גבולות הביקורת על פסיקת שופטים

הביקורת הרבה הנמתחת על פסק-דינו של בית-הדין הצבאי בעניינו של חייל צה"ל, אלאור אזריה, מעוררת גבולות הביקורת המותרת על פסיקתם של שופטי בתי-משפט ובתי-דין. סעיף 277 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, דן באופן מפורש ודווקני בסוגיה זו, כאשר לעניין זה, קובע סעיף זה, כי: "האומר או כותב דבר על שופט או דיין לעניין כהונתו בכוונה לפגוע במעמדו, או מפרסם דברי גידוף נגד שופט או דיין כדי להחשיד או לבזות את דרכי השפיטה, דינו - מאסר שלוש שנים, אולם ביקורת כנה ואדיבה לטיב החלטתו של שופט או דיין בדבר שיש בו ענין לציבור לא תהא עבירה לפי סעיף זה".

בחוק השיפוט הצבאי, אין כל הוראה דווקנית ופרטנית, לעניין זילות בית משפט והדבר אינו נכלל גם בחוק שיפוט צבאי זה, באשר להחלת הוראות של ביזיון בית-דין צבאי, כלפי מי שאינם חיילים. עם זאת, ניתן להחיל הוראת סעיף 277 לחוק העונשין לעניין זילות, גם על שופטות ושופטים, בבתי-דין צבאיים, מכוח הוראות חוק יסוד: השפיטה, שאינן מבדילות, לעניין הגדרת המונח "שופט", בין שופט המכהן בבתי-משפט, בתי-דין לעבודה ושאר בתי-משפט ובתי-דין, שאינם בתי-דין צבאיים ומחיל הגדרת מונח זה - באופן גורף ושוטף - על כלל השופטים והשופטים, היושבים אלי מדין, בין אם מדובר בבתי-משפט ובין אם מדובר בבתי דין צבאיים, כאחד.

לעניין זה, הרי מן הראוי להביא מדבריו של הרב שמואל אליהו, רב העיר, צפת שהגדיר הכרעת הדין, בעניינו של החייל, אלאור אזריה - שפורסמה אתמול, בידי בית-הדין הצבאי, הדן בעניינו - כהכרעה "לא מוסרית" והוסיף ואמר, כי היא מהווה "צדקנות יתר על גבם של לוחמים". דברים אלה הינם בגדר של ביקורת כנה ואדיבה, עדיין, לטיב הכרעת-הדין של בית הדין הצבאי, אולם נראה כי - לכאורה - הדברים שפורסמו בעמוד הפייסבוק "לשכת הרב שמואל אליהו", בו פרסמו עוזרי הרב של צפת, דעתו המלאה והמפורטת, בעניין הכרעת הדין, אינה עולה בהכרח ולכאורה כדי ביקורת כנה ואדיבה, כלפי קביעתם של נשיאת בית הדין הצבאי, אל"ם מאיר הלר ושני חברה להרכב ויש בהם דברי גידוף לכאורה נגד הרכב שיפוטי זה, כמו-גם יש בהם - לכאורה - כדי להחשיד או לבזות דרכי השפיטה.

הנה הדברים שכתב הרב שמואל אליהו, בלשונו הוא, בעמוד הפייסבוק שלו, כדלהלן: "נשיאת בית-הדין הצבאי מאיה הלר וחבריה, שרואים את הכאוס שהם מובילים בצה"ל, בוודאי מנחמים את עצמם ואומרים שהם לפחות פועלים על-פי המצפון והמוסר. ובכן, כדאי שידעו כי פסק הדין שלהם הוא בראש ובראשונה לא מוסרי. והעובדה הזאת לא תשתנה גם אם הקראתו תארך שעתיים וחצי.

אין שום מוסריות ברחמים על אויב שבא לרצוח חיילים. אין שום מוסריות בשבירת רוח לוחמים שמוסרים את נפשם להגן עלינו. איך שום מוסריות בחיזוק אויב אכזר וחסר רחמים, שאין בינו לבין דאעש אלא כוחו של צה"ל בלבד.

חכמי ישראל, שהיו קצת יותר חכמים מהשופטים הללו, אמרו על מוסריות וצדקנות יתר כגון זאת: "ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגלתנו מארצנו". ענוותנות יתר של בעל סמכות, שמדקדק עם עמו באמצע מערכה מול אויב זר, גרמה לחורבן העם ולגלות של אלפיים שנה. לצליבה של מאות אלפי יהודים בידי רומי ולאונס של מאות אלפי נשים. לזריקה של אחרים לזירת הטרף ולשוד של כל הרכוש היהודי מאז ולדורות. חכמינו זקפו את כל זה לחובת זכריה בן אבקולס, שהתעטף בצדקנות יתר ולא ראה את התמונה הגדולה כפי שמצופה מאיש במעמדו.

על משקל זה אפשר לומר לשופטת הלר, כי מוסריותה וצדקנותה עלולה לשבור את רוח צה"ל ולכבול את ידי לוחמיו. לזקוף את ראש מחרימנו ולחזק את רוח אויבינו. אין שום מוסר בפסק-דין שנותן רוח גבית לשולחי נערים ונערות שירצחו חפים מפשע באמצעות מספריים וסכינים. אין שום מוסר בחיזוק מתאבדים או דרסנים. אין שום מוסר בצדקנות יתר על גבם של לוחמים. אין שום מוסר בהתייפייפות אל מול שונאים. בעיני ראיד סאלח ומאמיניו כולנו מערבבים דם ילדים פלשתינים במצות. כולנו, השופטת הלר, זה כולל גם אותך.

מה שיכול לנחם את גברת הלר וחבריה זו הידיעה כי בעוד שלוש עד חמש שנים היא תקודם להיות שופטת בבית המשפט העליון. חבריה מהשמאל ידאגו לקדם אותה לעמדות השפעה מכריעות, וכל זה יקרה בשקט בשקט, הרחק מעיני הזרקורים. אלא אם כן השרה איילת שקד תעמוד על המשמר ותעצור את הקידום הזה, שהחל בו הרמטכ"ל. הוא כנראה ידע לפני כולם מה יהיה "פסק הדין". הרי בדיוק בשביל לקבל את פסק הדין שהוא הזמין הוא קידם את כבוד השופטת תוך כדי משפט! שוחד לא הולך עם מוסריות".

אלה הדברים. עתה נותר רק להמתין בצד ולראות אם היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, יחליט, כי דברים אלה של מי שמכהן בתפקיד ציבורי ובמעמד של רב עיר, הינם חמורים דיים, עד שינקוט הוא נגדו הליכים פליליים, בהיות פרסום דברים אלה מכוון לכאורה לפגוע במעמדם של נשיאת בית-הדין הצבאי ושני חבריה להרכב, שהוציאו תחת ידם הכרעת-הדין בעניינו של החייל, אלאור אזריה ומהווים דברי גידוף נגדם, כדי לבזות או להחשיד דרכי שפיטתם, אם לאו. ברור הוא הדבר - לחלוטין - כי ככל שיעמוד היועץ המשפטי לממשלה, על אכיפת הסעיף הפלילי הדן בזילות בתי-המשפט, על מי הנוקטים זילות כלפי מערכת המשפט ושופטיה, כך לא תיפרץ גדר הביקורת, יתר על המידה.