בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בית הדין הרבני בחיפה דן בזכויותיה של אישה בבית קפה שבשליטת בעלה, והגיעה למסקנות שיפתיעו את מי שסבורים שלדיינים אין מושג בעניינים כלכליים אקטואליים ושהם תמיד מקפחים את האישה
|
ביה"ד בחיפה. בקיאות בעסקים [צילום: שמואל וולף]
|
|
|
|
הרב יצחק רפפורט שולח מסר רוחבי: "במישור העקרוני, היה מקום להיזקק לשאלה, האם במסגרת איזון המשאבים, על בית הדין לחקור ולהעלות מסכים שהורדו מסיבות אלו ואחרות על-ידי שני בני הזוג מתוך הסכמה לצורכי מס, פתיחת עסקים והעסקה פיקטיביות. כאשר הנחת היסוד של הצדדים בעת הרישום שהם פועלים כשותפים לדבר עבירה אל מול רשויות המדינה ומבצעים רישומים שאינם משקפים את המציאות לאמיתה וזאת מתוך ההנחה שרישומים אלו מייצגים את האינטרסים של הצדדים בעת חייהם המשותפים, וזאת על-אף היות הרישום חרב פיפיות לאחד מבני הזוג כאשר בעתיד בעת משבר נישואין יפנו בדו-קרב זה כנגד זה".
|
|
|
|
הדעה המקובלת גורסת, כי בתי הדין הרבניים הם גוף ארכאי החי בעבר, ואשר מטבעו פוסק נגד האישה. פסק דין של בית הדין הרבני האיזורי בחיפה מנפץ, לפחות במקרה זה, את שתי ההנחות. הדיין הרב יצחק רפפורט דן בסכסוך רכוש בין שני בני זוג לשעבר. הבעל היה כדורגלן ומאמן, ולפני למעלה מעשור נכנס לעסקי בתי הקפה. לטענתו, אשתו הייתה שותפה במחצית ממניות החברה באמצעותה החזיק בבית הקפה שלו; האישה טענה, כי היה זה רישום פורמלי בלבד. בית הדין קבע שהגבר הוא שהיה הבעלים האמיתי של החברה, ולכן מגיעות לאישה מחצית ממניותיה. כאן נכנס הרב רפפורט לשאלה עסקית טהורה: כיצד תקבל האישה את המגיע לה? בניתוח שלא היה מבייש בתי משפט אזרחיים המכירים היטב את המציאות העסקית הישראלית, אומר הרב רפפורט שבמצב רגיל - מוטב להעניק מחצית מהמניות, פשוטו כמשמעו. פתרון כזה חוסך לבעלי החברה את הצורך לגייס הון, בעוד תשלום במזומן מחייב להשתמש בהערכת שווי - ודאי כאשר אין המדובר בחברה שמניותיה נסחרות בבורסה. "מכורח הנסיבות השומה מבוססת על הערכת רווח עתידי. מעצם טבעה נזקקת הערכת שווי חברה לחישובים ספקולטיביים עתידיים", אומר הרב רפפורט. אך הפעם, הוא ממשיך, לא ניתן ללכת במסלול זה, בעיקר משום שבעלי בית הקפה הם הגבר והמנכ"ל מטעמו. הרב רפפורט מסביר: "הרווחים העתידיים ואפשרויות התפעול של החברה מותנים בשימור מאגר הלקוחות והמוניטין העסקי, וקיימת אפשרות למניפולציות בדמות העברת מצבת הלקוחות לחברות אחרות באמצעות יצירת שותפות מוסווית ובכך לרוקן את החברה מנכסיה. "כמו-כן, מאחר שהבעל והשותף הינם מקבלי ההחלטות בנושא חלוקת הדיבידנדים. וחלוקת הדיבידנד לא חייבת להיות תואמת לאחוזי הבעלות של החברה ובהתאם להחלטת מנהלים ניתן להעניק דיבידנד כבונוס הרי שקיים חשש לנטילת רווחים מוסווים תחת הכותרת של מתן בונוס למנכ"ל. "כמו-כן, לא ניתן להבטיח תפעול הוגן במצב בו האישה תקבל שותפות בחברה אל מול שני שחקנים בעלי ברית. "ויתרה מכך, מאחר שסביר להניח כי הבעל והמנכ"ל יפעלו במשותף כבעלי שליטה אל מול האישה, הרי שקיים ערך מוסף של "פרמיית שליטה" לחלקו של הבעל במניות החברה, כאשר פרמיית שליטה בישראל מוערכת בכ-27%". הרב רפפורט קבע, כי על הגבר לשלם לאישה לא פחות מ-5.5 מיליון שקל: 1.2 מיליון שקל מיידית, והיתרה בתשלומים חודשיים של 21,776-8,557 שקל כל אחד במשך 15-5 שנים. מסכומים אלו, הוסיף, יקוזזו חובות של האישה: תשלומי יתר של הבעל עבור החובות המשותפים, החזרי מס שקיבלה האישה שלא כדין וחלקה בחובות המשותפים. הרב מימון נהרי והרב יוסף יגודה הצטרפו לפסק דינו של הרב רפפורט, שכאמור גם הפגין ידע רב בעולם העסקים והפיננסים, וגם העניק לאישה זכויות משמעותיות בצורה מובטחת לאורך זמן. את הבעל ייצג עו"ד יאיר שיבר, ואת האישה - עו"ד זאב הבר.
|
|
תיק 830099/5
|
|
תאריך:
|
14/10/2014
|
|
|
עודכן:
|
14/10/2014
|
|
איתמר לוין
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
במגזר החרדי?
|
14/10/14 11:17
|
|
2
|
|
שלמ
|
18/10/14 22:16
|
|
המוגבלים" היא קומדיה נפלאה, שזורה בהברקות כתיבה ובימוי שעוסקת גם בנושא רגיש וגם בעניינים פליליים. למרבה הפלא, למרות העיסוק בנושאים די מטרידים, ההצגה היא חוויה תיאטרלית מענגת, שנונה ואין ספק שהיא הלהיט הבא של תיאטרון בית ליסין.
|
|
|
על-פי תקנות הבטיחות בעבודות בנייה, מוטלת מרבית האחריות בנושא הבטיחות על מנהל העבודה. מנהל העבודה הוא מינוי שמבוצע על-ידי "מבצע הבנייה". מבצע הבנייה יכול להיות (בהתאם לנסיבות) אחד משניים, מזמין העבודה או הקבלן הראשי.
|
|
|
פרקליט המדינה לשעבר, משה לדור, הוא הגורם שמנע חקירתו של תנ"צ אפרים ברכה על-ידי המחלקה לחקירות שוטרים, בפרשת הרב יאשיהו פינטו, למרות שקבע בתכתובת פנימית ליועמ"ש, יהודה וינשטיין: "נותר חשד שהכחשתו של ברכה לפיה מעולם לא קיבל אגורה מפינטו - אינה נראית טוב". את חלקו של לדור בשיבוש מהלכי החקירה, פירטנו כאן בהרחבה ("לדור מנע חקירת תנ"צ ברכה במח"ש", 09.10.14).
|
|
|
יצחק עמית הוא מהשופטים היותר רגועים וחביבים בבית המשפט העליון, אבל עו"ד איילת כהן הצליחה להוציא אותו מהכלים - עד כדי כך שבאופן נדיר נתן ביטוי מילולי בפסק דינו לכעסו על התנהלותה.
|
|
|
כיתה ה' בבית הספר היסודי "תל נורדוי" בתל אביב. צילום סוף השנה המסורתי. 33 זאטוטים נרגשים + המורה. בשורה השנייה מלמטה, שני משמאל מתנוסס מישהו משיכמו ומעלה. מתנשא מעל כל היתר. שלא תהיה אי-הבנה. זה אינו תלמיד שנשאר כיתה, לא עלינו. זה רק התלמיד תנחום כהן-מינץ, בן 10, הרבה לפני שהיה לאגדה בחייו.
|
|
|
|