אנכרוניזם הוא זימה

כרכרת הזמן השקופה עצרה לידי. "לשווא תרדפי אחרינו", גער בי הרַכָּב. "מי שרודף אחר הזמן, אני רק מתעלל בו ונוסע מהר יותר. את לא יודעת איזה בידור זה לראות אותך נלחמת על פת-פנאי קטנה, מלקטת פירור פה פירור שם, מלכסנת מחשבת-ייאוש לעבר ערמת הספרים, המצפה ליד גואלת אך גם לא מצפה לדבר. את חוסכת יום בשנה על קניית בגדים, אבל מבזבזת שעות של הקשבה לשכנים שאיש אינו מאיר להם את אוזנו. זה כל כך מגוחך שאני מתפקע מצחוק. במקצוע שלי לא צריך טלוויזיה, חומד-בת-יין. מספיק להסתכל על אדמצ'יקית כמוך, קבצנית של פרוטות-רגעים ומיליונרית של פרדוקסים. אני צופה בך מקו הרוחב 30 מיליון, ובזמן שאת משעשעת אותי בפאתטיות שלך דוחס למקטרת עלים מיובשים מעץ הדעת. בטח חשבת שהעשן ממנה הוא עננים", צחקק תחת שפמו, הדקיק כשני מחוגים.

"אתה נבל ברשות הטבע או ברשות אכתריאל", אמרתי.

"לכן קיבלתי את התפקיד", קד הרכב בפניי, סינן חיוך שאין בו אתמול ואין בו עכשיו ודהר לדרכו במהירות של מינוס אפס קמ"ש, היחידה שגבוהה ממהירות האור. כל אותה העת לא הסיט אדונו, הזמן, את הפרגוד בחלון הכרכרה, ולכן אין לי מושג איך הוא נראה. אני רק יודעת שסבאל'ה-זמן סובל מנשירת שיער, שהרי מדי פעם צונחות מהשמיים אל ביתי קווצות השֵיבָה המדובללות שלו, שהבריות סבורים עליהן שהן פקעות אבק.

כאשר עצרה לידי הכרכרה של הסדרה 'אחוזת דאונטון', עליתי עליה בהתלהבות סחופת איפוק. אומנם מדובר בסדרה ש"הפכה לאובססיה עולמית", אך ידעתי כי היא לא תשווה לאבטיפוס המיתולוגי שעליו היא מבוססת, ובעצם אֵם-טיפוס - הסדרה 'על אדונים ומשרתים'. בסדרת בי-בי-סי קדומה זו צפיתי מבעד לערפילי תת-התודעה הכבדים שרובצים על בִּצָת הילדוּת והיא הותירה רושם עז וקודר. לא אשכח את המשרתות שבתום עמל יומן הסירו את הסינר, חבשו מצנפות צחות ונרדמו בקיתון צר מחובקות, מחמת קור ובדידות. אולי גם בחלומותיהן התרוצצו בין המטבח, מירוק כלי כסף וריקון סירי לילה. והייתה להן עוד נחמה פורתא (פשוטו כמשמעו), יין פורט.

'אחוזת דאונטון' היא גרסה מרוככת מאוד של 'על אדונים ומשרתים'. גם בגלל ההומור (הטבחית קונה טוסטר קופץ, ורב-המשרתים נבהל מהעשן ונזעק לשפוך דלי על הגדג'ט החצוף) - אבל גם משום שהיחסים בין האדונים ועדר שִפְחֵיהם ושפחותיהם פרומים מעט ואף כוללים עקיצות הדדיות, ברוח חברית כמעט. אך בל נטעה: זהו כמעט חסון וטָמוּם, בלתי עביר. את הניידוּת החברתית לא המציאו הבריטים אלא האמריקנים, לצד פורד T, פאי תפוחים ופסטיבל מסורתי עליז שבמסגרתו מושלכים טונות של לובסטרים למים רותחים בעודם בחיים.

"את באה למנגל?", הוזמנתי השבוע לפסטיבל מסורתי עליז אחר.