|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
רות אסרסאי כליידי מקבת. אין מתאימה ממנה לתפקיד [צילום: ז'ראר וקרן אלון]
|
|
|
מקבת והליידי בתיאטרון הקאמרי ת"א
|
|
דמותו של מקבת במחזהו של ויליאם שייקספיר העולה בתיאטרון הקאמרי, מצטיירת לא סתם כרוצח נתעב שרומס כל אחד בגלל תאוותו לכס. בבימויו של עמרי ניצן נחשף מקבת כדמות אנושית על כל חסרונותיה וחולשותיה. ליידי מקבת אף היא מתגלה לא סתם כיוזמת הרציחות והזרז למימושן, אלא כאישה הנשברת לבסוף בגלל רצף האירועים המתגלגל, אותו לא צפתה
|
|
הבימאי עמרי ניצן, בבחירת השחקנים האולטימטיביים, מעמיד כאן מקבת - בשר ודם, בעיקר דם, שדווקא משום נצחונותיו בקרב, והצלחתו למגר את אויבי ה מלך, ומשום התהילה בה זכה - מבזיק בו הרעיון למלוך בעצמו. ובאקלים בו מלכים נרצחים על-מנת להחליפם - הוא עושה זאת בעידודה של אשתו, הליידי, ורוצח את המלך במו ידיו. גיל פרנק (האידיאלי בבחירתו כמקבת), תחילה בהיסוס, אך תוך הישענות על רעייתו הנוקטת במושג "תהיה גבר", רוצח בדמי ליל את המלך שבא להתארח בביתו. האם עובדת היות הזוג חסרי צאצאים יש בה להעיד על חוסר אונותו, שעליה הוא מחפה ברציחות? או שמא זה תפקיד האישה בהיסטוריה, להיות הקטליזטור של בעלה, כדי שיזכה בקידום? גיל פרנק, תמיד מלך על הבמה, רווי קסם מלכותי גברי השולט בכל הסובבים אותו, וחורץ את גורלותיהם. אך לא רק זאת. הוא גם הולך ומתגלה לעינינו על כל תסכוליו וחולשותיו, ובכך הבימאי הופך כאן לפסיכולוג המנתח באיזמל את הדמות, שכבה אחר שכבה, רקמה אחר רקמה. למעשה, רק באקט הראשון מקבת טובל באופן מעשי את ידיו בדם. בכל מעשי הקטל האחרים, בהם הוא מנקה את השטח מכל מתחרים אפשריים, הוא שולח אחרים לעשות זאת. כמו בטרגדיות היווניות, מעשי הקטל לא נראים על הבמה, ורק כפות ידיים נוטפות דם, או חלקי בגד המגואלים בו, הם העדות היחידה למתרחש מחוץ לבמה. הדמויות בסיפור הולכות ונעלמות, רוח הגיבורים הולכת ונחשפת בכל תסכוליה, והמונולוגים של מקבת והליידי, במיוחד כשהיא מאבדת את שפיותה, ולפני מותה, חודרים ללב ומצמררים, ומהווים כעין צילום רנטגן לתוך רקמות המוח והלב של הדמויות; כאילו הבימאי מוריד מהן את העור, וחושף בפנינו את כל רקמות גופם המדממות ומתבוססות בהתלבטויותיהן (כמו בתערוכת "Bodies" שסבבה בעולם וגם כאן). אך הדרך היא חד-כיוונית. מקבת אינו יכול לחזור בו מהקו שהתווה לעצמו, ושמדרדר אותו עד לסוף האיום. כך גם רעייתו, שנופלת יחד עמו לפח שטמנו להם שלוש המכשפות בנבואתן שמקבת יהיה מלך. היא לא תכננה את גל הרציחות מלבד זו של דאנקן המלך, כי חשבה כאישה. בעוד הוא - כמצביא, איבד כל רגש, וחותר למטרה בקור רוח מקפיא, כשנבואת המכשפות נושפת בעורפו. ורק כשמסתבר לו שנבואתן שהוא ימלוך עד אשר יער בירנאם ינוע לעברו - כאשר זה מתממש כתכסיס בקרב שמולו - רק אז הוא חוזר למציאות ומקבל עליו את הקץ. אי-אפשר היה לבחור מישהי מתאימה יותר מ רות אסרסאי להיות ליידי מקבת. דמותה החטובה, יופייה המדהים, קולה המרגש, משחקה השולט בכל ניע וזיע, והמלכותיות שהיא מקרינה, כל אלה מגלמים בה את הליידי האידיאלית. היא משחקת בבעלה כמו בפיון בשחמט, תוך ניצול קסמיה מצד אחד, ומאידך-גיסא נגיעה בנקודה הרגישה שלו כגבר - בגבריות, ומה דרוש כדי להוכיחה. היא למעשה לא פחות ממקבת, ולעיתים יותר, המנוף והמניע לכל הטרגדיה, ובמשחקה הופכת להיות הגיבורה הטראגית הראשית. |
|
|
|
|
שלוש המכשפות [צילום: ז'ראר וקרן אלון]
|
|
|
בתפאורה המאוד מרשימה וקודרת של מיכאל קרמנקו, עם תלבושות מעוצבות לתפארה בנות-זמננו של אורנה סמורגונסקי, בתרגום העכשווי הקליט לאוזן בת-זמננו של דורי פרנס; ועם צוות שחקנים מעולים, כל אחד בתפקידו, כמו אוהד שחר המשכנע ומרשים באצילותו, כאציל בנקו, שאף הוא חושב שמגיע לו למלוך; או אלי גורנשטיין כ מלך שנרצח, מלא מלכותיות וסמכותיות, ובהמשך כרופא המלכה; דודו ניב, שתפקיד האציל מלווה אותו תקופה ארוכה לאורך הקריירה שלו, ובצדק; ערן מור הכובש בקסמו כיורש העצר, שהצליח להימלט מחרבו של מקבת, וחזר עם צבא גדול וניצח. מור מככב בתפקיד הראשי ב”איש קטן מה עכשיו?” בקאמרי; אלון דהן כעוזרו של מקבת, שמצליח גם בסצנות הכי דרמטיות למסוך את חוש ההומור הנדיב שלו, ולהפיג את המתח והדרמה; וכך שלוש המכשפות בהופעה רבגונית מוחצת: עדנה בליליוס, רונה לי שמעון וירדן ברכה, שעמרי ניצן בחר להבליט את תפקידן, ובכך העצים את הצד הסוריאליסטי שבמחזה, הכולל חלומות והזיות של מקבת והליידי, וכן -הופעת המכשפות ממעבה האדמה באמצעות מעלית מיוחדת - בדיוק כפי שזה עלה בתיאטרון גלוב הנודע לפני 400 שנה. כל אלה יחדיו הם מרכיבים חשובים בהצלחת ההפקה. קטעי הריקוד והנענועים של המכשפות, גם בתפקידן כזונות או כנשות החצר בארמון - מלבבים ומרעננים את האווירה הרצינית ומשכיחים לרגע את השפעת קטילת הדמויות. הניגודים הללו, לא בדיוק על-פי הטקסט של המחזאי, אך מאוד עמרי-ניצניים, מעשירים את המחזה והם שעושים את ההבדל בינו לבין הפקות "מקבת" רבות שנכשלו לפניה, בין אם מסיבה מוצדקת, ובין אם מחשש הקללה שהטילו על המחזה בזמנו, על-פי המיתוס. המוזיקה הנפלאה ששזר עמית פוזננסקי מכשפת ומלבבת את האוזן, ומהווה חלק מהסאונד של קולות השחקנים, הסערה שבחוץ, שעל הרקע שלה צצות המכשפות, והכל ביחד - יוצר אווירה מכושפת וקסומה, השואבת את הצופים אל תוכה עד תומם. המשחק של כל השחקנים מעולה ומתוזמן כראוי, כך שמחה ברבירו כלונקס, בני אלדר החמוד כאציל רוס, יובל סגל בכמה תפקידים, נעמה שטרית, והמכשפות - כולם תורמים את כל שאר חלקי הפאזל שיוצר חוויה תיאטרלית נדירה. מכל הפקות "מקבת" שראיתי - כולל את זו בלונדון עם ניקול ויליאמסון כמקבת והלן מירן כאשתו, והפקת "הבימה" עם אשר צרפתי המנוח - הרי זו הנוכחית של הקאמרי, היא הטובה מכולן. והרעיון לעצב מחדש את תבניתו של אולם קאמרי 3 ולקרבה למבנה ההיסטורי של תיאטרון הגלוב הלונדוני - היא רעיון מוצלח ביותר. שאפו להצלחה הפנומנאלית.
|
|
|
הופעה מהפנטת [צילום: ז'ראר וקרן אלון]
|
|
|
|
| תאריך:
|
14/07/2013
|
|
|
עודכן:
|
15/07/2013
|
|
עליס בליטנטל
|
|
מקבת והליידי בתיאטרון הקאמרי ת"א
|
|
עדיין לא יצא לכם לראות את ההצגה "חמישה קילו סוכר" בהאנגר של "גשר"? הפסדתם המון. כי מבחינתי זאת אחת ההצגות הטובות ביותר שראיתי ב-20 השנים האחרונות.
|
|
|
|
|
לדברי הפילוסוף ז'אק דרידה, מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר 2001 הייתה חלק מ"תיאטרון האלימות העתיק", דהיינו של העולם הממשי והנראה, שבו מלחמות מתנהלות ביבשה, בים ובאוויר. כיום, הסביר, המרחב הקיברנטי הפך לשדה קרב המציב איום בלתי נראה, שקט ומהיר בלא שפיכות דמים המאיים על מרקם החיים החברתיים והכלכליים שכולנו קשורים בו, כשכל אחד מאיתנו הפך ליעד נחשק של ארגוני טרור, כנופיות פשע ואף פרטים הפועלים מתוך מניעים אישיים או אנרכיסטיים. עקב היותנו קשורים למערכות תקשורת ומחשבים, נראה כי היכולות של המדינות לפעול במרחב הקיברנטי, הן לצרכי הגנה והן לצרכי מתקפה, יתפסו בעתיד מקום משמעותי, לצד היכולות הצבאיות הקלאסיות והמוכרות.
|
|
|
|
|
בית המשפט העליון האמריקני פסק שצמצום המונח 'משפחה' דווקא לברית בין גבר ואישה סותר את עקרונות החוקה האמריקנית. זהו שלב נוסף בסחף של המערב אל אימוץ גורף של העמדות המתירניות הליברליות, אלה שרואות בפגיעה בזולת את המגבלה היחידה שאפשר להחיל על יחסי מין, ושמבקשות 'לפתוח מחדש' את כל המושגים הבסיסיים ביותר של התרבות המוכרת לנו בכל הקשור למשפחה: מושגי הגבריות והנשיות, המשפחה וההורות.
|
|
|
|
|
חוק הגיוס, 'חוק פרי', יאושר בקריאה ראשונה ב-22 בחודש, ולמחרת יועבר לטיפולה של ועדה מיוחדת בת שמונה חברים בראשות יו"ר סיעת הבית היהודי, איילת שקד. הקמת ועדה מיוחדת להכנת הצעת חוק לקריאה שנייה ושלישית היא אירוע חריג. לרוב מטפלת בכך ועדה (או שתיים) מוועדות הכנסת הנוגעת בדבר. זו תהיה הוועדה השלישית המטפלת בחלופה לחוק טל. ועדת פלסנר נכנסה כזכור למבוי סתום בקיץ שעבר, אחריה באה ועדת פרי שהוקמה אחרי הבחירות, ועכשיו ועדת שקד.
|
|
|
|
|
שר המשפטים לשעבר יעקב נאמן, מנהיג שס אריה דרעי, ראש עיריית בת ים שלומי לחיאני ופעיל הליכוד עזרא בנימיני שמונה לאחרונה על-ידי שר האנרגיה והמים ליו"ר מקורות - כולם עקפו את החוק בדרכים שונות ומתוחכמות
|
|
|
|
|
