גילוח שפם

עשרות פעמים חזר עמיר פרץ על האמירה שמפלגתו לא תשב עם נתניהו בממשלה. אמר, וציבור הפרשנים והכתבים הפוליטיים התעלם מהדברים ונשאר שבוי בקונספציה שנראה שמקורה בבכירים בליכוד, לפיה העבודה-גשר תיתן לנתניהו את המנדט ה-61 כדי שיוכל להרכיב ממשלה. תזה שלא היה לה על מה להסתמך פרט לספינים מהליכוד שהתלבשו ככפפה ליד גם למפלגות יריבות עבודה בגוש המרכז-שמאל כמו מרץ וכחול לבן. נראה שגם הכעס על עמיר פרץ "הלא ממושמע", שלא שעה לעצות הפרשנים לפיהן עליו להתחבר למרץ כדי להציל את המפלגה, שיחק תפקיד חשוב בהטמעת התזה המופרכת.

הכעס על פרץ הביא את אותם כתבים ופרשנים להתעלם, ואם כבר דווחו אז בקריצת עין על התחייבותם הפומבית של פרץ ואורלי לוי-אבקסיס שלא לשבת בממשלה בראשות נתניהו, ולתת אמון דווקא בדברים של ח"כ ביטן שבכל נושא אחר מתואר על ידם, הפרשנים והכתבים, כשקרן, כנוכל וכעבריין, אבל אם זה נגד עמיר פרץ אז דברי ביטן הופכים לדברי אלוהים חיים. אך בעיית הפרשנים היא רק סימפטום לתופעה הקיימת גם בקרב תומכי מיזם מרץ-ברק. אלו שכעסם על פרץ גדול כי הם רואים בהחלטתו שלא להתחבר למיזם ברק-מרץ איום גדול על עתיד מפלגתם, ונראה שאלילם ברק כנראה לא יהיה בכנסת הבאה, חוזרים על הבלוף של הסכם נתניהו-פרץ כדי לקושש עוד קול ממאגר תומכי העבודה כי תמיכה אחרת פרט לזו של מצביעי עבודה בעבר אין להם.

מסתבר שבעידן החפיפיות התקשורתית, זו שמונעת ממניעים לא מקצועיים, הכחשות פרץ לא זכו לתפוצה רחבה עד שפרץ הראה להם שגם בגימיקים הוא מבין. את שאמר בראיון שזכה לקדימונים כאילו מדובר היה באירוע פוליטי דרמטי ולא בגילוח שפם בן 47 שנים, חזר ואמר וחזר והצהיר בשבועות האחרונים יותר מפעם אחת. רק מה? אותם כתבים שעכשיו מרימים גבה על הגימיק לא עסקו בעניין בלי גילוח השפם. אם יש להם על מי ועל מה לגחך זה רק על עצמם. מסתבר שמכונת גילוח היא המיקרופון הטוב ביותר בסביבה, ואני מעריך שאם פרץ יחליט לעשות תספורת מוהיקן כמו הכדורגלן מאור בוזגלו תרומתו למערכת הבחירות תהיה שיביא בכך שהתקשורת סוף-סוף תעסוק בנושאים החשובים באמת ובראשם התחממות הגבול בצפון, הפקרת ביטחון תושבי הדרום, התגברות הטרור בגדה קריסת מערכת הבריאות, הכאוס בכבישים, הקושי העצום של זוגות צעירים להגיע לקורת גג ושדרוג מערכת החינוך, ולא בציוצים מטורללים בטוויטר ובפייסבוק.