שנה חדשה, זמירות ישנות?

לכבוד השנה האזרחית החדשה, הציג אתר האינטרנט "אל-מוניטור" את 27 תחזיותיו לשנה הקרובה במזרח התיכון, פרי עטם של עיתונאים ברחבי האיזור. הנה עשר המרכזיות שבהן, כולל סתירות בין החוזים השונים. שהרי במזרח התיכון, הדבר היחיד שניתן לצפות בוודאות הוא חוסר ודאות.

עזה כאמת-מידה לאביב ערבי אחר

בעזה החלו תהליכים של האביב הערבי, לפני שהחלו במדינות ערב אחרות. בשנת 2006 התקיימו בה בחירות; היא הפכה למקום הראשון בו שולטים איסלאמיסטים ובשנת 2007 הייתה בה הפיכה פוליטית (עליית חמאס לשלטון). כמה שנים לאחר מכן, אותם תהליכים התרחשו במדינות ערב אחרות. לאחר עליית חמאס לשלטון, החלו ברצועה קשיים כלכליים. האם זה גם העתיד של מדינות ערב האחרות? משבר כלכלי שיבוא לאחר הפלת המשטרים? והאם בעקבות זאת יהיה אביב ערבי חדש?

הנוער הערבי ימשיך לעצב את הפוליטיקה

בשנתיים האחרונות בני הנוער במדינות ערב היו הדמויות המרכזיות בתרחישים הפוליטיים. הם ניסו לחולל שינוי והם הצליחו לעשות זאת, אבל לא תמיד על הצד הטוב ביותר. נראה שגם השנה הקרובה תהיה השנה של בני הנוער, משום שתפקידם בפוליטיקה האיזורית עדיין לא הסתיים.

ההתקרבות בין אירן לארה"ב - שינוי משחק

ההתקרבות בין אירן לארה"ב לא תשפיע רק על המערכה האיזורית של המזרח התיכון, אלא גם על המערכת העולמית ותהיה לה השפעה מיידית על הלחימה בסוריה. ארה"ב והמערכת העולמית ישלימו עם שלטונו של בשאר אסד. ההחלטה מה לעשות עם סוריה תידחה לשנת 2015. לטורקיה תהיה אפשרות להגדיר את התקופה שלאחר ארדואן בבחירות של 2014.

ירידת האיסלאם הפוליטי - התשובה לבעיות האיזור

שנת 2014 תהיה שנה הפוכה לשנת 2013 בה נשמעה הקריאה שהאיסלאם הוא התשובה. במדינות רבות האיסלאם הפוליטי נסוג, עדיין לא ידוע לטובת מה. הסמל הבולט ביותר במגמה הזו הוא גנרל מוחמד סיסי שנראה כמו נאצר החדש; האם הוא הפתרון? כמו כל המגמות במזרח התיכון, טווח הזמן למגמה זו אינו ידוע.

הקיצוניות והעדתיות יגברו

בשנת 2014 נראה פעילות מוגברת של קבוצות שוליות וקיצוניות, במיוחד במדינות האביב הערבי, וכן גם עלייה במתח העדתי כתוצאה מהמתח שבין אירן לסעודיה כאשר היריבות המרה בין שתי המדינות תגיע להתנגשות. לאחר שהמתח יתפרץ, נראה שוב דיווחים על מהומות ושפיכות דמים, דבר שיעלה זכרונות מעירק שלאחר הפלישה האמריקנית. אלא שהפעם, הדבר יהיה לרוחב האיזור. מדינות עדתיות כמו סוריה ולבנון יהיו בחזית, בעירק המתח יתחזק עוד יותר מאשר כיום. יכול להיות שאפילו תימן ומדינות המפרץ יצטרפו למגמה.

המרירות הפוליטית בטורקיה תחמיר

המשבר בסוריה ממשיך להדביק את האזור בהשפעה השלילית שלו. לא סביר ששנת 2014 תהיה שנה של שלום ויציבות במזרח התיכון. המגמה האיזורית תהיה פער עדתי שהולך וגדל, דבר שיחזק את היריבות בין אירן לסעודיה. הסיכוי לשלום בין ישראל לפלשתינים אינו גבוה לאור אווירה זו. בנוגע לטורקיה, היא כנראה תראה שנה של מאבקים פוליטיים חריפים, בדרך לבחירות של מרס, שיאופיינו במרירות רבה. אווירה של יריבות פוליטית תבעבע בה כל השנה.

רוסיה כמנהיגה איזורית

בשנת 2014 רוסיה תצטרך למלא את הציפיות הגדולות שהיא יצרה במזרח התיכון בשל המדיניות שלה בשנת 2013. הכישלון המוחלט של האו"ם באזור וניתוק המגע מצד ארה"ב, שם את רוסיה בעמדה של "המנהיג שיהיה", תפקיד שמוסקבה לא מוכנה לקחת על עצמה ולא שואפת למלא.

השאיפה הרוסית לא הולכת מעבר להרחבת האפשרויות הכלכליות, דבר שמבטיח את עיקרון אי-ההתערבות. חיסול הנשק הכימי בסוריה מחזק את עמדת רוסיה, כאשר הבחירות בסוריה יכולות להביא להסלמה חדשה במלחמת האזרחים במדינה. אירן תמשיך לנסות להתקרב לארה"ב, ורוסיה תתמוך בה. לא צפויות מהפכות חדשות.

ואקום בלבנון עלול להוביל לכאוס וטרור

שנת 2014 תהיה שנת ואקום באגן המזרחי של הים התיכון. בלבנון אמורות להתקיים בחירות לנשיאות בחודש מאי, אך עדיין אין סימנים שהן אכן יתקיימו; אם הן לא יתקיימו, יימשך הוואקום הממשלתי, החוקתי והביטחוני במדינה. המשטר הסורי מחזיק מעמד באמצעות אירן, האופוזיציה מפולגת וארגונים ג'יהאדיסטים ממלאים את החלל. החלל שנוצר מנסיגת כוחות אמריקנים מהמזרח התיכון ימולא בכאוס, טרור ומלחמות עדתיות.

דמוקרטיית המונים תעצב את מצרים

הזירה הפוליטית במצרים תמשיך להיות מושפעת מדמוקרטיית ההמונים. התשתית של האחים המוסלמים תיחלש. הפגנות סטודנטים יישארו מקור חוסר היציבות. חוקה חדשה תתקבל ברוב של שני שלישים. הבחירות לפרלמנט ייצרו בית מחוקקים שברירי. בריתות חדשות עשויות להוליד מפלגות חדשות וקואליציות חדשות.

מבחינה כלכלית, מצרים תמשיך להסתמך על מדינות המפרץ, עד שיציבות פוליטית סבירה תאפשר צמיחה מחודשת של התיירות וההשקעות. פרויקטים ענקיים, כמו באזור תעלת סואץ, עשויים לעודד את הצמיחה, אם יבוצעו. התנועה האיסלאמית באזור תיחלש, אבל גם תהווה מקור של אי-יציבות.

תושג עסקה גרעינית מקיפה עם אירן

בשנת 2014 צריך להתמקד ברוחאני ובאפיפיור פרנציסקוס, שני מנהיגים מתונים יחסית שיצאו לזירה העולמית ופעלו להקלת מתחים בעולם. עקב כך, ישנה אפשרות שנראה הצלחה בהשגת הסכם מקיף עם אירן, והמשך להסדר מדיני לסיום מלחמת האזרחים בסוריה.

הלאומיות במצרים תגבר

מצרים תצטרך עוד מעבר מלא, שיהיה מגמה בפני עצמו. טיוטת החוקה צפויה לעבור, אבל ברוב נמוך יותר מהצפוי. גורמי משטר קודמים ישתתפו בבחירות, ומשרד הפנים צריך להתחזק לאור המצב הנוכחי. דיכוי האחים המוסלמים יימשך, אבל ייצוג קטן שלהם בפרלמנט כנראה יהיה נסבל מצד הרשויות. יירד גם מספר המנדטים של מפלגת אל-נור (מפלגה איסלאמיסטית-סלפית שנוסדה בהפיכה במצרים ואיגדה קבוצות איסלאמיות קיצוניות).

ללאומיות עדיין תהיה השפעה חזקה, והחברה האזרחית צפויה לעמוד בפני מבחן ממשי. אלמנטים מהפכניים ייחלשו באופן משמעותי, אבל לא ייעלמו לגמרי. מדיניות הפנים תחליש את עזות המצח של מדיניות החוץ.