News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 640,708  סלולר - 1,402,038
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יואב יצחק
יואב יצחק
השופט ארז שני קיבל החלטות מוזרות והתנהל באופן מקומם    אף-על-פי-כן, הנציב אורי שהם "שיחק ראש קטן", נמנע מלהעמיק חקר, ואף התחמק בטעם פרוצדורלי קלוש מקבלת התלונה    ועכשיו צריך יהיה לב...
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
האדם המשמיד    מקורות האלימות, הסיבות למלחמות; פרויקט ההשנאה; מלחמת המינים    המקור הפיסיקלי של המלחמות; שבטים פרימיטיביים; הקיום הוא מלחמה    מלחמות ב"מזרח התיכון החדש"
נותן לאירן מעמד מוביל [צילום: AP]
אודי דקל
ההסכם שנחתם השבוע מעמיק את הנוכחות הצבאית של אירן בסוריה, תוך דחיקה חלקית של רוסיה    אם ימומש, הוא עלול להקשות על פעילות חיל-האוויר במדינה
יובל לובנשטיין
יובל לובנשטיין
נראה שהלחץ אצל קברניטי המדינה והמשק נמצא בשיאו וכל מטרתם זה לשפוך כסף רב ובעיקר להרגיע ולהשתיק מהר ככל שניתן, אך נראה שגם זה לא יעלה בידם
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
רועי בלכר [צילום: תמר מצפי, גלובס]
עורך דין
רועי בלכר, (נולד: 1970) עורך דין ישראלי. שותף מייסד במשרד עורכי הדין KRB.
גורי אלפי [צילום: רונן אקרמן]
קומיקאי, שחקן
גורי אלפי (נולד: 18 בספטמבר 1976), ישראל. קומיקאי, שחקן, זמר, במאי ויוצר טלוויזיה ישראלי.
מגי אזרזר [צילום: איציק בירן, יח"צ]
שחקנית
מגי אזרזר (נולדה: 10 בספטמבר 1986), שחקנית ישראלית. שמה המלא: מרגלית אזרזר סבג.
לכל הערכים במועדון+
היכן "יהדות השרירים"? [צילום: פלאש 90]
היהודים, הגוף והספורט
דומה שהאכזבה מהישגיה של משלחת ישראל לאולימפיאדת לונדון הייתה מנת חלקם של ישראלים רבים, שתקוותם כי ישראל תקבל ולו מדליה אחת התבדתה. בעקבות הכישלון הישראלי במשחקים האולימפיים ביקשנו לדון מחדש בשאלת היחס של היהדות לגוף ולספורט. בשיחה עימם מעלים פרופ' ישי רוזן-צבי וד"ר משה מאיר שאלות כמו היחס בין גוף לנפש בהגות היהודית, מקומה של התחרות בבית המדרש, היחס היהודי לתרבות ההלניסטית, ועוד

▪  ▪  ▪
שאלת היחס של היהדות לספורט נעוצה ראשית כל ביחס אל הגוף ביהדות. איך רואים המקורות המקראיים והחז"ליים את הגוף האנושי?

ישי רוזן-צבי: היחס לגוף במקרא ובחז"ל כרוך בשאלה האם האדם הוא יצור אחדותי או שהוא "מפוצל" ומורכב משני יסודות - גוף ונפש. בעולם המקרא הנפש אינה נתפסת כיישות נפרדת אלא ככח החיים שבגוף עצמו - "הדם הוא הנפש". ישנם פסוקים שאכן משקפים תודעה של שניות, אך הם שייכים לרובד מאוחר מאוד של המקרא, כנראה כבר בתוך התקופה ההלניסטית. כך למשל הפסוק בסוף ספר קהלת המתאר את המוות: "וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ" (קהלת יב, ז); כאן מופרדים הגוף והנפש ונתפסים כשני מרכיבים שונים, גשמי ורוחני, הקיימים באדם.

בעולם של חז"ל המצב כבר מסובך הרבה יותר. תרבות חז"ל היא חלק מן המרחב ההלניסטי, שהוא דואליסטי באופן חריף. לפחות מאז ימי אפלטון התפתח דגם לפיו האדם מורכב מחלק גבוה וחלק נמוך, נפש וגוף, כשהמשימה המוטלת עליו היא להשליט את הנפש על הגוף ותשוקותיו. אך עם זאת, חז"ל ירשו מהמקרא את התפיסה האחדותית והם מנסים לשלב את שתי המסורות הללו בדרכים שונות. השילוב הרווח ביותר הוא מה שניתן לכנות "אנתרופולוגיה דואליסטית ואתיקה מוניסטית", כלומר הכרה בכך שהאדם הוא תרכובת של גוף ונפש, אבל בכל הנוגע לתחום האתי - כלומר התנהגות הנדרשת ממנו והדין שבפניו יעמוד, תיאור של גוף ונפש המורכבים יחד. הביטוי המובהק ביותר לתפיסה הזו היא המשל התַנָאִי על החיגר והסומא - הגוף והנפש נמשלים לחיגר וסומא אשר בנפרד לא יכולים לחטוא או להישפט על מעשיהם, אבל שיתוף הפעולה ביניהם מאפשר זאת. חז"ל מנסים לנווט כאן בין שתי מסורות גדולות, מוניזם ודואליזם, והטלטלה בין שתיהן היא שמציירת את היחס שלהם לגוף, ולמעשה, את תולדות היחס לגוף ביהדות בכלל.

משה מאיר: אני חושב שאפשר להתבונן על שאלת היחס לגוף באמצעות בחינת ערכים כמו בריאות הגוף, שלמותו ויופיו, המופיעים בעולם היהודי. המקרא למשל רואה ערך מרכזי בשלמות הגוף, באופן שאולי אפילו ישמע צורם לאוזן המודרנית; כך, כהן בעל מום אינו יכול לשרת במקדש, מפני שגופו פגום. בניגוד לשיח התקין-פוליטית של ימינו, השולל היררכיה בין גוף שלם לגוף מוגבל ונכה ובין יפה למכוער, המקרא מייחס ערך דתי-ריטואלי לשלמות הגוף. דוגמה נוספת היא היחס ליופי ולאסתטיקה של הגוף; חיבור כמו שיר השירים מעמיד במקום מרכזי את היופי האנושי, ואף מנגיד לו את הכיעור. כך למשל פסוק כמו "הנך יפה רעייתי ומום אין בך" מניח כי יש שלמות ויש מום, כי היפה עדיף על המכוער, וכי האסתטיקה הינה ערך בפני עצמו.

נדמה לי שבתקופת חז"ל כבר אפשר לראות התחבטות בין התפיסה המקראית לבין ניסיון להפחית במעמדו של הגוף ולהמעיט בחשיבות הפער בין יפה למכוער. כך למשל בסיפור על ר' אלעזר בן ר' שמעון, שאחרי שלמד תורה הרבה והייתה דעתו זחה פגש אדם "שהיה מכוער ביותר". ר' אלעזר מעליב את המכוער וזה עונה לו "לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה", תשובה הגורמת לר' אלעזר להבין את טעותו ולהתחנן לסליחה. ברור שהמסר של הסיפור הוא כי ר' אלעזר חטא חטא גדול, אבל אפשר להתלבט מה החטא - האם העובדה שדיבר באופן פוגעני למכוער, או שמא עצם ההפרדה בין כיעור ליופי, הפסולה בגלל שאותו "אומן" יצר את שניהם.

איך מתבטאת תפיסת הגוף הזו במישורים הפרקטיים - בהלכה ובתורת המוסר שמעצבים חז"ל?

משה מאיר: אני חושב שההתלבטות העקרונית שתיארתי נכונה גם לגבי היחס המעשי של חז"ל לגוף, וגם שם נמצא קולות שונים בעניין זה. אנחנו יכולים למצוא דמות כמו התנא ר' יוסי, שנמנע להסתכל על גופו ומוסר כי מימיו לא היה ערום בביתו. זו דמות של חכם המנותק מן הגוף, ולמעשה מהצדדים החומריים בכלל (כך הוא אומר כי מימיו לא קרא לאשתו אשתו ולשורו שורו "אלא לאשתי ביתי ולשורי שדי"). אך נדמה לי שזהו קול מאוד צדדי בעולם של חז"ל. לצידו אפשר למצוא את הלל הזקן המטפח את גופו בבית המרחץ, את ר' עקיבא הרואה בשיר השירים את פסגת המקרא, את התפיסה שלאכילה יש גם משמעות דתית, ועוד. חז"ל פורשים טווח רחב של גישות בנושא הזה.

הדבר המעניין הוא שבספרות המאוחרת יותר הובלטו דווקא הקולות המתנכרים לגוף. חיבור הלכתי כמו השולחן ערוך או ספר מוסר כמו של הרמח"ל מצטטים דווקא את הקולות של ר' יוסי ודומיו, ומעמידים אותם במרכז. ובאמת, בימי הביניים אנחנו מוצאים פחות ופחות פיתוח של יחס חיובי ואוהד לגוף.

ישי רוזן-צבי: תפיסת הגוף החז"לית מאופיינת בדרך כלל ביחס משוחרר ולא מתוסבך לגוף, ואפילו בגישה אופטימית אליו. בניגוד להלניזם האפלטוני ולהוגים שהושפעו ממנו כמו פילון האלכסנדרוני או פאולוס, חז"ל אינם מזהים את החטא עם הגוף, אלא עם "יצר הרע"; הם מאמינים בתחיית המתים באופן הגשמי ביותר, ועונג השבת שלהם הוא בראש ובראשונה שמחה בבשר וביין; בעוד שספרות בת תקופתם אוסרת על נשים להתקשט, חז"ל רואים זאת כדבר טבעי ונצרך, ובאופן כללי - היחס שלהם למין חיובי.

יש כאן גם קשר לנקודה עקרונית יותר - המורשת של חז"ל קשורה תמיד לפרקטיקה הלכתית, וזו עסוקה כל הזמן בגוף. עולם של קיום מצוות מושך באופן טבעי לתפיסה מוניסטית, לעיסוק בגוף כחלק טבעי מהחיים. בימי הביניים אפשר לזהות את השינוי בנקודה הזאת בדיוק - רבינו בחיי למשל כותב את הספר "חובת הלבבות", העוסק במצוות הרוחניות ומציב במקום פחות מרכזי את "מצוות האיברים". כשהרמב"ם קובע שיש מצווה "לדעת את ה'" - מצווה לא פיזית בעליל - אפשר לזהות שתפיסת העולם השתנתה לכיוון הדואליסטי.

כיצד תופסים המקורות החז"ליים את תרבות טיפוח הגוף ואת הספורט, שמקורם למעשה הוא בעולם ההלניסטי הסובב אותם?

ישי רוזן-צבי: שאלת טיפוח הגוף מושפעת מצד אחד מהיחס של חז"ל לגוף, עליו דיברנו, אבל במקביל מגורם מרכזי נוסף - המצב הקולוניאלי בו הם נמצאים. חז"ל עומדים מול עולם הלניסטי-רומי אותו הם מזהים כעולם כובש, זר ומסוכן, שטיפוח הגוף הוא אחד הדברים שהוא מזוהה איתם ביותר. הם עסוקים בלעצב תרבות לעומתית אל מול העולם הזה, וחלק מזה הוא שלילה של תרבות טיפוח הגוף. זה הסיבה ליחס העוין שלהם ל"תיאטראות וקרקסאות", המקומות בהם הפגינו הגלאדיטורים את העוצמה הפיזית שלהם.

בהקשר הזה מעניינת התיזה הנועזת והמפתיעה שהציע פרופ' דניאל בויארין בספר שפרסם לפני 15 שנים. בויארין התייחס להאשמות האנטישמיות הרווחות במאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20 לפיהן היהודים הם נשיים, רכרוכיים וחלשים לעומת הגבר הארי למשל, החסון והשרירי. הטענה הזו הושמעה ברמה התרבותית,לפיה היהודים הם בטלנים המחליפים את העבודה היצרנית בבית המדרש, וכן ברמה ה"ביולוגית", לפיה הגזע היהודי הוא נשי וחלש ממהותו. בויארין טען כי הטענה האנטישמית הזו אינה חדשה, אלא בעלת שורשים עתיקים, ויתרה מזאת - ששורשיה נטועים בתודעה היהודית עצמה. הוא ביקש לטעון שתרבות בית המדרש החז"לית מעוצבת במכוון כמעין טרנספורמציה של הגבריות הפיזית ההלניסטית; בטקסטים רבים הלימוד בבית המדרש נתפס אצל חז"ל כקרב, כמאבק בין לוחמים, והשליטה בחכמה היא תחליף לכוח הפיזי. לפי בויארין, העוינות לטיפוח הגוף ההלניסטי הוא יותר מדחייה של תרבות כובשת - הוא נובע מעימות בין תפיסות זהות שונות באופן עמוק, ומוּנע מהניסיון המכוון של חז"ל לעצב אדם לא-גברי.

התיזה של בויארין מרחיקת לכת בעיניי, אבל אי-אפשר להתכחש לכך שיש בה ממש. למעשה, התפיסה העצמית הנשית של היהודים מתחילה כבר במקרא, שם מתואר עם ישראל כאשת האל. במשלים רבים מוצג האל כגבר, לצד האמפריות השכנות המתוארות גם הן כגברים, בעוד ישראל הוא האישה העומדת ביניהם. היא הבוגדת באל ומזנה עם האשורים והבבלים, והיא האישה החלשה הזקוקה להגנת הגבר (בין אם זה האל ובין אם אלו העמים השכנים). המטפורה של ישראל כאישה מגיעה לשיאה ביצירות כמו מגילת אסתר או ספר יהודית שבהם דווקא הגיבורה מייצגת את עם ישראל ומושיעה אותו בערמה ה'נשית' אל מול כוחו של המלך הגוי. למעשה, יהודית אומרת זאת במפורש בתפילתה כאשר היא מבקשת מן האל "שבור גאונם ביד נקבה... כי אתה גואל חלשים".

משה מאיר: שאלת היחס למשחקים ספורטיביים מוסיפה שני היבטים לדיון על היחס לגוף: הכימוּת וההִתחרות. שכן גם אם אדם מייחס לגוף ערך חיובי ומבקש לטפח אותו, הוא יכול לרוץ בערב לבדו או לשחק כדורסל עם חברים מבלי לעשות זאת באופן מקצועי. תרבות הספורט המקצועית מוסיפה לכך את מדידת התוצאה שהשיג, ואף את ההשוואה שלה לתוצאות של אחרים. יש אומנם מקום למדידה ולכימות בעולמם של חז"ל, העסוקים בחוק, גבולות, והבדלה בין דברים, אבל לדעתי בית המדרש מסתייג מכימות פעולת הלימוד עצמה. אכן, הלימוד בבית המדרש הוא המקבילה החז"לית לגמניסיון ולזירת הגלדיאטורים, אבל ההבדל נעוץ לא רק בהמרת הספורט הפיזי ל"ספורט" הלימודי, אלא גם ביחס אליו. בבית המדרש אין מבחנים, אין כמות חומר שצריך להספיק בזמן מסוים, וההישגים אינם מכוּמתים לציון; אין בבית המדרש תחרויות שינון, הספק או פלפול וגם ההסמכה אינה תלויה באחוזי ידע או הישגים לימודיים של הלומד.

במילים אחרות, גם אם הייתה מתפתחת ביהדות תרבות גוף וספורט, לדעתי התחרות והכימות היו זרים לה, והיא הייתה דומה יותר לספורט העממי שאנשים עוסקים בו באופן פרטי. אגב, במובן הזה מערכת החינוך המודרנית היא צאצא ישיר של העולם ההלניסטי וזרה לחלוטין לרוח חז"ל. הרעיון שאנחנו לומדים כדי לגשת למבחנים, כדי לקבל ציון, הסכמה או תואר - נוגד את ההוויה של בית המדרש החז"לי.

כיצד היחס הזה אל הספורט מתגלגל לימינו, ליהדות המודרנית והלאומית?

משה מאיר: המודרנה מביאה איתה שינוי גדול, בעיקר כהפנמה של קולות הנשמעים מכיוון התרבות האירופית ובמיוחד זו הגרמנית - תנועות הנוער המדגישות את פיתוח הגוף, הספורט, וכו'. גם ביהדות המודרנית אפשר לשמוע קולות בודדים כאלה, אך תהיה זו אפולוגטיקה לומר שהם נמצאים על רצף של מסורת חיה. הקטעים המפורסמים של הרב קוק על חשיבות ההתעמלות של נערי ישראל הם חריגים וחתרניים, ולמעשה הם ניסיון שלו לחבר את תרבות הספורט המודרנית שהוא רואה בארץ עם עולם המסורת ממנו הוא בא.

בעשורים האחרונים, עם הנסיגה מהרעיון הציוני מלא הפאתוס, יש גם עזיבה מסוימת של "יהדות השרירים" המפורסמת. הגבר הפוסט-מודרני האידיאלי הוא יותר עדין ונשי ופחות מחוספס; הוא כבר לא הקיבוצניק השרירי שמרים את הכבשה על כתפיו. אני חושב שלנסיגה הזו ישנם גם מחירים שאנחנו לא שמים את ליבנו אליהם. עזיבה של "יהדות השרירים" היא חלק מתהליך המחליש את הזהות המגדרית והלאומית, ואני רואה בכך אבדן של יסודות חיוניים חשובים. לדעתי ישנה חשיבות גדולה בשימור הזהות המגדרית וההזדהות הלאומית, שמהווים, בין היתר, נדבך יסודי בספורט המקצועי ובאולימפיאדה.

ישי רוזן-צבי: התקופה המודרנית שינתה את התמונה של היהדות המתכחשת לגוף, זו שדוחה את תדמית הגבר השרירי. הציונות ניסתה לפתח אתוס הפוך, של גברים ציונים חזקים ושזופים; "יהדות השרירים" של נורדאו הייתה מרד בעולם היהודי שזיהה עצמו כנשי וחלש. זו הסיבה שהאגודות הציוניות היו לרוב אגודות ספורט - מכבי, הפועל, ביתר.

אבל נדמה שהיהודי הנשי לא עוזב אותנו כל כך בקלות, ומספר המדליות באולימפיאדה האחרונה מוכיח עד כמה "הצליח" הפרויקט של יהדות השרירים. נראה שאמנם אפשר להוציא את היהודי מבית המדרש, אבל אי-אפשר להוציא את בית המדרש מהיהודי. זו כנראה ערמת ההיסטוריה - התפרקנו מעולם הלימוד, הדעת והעיון כדי לפתח יהדות שרירים, ובסוף נשארנו בלי בית מדרש ובלי מדליות.

פרופ' ישי רוזן-צבי מלמד בחוג לתרבות עברית באוניברסיטת תל אביב והינו עמית מחקר בכיר במכון שלום הרטמן. לאחרונה ראה אור ספרו "גוף ונפש בהגות היהודית העתיקה" (האוניברסיטה המשודרת, 2012).

ד"ר משה מאיר מנחה תוכנית להכשרת מנחי בתי מדרש במכון שלום הרטמן, מלמד בתיכון הרטמן ועמית מחקר במכון. לאחרונה ראה אור ספרו "שניים יחדיו: פילוסופיה דתית-חילונית חדשה" (מאגנס, 2012).
תאריך:  05/09/2012   |   עודכן:  05/09/2012
פרופ' ישי רוזן-צבי, ד"ר משה מאיר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
היהודים, הגוף והספורט
הודעות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
מונותאיסט כללי
5/09/12 20:04
פורום: מכון שלום הרטמן כתוב הודעה
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
שנת הלימודים כבר כאן, והיא ממוחשבת יותר מאי פעם. התלמידים של היום יודעים שמידע מוצאים בויקיפדיה, עזרה מבקשים מהחברים בפייסבוק ועבודות מדפיסים במעבד התמלילים. המחשב הוא כלי הלימוד העיקרי של ילדיכם, וחשיבותו גדלה מדי שנה. במילים אחרות, ללא מחשב תקין לילד יהיה מאוד קשה לעמוד בקצב של חבריו לכיתה. ועל מי האחריות לשמור על תקינותו של המחשב? על ההורים כמובן. כך תעשו זאת בחמישה צעדים פשוטים.
05/09/2012  |  אורן אנטמן  |   כתבות
לקראת ראש השנה וחגי תשרי הקרבים עלינו לטובה, להלן סדרת טיפים לעיצוב שולחן החג, ליצירת אווירה חגיגית ומזמינה:
05/09/2012  |  שוש ערמון  |   כתבות
חודש תשרי הבא עלינו לטובה, מביא אותנו לתקופה של חשבון נפש על השנה שחלפה ובמיוחד לחשיבה על מה שנרצה שיהיה בשנה שתהיה...
05/09/2012  |  סיגל פרישמן   |   כתבות
איך חלפה לה שנה. עוד לא חלפו החום והלחות כדי שנוכל לחזור להליכות והופ, החגים מגיחים ומחכים לנו בסיבוב. שוב משפחולוגיה - אצל מי השנה, מה נביא, מה נלבש ושאלת השאלות - איך עוברים את התקופה הזו בשלום מבלי להעביר חור בחגורה.
05/09/2012  |  הילה גור  |   כתבות
מחקרים מתחום הפסיכולוגיה החיובית מצאו קשר ישיר בין השגת יעדים לבין אושר. הוכח, כי ליעדים תרומה חשובה בהגשמה העצמית של האדם, איכות חייו ורווחתו הנפשית. יעדים חיוניים לאנשים מפני שהם מסייעים להם בארגון חייהם האישיים והמקצועיים באופן שנותן מענה מיטבי לצרכיהם הפסיכולוגים והנפשיים.
סיפורים חמים(72 שעות)
איתמר לוין
לבנון בדרך לקריסה מוחלטת
איתמר לוין, יצחק דנון
קייזמן וגינזבורג לא מסוגלים לפרוע צ'קים במאות שקלים
היום לפני
האנדרטה לזכר נספי טבח ידוובנה [צילום: AP]
טבח באסם [1941]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
בעלי עסקים: מהיום גם אתם יכולים להופיע באתר המובילים בישראל
כתיבת המומחים
למה להזמין את חברת הדברה בטוחה לטיפול במזיקים
יום הולדת
בשארה עזמי 22/7
ברוש שרה 24/7
מילנוב יצחק 24/7
סטרשנוב אמנון 24/7
מרוז ורדה 25/7
איתם אפרים (אפי) 25/7
ברכה מוחמד 25/7
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il