מר מנדלבליט

אדוני היועהמ"ש מר מנדלבליט. מי שדיברו במגפון לפני בהפגנה של הראשון ליולי בככר רבין קראי הבהירו כי אף שלכאורה נראה כי מר נתניהו מושחת עד להחריד הנה קרוב לוודאי כי גם כל מי שיבוא אחריו יהיה מושחת בדיוק כמוהו, וגם אמרו שהנה גם בחו"ל השחיתות חוגגת, וכך לי לא היה מנוס בפתח דבריי כשהגיע תורי ודיברתי אני, מלהגיע למסקנה שאם אכן כך הוא הרי אין שום טעם להיאבק, ואולי מוטב שנעלה פשוט כולנו אל המצדה ושם כמיטב המסורת פשוט נתאבד...

רק שזהו, שבניגוד לדוברים לפני אני ממש לא מאמין שכולם כולל כולם במדינה שלנו מושחתים.

ופתחתי בכך שסיפרתי בקצרה על מפגש בו הייתי רק השבוע, ומשום שטענו ואולי בצדק ש"ההפגנה בפתח תקוה נהייתה פוליטית" לא הזכרתי לא שם של מפלגה ולא שמות אנשים, רק סיפרתי שבאותו מפגש בו הייתי נשאל האורח, באופן כה אופייני ליצר ההרס העצמי של אותה מפלגה, "ואיך נדע כי גם אתה אינך אלא עוד אחד שמחפש רק קידום לעצמו"?

והדובר שנשאל (ולא אמרתי בככר במגפון את שמו) השיב בפשטות: "אלמלא הייתי איש עקרונות הרי יכולתי ברגע זה להמשיך ולהיות עדיין שר בממשלה"...

כך שנכון. אכן בממשל הקיים, כולל ה"אופוזיציה" הקיימת, ספק אם יימצאו די צדיקים כדי לקיים אפילו מניין, אבל זה ממש לא כך לגבי כל מי שעשוי, או עשויה, להתמודד על הנהגת המדינה בעתיד...

ואז המשכתי במגפון בנושא שלשמו התכנסנו. סיפרתי שכל השלטים שאני נושא אל מול מנדלבליט עוסקים בכך שהוא חובש כיפה. לא, לא בקטע של מוסר. אבל הדת היא פשוט עסקת חליפין. יש אלוהים, מאמין הדתי, שאמר לנו לעשות ככה וככה וככה. ולכן נעשה מה שהוא אמר, וכך אחרי שנמות נגיע לגן עדן ולא לגהינום. זה הכל. זו כל הדת כולה. לא "מוסר" ולא "ערכים" ולא שום "עגלה מלאה". פשוט עסקת חליפין. יש ספר הוראות ויש מי שצופה בך בכל רגע. אם תמלא את ההוראות תגיע לגן עדן. ואם לאו, תגיע לגהינום.

אבל אם זה כך, ואם כל דתי יודע שגם אלוהים רואה אותו בכל רגע וגם יש דיבר האומר "לא תגנוב", איך ייתכן שיהיה אפילו חובש כפה אחד שכן גונב? ושאלתי פעם עמית לעבודה, חובש כיפה, איך זה?

והסביר לי. לא תאמינו כמה זה פשוט. אם ניסית לגנוב ולא הצלחת, הרי לא גנבת. אך אם ניסית והצלחת הרי שבעל הרכוש לא שמר עליו מספיק טוב. ואם לא שמר עליו מספיק טוב הרי שלא מספיק אכפת לו. ואם לא באמת אכפת לו הרי בעצם זה "הפקר", ולקחת מן ההפקר איננה גניבה...

אז אולי מר מנדלבליט, נוכח העובדה שהנה סביבנו, קומץ המפגינים, בתי הקפה עמוסים בכאלה שאכן כנראה פשוט לא אכפת להם, אולי מי שגונב מן העם נראה לך כמי שלוקח מן ההפקר...

אבל אני כאן, מר מנדלבליט, אני כאן כדי להבהיר לך שלי כן אכפת. להודיע בזעקה שאצלי זה לא בהסכמה. וגם אם אני והמפגינים הזועמים כמוני שעימי עכשיו, גם אם אנחנו רק פרומיל אחד מהעם הזה, עדיין כל שקל שנלקח כמיסים מכיסינו ואיננו מנוצל נטו כדי להייטיב עם עם ישראל אלא הולך אולי לחשבונות פרטיים עלומים באיי קיימן או בפנמה. כל שקל כזה הוא גניבה. כי אכן אנחנו שלא מסכימים איננו אלא קומץ.

ועדיין, דין פרוטה כדין מאה והנה עכשיו אתה יודע שלא הכל מן ההפקר, וחד-משמעית אם אמת החשדות יש כאן חד-משמעית גניבה.

ואתה, אדוני, אתה הוא האיש שלא רק חל גם עליו הדיבר "לא תגנוב" אלא תפקידך חמור שבעתיים: אתה האיש שאמור לוודא כי גם אחרים במדינת ישראל יקיימו "לא תגנוב".

אז אולי לא ידעת. אבל עכשיו הנה אני וכל הנוכחים כאן דיברנו. אולי בטרם מחינו חשבת שכל כספי המדינה הזאת הם "הפקר". עכשיו הנה אתה יודע שלא. וכעת, אדוני, עליך לפעול. כי אם לא, באמת, אתה יכול להסיר מראשך את הכיפה, ולצאת ולאכול כל מה שטעים, ולנסוע עם המשפחה ביום כיפור לעשות על האש בים. כי לעשות את זה, או לאפשר לגנוב מהציבור כשאתה הוא הממונה על קיום "לא תגנוב", זה בדיוק, אבל לגמרי, אותו הדבר. אריה גל, כפר סבא.