עסקת טיעון כמציאות כפויה (חלק א)

רק חדי העין ומי שקוראים בין השורות, יכולים היו להבחין בגישה הפרקטית שליוותה החלטתו של כב' שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, שהחליט - בשלהי השבוע שעבר - על המרת תנאי מעצרו של עו"ד רונאל פישר ממעצר במתקן כליאה למעצר מחוץ למתקן כליאה, כשהוא אזוק באזיק אלקטרוני.

תחילה יש לתקן טעות שנפלה בדיווח על החלטתו זו של כב' שופט בית משפט העליון בעניינו של עו"ד רונאל פישר. השופט, יצחק עמית, לא הורה על שחרורו של עו"ד למעצר בית כשהוא אזוק באזיק אלקטרוני, אלא הוא הורה על המרת תנאי המעצר ומקום המעצר, כשעו"ד רונאל פישר נשאר במעמד של עציר, העצור עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. בעקבות תיקון לחוק המעצרים - שנכנס לתוקפו לפני פחות מחודש ימים - המרת מעצר במקום כליאה למעצר שלא במקום כליאה, כשהעצור אזוק באזיק אלקטרוני, אינה מהווה חלופת מעצר, כלל וכלל, דוגמת מעצר בית, לדוגמה.

לכן, חלות בענייננו של עו"ד רונאל פישר הוראות סעיפים 60-63 לחוק המעצרים, בשינויים המחויבים. משפטו חייב להתחיל, תוך 60 יום, ממועד הגשת כתב האישום או תוך 90 יום, לבקשת סנגורו וגם/או לבקשתו הוא. אם משפטו אינו מסתיים תוך שמונה עשר חודשים, מיום הגשת כתב האישום נגדו, בהכרעת-דין, הרי ישוחרר הוא ממעצרו. אם הורשע הוא בפסק-דין וטרם נגזר דינו בפסק-דין לאחר מכן,הרי שניתן להאריך מעצרו לתקופה של 180 ימים נוספים, שלאחריה ישוחרר ממעצרו, אם לא האריך תקופת מעצר זו שופט של בית המשפט העליון, בהארכות מתחדשות של 90 יום או תקופה אחרת, לפי נסיבות העניין. דבר זה רלוונטי לענייננו אנו, לאור העובדה, כי צפויה הגשת כתב-אישום מתוקן נגד עו"ד רונאל פישר, עד תום שבוע זה, כאשר לפי החלטת כב' השופט, יצחק עמית, ניתן לשוב ולבקש החזרת עו"ד רונאל פישר למעצר במתקן כליאה לפי העובדות והנסיבות העולות והמתבקשות מכתב האישום המתוקן שיוגש נגדו, אם וככל שיתבקש הדבר, לפי הנסיבות החדשות.

בכל הכבוד הראוי, לא בכך ענייננו אנו ברשימה זו, אלא מבקשים אנו לייחד דברים למשפט, לכאורה זניח שכלל השופט, יצחק עמית, בהחלטתו דנא ולפיו: "שיקל נוסף שיש לקחת בחשבון הוא, שהמשפט עשוי להתארך עד מאוד, ולו ולאור מספר העדים והיקף הפרשיות, אלא אם כן ישכילו הצדדים להגיע להסדר טיעון". עו"ד יוסי דר ברשימתו - מחלקה ראשונה, 10.7.15 - קורא בין השורות ומבין, כי קיימת המלצה, ברורה וגם/או משתמעת לצדדים בכתב האישום בפרשת פישר, קרי עו"ד רונאל פישר ושאר הנאשמים עמנו בכתב האישום המשותף, להגיע לעסקת טיעון ולהימנע מבירור עובדות כתבי האישום השונים, עד תום.

מן הראוי לציין ולהדגיש, כי טרם הוגש כתב האישום המתוקן, כאשר בכתב האישום המתוקן מנה כב' השופט, יצחק עמית - כעולה מהחלטתו האחרונה, בעניין דנא למעלה מ-30 עמודים. נוסיף ונציין, כי בכתב האישום נוכחי, נכללים שנים עשר אישומים ומנויים בו 60 עדים, עד כה. יסתיימו העניינים בפרשת עו"ד רונאל פישר ושאר הנאשמים הנכללים עמו, בכתב האישום, כפי שיסתיימו, עניין אחד זועק לשמיים בפרשה זו והוא - הסרבול והעוול הנגרם לנאשם ששמו נקשר ונכרך בשנים-עשר אישום ועד כשישים עדים, צפויים להעיד בעניינו. ותנוח דעתכם. עוד היד נטויה. כתב אישום מתוקן יוגש עד תום שבוע זה, מספר האישומים צפוי לגדול ועמם מספר העדים הצפויים להעיד במסגרת כלל אישומים חדשים וישנים אלה, הנכללים ושיכללו בכתב האישום המתוקן.

יבואו מי שיבואו ויעידו בי וכלפיי והלא אני הוא מי שקרא - בשורה של מאמרים למצות החקירה נגד עו"ד רות דוד-בלום ועו"ד רונאל פישר ולהגיש כתב אישום הכולל כל האישומים שיעלו מהעמקת החקירה נגדם. אכן, כן. אין כותב שורות אלה נסוג, כלל וכלל, מעמדתו זו. עם זאת עולה התמיהה, מדוע היה צורך מלכתחילה להגיש כתב אישום משותף נגד כלל הנאשמים בפרשיות שבהם מעורב עו"ד רונאל פישר, כאשר אין להם וגם/או לחלק מהם, כל קשר לשאר האישומים בכתב האישום המשותף? בכלל הכבוד הראוי אין לכך, דבר וחצי דבר, עם טענה של יעילות הדיון. יתר על כן. התנהלות שכזו,
לזרא לנו, בכל הכבוד הראוי, כיבוס המלים בהם מכונה עסקת טיעון בשם הדוחה, בעניינו אנו, בכינוי ובשם: "הסדר טיעון". לכן, נמשיך ונקרא עסקת טיעון זו - שהינה עסקה, לכל דבר ועניין, המונע בירור עובדתי ומשפטי עד תום של טענות הצדדים והבאת כלל ראיות הצדדים, בפני בית המשפט בשמה האמיתי, הראוי והמתאים לה, עסקת טיעון, כדינה של כל עסקה בין סוחרים. הפעם סוחרים התביעה וההגנה באמת העובדתית והמשפטית, כאחת ובשימוש בז'אנר השחוק של "יעילות", מונעים מבית המשפט, לעשות מלאכתו, עד תום, קרי, להוציא מלפניו פסק-דין, לאחר שמיעת מכלול העובדות, הראיות וכלל העדים שהעידו בפניו.

למי ששכח נזכיר, כי בסעיף 6 לחוק יסוד: השפיטה נשבעים ציבור השופטים והשופטות שבועת אמונים, בפני נשיא המדינה, קודם עלותם על כס השיפוט, בזו הלשון: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, ולשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים". ציבור השופטים והשופטות נשבע לשפוט משפט צדק ולא לתת יד לאישור עסקות טיעון, שמטרתן מניעתו של קיום משפט צדק - בכל הכבוד הראוי - בדרך של אי-הבאת ראיות ועדויות בפני בתי משפט בישראל ואי קיום משפטייים, עד תום, כמצוות והוראות החוק והמחוקק, גם יחד.