נוכח המציאות

לא מתעניין בכלכלה. אבל שמעתי שמעולם לא הייתה כלכלת ישראל איתנה כל כך כמו בימי ביבי. עד שהתגלה כי זו הייתה אמירה של ביבי שאפשר לומר עליה כי היא הפרת אמונים. הגרעון מעיד כי האכיל אותנו לחם-לא-לנו, הטיס אותנו לחו"ל בכרטיסים שנקנו על חשבון ילדינו ונכדינו, ברוך, בור כספי (ואגב, אני תמכתי בביבי בוויכוח על מתווה הגז, אבל מתי יגיע הכסף לקופת המדינה?).

באמריקה אני מתעניין. ביבי גרם לנו למשבר שתיקונו יימשך שנים. המפלגה הדמוקרטית נגדנו כי הוא הלך עם דונלד טראמפ ההזוי, שהכריז על המפלגה הדמוקרטית (שרוב היהודים בארה"ב תומכים בה) כעל אנטישמית. החטא החל בנאומו בקונגרס בלי תיאום עם ברק אובמה. נכון שהמגמה האנטי-ישראלית אצל הדמוקרטים החלה לפני ביבי, אבל הוא העניק לה תאוצה נגד רוב היהודים עצמם וכל המיעוטים המתחזקים והאוניברסיטאות. ביבי שחק אותנו באינטליגנציה האמריקנית הצעירה, שם התמיכה בפלשתינים גואה וגואה.

וגם בעזה. אהוד אולמרט, ובנימין נתניהו, ועמיר פרץ, ואהוד ברק, ומשה (בוגי) יעלון, וגבי אשכנזי, ובני גנץ וגדי איזנקוט ניהלו מבצעים צבאיים סבירים מאוד נגד המחבלים הרצחניים מעזה. הם לא הבטיחו הרים וגבעות כמו ביבי ואיווט אלא הישגים שבהישג יד, והשיגו אותם. אבל עתה? ביבי התדרדר למצב בו הוא מנסה לקנות שקט בנחל עוז תמורת כסף קטרי בחאן יונס, פשוט התדרדר למצב בו הוא משחד את החמאס, ואפילו זה לא כל כך מצליח כי הם גילו את עקב האכילס שלו.

יש לו הישגים? יש. מול אירן. במתיחת הגדר בגבול מצרים. בשיתוף פעולה עם מדינות ערביות (שבקרוב ינטשו אותו מפני שהוא סרבן-משא-ומתן-לשלום). גם באפריקה. אבל השוו את זה מול זה, ועוד לא אמרנו מילה אחת על השחיתות.

[פורסם בדף הפייסבוק של דן מרגלית]