תיקי חקירות ובדיקות נגד ראשי ערים ורשויות נוספים מצויים מזה שנים במשרד מבקר המדינה ובמשטרה, חלקם מעלים אבק. הרשימה המלאה מצויה במשרדי אומ"ץ שפעלה לאורך השנים למען ניקיונה של המערכת השלטונית המוניציפלית הרקובה והמושחתת בעליל. חובה להבהיר ששופטי בג"ץ העדיפו שלא להתערב בשאלה אם ראש עיר או רשות יכול להתמודד בבחירות הקרובות, אלא רק אם הוא יכול להישאר בתפקידו.

עם זאת, השופטים קבעו שאם ראשי הערים המודחים ייבחרו מחדש תהיה חובה על מועצות הערים החדשות לדון אם הם ראויים להמשיך בתפקידם. בהקשר לכך כדאי לצטט את החלטת בג"ץ: "למותר לציין שההחלטה שתתקבל תהיה נתונה אף היא לביקורת שיפוטית". המשמעות היא שבג"ץ מתכוון להתערב פעם נוספת למנוע מהם להתחיל קדנציה חדשה בעירם. העידן של רוכברגר, גפסו ולחיאני מגיע לסיומו מוקדם יותר מאשר במאוחר. חבל רק שבגלל מחדלי מערכת אכיפת החוק ימשיכו לכהן ראשי ערים ורשויות מושחתים אחרים שלא יפסיקו את מעלליהם הפליליים ואת שוד הקופה הציבורית.

למען האמת העובדתית, עלי לציין כי להגשת העתירה ההיסטורית של אומ"ץ שנועדה למנוע מראש עיריית רמת השרון מלהמשיך ולכהן, קדמה תקופת התלבטות קצרה בשל התוצאות המאכזבות בעתירה קודמת למען הדחתו של ראש עיריית רמת גן צבי בר. בשנים האחרונות טיפלה אומ"ץ בפרשות השחיתות החמורות שבהן היה מעורב עד צוואר ראש עיריית רמת גן צבי בר ובעניין זה עמדנו בקשרים שוטפים עם שלושה אישים המבקשים לרשת את מקומו בבחירות הקרובות בעיר.

תחילה העברנו חומרים רבים למשרד מבקר המדינה שהצביעו על התנהלות לא תקינה ופגיעות חוזרות ונשנות בטוהר המידות, אך משום מה התנהלה הבדיקה בעצלתיים. בשלב מאוחר יותר, כאשר התברר לנו שיש חשדות מוצקים שבר מקבל שוחד סדרתי, הגשנו תלונות למשטרה וחשנו שיש יד מכוונת למנוע את החקירות, אולי משום שבר היה בעבר קצין משטרה בכיר בדרגת ניצב.

המפנה חל לפני ארבע שנים, כאשר ישראל זינגר, לשעבר מנהל גימנסיה בליך, אחד המועמדים לראשות העירייה בבחירות הקרובות, סייע לנו לגייס קבלן ששיחד את בר יחד עם אחיו. קישרנו את האיש עם הפרקליט הפליליסט המוערך עו"ד ד"ר חיים משגב על-מנת שיטפל במתן עדותו במשטרה כפי שאמנם נעשה בפועל. במקביל שיתפנו פעולה עם תושב רמת גן, חבר הכנסת לשעבר עו"ד כרמל שאמה-הכהן, שמסר עדות מפורטת במשטרה על מעלליו של בר. לאחר ששאמה-הכהן נבחר לכנסת ושימש כיו"ר ועדת הכלכלה, הוא דחק לקרן זווית את בעיות השחיתות בעיר מגוריו והעדיף לטפל בבעיות ממלכתיות.

פרט מאלף: בהזדמנויות שונות הצעתי לו להגיש הצעת חוק בכנסת שתמנע מראשי ערים בעלי כתבי אישום פליליים מלהתמודד, בדומה לשרים ולסגני שרים, אך בגלל עיסוקיו הרבים לא עסק בנושא זה.

בבחירות האחרונות לכנסת ניצב כרמל שאמה-הכהן על סף הכניסה לכנסת ברשימת הליכוד-ישראל ביתנו ולא הצליח להיבחר. רק אם אחד מחברי הכנסת של הסיעה יפרוש מסיבה זו או אחרת ייכנס שאמה-הכהן לבית הנבחרים. אבל שאמה-הכהן העדיף שלא להמתין לנסים והוא מתמודד על ראשות עיריית רמת גן אחרי שבר התחייב שלא להתמודד בבחירות הקרובות. ההתחייבות של בר ניתנה לפני כמה שבועות במסגרת עתירה שהוגשה נגד המשך כהונתו של בר על-ידי חבר מועצת העיר, ד"ר אברהם ליליאן, שאף הוא מתמודד על ראשות העיר.

לאמיתו של דבר אומ"ץ התכוונה לעתור לבג"ץ בכוונה להביא לסילוקו של ראש עיריית רמת גן צבי בר מתפקידו בעקבות כתב אישום חמור שהוגש נגדו בגין קבלת שוחד. אלא שאז הודיע לנו זינגר על כוונתו של ליליאן לעתור נגד המשך כהונתו של בר והציע לנו להגיש עתירה במשותף. בדרך כלל איננו ששים להגיש עתירה במשותף עם גורמים פרטיים או פוליטיים, אבל במקרה זה החלטנו לכבד את העותר שהשקיע מאמצים מיוחדים. למטרה זו נפגשתי עם ד"ר ליליאן ופרקליטו, כדי לסכם בעניין העתירה המשותפת. להפתעתי הלא נעימה, נהג ד"ר ליליאן בחוסר קולגיאליות כאשר חזר בו כעבור כמה ימים מהסיכום המשותף בעצת פרקליטו - והלקח נלמד. בדיעבד איני מצטער על כך. מעז יצא מתוק כפי שיתבהר בהמשך.

לפני חודשיים, במהלך הדיון בעתירה של ליליאן בהרכב מורחב של בג"ץ, בראשות נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, התברר שיש כוונה להימנע מהחלטה מרחיקת-לכת ולקבוע הלכה משפטית ברורה ולא לחפש פשרה. אופיו של הדיון בבג"ץ חשף עובדה חמורה: התברר מעל לכל ספק שלא שוררת הרמוניה בבית המשפט העליון ולמעשה קיימת חוסר הערכה בסיסית של השופטים העליונים כלפי הנשיא שלהם.

לאחר כשעתיים של דיון נוקב, כאשר כל שופטי ההרכב הביעו את עמדתם החד-משמעית, שסימנה כי העתירה בדרכה להתקבל, עצר לפתע גרוניס את הדיון והכריז על הפסקה. הצדדים, בעלי הדין, עורכי הדין וכל השופטים שישבו לצדו של גרוניס נראו המומים. כשחזרו השופטים לאולם נטל גרוניס את הפיקוד הבלעדי על ההרכב, ולחץ על בר להכריז כי לא ישוב להתמודד על ראשות העיר. גרוניס פנה אל פרקליטו של בר: "מבלי לנקוט עמדה בשאלה המשפטית אנחנו סבורים שמבחינה ציבורית לא מתקבל על הדעת שבמצב כזה ראש העיר ימשיך בתפקידו. מאחר שהבחירות עומדות בפתח אנו מציעים שתהיה התחייבות שהוא לא ייגש לבחירות הקרובות".

לאחר התייעצות בין בר לבין פרקליטו, ניתנה ההתחייבות וגרוניס כתב פסק דין לקוני וברח מההכרעה למורת רוחם של שופטי ההרכב האחרים. "גלובס" כתב על כך: "את השיחה שהתנהלה בין גרוניס למרים נאור, עדנה ארבל, אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן, אסתר חיות ועוזי פוגלמן מחוץ לאולם, אפשר רק לדמיין. אך ככל שעמיתיו של גרוניס אכן זעמו על ההשתקה המקצועית שחוו, ועל בלימתם מלהביע את עמדתם השיפוטית בפסק דין כדבעי".

כך אבדה ההזדמנות לתת את ההלכה המשפטית הנחוצה בעניין כהונת ראשי ערים המואשמים בעבירות שחיתות, כבר לפני חודשיים. בעקבות זאת הוגשו עתירות חדשות לבג"ץ ובראשן העתירה של אומ"ץ.

כאשר דנתי עם עו"ד משגב בעתירה נגד המשך כהונתו של ראש עיריית רמת השרון רוכברגר, בניסיון נוסף לקבל תקדים הלכתי, היססתי, ולא רק בגלל קוצר הזמן עד לבחירות. עמדתו של נשיא בית המשפט העליון הייתה בעיניי לצנינים, מה גם שהוא הנהיג מדיניות הזויה של חסימת בג"ץ בפני עותרים ציבוריים וכאמצעי הרתעה הוטלו עלינו כבר פעמיים הוצאות כבדות בעת דחיית שתי עתירות שלנו.

אבל זכרתי גם שעו"ד משגב היה זה שלפני עשרים שנה הגיש עתירה בשם עמותת אמית"י (גלגולה הקודם של אומ"ץ), שהביאה לקביעת הלכה לגבי שרים וסגני שרים שנגדם הוגשו כתבי אישום שהם חייבים לפרוש מתפקידיהם.

אחרי הגשת העתירה הוגשו עתירות נוספות בעניינם של רוכברגר ראש עיריית רמת השרון וגפסו ראש עיריית נצרת עלית. בעת הדיון בעתירות הללו לא בישרה טובות עמדתו של גרוניס, שהציע לדחות את העתירות והעיר בהקשר לכך: "הנני מבדיל בין הבחינה הציבורית לבין הבחינה המשפטית. מאחר שהבחירות בפתח ויערכו תוך זמן קצר אין מקום שבית המשפט יציב עצמו תחת ציבור הבוחרים בערים שבהן מדובר בעתירות". אבל שופטי בג"ץ החליטו הפעם לא להחשות כפי שעשו בעתירה הקודמת בעניינו של בר, מרדו בגרוניס ולא נמנעו מלהשפיל אותו. שעת התגמול וההתנערות הפומבית מהנשיא הלא-מוערך הגיעה כעת.

מי שעוד חטף סנוקרת ובצדק, הוא היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, שגם עמדתו הייתה נגד הדחתם של ראשי רשויות בעלי כתבי אישום. אבל עובדה היא שלראשונה נוצרה הקבלה להחלטה שקיבל בעבר הרחוק בג"ץ בעניינם של השרים וסגני השרים.

ואמנם גם הפרשן המשפטי המוערך ד"ר אביעד הכהן עמד בעיתון "ישראל היום" על ההקשר בין שתי העתירות: "עיון בהחלטה הקצרה של בג"ץ, גם בהיעדר נימוקים מפורטים, מלמד שבסיס ההחלטה אינו משקף הלכה חדשה אלא מעגן מחדש פסק דין שניתן לפני 20 שנים בעניינם של השר דרעי וסגן השר פנחסי ולפיו מינויו או כהונתו של נבחר ציבור - במקרה דנן ראש עיר - כאשר מעל ראשו מתנוסס כתם שמן גדול ומסריח בדמות כתב אישום חמור הם בלתי סבירים בעליל".

כך או אחרת, עמדתו החריגה של גרוניס יצרה מצב אבסורד: בעוד שרוכברגר וגפסו הודחו בפקודת בג"ץ בהרכב מורחב בראשותו של גרוניס, ממשיך בר בתפקיד בעקבות הסדר שהושג על-ידי אותו הרכב מורחב בראשותו של גרוניס. המשכיל המשפטי בעת הזו לא יידום.

מי שיצא השבוע להגנתם של ראשי הערים המודחים היה לא אחר מאשר שלמה בוחבוט, יו"ר מרכז השלטון המקומי, שטען כי החלטת בג"ץ תמנע מראשי הערים והרשויות מלמלא את תפקידם כראוי בגלל השוט שיהיה מונח מעל ראשיהם.

בוחבוט כיהן בעבר כראש מועצת מעלות והיה מעורב בפרשות שחיתות בישוב. הוא לא נמנע מליצור אווירה מושחתת גם במרכז השלטון המקומי. חלק מה"פרשות" שנחשפו במרכז השלטון המקומי מטופלות על-ידי אומ"ץ.

הסירחון של הדג המוניציפלי שהחל מזנבו הגיע כבר לראשו.