הנדוניה של קפריסין

קוראים יקרים, למקרה שהידיעה חלפה ככה מעל לראשיכם, קפריסין היא הנשיאה התורנית של האיחוד האירופי. איכשהו קרה שדווקא בימים שסדר היום הבינלאומי נע בין סוריה ואירן לבין המשבר הכלכלי של גוש היורו, נפל דווקא בחלקה של קפריסין הקטנה להנהיג את האיחוד האירופי. ושלא ישתמע מדבריי זלזול, חס ושלום, אך לצורך ההשוואה, כאשר רוסיה פלשה לגאורגיה ב-2008, צרפת הייתה הנשיאה התורנית של האיחוד האירופי, והנשיא דאז ניקולא סרקוזי הוא שניהל ביד רמה את המהלכים המדיניים עם רוסיה.

קפריסין, לעומת זאת, היא מדינונת שאוכלוסייתה מונה 840 אלף איש וכלכלתה מתנודדת על עברי פי פחת. על-פי חישובי האיחוד האירופי, כדי לחלץ את כלכלת קפריסין מן המשבר שאליו נקלעה, דרושים לפחות עשרה מיליארד דולר, שהם יותר ממחצית התוצר המקומי. הקפריסאים, שכבר עתה חייבים לרוסיה 2.5 מיליארד דולר, מנהלים כעת משא-ומתן עם מוסקבה לקבלת חמישה מיליארד דולר נוספים בתנאים נוחים. זאת בשעה שבאיחוד האירופי מתנים תמיכה כלכלית בבדיקה של מבנה הכלכלה הקפריסאית ובמדיניות צנע - תנאי לא פשוט בהתחשב בעובדה שבאוקטובר הקרוב צפויות בחירות לנשיאות בקפריסין.

פרט למספרים המבהילים, יש כמה עובדות יסוד. הראשונה היא שקפריסין היא אי שחציו כבוש על-ידי טורקיה, ובעניין זה, קפריסין נשענת על תמיכה רוסית מתמשכת במועצת הביטחון של האו"ם. עובדת היסוד השנייה היא שכלכלתו של האי, כידוע לכל חובב בנקאות ומקלטי מס, היא בת ערובה של הבנקים הרוסיים, ששולטים בסצנה הפיננסית המקומית. כמעט כל חברה רוסית גדולה מחזיקה סניף או לפחות משרד בקפריסין. זה לב העניין.

בנתונים אלו קשה לדמיין כיצד יוכל נשיא קפריסין, דמיטריס כריסטופיאס, לנהל מדיניות חוץ משברית בשם האיחוד האירופי, שניצב בעימות חזיתי עם מדיניות החוץ הרוסית בכל הנוגע לסוריה ולאירן.

בשבוע שעבר שוחח כריסטופיאס נשיא קפריסין עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בטלפון. בסיום השיחה פרסמה ממשלת קפריסין דיווח רשמי שלפיו במהלך השיחה, שנמשכה חצי שעה, הודה כריסטופיאס לפוטין לא רק על תמיכתה המתמשכת של רוסיה בקפריסין במועצת הביטחון של האו"ם בשאלת הכיבוש הטורקי, אלא גם על ההלוואה בסך 2.5 מיליארד דולר שהעניקה מוסקבה לניקוסיה לפני שנה.

העניין הוא שהכסף הזה, כך מזהירים הכלכלנים הקפריסאים, עומד אוטוטו להיגמר, אולי כבר בחודש הבא. כרגע עומדת על הפרק הלוואה נוספת מרוסיה בסך חמישה מיליארד דולר - בערך שליש מהתוצר המקומי - שבפועל עלולה להפוך את קפריסין למדינת חסות רוסית.

ההתנהלות הזו של קפריסין עם הרוסים מדאיגה וגם מכעיסה את הטרויקה - השלישייה שבה חברים ועדה של האיחוד האירופי, הבנק האירופי המרכזי וקרן המטבע הבינלאומית - שבוחנת כעת לעומק דרכים לשינוי עומק בכלכלה המקומית כתנאי להעברת כספים לאי. מה שמדאיג ומכעיס את האירופים הוא לא רק ההתנהלות הבלתי סבירה של מדינה השייכת לגוש האירו ועם זאת פונה אל מחוץ לאיחוד האירופי לקבלת הלוואות ענק, אלא העובדה שכל זה נעשה בשעה שהלווה, קפריסין, מכהנת בתפקיד הנשיאה התורנית של האיחוד האירופי. סוג של אבסורד.

מעבר לכך, מה שבאמת מדאיג את האירופים הוא העובדה שטיפול שורש בכלכלה הקפריסאית משמעו בראש ובראשונה חשיפת מבנה מערכת הבנקאות המקומית, קרי - מיהם הגופים והאישים העומדים מאחורי הבנקים. זה עניין רגיש בכל מקום, ועוד יותר בקפריסין, שמתנהלת כבר שנים כמדינת מקלט מס שמשמשת מרכז שירותים פיננסיים לכסף רוסי - ולכן, בגלל המצב הכלכלי ועוד יותר בגלל המצב המדיני, הטרויקה תיאלץ להגיש לקפריסין תוכנית חילוץ כלכלית עד סוף ספטמבר, רגע לפני שחיבוק הדוב הרוסי יתממש בצורת הלוואה נוספת לקפריסין.

העניין הזה צריך להדאיג לא רק את האיחוד האירופי, אלא גם - ואולי בראש ובראשונה - את ישראל, שבעקבות הנתק המדיני עם טורקיה הולכת ומבססת בריתות אזוריות חדשות. קפריסין היא אבן יסוד בקונסטלציה החדשה הזו, שכוללת גם את יוון, סרביה ואזרבייג'אן. תגליות הגז במזרח הים התיכון קושרות את האסטרטגיה הכלכלית-ביטחונית בזו של קפריסין לשלושים השנים הבאות. בנתונים של שיעבוד כלכלת קפריסין לרוסיה, ישראל עלולה לגלות שכמו במקרה של הנסיך צ'ארלס ודיאנה, לזוגיות עם קפריסין יש שותפה נוספת. וזו לא קַמילה, אלא הקרמלין.