בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אמרת הכנף של הסופר, המשורר והאמן הלבנוני, ג'ובראן חליל ג'ובראן, משמשת כמוטו אופטימי לתערוכתה החדשה של הציירת אלישבע פישביין-האוזר, המתקיימת בקפה "פועה" ביפו
|
[צילום: באדיבות אלישבע פישביין-האוזר]
|
|
|
|
|
היה זה הסופר, המשורר והאמן הלבנוני, ג'ובראן חליל ג'ובראן, שקבע באחת מאמרות הכנף שלו כי "פני החיים הם קדימה בלבד". מסתבר כי קביעתו הנחרצת עשתה את שלה והטביעה את חותמה על יוצרים לא מעטים שביקשו ללכת בדרכיו ולנהוג על-פי מוטו-החיים האופטימי שלו. אחת מהם היא, ללא צל של ספק, האמנית הישראלית אלישבע פישביין-האוזר, בוגרת "בצלאל" וציירת מחוננת, תושבת גדרה, שאמרתו של ג'ובראן משמשת לה לא רק מקור-השראה, אלא גם נושא לתערוכת ציורי הדיוקנאות שלה, שהיא מקיימת בימים אלה בקפה "פועה" בשוק הפשפשים ביפו. לפני חמש שנים המירה אלישבע את עיסוקה היומיומי כגרפיקאית בציור פיגורטיבי של אנשים - משאת-נפשה משכבר הימים. בתערוכתה הנוכחית, שתימשך מה-3 במארס עד ה-4 באפריל, מוצגים דיוקנאותיהם וארשת-פניהם של שישה-עשר ממי שנמנים עם מעגל הסובבים אותה מדי יום: בני-משפחתה, מיטב-מכריה וחוג-חבריה.
|
|
|
[צילום: באדיבות אלישבע פישביין-האוזר]
|
|
את הפורטרטים היא מציירת בהתאם לתחושות שמצליחות הדמויות המצויירות להשרות עליה ועל הסביבה המצטיירת בעיניה. עם יד על הלב מוכנה אלישבע להודות שאין היא נוהגת לצייר את האוביקטים שלה על-פי חזותם החיצונית, אלא על-פי רגשותיה שלה. זו בדיוק הסיבה שאין היא נוטה לדייק בפרטי מראיהם של הדיוקנאות, אף כי היא מצליחה בהחלט להפגין חדירה עמוקה לעולמן הפנימי של הדמויות המצויירות ולנבכי הנפש שלהן. מאפיינות אותן הבעות הפנים השונות-חלופות - מרצינות, דרך אושר ועצב, ועד למבט שיש בו משום סתם תהייה. בהקשר לכך מתוודה באוזני אלישבע כי הבעות הפנים האלה זוכות, לפעמים, לתגובות חלוקות מצד מצוייריה. יש ביניהם שאינם מוכנים להשלים עם המראה שהיא מעניקה להם, בעוד אחרים דווקא מפרגנים לה על חזותם הציורית. כך או אחרת, ראוי להודות שהיא משקיעה מאמצים כנים כדי לגלות את קווי האופי הנסתרים של אותן דמויות מצויירות - קווים שבמציאות הם סמויים מהעין, אף שיש בהם ביטוי מוחשי אמיתי, תוך הגזמה והשלטה של קווים וצבעים. בציוריה של אלישבע, המבוצעים בצבעים אקריליים, יש צבעוניות מרובה וניכרת בהם מזיגה מסוימת בין קוביזם וסוטיניות. הדעת נותנת שתערוכתה הנוכחית אינה אלא סימן לבאות, באשר הדברים אמורים באמנית שבהחלט נתכנו לה עוד עלילות. אין לי, לכן, כל צל של ספק שכישורון הציור, שבו ניחנה, יוביל אותה במהרה לגדולות.
|
|
[צילום: באדיבות אלישבע פישביין-האוזר]
|
|
|
|
תאריך:
|
28/02/2014
|
|
|
עודכן:
|
28/02/2014
|
|
ראובן לייב
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אליהו מץ מיץ
|
28/02/14 15:33
|
|
|
|
bonafide
|
1/03/14 11:39
|
|
|
|
אליהו מץ מיץ
|
3/03/14 14:50
|
|
אין מה שיכול להשתוות לתחושה של התאהבות - הפרפרים בבטן, האודם בלחיים והמוזיקה בלב בכל פעם שה"מישהו" המיוחד מתקרב אליכם. אך מתי תחושת האהבה הופכת לאובססיה רומנטית? מתי האהבה הופכת להרסנית ברמה הרגשית?
|
|
|
ההיסטוריה וההווה, ההליכים והלבוש, הפרלמנט והחוקה, המינויים וההוצאות, מאוריציוס וברמודה, טלוויזיה ואינטרנט בחלק מן הדברים יש לנו מה ללמוד; בחלקם אנחנו יותר מתקדמים מהבריטים
|
|
|
על-פי פשטם של שלושה פסוקים זהים כמעט לחלוטין במגילת שיר השירים אי-אפשר להאיץ בה באהבה. "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּעֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ" ( שיר השירים ח',ד'). האהבה, אינה שם ליחסי הקרבה בין איש לאישה. היא ישות לעצמה. יכול איש לדעת את אשתו ויכולה אישה לדעת את אלוף נעוריה אולם האהבה, בלתי תלויה כביכול במערכות היחסים האישיות האלה. היא בת חורין. היא לא 'תבוא' עד שתחפוץ לבוא, ועד שתחפץ, אין יודע לפצח סוד מקור חפצה. היא בלומה, ואין זולתה מי שיכול לפתח את המוסרות האוסרות אותה אל עצמה. היא לא תלויה בדבר. בדומה ל'אמת' עליה אומר הרמב"ם בפירושו על פרק י' במשניות סנהדרין, "אין תכלית האמת אלא לדעת שהוא אמת, והמצות אמת ולכן תכליתם קיומם", כך גם האהבה אין תכליתה אלא האהבה עצמה, ואין פיתוי, לא כספי, לא מעמדי, לא חברתי, לא יצרי, שיכול להעיר אותה. העין רואה אמידים נושאים נשים ומתקנאת באיש או באישה על אושרם בממון ובאהבה, אבל מי ימנה את האנשים ואת הנשים שחרף המעושר בקשרים שקשרו אין אהבה ביניהם. כיוצא בזה נסיכים העושים רעיותיהם נסיכות, כיוצא בזה זיווגים המתנאים בשלשלות ייחוס עתירות ייחוד, וכיוצא בזה סערות חושים השוככות ויותר משהחיו להבות הרבו אפר שנותר לאחר שהאש שככה וגם אם מכסים אותו, אהבה אינה ניכרת מתוכו.
|
|
|
לאחרונה פגשתי כמה אימהות שנחשבו למאוד מעורות בחיי בנותיהן, ומתחת לאפן, הסתבר בדיעבד, התפתחה או כבר השתרשה אצל הבת הפרעת אכילה. לעיתים התגלה הדבר בדרך מקרה בעקבות "רמיזה" מאת חברה של הבת, בעקבות בדיקה שגרתית אליה הגיעה הנערה (כימיה בדם לדוגמא) או חולשה ועייפות ממושכת לה לא נמצא הסבר הולם.
|
|
|
ספר השירים החדש של אשר רייך מוצג כעין דפדוף באלבום תמונות, אך המעבר מתמונה לתמונה סוחף אותנו לטלטלה של חיים, לניסיון לחפש אחר המשמעות שמעבר לכול.
|
|
|
|