דרך המלח הישראלית

מי מאיתנו לא סבל, אי-פעם, ממפגע כלשהו בדרכי הנשימה העליונות שלו? מסדרונות קופות החולים גדושים מדי יום בחולי שפעת, בסתם מצוננים, ובכאלה הסובלים מאסטמה, ברונכיט או סתם דלקת-ריאות. לעומת הטיפול הקונבנציונלי בכדורים וזריקות - מסתמן גם ביקוש לא-מבוטל בהחלט למיגור הצרה על-ידי טיפול טבעי-הומואיפטי באמצעות השימוש בחדרי-מלח לצורך ריפוי.

לטיפול שכזה יש כבר מסורת בת 2500 שנה לפחות. היו אלה הלוחמים האינדיאנים, פצועי הקרבות, שנשלחו לשהייה במכרות-מלח, שבהם והושקו במים מלוחים. באיטליה, לעומת זאת, נהגו לשלוח למערות-מלח חולי-שיגרון, דלקת-ריאות, דלקת-פרקים ומחלות-נשימה. מערות שכאלה, לצורך טיפול רפואי, מצויות כיום במרבית מדינות-אירופה
בואריאציה על מכרות ומערות המלח נפתחו בארץ עשרה חדרי-מלח. מאחורי אגדת המלח הישראלית עומד ברוך בקר, נכדו של קצין יהודי בצבא הרוסי במלחמת העולם השנייה, שטופל בהצלחה רבה במכרה-מלח והחלים באמצעותו מפציעתו הקשה.

נכדו, שראה כי טוב, החליט להתמסר לשיטת הטיפול המיוחדת הזו, ועד מהרה נתגלה כבעל טכניקה ייחודית לבניית חדרי-מלח. חדרים אלה הם חיקוי מושלם למכרות המלח הטבעיים, כשכל חדר משתרע על שטח של 20-30 מ"ר. החדר עשוי מחומרי-בנייה רגילים וציפוי כל דפנותיו הפנימיות הן בלבנים של מלח, המועשרות בחימר, אבנים וטיט. לבנים אלה חצובות ממכרות בעומק של כ-300 מטר ובעובי של כ-20 ס"מ, כשעל רצפת החדר מפוזרים רסיסי-מלח.

לכל חדר משתמש בקר בכ-20 טון של מלח, שהינו בעל תכונה אנטי-בקטריאלית, כשהאבנים פולטות רסס דק של מלח, המורכב מברום ונתרן, כלוריד ומינרלים נוספים. האוויר שבחדר סטרילי, רווי ביונים שליליים ונקי מחיידקים, וכתוצאה מכך נוצרים תנאים מלאכותיים הזהים לאלה של מכרות המלח. כל זה מאפשר את חיזוקה ואיזונה של המערכת החיסונית.

חדר המלח עצמו בנוי בצורה אסתטית מאוד, כשאת החוויה משלימות כורסאות-עור נינוחות, בהן מתרווחים המטופלים לשעה של מרגוע. רמקולים., המוצמדים לקיר, משמיעים בתוך כך מנגינות על-פי בחירתו של המטופל.

יתרונות השיטה

ד"ר אילן זמיר, מירושלים, הנחשב לוותיק הרופאים ההומיאופטיים בארץ, ושהוא עצמו מנהל חדר-מלח בירושלים, מצביע על יעילות הטיפול בשיטה הטבעית והבלתי-קונבנציונלית, שהוכח כי היא מביאה מזור לרבים הסובלים ממערכת-נשימה לקויה.

לדברי ד"ר זמיר מכיל המלח, שבו משתמשים, לא פחות מ-98 אחוז של נתרן כלורי, שהיא מליחות גבוהה ביותר. בהשוואה למלח הזה, המופק ממכרות באירופה, מכיל המלח שבים המלח רק 15 אחוז נתרן כלורי. תכונתו המרכזית של מלח הנתרן וכלוריד היא בכך שהוא מספח אליו, במהירות ובכמות גדולה, נוזלים ובעיקר מים.
יש לזכור כי במכרות העמוקים והקרים שמעבר לים, הטמפרטורה נמוכה מטמפרטורת הגוף, והיונים השליליים שמפזר המלח בחלל המכרה, מביאים להתאדות הנוזלים שיצאו ממערכת הנשימה. כך מופרדת הליחה מן הנוזלים הקושרים אותה והופכת לגוף זר, היוצא החוצה בעקבות שיעולים וכחכוחים. בדרך זו מתגברת פעולת הניקוי, כשהמלח גם מחטא את האוויר ומספק לנושם אוויר סטרילי ונקי מזיהומים. היתרון הוא ברור: ריכוזו הגבוה של המלח מונע אפשרות-חיים לחיידקים ובכך משתקמת, בעצם, גם המערכת החיסונית.
כיום ניתן לראות בחדרי המלח בארץ גם אנשים בריאים, הבאים להתנקות ולטהר את נשימתם כמניעה למחלות אפשריות עתידיות.

לעומתם, ממליץ ד"ר זמיר לחולים היותר-מורכבים לשאוף אוויר "מלוח" גם בלילה וזאת באמצעות לבנה ממכרות המלח, כשבתוכה נורה, שכאשר מדליקים אותה היא מתחממת מעט והופכת את גביש המלח לפונטי יותר. הנורה עצמה מוכנסת למנורת-מלח, הממוקמת ליד המיטה, וכך, תוך כדי שינה, ניתן "להתנקות" עוד קצת ולשפר בכך את איכות השינה. לדברי ד"ר זמיר התגלה תוך כדי כך שמעל 90 אחוז מאלה שישנו כשלצידם הייתה מנורת-מלח - הפסיקו כליל לנחור, וגם זה לפחות משהו שאין לזלזל בו!