נחכה לתוצאות האמת

"לנו, כסוקרים, מתפוגגים כל מיני עוגנים שהיו לנו. אנחנו הולכים על קרקע טובענית בניסיון לפענח מה קורה", מודה לזר. הציבור שופט את הסוקרים על-פי מידת הקרבה של טבלאותיהם לתוצאות האמת. סוקר 'מפשל' מאבד מאמינותו ומקצועיותו מקבלת "הורדת דירוג". מנהלת מכון 'דחף', ד"ר מינה צמח, לא תשכח לעולם את הלילה לאחר בחירות 1996 שבו הכריזה שפרס ניצח את נתניהו. מבחינה סטטיסטית היא צדקה לחלוטין והייתה קרובה יותר מכולם לתוצאות האמת, שכן בכל מדגם וסקר יש להביא בחשבון טעות דגימה שנעה בין 3 ל-5 אחוזים. אלא שבמקרה ההוא נפלה ההכרעה על שברי אחוזים, בצד הבלתי נכון מבחינתה של צמח.

רשימת ההחמצות של הסוקרים ארוכה למדי, אך אחרי הבחירות כמעט לא זוכרים אותן. הבולטות מהדהדות עד היום. בבחירות 2006 למשל קיבלה מפלגת הגמלאים שבעה מנדטים שאיש לא צפה אותם. אדרבה, כמה מבכירי הסוקרים קבעו כי הרשימה לא תעבור את אחוז החסימה. אותם סקרים ניבאו לקדימה מספר מנדטים גבוה בהרבה מתוצאות האמת. גם במערכת הבחירות הקודמת התקשו הסוקרים לקלוע למספר המנדטים שקיבלה קדימה. תוצאותיה של מינה צמח היו קרובות יותר למציאות מתוצאות הסוקרים האחרים, עם סטייה ממוצעת של 20 אחוזים. גיאוקרטוגרפיה של אבי דגני רשמה סטייה של 33 אחוז.

הסוקרים נימקו זאת באחוזי הצבעה נמוכים במיוחד ובמספר גבוה יחסית של מתלבטים שאי-אפשר היה לנבא את דפוסי הצבעתם. תירוצים יש, אך לסוקרים זה לא יעזור. במיוחד כשכל מנדט וכל אחוז עשויים לקבוע אם רשימה מסוימת עוברת את אחוז החסימה אם לאו, הניבוי הוא קריטי ועשוי לחרוץ גורלות.

"כל סוקר כותב במפורש שתיתכן סטייה של כמה מנדטים מהתוצאות שהוא מספק, אבל איש אינו מסתכל על זה", אומר פרופ' יצחק כ"ץ, נשיא מכון 'מאגר מוחות'. "טעות הדגימה יכולה להגיע לחמישה מנדטים. אז יכול בהחלט להיות שמבחינה מקצועית אתה, כסוקר, תיתן לעצמך טפיחה על השכם מבחינה מקצועית, אבל בעין הציבורית יגידו שנכשלת, שפספסת".

במצב כזה, כשאתה אמור לנפק סקרים כמעט מדי יום, אתה ישן טוב בלילה?

"אני ישן מצוין. אני יודע שאני עושה עבודה מקצועית נאמנה. ודאי שייתכנו סתירות. הרי סקרים אינם כלי אולטימטיבי".

גם בעברו של כ"ץ הצלחות וכישלונות. אחד האירועים הבלתי נשכחים היה פרסום תוצאות המאבק על ראשות מפלגת העבודה בין שמעון פרס לעמיר פרץ. גלי צה"ל שידרו את הסקר של מכון רפי סמית, שלפיו הביס פרס את פרץ ברוב של 52 אחוזים מול 38, ואילו לפי סקר קול ישראל שערך פרופ' כ"ץ דווקא פרץ הוא שניצח, ברוב קטן - 46 אחוזים מול 41. אחרי פרסום התוצאות החלו שני הצדדים לבדוק בקדחתנות מי יצטרך בבוקר לאכול את הכובע, והשיא היה איחוד שידורים היסטורי בין גל"צ לקול ישראל שכמוהו לא היה מאז ימי מלחמת המפרץ ב-1991. הסוף ידוע, פרץ ניצח וכ"ץ קצר את התהילה.

אף שהסקרים שומרים על יציבות גושית, עדיין מצפים להפתעות. מאין תבוא ההפתעה הפעם, אני שואל את הסוקרים. "אני לא רואה מין מפלגת גמלאים כזו שתקבל פתאום שבעה מנדטים", אומר מנחם לזר. "בתקופה מסוימת נדמה היה ש'עם שלם' של הרב חיים אמסלם עומדת להיות הגמלאים של הבחירות, אבל ברגע שנסגרו הרשימות הוא לא הצליח להעמיד רשימה אטרקטיבית והיום הוא מגרד את אחוז החסימה מלמטה".

אולי אמנון יצחק?

"תוכנית הטלוויזיה שעשה עליו אמנון לוי בערוץ 10 סיפקה לו שירות נהדר. מאז שידורה שמו עולה בסקרים אף שעדיין אינו מגיע לשני מנדטים, ולפני כן שמו כלל לא הוזכר. הדיבורים האלה עשו משהו גם לש"ס, וההתקפה הגדולה על אספת הבחירות שלו השבוע רק מעידה על הפאניקה שאחזה בשס. בגדול, קשה לראות שאיזו מפלגה עלומה תפרוץ לפתע עם עשרה מנדטים. יכול להיות שלפיד יגדל ברגע האחרון כי אנשים ירצו לתת הזדמנות למשהו חדש שלא נוסה, אבל ללא ספק ההפתעה היא בימין, עם ההצלחה הגדולה של בנט".

חלק ניכר מהפוליטיקאים שלנו הם "פריקים" של סקרים ואינם זזים בלעדיהם. גם ראש הממשלה נתניהו ידוע כמי שמנווט החלטות חשובות בהתאם לסקרי דעת קהל. זכורה החלטתו להעביר את ההכרעה על רשימת הליכוד מהמרכז למתפקדים, שנבעה מתוצאות סקר שהזמין. ברשימות השונות, למשל בבית היהודי ובליכוד, יש בכירים שהחליטו לא להתמודד לאחר שהבינו מהסקרים שאין להם סיכוי להיכנס.

סקר שהזמינה תנועת 'אמונה' במטרה לבדוק את סיכויי הנשים בפריימריז בבית היהודי גילה בין היתר שבנט עומד לנצח בפער של 60 אחוזים. התוצאות הדהימו את הסוקרים ואת המזמינים כאחד והם התייחסו אליו בחוסר אמון מוחלט. מכאן ואילך העובדות ידועות.

בחודש אפריל האחרון פנה ח"כ יעקב כץ מהאיחוד הלאומי למכון 'פאנלס פוליטיק' וביקש לבדוק מה תהיה השפעת האיחוד עם הבית היהודי. התוצאה הייתה דרמטית. עד אז היה הליכוד המפלגה הדתית-לאומית הגדולה ביותר, הן מבחינת מספר הח"כים הדתיים-לאומיים שבו והן מבחינת מספר המצביעים הדתיים-לאומיים. הסקר הראה שיותר ממחצית הציבור הדתי-הלאומי תצביע למפלגה המאוחדת, וזו תגיע ל-12 מנדטים.

"וזה עוד לפני שבנט היה בסביבה", אומר לזר. "איש לא הכיר אותו ולא ידע מיהו. את הסקר הזה הפיצו בעלוני בתי הכנסת לקראת הפריימריז. בנט בא, ועכשיו הם עומדים על 14 או 15 מנדטים. לפתע הציבור הזה חש שיש לו כוח פוליטי משמעותי והוא הופך למפלגה דו-ספרתית. הליכוד איבד לפתע ארבעה או חמישה מנדטים. בנט החזיר אנשים הביתה".

מכאן באה המתקפה הגדולה של הליכוד על בנט ואנשיו?

"כן. המתקפה הזאת נועדה לפנות למצביעי הליכוד אבל היא לא הייתה יעילה. היא גרמה רק נזק לליכוד והעבירה עוד מנדט או שניים לבנט. היא חיזקה אצל הבוחרים את ההזדהות עם הבית היהודי והקטינה את סיכויי הליכוד להחזיר את הקולות הנודדים. לדעתי, הירידה הזאת נבלמה. הליכוד מתייצב סביב 36-37 והבית היהודי סביב 14 מנדטים".

היכן המתלבטים הגדולים?

"בתוך הגושים. בעיקר, כפי שתיארתי, בין הליכוד לבית היהודי. שם יש חפיפה גדולה בפרופיל של מצביעי שתי המפלגות. ממש אותו קהל. גם אצל נשים ההתלבטות היום גבוהה יותר".

הסוקרים חשים אחריות רבה. לעתים תוצאה כזו או אחרת יכולה לקבוע את גורלה של רשימה או את גורלו של אדם. מצד שני, לא תמיד נשמעים מזמיני הסקרים להמלצות הסוקרים. 'הירוקים' למשל החליטו להתמודד אף שבסקרים שהזמינו התגלה שהם אינם מקבלים יותר מחצי אחוז.

חברת פאנלס, חלוצת הסקרים באינטרנט, הוקמה בשנת 2005. הרעיון יובא מחו"ל, שם התברר שדור גילאי הביניים אינו מתנהל באמצעות הטלפון הקווי והוא מחובר לסלולרי ולגלישה באינטרנט כמעט בכל שעות היממה. עם הקמתה זכתה החברה לקולות מזלזלים מצד מכוני הסקרים הוותיקים. הביקורת התמקדה בעובדה שאי-אפשר לדגום בצורה ייצוגית באמצעות האינטרנט שכן חלק גדול מהציבור אינו מחובר לרשת, בייחוד האוכלוסיה הוותיקה והקשישים.

"זה היה נכון אולי בשנים הראשונות", אומר מנחם לזר. "אם מישהו זוכר, בשנות ה-80 הייתה התנגדות עזה למעבר מסקרי פנים אל פנים לסקרים טלפוניים. אנחנו הבנו שסקר טלפוני אינו יעיל. הוא נוחת עליך בדיוק ברגעים הלא מתאימים, כשרק באת או כשאתה רוצה לצאת, הסוקר אומר לך 'כמה דקות' ואתה יושב עם השפופרת חצי שעה - והתגובות בהתאם. צריך לזכור שיש כל מיני גורמים להטיה בתשובות. למשל, אם אתה חרדי ומהעבר השני של הקו ניצבת אישה, או כשהמראיין בעל מבטא רוסי או ערבי, או אם אתה תומך ב'עלה ירוק' אבל לא נעים לך שמישהו ידע את זה. מול המחשב אתה אנונימי. השיטה הטלפונית גם עושה עוול למפלגות הקטנות, שכן שום טלפן לא יתחיל לקרוא באוזניך 34 רשימות. מקסימום עשר, או שבע. רק על המסך אתה יכול להציג את כל המנעד".

מן הסתם כבר ענית לא פעם על השאלה - הרי לא לכולם יש אינטרנט אז איך בונים מדגם מייצג?

"כן, הדקלום הזה זכור לי היטב. הבעיה היא שהיינו חדשים. לו היה בא סוקר ותיק ובעל מוניטין ועובר לסקרי אינטרנט, כולם היו מקבלים זאת. אנחנו לא נמצאים במקום שבו היינו ב-2005. חדירת האינטרנט היא משמעותית. אמרו לי: 'לסבתא שלי אין אינטרנט'. אז אמרנו שזה נכון, אבל לסבתא אחרת יש. ומה הסיכוי שהסבתא שלך תענה לסקר טלפוני? נכון שיש בעיות, למשל לא נוכל לעשות סקר מייצג בקרב האוכלוסיה החרדית בלבד שכן אין לנו מדגמים של כל חצר וחסידות ופלג וכת, אבל יש לנו ייצוג כללי של חרדים שיש בהם גולשים לא מעטים. איך אומרים האנגלים, הפודינג נבחן אם אוכלים אותו. אנחנו עורכים סקרים ונותנים תוצאות מדויקות".

אגב, גם מכוני סקרים ותיקים נעזרים כיום בסקרי אינטרנט לביצוע השלמות לסקרים הטלפוניים, מתוך מודעות למגבלות הטלפון הקווי. לאחרונה אף נפתחו כמה מכונים חדשים המבצעים סקרים באינטרנט.

המאגר של פאנלס כולל עשרות אלפי אנשים, ומחולל הדגימה מאפשר לדגום אותם על-פי החתכים הדרושים. התוכנה כוללת מנועי אוכלוסיה, דגימה ושאלונים. כל "פאנליסט" מקבל את רשימת הסקרים התואמת לסטטוס שלו ומקבל תמורה עבור השתתפותו בצורת תלושי קנייה.

כך, באמצעות האינטרנט, יכולה פאנלס לספק ללקוחותיה מידע מדויק על המסרים המשפיעים על כל פלח אוכלוסיה. "קוראים לזה חכמת ההמון", אומר לזר.