בתי המשפט אינם רואים בעין יפה את מדיניות האכיפה בתחום התכנון והבנייה, ומוצאים בה כר לטענות של הגנה מן הצדק. בפורום בנושא ההגנה מן הצדק בפרקליטות המדינה אמר המשנה לפרקליט המדינה, כי רוב פסקי הדין העוסקים בכך באים מתחום התכנון והבנייה. כך אומר (יום א', 3.8.14) מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות, ציון אילוז.

בדברו בהשתלמות של מחוז ת"א בלשכת עורכי הדין הוסיף אילוז, כי כאשר מדיניות האכיפה בעיקרה מגיבה על תלונות - "יש בעיה". כאשר מגבשים מדיניות אכיפה, העיר, עשויים לגלות שהאכיפה אינה הכלי המתאים ביותר ויש צורך לפעול דווקא במישור התכנוני. הגיבוש גם מביא לתיאום בין כל הגורמים, וכך למשל נמנע תסכול של מפקחים כאשר תובעים מחליטים שלא להגיש כתב אישום, ותוצאת האכיפה מאוזנת יותר.

לדברי אילוז, בית המשפט גם יתן גיבוי לרשויות כאשר יוכיחו שיש להם מדיניות אכיפה ומהם סדרי העדיפויות הנגזרים ממנה. הוא סבור, כי יש לפרסם את מדיניות האכיפה ואין לחשוש שמא הציבור ינצל זאת כדי לבצע עבירות שאינן נאכפות. "המדיניות צריכה להיות דינמית, ואח אחרי שנתיים-שלוש מגלים שהיא מנוצלת לרעה - אפשר לשנות אותה", הסביר.

מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות, ג'ואי אש, ציין גם הוא שטענת אכיפה בררנית שכיחה מאוד, ולדבריו "היא עוזרת לנו לעשות סדר במה שאנחנו עושים". הוא הזכיר, כי החזקה היא שכתב האישום הוגש בצורה תקינה, וההגנה יכולה לתקוף אותה - על-פי קווים שקבע בית המשפט העליון. אש התייחס לדבריו של השופט עוזי פוגלמן, לפיהם ייתכנו מקרים בהם די במקרה אחד סותר כדי להוכיח אכיפה בררנית - "וזה בעינינו מסוכן". אש ציין, כי די לבית המשפט בכך שיש מדיניות אכיפה סבירה כדי לדחות טענה להגנה מן הצדק.

מנהל תחום המשפט המינהלי בסניגוריה הציבורית, רענן גלעדי, אמר, כי כאשר אין מדיניות אכיפה - עולות שלל שאלות הן של אכיפה בררנית והן מדוע בכלל הוגש כתב אישום. הוא ציטט מאמר של השופטת דפנה ברק-ארז, לפיו אכיפה ללא כללים עשויה להיחשב כפסולה - גישה שלדעתו צפויה למצוא את מקומה גם בפסיקתה.