לוחמת הסייבר של אירן

כדי לממש את המטרות האסטרטגיות הקציבה אירן כמיליארד דולר לפיתוח ורכש טכנולוגי ולגיוס והכשרת מומחים. במדינה, רשת ענפה של מוסדות חינוך ומחקר אקדמי, העוסקים בתחומי טכנולוגיות מידע, הנדסת מחשבים, הנדסת אלקטרוניקה ומתמטיקה. לצד אלה פועל המכון הממשלתי לטכנולוגיות מידע -Iran Telecommunications Research Center , שהינו הזרוע המחקרית והמקצועית של משרד המידע והתקשורת. המכון מפעיל ומכשיר צוותי מחקר מתקדמים בתחומים שונים ובכללם אבטחת מידע. גוף ממשלתי נוסף הוא ה - Technology Cooperation Office, המשתייך למשרד הנשיא, שבמסגרת תפקידו הוא מנחה ויוזם פרויקטים מחקריים בתחומי טכנולוגיות מידע. גוף זה סומן על-ידי האיחוד האירופאי וגופים אחרים במערב כמעורב בתוכנית הגרעין.

מערך הסייבר האירני מורכב ממספר רב של ארגוני סייבר, המשתייכים באופן פורמאלי לגופי ממסד שונים שפועלים בתחומי פעילות שונים. ארגון מרכזי אחד, בעל אוריינטציה הגנתית בעיקרה, הוא "מפקדת הגנת סייבר", הפועל תחת "ארגון ההגנה הפאסיבית של אירן", המשויך למטה הכללי של הכוחות המזוינים. לצד אנשי צבא, בארגון סייבר זה חברים גם נציגים ממשרדים ממשלתיים, כגון משרדי התקשורת, ההגנה, המודיעין והתעשיה. מטרתו המרכזית היא לפתח דוקטרינת הגנה כנגד איומי סייבר. גוף סייבר נוסף בעל אופי הגנתי הוא מרכז אבטחת המידע Maher , הפועל תחת המשרד לתקשורת וטכנולוגיות מידע. המרכז אחראי בראש ובראשונה על הפעלה של צוותי תגובה מהירה במקרה של אירועי חירום ומתקפות סייבר. לצד אלה פועלת באירן ה"וועדה לזיהוי אתרים בלתי מאושרים" ויחידת סייבר משטרתית - FETA, שבנוסף להתמודדות בפשיעת אינטרנט עוסקת גם בניטור, מעקב ושליטה במשתמשי האינטרנט באירן, וזאת תוך דגש על משתמשי ה"אינטרנט קפה" הפרוסים ברחבי המדינה ומאפשרים גלישה אנונימית במידה מסוימת.

בכל הקשור ליכולות ההתקפיות של מערך הסייבר האירני התמונה פחות ברורה. ניתן לקבוע כי יכולות הסייבר של משמרות המהפכה מציבות את אירן כמדינה מתקדמת בתחום ללוחמת הסייבר. בין יכולות אלה ניתן למצוא: פיתוח תוכנות מחשב נגועות על-ידי השתלה של קוד זדוני בתוכנות מחשב מזויפות. פיתוח יכולות חסימה לרשתות תקשורת מחשבים ורשתות, פיתוח וירוסים, כלים לחדירה למחשבים, כדי לאסוף מודיעין, ולבסוף, פיתוח של כלים המוטמנים ומופעלים בצורה מושהית או לפי פקודה משרתי שליטה. ישנן עדויות גם לקשרים בין משמרות המהפכה לבין קבוצות האקרים באירן ומחוצה לה, הפועלות כנגד אויבי המשטר בתוך אירן ובעולם. השימוש ב"מיקור חוץ" מאפשר למשמרות המהפכה ולאירן לשמור על ריחוק ולהתכחש להאשמות בדבר מעורבותה של אירן בלוחמת סייבר ופשיעת סייבר. קבוצת האקרים בולטת, הקשורה למשמרות המהפכה, היאAshiyane Digital .Security Team. חברי קבוצה זו מונעים על-ידי תפיסות אידיאולוגיות התומכות במשטר האירני ובמהפכה ומכוונים את התקפותיהם כנגד אויבי המשטר. גם ארגון הבאסיג', הכפוף למשרות המהפכה, הפך לפעיל בזירת הסייבר עם הקמתה ב-2010 של "מועצת הסייבר של הבאסיג'". פעילות הבאסיג' מתמקדת בראש ובראשונה ביצירת תעמולה פרו-אירנית במרחב הסייבר ובפיתוח יכולות סייבר מתקדמות יותר. הבאסיג' משתמש במדריכים מתוך יחידות הסייבר של משמרות המהפכה על-מנת להכשיר האקרים בעלי יכולות תקיפה גבוהות.

אירן כבר פועלת התקפית. יעידו על כך כמה אירועים שנחשפו בשנים האחרונות. במהלך שנת 2011 בוצעו שתי מתקפות על חברות המספקות הרשאות אבטחה. הבולטת בהן הייתה על חברת DigiNotar מהולנד. מאגרי החברה שהייתה הרשות המרכזית בהולנד להרשאות SSL, הותקפו במהלך החודשים יוני עד אוגוסט 2011. במהלך התקיפה, נגנבו תעודות המשמשות לאימות אתרים כולל תעודה המשמשת לאימות שם התחום google.com, המאפשרת לתוקף התחזות וניתוב מחדש של שרתי Gmail. התקיפה אפשרה חדירה ליותר מ-300,000 מחשבים, רובם המכריע באירן, והיא נועדה ככל הנראה לצרכי מעקב וביטחון פנים במדינה.

בחודש ספטמבר 2012, הותקפו כמה מוסדות פיננסיים בארצות הברית ובהם אתרים השייכים לבנק של אמריקה (Bank of America), לבנק מורגן צ'ייס ולבנק סיטיגרופ. להערכת גורמים בארצות הברית התקפות הסייבר האלה בוצעו ככל הנראה על-ידי אירן והיו בתגובה לסנקציות שהוטלו על המדינה על-ידי ארצות הברית. המתקפה ההרסנית ביותר הונחתה בחודש אוגוסט 2012 על מחשבי חברת הנפט Aramco הסעודית ועל חברת הגז הקטארית RasGas. ההתקפה בוצעה באמצעות וירוס מחשב הידוע בשם Shamoo. וירוס המחשב התפשט דרך שרתי מחשבי החברה ופגע במידע שנשמר בהם. קבוצה בשם The Cutting Sword of Justice, לקחה אחריות על התקיפה וטענה שהתקיפה באה כנגד מקור ההכנסה העיקרי של ערב הסעודית שהואשמה בביצוע פשעים במדינות כגון סוריה ובחריין.

פיתוח יכולות הסייבר של אירן והמתקפות האחרונות צריכים להטריד את ארצות הברית וכמובן גם את ישראל. ההצלחה של תקיפת מחשבי Aramco צריכה להטריד מאחר שמערכות ההגנה הסטנדרטיות אינן מספקות הגנה מפני איומים ממוקדים ולא מוכרים. לכן יש לפתח כלים שיוכלו לספק הגנות בפני איומים שכאלה. אחד הכיוונים המתפתח הינו התבססות זיהוי, חסימה ונטרול של התנהגות לא שגרתית במחשבים מותקפים. כלים שכאלה יוכלו לנטרל איומים גם אחרי שהקוד הזדוני הצליח לחדור למחשב היעד. התקיפה נועדה בעיקר להשמיד מידע באופן גורף וללא אבחנה בעשרות אלפי המחשבים של חברת הנפט הסעודית ופחות (אם בכלל) כדי לאסוף מידע. אם פעילות מודיעין במרחב הסייבר יכולה להיחשב, בחלק מהמקרים, כלגיטימית, הרי שתקיפה רחבת היקף שכזו על-ידי אירן על מטרה אזרחית מסמנת מעבר של אירן לפעולות גמול. דבריו של שר ההגנה ליאון פאנטה לאחרונה על הצורך לבוא חשבון עם הגורמים העומדים מאחורי התקיפה הזו ממחישים זאת, אולם, מה שיקבע יהיה מבחן המעשה ולא מבחן המילים.

מיקוד פעילות הסייבר של אירן בישראל ובמדינות מערביות אחרות, מחייב התארגנות הגנתית מתאימה. נדרשת תפיסה עדכנית בכל הקשור להגנות במרחב הסייבר. התחכום של התוקפים מחייב לצד הגנות גנריות גם פעילות הגנה המבוססת מודיעין. כך גם - לאור תהליכי ההתפתחות של תחום הסייבר באירן - חייבת מדינת ישראל להציב את תחום הסייבר האירני במקום גבוה בצי"ח המודיעיני והפעילות המסכלת. זאת כדי לאתר מבעוד מועד התארגנויות לפעולות התקפיות ולסכלן טרם הוצאו לפועל. בדומה לתוכנית הגרעין האירנית, האתגר אינו רק של מדינת ישראל אלא של מדינות רבות נוספות במערב כמו גם מדינות המפרץ. לכן יש ליזום שיתוף פעולה בין מדינתי רחב ככל האפשר בתחום המודיעין והסיכול לפעולות סייבר אירניות.