עד פברואר 1990 כלל לא חשבה
הילה גרסטל על קריירה שיפוטית, אבל אז - בתוך שבוע - שאלו אותה שלושה שופטים מדוע שלא תציג מועמדות. היו אלו
מיכל רובינשטיין, שאול אלוני המנוח (שהיה אז במינוי זמני בעליון) והדסה בן-עתו. "זה ששלושתם שואלים אותי מבלי לתאם ביניהם, היה מבחינתי סימן", סיפרה גרסטל (יום א', 8.6.14) בערב פרידה מתפקידה כנשיאת בית המשפט המחוזי מרכז.
את הערב ארגן ועד מחוז ת"א והמרכז בלשכת עורכי הדין, והאודיטוריום בבית ציוני אמריקה היה צר מלהכיל את עשרות השופטים (כולל ארבעה מהעליון בראשות הנשיא
אשר גרוניס) ועורכי הדין שבאו לברך את גרסטל על מעברה לתפקיד ראש נציבות התלונות על הפרקליטות. גרסטל המשיכה וסיפרה, כי הייתה בטוחה שהתהליך יהיה ארוך, אבל כבר בחודש מאי - והיא בת פחות מ-35 - מונתה לשופטת. "זה היה מהיר, מפתיע ובעיקר מפחיד", שחזרה.
גילה הצעיר לא ממש שימח את
יצחק רביבי, שהיה אז נשיא בתי משפט השלום בתל אביב והמרכז. "הוא שאל אותי היכן אני רוצה לכהן. אמרתי שאני לא יודעת איפה כן, אבל אני יודעת איפה לא - בבת-ים וברמלה. אז הוא אמר: מצוין, תכהני ברמלה. החלפתי שופט שחלה והותיר אחריו המון תיקים. אבל אולי יש כאן שיטה שצריך לאמץ לכל שופט מתחיל: אחרי שנה שבה שמעתי אלפי תיקים מכל הסוגים, הכל כבר נראה יותר קל".
גרסטל שטחה בהרחבה את המשנה השיפוטית שלה. "השיפוט הוא שליחות. האפשרות להכריע בגורלם של אנשים היא משימה מורכבת. מי שמגיע לבית המשפט רואה את השופט כמי שיכול להציל את חייו. הם מגיעים לבית המשפט כאשר משהו בחייהם נסדק, ותפקידו של השופט הוא לתקן את הסדק הזה.
"לתחושת הצדק של השופט יש משקל חשוב ביותר בעבודתו. על בית המשפט לעשות משפט צדק ולא רק משפט. בדרך כלל הדברים עולים בקנה אחד, ובמקרים הבודדים בהם נוצר קונפליקט בין המשפט לצדק - השופט חייב למצוא את הפתרון הצודק.
"לא היה יום אחד בו חשתי חוסר רצון להיכנס לאולם. לא היה יום אחד בו חשתי שחוקה ומשועממת. חשתי שבכל פתיחת תיק קרטון, נגלים לי חיים שלמים של אנשים. וקרה לי דבר מוזר. במקום שאחוש ביטחון רב יותר לאור הניסיון הנצבר, חשתי שיש יותר ספק - מי אומר את האמת ומי משקר, מי מתאר את הדברים כהווייתם ומי אינו עושה זאת בטעות או בכוונה".
גרסטל גם סיפרה מה אירע כאשר ביקש ממנה במאי 2007 השר
דניאל פרידמן להקים את בית המשפט המחוזי מרכז: "הסמכתי בן רגע, כי חשבתי שזו משימה מובנית שתקח זמן. התברר לי שזה צריך לקרות תוך כמה חודשים והשהפעם האחרונה בה הוקם בית משפט בישראל הייתה בשנות ה-60". אותו בית משפט החל את דרכו עם שישה שופטים, העירה, כיום יש בו 33 - "ואין זה מספר סופי".
גם גרוניס התייחס לפרויקט הקמת המחוזי מרכז: "לצערי מפעם לפעם אני מגלה שכאשר אנחנו רוצים ליישם יוזמות שונות, אז הצד הביורוקרטי - איך לומר בעדינות - הוא מאוד קשה. על-רקע זה צריך להעריך מאוד את עבודתך בהקמת בית המשפט המחוזי מרכז".
