בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מלח הארץ - הטוב הרע והברירה
|
חיוניות המלח לתפקוד הגוף רבה, אבל צריכה מוגברת עלולה להזיק ● אז בואו נעשה קצת סדר ונענה על השאלות החשובות כמו: למה המלח כל-כך חיוני? מהם הכמויות הנדרשות לתפקוד אופטימלי? וגם נמליץ על עצות מעשיות לצריכת מלח
|
מלח - כמה שפחות [צילום: AP]
|
|
|
|
|
למלח היה חלק מכובד בתולדות האנושות אשר השאירה חותם בתרבויות שונות. אם רק נבחן מספר דוגמאות מההיסטוריה, נוכל להבין את חשיבותו של המלח לאדם. דוגמאות: - החיילים הרומאים קיבלו משכורת בשקי מלח. אז מי ש"שווה" או חשוב יותר הוא גם היה "עשיר" יותר במלח;
- הגטאות בהם התגוררו היהודים במרוקו נקראו מלח, משום שמלך מרוקו טען שעיר ללא יהודים היא כמו תבשיל ללא מלח;
- בעבר עמים יצאו למלחמות על השליטה במקורות מחצבי המלח;
- ניתן היה לסחור במלח כפי שסחרו במתכות כמו בזהב ובכסף.
|
המלח השולחני (NaCl) המוכר לנו, הוא מולקולה המורכבת מנתרן ומכלור. לנתרן תפקידים רבים בגופנו. הנתרן חיוני לפעילות הלב, הכליות והשרירים, הנתרן חיוני להולכה העצבית והוא מופרש בשתן, הצואה והזיעה ומהווה בכך את המסלק של הפסולת מהגוף ומווסת את הטמפרטורה. הכלור חיוני לתהליכי העיכול והנשימה בגוף וביחד הם מהווים גורם מכריע על השוואות הלחץ האוסמוטי של נוזלי הגוף. חשוב לשמור על רמת מלח יציבה בגוף, כדי לא לפגוע ברמת תפקוד הכליות, לחץ הדם, הפעילות ההורמונלית ופעילות מערכות רבות בגוף. בתהליך הפקת מלח השולחן, זה הפשוט, המככב בכל בית, נעשה שימוש בחומרים כימיים. בתהליך הייבוש של המלח משתמשים בחומרים כימיים מייבשים. אחר-כך המלח עובר גם תהליך של הלבנה. המלח השולחני מכיל שאריות כימיות כמו למשל, קלציום קרבונט, מגנזיום קרבונט, אלומיניום הידרוקסי, ויתרה מכך במהלך התהליכים ליצירתו, הוא מאבד את כל המינרלים הטבעיים המקוריים בטבע.
|
כמות נתרן הנדרשת לתפקוד תקין היא 500-200 מ"ג ליום, אך בפועל צריכת הנתרן באוכלוסייה גבוהה בהרבה. גוף האדם זקוק ל-2.5 גרם נתרן ביום ומשרד הבריאות ממליץ לא לצרוך יותר מ-6 גרם מלח ליום. רוב האוכלוסייה צורכת הרבה יותר מלח ממה שהגוף דורש. עם תחילת שימור המזון (הסינים היו הראשונים לשמר מזון בעזרת מלח), ולפני עידן המקררים (שבו פחת הצורך בשימור בעזרת מלח) המלח שימש לשימור בשר, ירקות וגבינות מריקבון, מאז ועד היום מרבית השימושים במלח בעולם הם לצורכי שימור אוכל. חשוב לציין, שעדיין 75%-80% מהמלח הנצרך בתזונתנו, מגיע מתעשיית המזון. תווית המזון בתעשיה "מחביאות" את המלח המוסף בצורות רבות: סודיום ניטרט, סודיום גלוטמט, מונוסודיום גלוטמט, סודה לשתייה ואבקת אפייה שבקיצור כולם שם נרדף למלחים. המלח המוסף מתחבא כמעט בכל סוג מזון שנמצא על מדפי רשתות השיווק, מחטיפים, גבינות, בשר, ירקות קפואים ואפילו בשתייה ממותקת. מזונות עתירים בנתרן הינם בדרך-כלל המזונות המעובדים, הרטבים המוכנים, השימורים, הלחם, הנקניקים, אבקות תיבול מוכנות, מנות מוכנות או קפואות, עוגות, שקדי מרק, גבינות מלוחות וכמובן הבשר המוכשר. בתזונה המערבית, רק 10% מהמלח מגיע באופן טבעי מהמזון. כיום הטכנולוגיה לא מחייבת את תעשיית המזון להשתמש בכמויות גבוהות של מלח, והשימוש הגבוה נעשה בשביל תוספת טעם לפי דרישת הצרכן.
|
הסכנות הטמונות בצריכה של תזונה עתירה במלח הן: לחץ דם גבוה, נזקים מצטברים לכלי דם, נזק לכליות, טרשת עורקים, התקפי לב, אירוע מוחי ועוד. באותה נשימה יש לציין, שכמות נתרן נמוכה באופן קיצוני הנקראת היפונתרמיה, יכולה להוביל לפגיעה בתפקוד שרירים, בלבול, תרדמת ואף מוות. חשוב להדגיש, שאין לזלזל בצורך הגוף שלנו בנתרן וגם בצורך לשמור על ערכים מאוזנים.
|
החדשות הטובות הן, שרמת הרגישות למלח היא טעם נרכש ולרוב אפשר להתרגל לטעם שבו יש פחות מלח במזון. בתוך זמן קצר יהיה טעם המזון המופחת במלח לא פחות טעים. חשוב מאוד להבין, שתהליך הפחתת המלח כמו כל תהליך חשוב בחיינו, יבוצע בהדרגתיות. יש להיזהר במהירות הפחתת המלח משום שירידה דרסטית בצריכת הנתרן, עלולה להוביל לירידה בנפח הדם, דבר שעלול לגרום לריכוז מוגבר של שומנים בדם. חשוב לזכור, שטעם יכול להגיע ממקורות רבים, הוספת עשבי תיבול יבשים ו/או טריים, שום, בצל, זרעי כמון, זרעי כוסברה וירקות שונים המעשירים את טעם המזון.
|
טיפים למודעות צריכת המלח במינימום מאמץ
|
|
- יש להשתמש במעט מאוד מלח בתבשילים;
- להשתמש בתחליפי טעם המעשירים את התבשילים טעם כמו: אורגנו, טימין, כמון, אבקת סלרי ועוד;
- להשתמש בשום ובצל טרי או באבקת שום ובצל;
- להשתדל להמעיט בצריכת מזונות משומרים;
- לקרוא את התוויות של כל מה שקונים. קיים הבדל בין היצרנים והמשווקים השונים. להשוות את ערכי הנתרן ולבחור במוצרים בהם ערכי הנתרן נמוכים יותר.
על טעם וריח אין מה להתווכח, אבל על המלח כן - אפילו רצוי.
|
|
|
הכותבת היא דיאטנית קלינית, M.Sc, מנהלת מקצועית רשת סטודיו C
|
|
תאריך:
|
26/08/2014
|
|
|
עודכן:
|
26/08/2014
|
|
איילת נדיב
|
מלח הארץ - הטוב הרע והברירה
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
שום או בצל
|
26/08/14 18:10
|
|
2
|
|
אהרון שחר
|
27/08/14 18:25
|
|
3
|
|
S.G
|
30/08/14 06:58
|
|
שאלות של השתלת איברים והחולה הנוטה למות, הן שאלות ערכיות שבפסיקה בהן אין יתרון לשופט. לכן, כאשר מגיעה סוגיה כזו לפתחו של בית המשפט, רצוי שתיעשה קביעה נורמטיבית בידי מי שמייצגים מגוון רחב של דעות. כך אומר (יום ג', 26.8.14) נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, יוסף אלון, בוועידת המשפט של מחוזות לשכת עורכי הדין במלון לאונרדו באשקלון.
|
|
|
אולי זה ייראה מוגזם, להתפעל כל כך מהצגה זו, לאחר שיאים שלא יאומנו שעלו בעונה האחרונה . אך זוהי עובדה. הישג כזה לא יכול להתבטל מאחר שהיו לפניו כאלה שיאים תיאטרליים על בימות בישראל. זוהי עבודת מחשבת שכל מרכיביה חשובים ומוצלחים באותה מידה, וביחד - יוצרים חוויה שלא בכל יום רואים כמוה.
|
|
|
בימים אלה בהם חוגג מזל בתולה את יום ההולדת. מומלץ לקרוא ולדעת כיצד ואיך אתם מתאימים או שלא... לשאר המזלות.
|
|
|
לא קלה היא משימת החזרה למשקל הקודם שהיה לפני הלידה. כל אישה שילדה, מכירה את המכשולים המפריעים לחזרה לגזרה הקודמת: הדחף למתוק, סביבת המקרר הקרובה, ההתרוצצויות סביב התינוק וצרכיו, הטיפול בבית עם ילדים נוספים ומטלות שונות.
|
|
|
כשהילדים חוזרים לבית-הספר, אנחנו תמיד דואגים שהכל יהיה הכי-הכי: שתהיה להם את המורה הכי טובה, שישבו ליד הילד הכי נחמד, שיהיה להם את הילקוט הכי יפה ואת הנעליים הכי נוחות. ומה לגבי הסנדוויץ הכי בריא? זהו נושא שצריך להיות חשוב לא פחות מהשאר.
|
|
|
|