|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
איבדנו לשנייה את האמונה באדם, לו לפעמים יש לב אבן, דווקא במקום בו ציפינו להומניות. והנה מצאנו את האמונה בחזרה, תוך פחות מ-24 שעות, דווקא ביצור שברירי לכאורה
|
|
קפצה לביקור [צילום: חיים שוחט/פלאש 90]
|
|
|
|
|
אחותי שוכבת מרותקת למיטה, אחרי שנקעה את קרסולה, ואנחנו דואגים מאוד. כבר היו כמה מתנדבים שהיו מוכנים לקפוץ על הטיסה הראשונה לארץ, מרחק 24 שעות, ואחותי צחקה ואמרה: ״רק מחפשים הם תירוץ...״.
המקרה ממש הביך, כי הוא קרה שם באמצע תל אביב, בשדרות רוטשילד שאני כל כך אוהב. הכאב היה כל כך עז, שהגוף הגיב בצורה בלתי רצונית, ואחותי התעלפה. מסתבר שהמראה לא ריגש איש מהעוברים ושבים. כל אחד ואחת היו נתונים להגיגיהם, מחשבותיהם ועיסוקיהם. אלה הסתכלו בעצים, האחרים בעוברים ושבים, אלו ניווטו את האופנועים ואלו את עגלות הילדים. איש לא טרח לעצור, להתכופף, לתמוה ולנסות לעזור. בחורה שזה עתה התעלפה היא כנראה מראה שכיח ביותר, שם בשדרות רוטשילד-של-הקוטג׳, שכן איש לא התרגש, עצר, קרא בבהלה או הושיט יד לעזרה. מוזר, לא לכך ציפיתי.
יום למחרת, בעיר אחרת, לא בתל אביב (עיר אוכלת יושביה?), שוכבת אחותי במיטה, וכאמור, הפתעה! הגיעה לה לבקר את אחותי לטאה, גדולה יותר מזיקית. זיקיות אני אוהב. הן מטפסות להן על הבניין, וקשה להבחין בהן, למעט מהזריזות המאפיינת את תנועתן. כיוון שהחלונות פתוחים, ולתריסים שלבים, קל מאוד להיכנס פנימה. הזיקיות גם מתחבאות בין העלים למרגלות השיח שמהווה חומה, גדר בצורה מסביב לבניין. פתאום רשרוש, תנועה מהירה, כחטף העין. לא מספיקים להסתכל, והזיקית כבר איננה.
נראה שהלטאה הזו, אולי קצת בחשש, אך לאחר מחשבה, בכל זאת החליטה להיכנס לבדוק את המקום. הכנסת אורחים, איך היא? התנאים טובים? ובעלי הבית, מקבלי אורחים? שמחתי מאוד, שכן הלטאה הצליחה להסב את תשומת לבה של אחותי מהכאב - וגם מהאכזבה שאנשים פשוט התעלמו ממנה כאילו שאדם שהתעלף הוא מחזה שבשגרה - והנה, אנחנו מרותקים באורח שבא לביקור!
הלטאה אכן חששה, הסתכלה ימינה, הסתכלה שמאלה, הייתה מוכנה לנוס בבהלה תוך שבריר שנייה. אך אנחנו התלהבנו. מה אפשר להציע לה לאכול או לשתות, שאלה אחותי. עניתי: היא ודאי תמצא לה מה לאכול - אולי עכביש קטן או נמלים? (עכבישים אני אוהב, ונמלים מלמדות את העצל דרכי עבודה מה הן) כך שלדאוג לא צריך. הטבע דואג לשלו!
הלטאה בשלה, העיפה מבט נוסף, ומיהרה לחלל הגדול מתחת למיטה. שם לפחות לא יבחנו אותה בצורה כל כך מדוקדקת. זה קצת לא מנומס, גם אם זה נעשה משמחה אמיתית, שמחה שבלב ובנשמה. אוי! מי מציץ מלמעלה, שם מצד המיטה? אותה הבחורה ששוכבת עם הרגל מוגבהת? היא ודאי לא מהווה סכנה, שכן עד שהיא תזוז, אני כבר אוכל להסתתר! כך הלטאה, ואנחנו נרגשים! הנה, צריך לארח, מעניין באמת אם היא אורחת לרגע או שתרצה להשתקע?
טוב שבאה לה הלטאה לביקור חולים, ואפילו לא ידעה זאת. היא פשוט טיפסה, כנראה על המרזב בצד הבית או על אחד הקירות החיצוניים, והחליטה לנפוש לכמה דקות.
בלי להתכוון קורים דברים, ואולי הכל במכוון. איבדנו לשנייה את האמונה באדם, לו לפעמים יש לב אבן, דווקא במקום בו ציפינו להומניות, אכפתיות ועזרה לזולת. והנה מצאנו את האמונה בחזרה, תוך פחות מ-24 שעות, דווקא ביצור שברירי לכאורה, באותה הלטאה!
ברוכה הבאה, ותודה שבאת לבקר. בבוקר בבוקר נציץ ונראה אם את עדיין פה. קרוב לוודאי שכבר לא תהיי, אך אנחנו נשמח מאוד לגלות שהחלטת לבלות את הלילה בביתנו, לשמור על אחותי מכל משמר!
|
| תאריך:
|
13/04/2016
|
|
|
עודכן:
|
13/04/2016
|
|
ארי בוסל
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
הבדל בין עיר לעיר
|
13/04/16 14:25
|
|
עד שלא בא נשיא בית-הדין האזורי לעבודה, בירושלים, כב' השופט, איל אברהמי והצליח אתמול (יום ג', 12.4.16) להביא לפשרה בין המדינה לנציגות פרקליטי המדינה השובתים מעבודתם השוטפת, תקופה של 13 ימים תמימים, לפיה הוחלט על חזרתם של פרקליטים אלה לעבודה שוטפת, תוך שהצדדים יעדכנו בית-דין אזורי זה על תוצאות המשא-ומתן לפשרה, המתקיים ביניהם, עד חג הפסח, חשבנו - לתומנו ובאיוולתנו, כי רבה - כי גרעין הסכסוך נעוץ ביחסי ובתנאי עבודה שוטפים שאינם מקובלים על פרקליטי המדינה.
|
|
|
|
|
באים להם יהודי ארה״ב ודורשים לעשות ברחבת הכותל כפי הנראה בעיניהם. רבים הם, ורגילים הם למנהגים שונים ומשונים. נשים הפועלות כ״רבנים״, עוטות טלית, מכסות את שיער ראשן בכיפה, ומובילות את התפילות. מפחיד שהיהודים סוגדים לאל חדש, לעגל זהב, אלוהי-מסכה
|
|
|
|
|
תדמית הטפלון שסיגל לעצמו יצחק (בוז'י) הרצוג, ראש מפלגת "המחנה הציוני" - תדמית האיש ששום דבר בלתי מוסרי, אינה נדבקת אליו, מתחילה, אט אט, להתפורר ולהיסדק. דומה שהתפוררות והיסדקות זו הינה תמונת ראי למצבה העגום של "המחנה הציוני", המהווה איום ממשי על סיכויה של מפלגה זו בדרך להתפוררות הפוליטית, כמעט ודאית שלה - להוות אופוזיציה לשלטון הליכוד ולמי שדובר בה נכבדות כשותפה אפשרית לממשלת הליכוד.
|
|
|
|
|
זו הייתה רק שאלה של זמן, עד ששרת המשפטים, איילת שקד, תאבד סבלנותה כלפי פרקליטי המדינה וכלפי הארגון היציג שלהם, הלוא הוא "ארגון פרקליטי המדינה", תחליט סוף-סוף "לעשות סדר", ביחידה פורעת העול שמסורה - בין היתר לאחריותה, בין שאר היחידות הכוללות יחדיו מה שמוגדר, על-ידינו בשם הכולל "משרד המשפטים" וכוונת הנדברים הינה להתנהלות חסרת הרסן בכל הכבוד הראוי וליתר דיוק, בכל חוסר הכבוד הראוי שמנהלים פרקליטי המדינה והארגון היציג שלהם, במחאה על כוונת מדינת-ישראל, באמצעות שרת-המשפטים שלה, להעביר ולעגן בחקיקה סמכויות נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות הלא הוא בקצרה הנבת"ם.
|
|
|
|
|
שלא כמנהגי, בימי שישי, הפעם לא הקדשתי יום חשוב זה, לחיפוש ספר שירה רענן ומלהיב, שטורי המדורים הספרותיים, פסחו עליו - משום-מה. לא הקדשתי יום זה שכולו שלי ואיני מאפשר בו, מדרס רגל - ואפילו חדירתה של שיחת טלפון וגם/או מסרון טורדני, בענייני עבודה, למי מלקוחותיי האובססיביים ו"היונקים" לשדי בשאר חמשת ימי השבוע העמוסים, שתחילתם בשעת בוקר מוקדמת וסופם, בשעת ליל מאוחרת ביותר אף לא לחיפוש מרגש אחר טקסט קבלי נדיר ממאות שעברו, תוך הינתקות מוחלטת מענייני דיומא והתמסרות מלאה לעניינים "אזוטריים" דוגמת שבתאות וענייני הדוקטורט השני שלי, בענייני מחשבת ישראל ושבתאות שמבשיל, אט אט, ויוצא אל אווירו של עולם. הפעם הקדשתי יום ששי נדיר וחשוב זה שלי, לחיפוש אחר סבון איכותי שיסיר כל זוהמה וטומאה אפשרית ממני, באופן מוחלט ובלתי משתמע לשתי פנים - סבון אשר ישלים קרצוף גופי, בעזרתו, עד זוב דם.
|
|
|
|
|
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
