלומים ו-10% מעסקי הנדל"ן, כולל כמובן שותפות בניהול וברווחי הפרויקט החדש בפתח תקוה. רות טוענת כי כיוון שהיא אישה, סירבו שני האחים-החרדים לקבל אותה כשותפה רשמית בעסקיהם. לכן נקבע, לדבריה, שתהיה שותפה לא-רשמית, באמצעות בעלה צבי לוי. היחסים בין בני הזוג הידרדרו, ומתנהלת תביעת גירושין. לטענתה, הורעו מאז גם היחסים העסקיים עם האחים.

רות לוי-ברונר: "שני אחי מקבלים משכורות עתק, מושכים כספים מהחברה כרצונם. הם מסרבים למסור לי מידע על העסקים. גם עורכי הדין, רואי החשבון, מנהלי ההשקעות והבנקאים שלשני האחים אינם מוכנים למסור לי מידע".

עו"ד עמוס גורן, המייצג בישראל את האחים ברונר, אמר בתגובה: "רות לוי-ברונר לא הייתה מעולם שותפה בעסקיהם של לקוחותי. היא הגישה את התביעה רק לאחר שהוריה נפטרו – האם גוסטה לפני שש שנים, והאב חיים-הנריק אשתקד".

האם הסכסוך המשפחתי הזה נוגע לפרויקט בפתח תקוה? אולי כן. רות לוי-ברונר מבקשת גם להוציא צו פירוק נגד חברה או חברות של שני אחיה. צו כזה יכול לפגוע בתוכניות לפיתוח המתחם ולבניית ארבעת המגדלים. האחים ברונר מקווים ובטוחים שזה לא יקרה, ושיוכלו לקדם את הפרויקט הגדול. כסף, ב"ה, לא חסר. אנשי עסקים במעמדם יוכלו, כנראה, לקבל אשראי בנקאי, גם כאשר רוב הבנקים בישראל מתקשים להעמיד אשראי לנדל"ן. בכל מקרה, כדאי לכל מי שקשור לפרויקט לעקוב אחרי הדיונים וההחלטות בבית המשפט.