|
|
|
|
| פומפרו בטוני, "דיוקן אישה עם נוצה בכובע", נרכש ב-112,500 ליש"ט. אין יצירה כזו. | |
| היינריך זיל, "אם וילד", נרכש ב-7,850 ליש"ט. אין יצירה כזו. | |
| מקס ליברמן, "רחוב כפרי", נרכש ב-9,375 ליש"ט. החשבונית מזויפת. | |
| מארק שאגאל, "היונה", נרכש ב-108,750 ליש"ט. החשבונית מזויפת, כנראה אין יצירה כזו. | |
|
|
|
|
|
|
"זמן רב לאחר פרוץ הסכסוך ורק לאחר למעלה משנתיים וחצי מאז שפנה עד המדינה לרשויות האכיפה, נזכר מר צ'רני לטעון שהתמונות שקיבל לפני כארבע שנים, במסגרת התחשבנות רחבה עם עד המדינה, הן מזויפות וכיוצא בזה. תמוה הדבר, היכן היה מר צ'רני קודם ועל שום מה לא אמר זאת, ונזכר לומר זאת רק לאחר שעד המדינה פנה לרשויות האכיפה" | |
|
|
|
התמונה המלאה של ש"ד
|
איתמר לוין
|
עד המדינה במשפט הולילנד הצהיר בפני רשויות המס על הלוואה של 11 מיליון שקל שהעניק לחברה בריטית שעסקה בסחר באמנות. בנספח להסכם עד המדינה מסר, כי למיטב ידיעתו אותה חברה פשטה את הרגל. גורמים בהגנה טוענים: מדובר בדרך מתוחכמת להברחת נכסים, והשקרים של ש"ד מחייבים לבטל את ההסכם איתו
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
יזם הולילנד הלל צ'רני ועד המדינה ש"ד ממש לא חברים טובים, וזה בלשון המעטה. ש"ד טוען שצ'רני ושותפיו העניקו באמצעותו שוחד של קרוב ל-9 מיליון שקל לאישי ציבור ועובדי ציבור; צ'רני טוען שמדובר בשקרן וסחטן. ויש להם לפחות עוד סיבה אחת להתקוטט: 25 יצירות אמנות שאת חלקן קיבל צ'רני מש"ד לפני ארבע שנים במסגרת ההתחשבנות בין השניים, לפני שש"ד החל את המגעים שהביאו אותו אל דוכן העדים במשפט הולילנד. לטענת ש"ד, הוא רכש את התמונות בתחילת שנות ה-2000 באמצעות חברת גלוב שהקימו שני עובדים לשעבר בבית המכירות הפומביות מספר אחת בעולם, סותבי'ס. צ'רני מצידו הצטייד בחוות דעת ארוכה ומפורטת של יהודית קורן, מידענית ויועצת, אשר בדקה את היצירות אחת לאחת. מסקנתה של קורן: למעט אחת - כל האחרות או לא נרכשו בידי ש"ד או שאפילו אינן קיימות, ובמקרה הטוב ביותר קיימים ספקות לגבי האותנטיות של החשבוניות המתעדות את רכישתן. פרקליטו של ש"ד, עו"ד אמנון יצחקניא, אומר בתגובה: זהו ניסיון נואש להשפיע על מהלכו של משפט הולילנד. מדובר בסכומי עתק: 661,477 ליש"ט, 442,000 פרנק שווייצרי, 115,000 דולר, 185,000 אירו. על-פי שערי החליפין הנוכחיים, השורה התחתונה היא 7.5 מיליון שקל. ש"ד טען בשעתו בפני רשות המיסים, כי השקיע בגלוב 8 מיליון דולר - הלוואות שכנגדן נרכשו תמונות, כאשר הובטח לו שיקבל 37.5% מהרווחים, בנוסף להחזר כספו עם ריבית ליבור. בחוגי ההגנה טוענים, כי הסכומים הללו מעולם לא הוצאו באמת, אלא מדובר היה בהברחת נכסים מתוחכמת. על-פי ההסכם בין ש"ד למדינה, אם הוא לא מסר את כל האמת בנוגע לרכושו - זוהי עילה לביטול ההסכם. אבל איש אינו באמת חושב שהמדינה תבטל את ההסכם. כנראה אין "יונה" של שאגאל קורן מוסרת בחוות דעתה על בדיקות שערכה מול מי ששמותיהם הופיעו על החשבוניות שצירף ש"ד ועל חיפוש מקיף במאגרי המידע המובילים בתחום האמנות. הנה עיקרי ממצאיה. - פומפרו בטוני, "דיוקן אישה עם נוצה בכובע", נרכש ב-112,500 ליש"ט. אין יצירה כזו.
- היינריך זיל, "אם וילד", נרכש ב-7,850 ליש"ט. אין יצירה כזו.
- מקס ליברמן, "רחוב כפרי", נרכש ב-9,375 ליש"ט. החשבונית מזויפת.
- מארק שאגאל, "היונה", נרכש ב-108,750 ליש"ט. החשבונית מזויפת, כנראה אין יצירה כזו.
- היפויל מורו ופרוספר לקוריט, "צייד וכלבים", נרכש ב-18,950. האותנטיות של החשבונית מוטלת בספק.
- מרדכי ארדון, "קומפוזיציה בכחול", נרכש ב-115,000 דולר. החשבונית מזויפת, כנראה אין יצירה כזו.
- רוזלבה קאריירה, "דיוקנה של אנג'לה פרנצ'סקה קסטאלדי", נרכש ב-126,000 ליש"ט. רכישה אמיתית.
- אלכסנדר ארצי'פנקו, "אישה מחייכת", נרכש ב-28,000 ליש"ט. החשבונית מזויפת, אין יצירה כזו.
- אוגוסט-ז'אן מורו-ואטי, "ילדה מחזיקה אווז", נרכש ב-10,750 ליש"ט. החשבונית מזויפת.
- וילהלם לייבל, "דיוקן של מר וגברת פרופ' קרל לייבל" נרכש ב-168,200 ליש"ט. החשבונית מזויפת, אין יצירה כזו.
- הונרו דומייה, עשר תמונות שמן, נרכשו ב-442,000 פרנק שוויצרי. החשבונית מזויפת.
- ז'אן-הונרו פרגונאר, "אישה בכובע קש", נרכש ב-185,000 אירו. האותנטיות של חשבונית מוטלת בספק.
- פיטר ון-אך, "נוף מיוער", נרכש ב-19,880 ליש"ט. החשבונית מזויפת בצורה מלאה או חלקית.
- וינסנט ון-דר-וין, "נוף חורפי", נרכש ב-28,750 דולר. החשבונית מזויפת בצורה מלאה או חלקית.
- זכאריה בליג'הוף, "נוף הררי", נרכש ב-16,706 ליש"ט. האותנטיות של חשבונית מוטלת בספק.
- קונסטנטין גוייס, "מרכבתה של המלכה ויקטוריה", נרכש ב-22,472 ליש"ט. האותנטיות של החשבונית מוטלת בספק.
"היכן היה צ'רני עד עכשיו?" יצחקניא מסר בתגובה: "לאחרונה אנו עדים לניסיון נואש של הנאשמים לירות בכל אמצעי שיש בידם על-מנת להשפיע על מהלך המשפט. עתה, זמן רב לאחר פרוץ הסכסוך ורק לאחר למעלה משנתיים וחצי מאז שפנה עד המדינה לרשויות האכיפה, נזכר מר צ'רני לטעון שהתמונות שקיבל לפני כארבע שנים, במסגרת התחשבנות רחבה עם עד המדינה, הן מזויפות וכיוצא בזה. תמוה הדבר, היכן היה מר צ'רני קודם ועל שום מה לא אמר זאת, ונזכר לומר זאת רק לאחר שעד המדינה פנה לרשויות האכיפה. "אינני מכיר את התמונות ואת הטענות, ומכל מקום ברור שאין לעניין זה דבר וחצי דבר עם המשפט. אין בדעתי להתייחס לעובדות שאינני מכיר, שעה שאינן רלוונטיות להליך המשפטי".
|