קולינריה מסביב לשעון <br> <br>

שכונת רמת החייל - מעוז ההייטק של תל אביב - משופעת, זה שנים, במסעדות הנפתחות ונסגרות חדשות לבקרים. נראה שלקוחותיהן, המאכלסים את בנייני השכונה, כבר הורגלו, מן הסתם, לחילופי בעלויות לא רק במקומות עבודתם, אלא גם במסעדות שבהן הם נוהגים לאכול.

אחת מהן, שדווקא שורדת היטב, היא מסעדת "פריים" (ראול ולנברג 2). לפחות על-פי הצהרת כוונותיה היא משתדלת להעניק לסועדיה חוויה קולינרית, שיש בה שילוב של מטעמים אותנטיים ממזרח וממערב, כשהדגש מושם על מעדני הסושי מיפן - להיט האוכל העכשווי במדינה.

מיוחדת

ל"פריים", השוקקת חיים, בניצוחו של השף אסף קאופמן, הגענו לעת צהריים. מצאנו מסעדה מרווחת, מעוצבת היטב ומבריקה בניקיונה. ייחודה הוא בהיותה פתוחה 24 שעות ביממה. הקהל הפוקד אותה משתנה משעה לשעה, כשבהתאם משתנה גם התפריט. שלושה בקרים בשבוע מתארחים במסעדה קבוצות של אנשי-עסקים, ואילו בצהריים מגיעים אליה בעיקר אנשי הייטק, שרמת החייל היא מעוזם העסקי.לעת ערב פוקדות את "פריים" משפחות, ואילו בלילה נוהרים אליה בליינים צעירים.

העיקר הקינוח

ממבחר התבשילים שהוצעו לנו בתפריט בחרנו בסטייק פרגית, עם אורז עטוי ירקות, ואילו בת הזוג הלכה על 300 גרם סטייק אנטרקוט, עם מחית של דלעת. שתי המנות היו בהחלט טובות ומשביעות, אבל הקינוח - קציפת נפוליאון ברולה - התעלה על הכל. הוא היה ערב לחיך והכיל שכבות של ביסקוויט עם קרם צהוב מתקתק. נתלוו אליו אספרסו כפול ובקבוק סודה, שהרוה את צימאוננו ביום סתווי מהביל.

השרות של המלצרית, שני פרל, היה מעל ומעבר ולזכותה ייאמר שהשקיעה כל מאמץ כדי לרצות שני לקוחות מפונקים ובעלי ביקורת מוקפדת כמונו. על הארוחה לשניים שילמנו 300 שקל, כולל תשר של 15%, שהגיע למלצרית האדיבה מכל הלב. בסולם הקולינרי הענקנו ל"פריים" ציון 8, כשעם מעט יותר השקעה יכולה הייתה להגיע ממש לשלמות.