לעיניים שלך מגיע טיפה יותר

רבים מהאנשים הפונים לעזרת רופא עיניים מתלוננים על יובש בעיניים. הם מדווחים על אי-נוחות בעיניים, גירוי ורגישות, הרגשת חול בעיניים, ואף משתמשים במילים "עיניים יבשות". התלונות יכולות אכן לנבוע ממצב שרופאי העיניים אכן מכנים עין יבשה.

מטרת הדמעות היא לשמור על-פני שטח העין רטובים ומוגנים כל הזמן. כמו בעור, תאים המצויים בפני השטח נושרים ומוחלפים כל הזמן בתאים חדשים. כאשר הדמעות אינן ממלאות את תפקידן, והתאים נחשפים לאוויר היבש, קצב הנשירה של התאים מהיר מדי. מתחת לאותם תאים נמצאים סיבי עצב. הם נחשפים ומשדרים למוח אותות של כאב. התאים הסובלים בפני השטח מפרישים גם חומרים המושכים תאים של מערכת החיסון. התוצאה היא עין אדומה וסובלת, ולעיתים גם יצירת הפרשות לא נעימות מהעיניים.

גם איכות הראייה נפגעת כשהעין יבשה. כמו מצלמה, תפקוד העין תלוי באיכות העדשות שבה. פני השטח של העין חשובים מאוד לאיכות התמונה שאנו רואים. בעין יבשה, פני השטח דומים לעדשה שרוטה של מצלמה. התוצאה היא ראיה מטושטשת.

בהרבה מקרים אין סיבה ישירה להתפתחות עין יבשה. לעיתים מחלה אחרת גורמת לבעיה: מחלות המערכת החיסונית, מחלות מפרקים ומחלות בדרכי העיכול. טיפול במחלה הבסיסית יעזור בבעיית היובש. תרופות שונות הנלקחות דרך הפה, עלולות להקטין את ייצור הדמעות. כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל ולבדוק אם יש חלופה. גם מבנה העפעפיים ותפקודם חשובים לבריאות פני השטח, ותקלה בהם עלולה לגרום לבעיית יובש.

השלב הראשון בטיפול בעין יבשה הוא ליצור סביבה נוחה יותר לעין: להימנע משהייה באוויר יבש (כמו בחדר עם מזגן), להימנע מחשיפת הפנים לרוח ישירה. הרכבת משקפי שמש יכולה לעזור, גם על-ידי הקטנת הקרינה על-פני העין, וגם על-ידי הקטנת החשיפה לרוח.

מעבר להגנה זאת, קיים מגוון תכשירים ושיטות טיפול: כשאין מספיק דמעות, ניתן לספק אותן מבחוץ בצורת טיפות עיניים. אנחנו קוראים לטיפות האלה דמעות מלאכותיות. יש סוגים רבים של תכשירי דמעות מלאכותיות. בחלקם הטיפות צמיגות יותר, והדבר מאריך את משך שהותן על-פני העין. באחרים כמות קטנה יחסית של מלחים, והדמעות שבעין, שבמצב של יובש סמיכות מהרגיל, נמהלות.

במרבית התכשירים יש חומרים משמרים, המונעים צמיחת חיידקים בתוך הבקבוק. חומרים אלה חשובים, אך הם מסוגלים לגרום לנזק לפני השטח של העין, בעיקר כאשר משתמשים בטיפות יותר משלוש עד ארבע פעמים ביום.

יש סוגים שונים של חומרים משמרים, וקיימים הבדלים בנזק שהם גורמים לפני השטח. לפיכך, בקבוקי טיפות של דמעות מלאכותיות המכילים חומרים משמרים מתאימים למצבים קלים מאוד של עיניים יבשות, ואין להשתמש בהם יותר מארבע פעמים ביום.

תכשירי דמעות מלאכותיות המיוצרים ללא חומרים משמרים, מועילים יותר לטיפול בעין יבשה. בתכשירים אלה אפשר להשתמש בתדירות רבה מאוד, לעיתים אפילו כל כמה דקות, כל פעם שהעיניים מציקות, וללא נזק לפני השטח. מרבית התכשירים האלה מיוצרים בצורה של בקבוקונים קטנים חד-פעמיים. המטופלים נושאים איתם בקבוקונים כאלה בתיק או בכיס, משתמשים בהם בתכיפות גבוהה ומשליכים אותם.

מאחר שמשך השימוש בבקבוקונים מעת הפתיחה ועד להשלכתם הוא קצר מאוד, כמה שעות לכל היותר, סכנת הזיהום של הטיפות ובעקבות כך סכנת הזיהום של העין היא זניחה. הטיפות אינן מכילות חומרים שיכולים לגרום נזק, ושימוש מרובה בהן תורם ליצירת פני שטח בריאים יותר, שמאפשרים נוחות רבה יותר.

הסוגים השונים של בקבוקוני דמעות מלאכותיות אינם זהים. בכל אחד הרכב חומרים שונה, כשהמטרה המשותפת לכל הסוגים היא הרטבה טובה וממושכת יותר של משטח העין, והגנה על התאים בפני השטח מיובש. בין החומרים השונים המצויים בתכשירי דמעות מלאכותיות ללא חומרים משמרים נציין שניים, שיש להם השפעה מועילה על-פני שטח העין.

החומצה ההיאלורונית נמצאת בתוך העין, וכשהיא מצויה בטיפות עיניים היא מגנה על-פני השטח, מצפה אותם ומאריכה את משך ההרטבה שלהן. התוצאה היא הגנה על התאים בפני השטח והארכת משך החיים שלהם. חומצה היאלורונית מצויה במספר תכשירים המצויים בישראל.

דקספנטנול הוא ויטמין מקבוצת הויטמינים B. בהיותו בגוף, הוא משתנה כימית לקואנזים A, ומסייע לתפקודם של תאים בעלי פעילות גבוהה. החומר מסייע, בין היתר, בהחלמה של פצעים, ותורם לשלמות פני השטח של הקרנית. דקספנטנול מצוי בישראל בתכשיר יחיד, תכשיר הכולל גם חומצה היאלורונית.

אם דמעות המלאכותיות אינן מספיקות, יש צורך לשלב בטיפול גם כלים נוספים, נוחים פחות. אפשר להשתמש במשחות וג'לים, שמטרתם לכסות את פני השטח של העין ולהגן עליה למשך שעות ארוכות. יש תכשירים המכילים חומרים משמרים ויש המיוצרים ללא חומרים משמרים. גם כאן, עדיף להימנע מחומרים משמרים.

לעיתים יבחר הרופא להציע למטופל חומרים נוגדי דלקת. טיפול כזה עשוי להקטין ואולי גם לפתור את הבעיה אצל חלק מהאנשים. חלק מהחומרים אינם טובים לטיפול ממושך, לחלקם עלות גבוהה ויעילות נמוכה, כך שטיפול זה אינו מתאים לכל מצב.

במצבים קשים במיוחד, אפשר לחסום את דרכי הניקוז של הדמעות שבעין. בעין יש מערכת שלמה שמייצרת דמעות, אבל יש גם מערכת שתפקידה לנקז ולסלק את הדמעות המיותרות. זהו מנגנון חשוב ונחוץ, אבל במצב של עין יבשה הוא עלול להזיק, כי כאן אנחנו רוצים להימנע מאובדן דמעות. לפיכך, פותחו שיטות לחסימה של מערכת ניקוז הדמעות. החסימה נעשית באמצעות "פקקים" קבועים, המותקנים על-ידי רופא העיניים במרפאה. הפקקים סוגרים את המעבר בצינוריות הניקוז ומשאירים את הדמעות על-פני שטח העין.

יש גם כמה סוגי פעולות כירורגיות שיכולות לסייע לסובלים מעין יבשה. אלו שמורות למקרים חמורים, רק אחרי שמיצינו את האפשרויות האחרות.

לסיכום, אנשים הסובלים מעין יבשה צריכים להכיר את הבעיה ולטפל בה נכון, בהדרכת רופא העיניים שלהם. כמו בהרבה בעיות עיניים אחרות, טיפול נכון עשוי לשפר מאוד את איכות החיים.