|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
זהו המוטו המוביל בתערוכת ציוריו ופסליו של האמן הישראלי ירון אתר, בה הוא מנסה לפענח מחדש את משמעותה של עוצמה, כפי שהיא מתגלמת בעולם בכלל וביצירות האמנות בפרט, כשבסופו של דבר היא מתגלה דווקא כחסרת כל ערך, בבחינת המלך הוא ערום
|
|
ירון אתר [צילום: באדיבות ירון אתר]
|
|
|
|
|
עוצמה, במובן מסוים, היא היכולת לייצר פעולות מסויימות ולנתב אותן. אלא שבתערוכת "עוצמת השווא", המתקיימת במרוצת החודש הזה (יולי) ב"גלריה 121" התל אביבית (רחוב הרצל 121)ׂ, מוצגת העוצמה דווקא כחסרת-ערך משל עצמה, ככזו שאיננה יותר מנקודת-אפס, ושמציבה נקודת-כניסה אל תוך מרחב השואף להתנער ממערכת-ערכים קודמת. הכל במטרה לחקור את האופנים שבהם מעוצב רפרטואר של דימויים ןקלישאות, של מניפולציות לגיטימיות ובלתי-לגיטימיות.
הדברים אמורים בתערוכת ציור ופיסול, פרי-יצירתו של האמן המוכשר ירון אתר (32), יליד הארץ, בוגר "בצלאל" והמחלקה לאמנות בניו-יורק, שמנסה לפענח בה מחדש את משמעותו של המושג עוצמה, במיוחד בהקשר היחסים שבין המשפיע למושפע, בין הכוחני לעדין, ובין אופני התגלמותן של עוצמות גלויות ונסתרות בעולם בכלל וביצירות האמנות בפרט. זוהי תערוכתו השנייה של אתר, בעל מלגת-הצטיינות כאמן, ויש בה כדי להעיד שהוא עוד יגיע רחוק.
העבודות המוצגות בתערוכה אינן מיישרות קו עם אותן תפישות המניחות שאובייקטים מכילים אוסף של תמונות הניתנות לזיהוי ולכימות ושניתן להשוותן ולהמירן בפשטות במשמעותן. מסתבר שאין בכוונתן רק לדובב את האופן שבו עוצמת השווא מוקרנת על אובייקטים, דימויים וסביבות, אלא שהן נועדו לבדוק כיצד היא נובעת מהם וכיצד היא מייצרת מגוון מועדים של עוצמות שמתפשטות במרחב ושמעצבות אותו. בה בעת מכילה העוצמה כוח חי, כמו גם את האובייקטים העצמיים. היא כתובה בפונט, המשמש מודעות, אבל שמתפקדת באופן כפול: הן כדימוי והן כמדיום המסדיר את היחסים שבין האובייקטים בתערוכה, כדרך להתבוננות בקריסתן של הבחנות שבין חי לדומם, בין אובייקטים לסובייקטים, וזאת כדי לדון ביחסים הסבוכים שבין אמנות, כוח, השפעה וחוסר-תכלית.
מאחורי המראה
בתערוכה יש כדי להציע מעקב אחר נדידת יצוגים של תשוקה ורומנטיקה, אחר כוח שבין מדיום אחד למשנהו ואחר תרגום ופרשנות. היא גם מציעה להתחקות אחר מעברים מקונטקסט תרבותי אחד למשנהו ולאתר את התנועה של אלו בזמן ובמרחב שלהם. כל זאת באמצעות הגיגים על היחסים שבין הפיגורטיבי לבין המופשט, בין עריכה קולנועית לבין יצירת רצף של אובייקט, בין דימוי טלוויזיוני שחוק לבין ציור, ובין תנועת מצלמה לפיסול.
אולי יצירתו המעניינת והמורכבת של אתר בתערוכה הזו היא "עצמונית" - קומפוזיציה של ברך זעירה, מכופפת ושוכבת, השייכת לבת-זוגתו של האמן. מודל הברך מגבס, בצירוף של פיסת אבן-עצמון ישראלית, נשלחה לעיר פסלי השיש קררה שבאיטליה, ושם סותתה מחדש בידיה האמונות של בעלת מקצוע איטלקית. יצירה מעניינת אחרת באה לתאר את סבלו של האדם מול המחשב. בסדרת-ציורים שנעשתה בטכניקה של צבעי-שמן, פנדה ורישום בעט-פיילוט, מתאר בה אתר את מותו של עורך-וידיאו - אחד מעיסוקיו של האמן עצמו - כשהוא עובר עינויי-תופת בבית הכלא במכשירים שהם דמויי-אינקוויזיציה. תמונה אחרת מתארת תצלום של אבי האמן בחופשה בכפר. האב יושב רכון במסעדה, על-רקע של אגם ונוף הררי, כשהוא מסמן באצבע לפלש המשתקף בחלון ויוצר בכך תעתוע של אור הבוקע הרחק מן האופק.
תמונה המושכת תשומת-לב מיוחדת היא זו של עלמה בחדר מעוצב, המשוחחת בטלפון. את התמונה גזר אתר ממגזין מסוים, כשהוא מוסיף לה דמות של ספק-איש-ספק-רוח, היושבת רכונה על כסא, אל מול מחשב המצוי בחדרה של העלמה, כשמתוך פיה בוקע בלון-קומיקס. לתוך הבלון הזה השחיל אתר את המילים "בני זונות היו פה ונעלמו", כדי לבטא בכך את אכזבתו מהעדר ישומו של קיבוץ גלויות.
אחד מפסליו האטרקטיביים של אתר הוא אלבום-תמונות שמשובצות בו מראות. האלבום מוצב על פודסט לבן, בסמוך לקיר המשתקף בתוכו, והמשדר הווה מפוצל שאינו משתנה. ואולי יש בו, באלבום הזה, גם כדי לשקף, פעם נוספת, את המוטו המלווה את התערוכה של אתר, לפיו העוצמה המתגלמת בעולם בכלל ובאמנות בפרט איננה אלא עוצמת-שווא.
|
|
העורך בכלא [צילום: באדיבות ירון אתר]
|
|
|
|
| תאריך:
|
02/07/2012
|
|
|
עודכן:
|
02/07/2012
|
|
ראובן לייב
|
|
עיתונאים כלכליים בכירים מתחו אתמול ביקורת חריפה על העיתון "דה-מרקר" וסגנונו במהלך דיון שנערך במסגרת כנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה והמסלול האקדמי, המכללה למינהל (מו"לים שותפים של אתר זה).
|
|
|
|
|
הסמארטפון הוא הרבה יותר מטלפון נייד, הוא למעשה מעין מחשב אישי קומפקטי, אשר יכולתיו היום משתוות כמעט למחשב הביתי הנייח. משתמשי הסמארטפונים גולשים באמצעותו באינטרנט, עושים באמצעותו קניות ברשת, מעדכנים סטאטוסים בפייסבוק ומה לא?
|
|
|
|
|
צוות השחקנים, שבעוד חודש יהיו כבר בוגרים טריים, רענן ומשובב את הלב. בראש ובראשונה עושה את תפקיד האם המרוקאית כה נפלא ואותנטי, מעיין תורג'מן/ראשל. המבטא, התנועות הכה אופייניות והרוח - לקוחים כולם מההווי המרוקאי המקורי. טיפוס האם השתלטנית, בדיוק כמו האם הפולניה הניג'סית - ביצועו בידיה הוא סופר אופייני, מושלם. הביטחון שהיא משרה על ילדיה ש"הכל יהיה בסדר, ואנחנו לא צריכים אף אחד" - הוא מה שמחזיק את המשפחה עד שלב מסוים, בו המסורת של היהדות מתחילה להישכח, הקשרים המשפחתיים מתפוררים, והבן דויד עוזב ועולה לישראל. אותנטי ומשכנע גם בנה הבכור דויד/שמעון חאבא הנאה ובעל הקול המרגש, הבן הטוב, שאמו מעצבת לו את החיים, עד הרגע שאינו יכול לשאת זאת יותר - כי היא הרסה את כל סיכוייו לקשר אהבה עם השכנה בת ה-16, סאברין, אם חד הורית לתינוק.
|
|
|
|
|
"אל תתבלבל. מה שהם עשו פה זה קשירת קשר לביצוע רצח. נכון, זה לא רצח נפש אלא רצח אופי, אבל זה עדיין רצח". עו"ד הצמרת אשר אקסלרוד עדיין נרגש מהזכייה ההיסטורית בתיק המרתק. ולא, הוא לא מתחרט על ההשמטה של מוטי מורל מרשימת הנתבעים, השמטה שאפשרה למי שבישל את תבשיל הביאושים המתוחכם הזה לחמוק מעונש. "הרוצח השכיר לא מעניין אותי", מסביר אקסלרוד. "אני מחפש את מי שהפעילו אותו. זה כמו במאפיה, האופנוען שלחץ בסוף על ההדק לא באמת מעניין".
|
|
|
|
|
במשך שנים שמרו המוסלמים על כבוד הסלע הזה, אבן השתיה. קיימות אפילו עדויות על כך שמאמינים מוסלמים נמנעו תמיד מלגעת בו, ורק אחת לשנה נוגב ממנו האבק - שנקבר לאחר מכן. כעת, לראשונה, השתנה המצב, ובמסגרת עבודות שיפוץ נרחבות שעורך הוואקף בהר הבית, הוא הציב פיגומים ישירות על הסלע, על-מנת לאפשר לפועלים להגיע לגג הכיפה ולקירות עטורי הערבסקות.
|
|
|
|
|
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
