נראה שהטונים בין המפלגות החרדיות למפלגות הבית היהודי ויש עתיד עלו לטונים שמזמן לא נשמעו, ואף ירדו לרמה האישית.
חבר הכנסת מוטי יוגב (הבית היהודי) את המטרה -
אריה דרעי - ותלה בו את האחריות להישארות החרדים מחוץ לקואליציה. בראיון לערוץ הכנסת השבוע, אמר יוגב: "בכל ניסיון (להרכיב קואליציה) ניסה אריה דרעי להדיר את רגלינו מן הממשלה ולהרכיב ממשלה של חרדים ושמאל. כאשר מסתובב חבר הכנסת אריה דרעי וחורש את המזימות האלה, אני חושב שהוא זה שגרם לכך (שהחרדים יהיו מחוץ לקואליציה). אם להטיל אשמה - אז רק באדם אחד - בו, או בכל מי שכמותו שניסה להדיר את הציונות הדתית ולא איפשר את החבירה יחד לממשלה יותר רחבה שגם החרדים בתוכה.
יוגב המשיך ותקף: "דרעי הוא סכנה גדולה. אם החרדים לא היו הולכים אחרי הנָחָשִיות שלו, של שמאל - גדיעת תורה וגדיעת ארץ ישראל - היה אפשר להיות באותה קואליציה".
מאז ניתוקם מעטיני השלטון, מתמרמרים הנציגים החרדים בכנסת, מי יותר ומי פחות, על דחיקתם לאופוזיציה, כאשר את האצבע המאשימה הפנו בעיקר ל
נפתלי בנט.
חבר הכנסת
אלעזר שטרן (התנועה) הזהיר השבוע את מנהיגי החרדים מאובדן שליטה על צאן מרעיתן. בעמוד הפייסבוק שלו כתב: "אתה יכול להוליך עדר בריצה אל התהום מתוך הנחה שכשתגיע אל התהום - תעצור ויעצרו איתך. ואני כל שבאתי לומר להם, במטותא מכם תזכרו שאתם אולי תעצרו אבל העדר, לפחות בחלקו, ימשיך לתהום".
לפיד: החרדים מוצפים בהסתה פרועה
בפתח ישיבת הסיעה השבוע, דיבר גם
יאיר לפיד אל החרדים, מעל ראשי מנהיגיהם: "כל מי שמנסה להגיד לכם שאנחנו ננצל את המצב כדי להדיר חרדים או לקפח חרדים - הוא טועה ומטעה ומנסה ליצור כאן שיח של שנאה ופחד, שאנחנו צריכים להתייצב למולו. אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך - אומר הלל הזקן - אני חושב שזה עיקרון מצוין. זו ממשלה שאין בה מפלגות חרדיות, אבל זו בשום פנים ואופן לא ממשלה שהיא נגד החרדים עצמם. אנחנו מציעים חוזה חדש, לא פוליטי, אבל חוזה שיאפשר לנו פה חיים משותפים של תורה ושל עבודה, של ערבות הדדית ושל שוויון בנטל ושל מוסר יהודי.
"אני פונה לציבור החרדי: אני יודע שאתם מוצפים בהסתה פרועה. אבל אני מציע לכם נסו אותנו. תנסו לדלג מעל ראשיהם של העסקנים ולפנות אלינו ישירות, ואתם תגלו שאנחנו יותר מאשר נשמח להיות בשבילכם כתובת".
שיח יבבה
השר
אורי אורבך (הבית היהודי), כינה את השיח "יבבה מופרזת": "בזכות הכוח הפוליטי שהבוחרים והקדוש-ברוך-הוא העניקו לנו בבחירות האחרונות. אני מקווה שמה שראינו בחודש האחרון, כן, בעמדת המגשר והמפשר בתוך הקואליציה, יהיה נכון גם בחברה ובציבוריות הישראלית - בין חילונים ובין חרדים, וגם בתוכנו.
"ידידי החרדים, אל תמהרו לכנות בכינויי גנאי את הממשלה הזאת, עם כל ה'יהודי לא מגרש יהודי', וכל היבבה המופרזת הזאת; יש אופוזיציה ויש קואליציה, לפעמים אתם תהיו בקואליציה ואנחנו נהיה באופוזיציה, ולהפך, לא כל דבר זה הליכה לגולה, לא כל דבר זה חורבן. לא כל דבר זה ממשלת זדון, יש מחירים לא רק למעשים הפוליטיים, יש מחיר גם להתבטאויות פוליטיות קיצוניות, כשחברה שלמה חרדית יקרה משוסה על ידיכם כדי להגיד שמי-יודע-מה-קרה. אז אני לא רוצה לומר בפטרונות - אנחנו נדאג לכם, ואנחנו נעשה; אתם ילדים מספיק גדולים, אזרחים שווים במדינת ישראל. אני מבטיח שאנחנו, ככל שבאחריותנו, ננהג בהגינות ובכבוד לכלל אזרחי המדינה, וגם לחברינו החרדים - וגם לאוכלוסיה החרדית, שיש לנו הרבה מאוד, כחברה, מה ללמוד מהדברים המצוינים שבה".
אורבך הוסיף שלא הכול רע בשירותי הדת, ויש דברים טובים, "אבל אנחנו חושבים שיש מה לתקן בכיוון הממלכתי של שירותי הדת, לא רק בשירותים עצמם, הפיזיים, שאדם מקבל כמו שהוא מקבל בכל משרד ממשלתי אחר. יש מחלוקת בינינו לבין החרדים בתפישה שלנו את מקומה של הדת במדינת ישראל. מדיניות הלכתית ולא רק פסיקת הלכה ליחיד, בסוגיות של גיור, בסוגיות של נישואין וגירושין, בסוגיות של כשרות, בסוגיות של שבת, ואנחנו מקווים שבמובן הזה אנחנו נצליח להחזיר עטרה ליושנה".
לא ליהודים חרדים
חבר הכנסת
יעקב ליצמן (יהדות התורה) עלה לדבר במליאה חשוב בכובע: "יבוא יום, לפי הממשלה הנוכחית", אמר, "שגם כאן לא יתנו לנו לדבר ולהיבחר לפי כל מה שקורה היום, שאפשר להחרים ואף אחד לא מדבר כלום. נציגי יהדות התורה, אנחנו, נהיה כאן לפה לכולם, שליחים נאמנים למנוע משונאי דת, מה שקורה כאן, לבצע את זממם.
"לראשונה בישראל, בעם היהודי, קמה ממשלה בישראל ומכריזה: לא ליהודים חרדים, לא לדת ישראל, לא ל
עולם התורה, לא לבני ישיבות, לא למשפחות ברוכות ילדים, לא לשמירת מצוות, לא להלכה, לא לרבנים גדולי ישראל. אכן זו בושה וחרפה. מה הממשלה אומרת? כן להחרמה, כן לשנאת האחר, כן למחלוקת וקיטוב, כן לקרע בעם. ואני חייב להעיר היום, שמעתי את יושב-ראש לפיד, השר המיועד, שאמר היום בפנייה דרמטית לציבור החרדי: אל תדאגו, אנחנו נדאג לכם. תעזבו את העסקנים, אנחנו נלך מעל ראשיהם. אנחנו נדאג לכם. זה אותו לפיד שהוא עשה הסתה במימון ממשלתי בטלוויזיה שנים נגד הציבור החרדי. זה אותו לפיד שהוא - בהסכם עצמו נאמר: לא לחרדים, לא רוצים אותם. הוא עשה את הכול. אותו לפיד, שפתאום דואג לציבור החרדי.
"ואני רוצה להגיד לכם משל איך זה נראה כלפי חוץ. תתארו לעצמכם, רבותי, אם הייתה קמה ממשלה ו
אחמד טיבי היה אומר: אני דואג להתנחלויות".
את מי מחרימים באיצקוביץ'?
אלעזר שטרן תקף בחזרה: "מאיזה מקום בא המושג הזה חרם? אולי באמת קצת חשבון נפש. אני אומר לך. אני מכיר את הרבנים, אני פוחד עליהם, לכן אני לא אומר את השמות. לא שהחרימו אותם, שזרקו עליהם אבנים, שקיללו אותם, גם כשהם היו גדולי הדור, אצלך. וב'איצקוביץ' [בית כנסת בבני ברק], אני יודע את מי לא סופרים למניין".
משה גפני (יהדות התורה) בחר דווקא להתנצל, אבל לא בפני מי שאולי חשבתם: "האמת היא שאני חייב סליחה בפני מועצת גדולי התורה אצלנו. אני הופעתי בפני מועצת גדולי התורה - אני מספר לכם את זה באמת בארבע עיניים - ואמרתי להם: תראו, בציונות הדתית יש שני חלקים. יש חלק אחד שהוא באמת קרוב יותר לחילונים. זה לא הרוב. אבל יש חלק גדול שהוא באמת - אצלו לומדי התורה זה דבר רציני. יש להם ישיבות. לא ישיבות הסדר - לומדי תורה. הם יודעים שעל זה קיים העם היהודי. והם קרובים אלינו בכל הנושאים. רק - אמרתי לגדולי התורה - בהשקפה הם קצת שונים מאתנו. אבל הם אתנו. הם היו אתנו בקדנציה הקודמת, בנושא של לומדי התורה הם אתנו. ואני מבקש סליחה מגדולי התורה. אני מבקש סליחה. הם כולם אותו דבר. ההבדל בהשקפה בין אלה שהם ציונים דתיים עם ישיבות ובין אלה שהם ציונים דתיים בלי ישיבות - ההבדל בהשקפה אומר שהם קרובים ליאיר לפיד ולא אלינו. הם מצאו את המכנה המשותף, על הנושאים הכי קרדינליים, הכי בעייתיים, שיש ליהדות הדתית, לאדם שומר תורה ומצוות. הם מצאו שפה משותפת עם יאיר לפיד ואנשיו, לא אתנו. אז הם אומרים: זה התחיל בתור משהו פוליטי כזה. אבל התברר שבהשקפת עולמם הם קרובים אליו.
"לקחתם הסכם קואליציוני, גם יש עתיד, גם הבית היהודי, שמדבר כולו על קבוצה באוכלוסיה, על החרדים, לפגוע בהם; מה שלא פוגעים במחבלים על-פי החוק. במחבל לא פוגעים בביטוח הלאומי", דבר גפני.
לאריה דרעי (שס) הייתה גרסה משלו להישארות באופוזיציה: "התחננו שמישהו ישב אתנו סביב השולחן וידבר אתנו, מה רוצים ומה המתווה שאפשר להגיע אליו בהסכמה. האמנו שעוד נשב, הכנו שיעורי בית, הכנו הצעות. לצערי הרב, מהר מאוד התברר שתחת הססמה של שוויון בנטל - מהר מאוד התברר מה שבהתחלה התביישו לומר: לא לחרדים. אין לי ספק היום שאם אני וחברי היינו תופסים אומץ, והיו לנו יועצים פוליטיים שאמרו לנו את זה: תסכימו לשוויון בנטל שמציע יאיר לפיד, תסכימו לחוק גיוס לכולם מגיל 18, שלמחרת היינו מקבלים נישואים אזרחיים, ואחרי יומיים היינו מקבלים נישואים אזרחיים ואוטובוסים בשבת, חלילה וחס".
ביקורת מסוג שונה הייתה מצד חברת הכנסת רות קלדרון (יש עתיד), שציטטה מהתלמוד שישראל הם ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים. "כמו לציבור רחב מאוד בישראל ובעולם, חולשה לתרבות החרדית - לחמלה, לעדינות, לערכים היפים של העולם הישן, ומעל הכול ללימוד התורה. הנציגים המכובדים שיושבים כאן איתנו ולבושים כחרדים, לפחות על-פי הזמן שבו אני חברה כאן בכנסת, מצערים אותי בכך שאינם מגלמים בדרך הארץ שלהם את הערכים האלה - את היופי, את היופי הנדיר של החרדיות. אופן הדיבור אינו מכבד כשהם פונים אל שאר חברי הבית. מכאיב לי. ואני מבקשת שנשמור ביחד על אופיה של היהדות בכלל. כשאומרים לי 'הברית החדשה', זה מעליב אותי. אבא שלי היה מתעלף מזה. ולא בשביל זה באתי לבית-המחוקקים העברי, שאדם בשביל להרגיז יגיד לנו 'הברית החדשה'". מאוד חשוב לי שיהיו חרדים בארץ-ישראל. בבקשה תשמרו על כבוד התורה ועל כבוד החרדיות, ואנחנו אתכם. ההתקפה שמתחוללת כאן בלי גבול של דרך ארץ - היא פשוט - ורואים אותנו, העולם רואה אותנו. זה לא לכבוד התורה".
כשר אבל מסריח
הדברים נאמרו בעת דיון על הארכת כהונתם בכמה חודשים של הרבנים הראשיים לישראל. חבר הכנסת יעקב אשר (יהדות התורה), קרא לכך תרגיל "כשר אבל מסריח". "ההצעה על אותו חלק שלא מגיע (לכנסת), על האפיקומן שמתחבא פה מאחורה, אני חושב שבאמת כשר אבל מסריח בהחלט מתאים לעניין הזה. הוא התכוון לדיווחים על עסקה כביכול בין שס לבית היהודי, שבמסגרתה תתמוך הבית היהודי בהארכת כהונתו של הרב שלמה עמר.
אשר התייחס לדבריה של ח"כ קלדרון, ואמר: "אני חושב שמי שנעלב מהמילה 'הברית החדשה', עושה את זה בגלל קונוטציה שהיא אולי לא כל כך נעימה, אבל אני חושב שמי שקורא את ההסכם הקואליציוני - ולא מדובר על חברי כנסת ולא על פוליטיקאים שחשופים יותר - ויודע לתרגם אותו, שעל ציבור אחד במדינת ישראל שני-שלישים מהסכם קואליציוני מדבר: נכנסים להם למשפחתונים, למעונות-היום - לא רק לכוללים ולישיבות, לא רק לקעקע את אמונתם - לביטוח הלאומי, לכל דבר ודבר. זה הרבה יותר פוגע. זה פוגע באנשים שלא יכולים להחזיר מהדוכן הזה, זה פוגע באנשים שלא יוכלו מחר לגמור את החודש.
סגן השר במשרד לשירותי דת, אלי בן-דהן, הבהיר בדיון: "שמענו פה הרבה הערות וטענות שכביכול יש כאן סיכומים, יש פה אפיקומן. חבר'ה, אפילו את המרור עוד לא אכלנו - מה אתם רוצים אפיקומן? אני אומר - אני רוצה שהדברים יהיו ברורים: אין שום סיכום, לא בכתב ולא בעל-פה. אין שום קומבינה. הדברים האלה, רבותי, אין, לא קיימים. הדבר היחיד שיש באמת: רצון אמיתי לא להשאיר את מדינת ישראל בלי רבנים ראשיים לישראל. לא יכול להיות שהמדינה תהיה רק עם ממלא-מקום. זה לא דבר ראוי, זה לא דבר נכון".
בתגובה לנטישת מליאת הכנסת על-ידי מפלגת יהדות התורה אמר מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, עו"ד אורי רגב, ש"תגובות ההסתה הקשות של המפלגות החרדיות בשבועות האחרונים נגד הממשלה החדשה מעידות על אובדן עשתונות והיסטריה". לדברי רגב, "מצד אחד, קשה שלא לרחם על ראשי המפלגות החרדיות אשר חשים שחרב עליהם עולמם לאחר שנים בהם התרגלו למנעמי השלטון, הכוח והכיבודים, ויותר מכל - החיבור הצמוד לעטיני הקופה הציבורית. מצד שני ברור שהגישה המסוכנת הזאת של סרוב לקבל את הכרעת הבוחר נובעת משכרון הכוח שפקד את המפלגות החרדיות בשנים האחרונות ומהתחושה שאלוהים לשלטון בחרם. כמה שנים באופוזיציה יעשו למפלגות החרדיות רק טוב ויאפשרו להן חשבון נפש ממושך".
בין היתר מציע רגב לראשי המפלגות החרדיות לשאול את עצמם "האם לא טעו בהנחתם כי אפשר במדינה דמוקרטית לסחוט את אוצר המדינה עד דק, לרמוס את זכויות הרוב לחופש דת, להתעלם מחובתם האזרחית והלאומית לשוויון בנטל ולעצום את עיניהם וליבם שוב ושוב לרגשות הציבור ורצונותיו". לדברי רגב, "אם יעשו מנהיגי החרדים את חשבון הנפש ההכרחי הזה, הם ודאי גם יבינו את ההכרח לעבור ממדיניות של הקצנה וסרבנות למדיניות שמכירה בצורך להעניק לילדיהם השכלה כללית, לשלב את הציבור החרדי בחברה בעבודה ובשירות ולגלות סולידריות וסובלנות לזולת".